אפליקצית עץ חיים
עצה לחתן מגמגם איך יאמר הרי את מקודשת…
שאלה: מצוי הדבר שהחתן מתרגש מאד בשעת החופה, הן מצד עצם המעמד הנרגש, והן מצד אימת הציבור הגדול שעיני כולם נשואות אליו, וקשה לו להוציא מפיו את המילים הרי את מקודשת לי וכו’, ובפרט אם הוא מגמגם, שיכולה האמירה הקצרה הזאת להמשך כמה דקות, ויסוריו של החתן עצומים מעצם המחשבה איך יעמוד בחופתו במצב המביך והמביש הזה. ואם כי יכול לקדשה בפני ב’ עדים, ואח”כ יעשו את מעמד החופה וז’ ברכות בפני ההמון, גם בזה החתן בוש, כי רוצה להיות במעמד קידושין וחופה רגיל ככל האדם.
תשובה: גדול אחד הציע, שהחתן יקליט את עצמו בביתו אומר את כל המשפט הנ”ל, וברגע שיבא למסור את הטבעת לכלה, ישמיעו בכלי ההגברה את קולו הנפלא, ובסיום ההקלטה הוא יאמר “הן” לאות הסכמה וימסור לכלתו את הטבעת, וכמבואר בשו”ע אה”ע (סי’ כז ס”ח) שאם נתן הוא ואמרה היא, וענה הבעל “הן”, הרי זו מקודשת, ואפי’ אינם עסוקין באותו ענין, כמבואר שם בטור בשם הרמ”ה. [וע”ש באחרונים הסובבים את אבן העזר, וראה עוד במשנה למלך (פ”ג מאישות ה”ב). ובס’ קרית מלך רב שם. ודו”ק].
אמנם גדול אחר [ידידינו הגאון מהר”מ גרוס שליט”א] העיר, שכאן אין אמירת הן על גבי אמירה של האשה, אלא אמירה על גבי הלקטה שאינה דיבור ממש.
ושאלתי שאילתא דא ממורינו הגר”ד קוק שליט”א, ואמר לי שאין בזה שום חשש, ולכתחילה יוכלו לעשות כן, והוי ליה ממש כדין הגמרא (קידושין ו ע”א, וש”נ) “עסוקין באותו ענין”, ונפק”מ שגם לדעת הב”ח שחלק ע”ד השו”ע הנ”ל, וס”ל דבעינן שיהיו עסוקין באותו ענין, ולא סגי באמירת הן, הכא איכא תרתי, גם אמירת הן, וגם מוגדר עסוקין באותו ענין. ולדעת רוב ככל הראשונים היכא דעסוקין באותו ענין אין צריך אמירה כלל, [וע”ש ברמ”א ס”ג, ובביאור הגר”א שם ע”ד החלקת מחוקק, ושיטת המאירי בקידושין (ו ע”א) בשם יש אומרים דבעינן דיבור מ”מ, היא יחידאה כמעט. וע’ תורת גיטין (סו”ס קמא), ונתיבות (ר”ס רמד), ובס’ בד קודש (ח”ה סי’ לה). ואכמ”ל]. ועמש”כ בזה ידידינו הרה”ג רש”י זעפראני שליט”א בשו”ת יבא ידיד (ח”ב חאה”ע סי’ ז).
ודע, דאפילו אם החתן הנהן בראשו לאות הסכמה ולא אמר הן בפיו, יש לומר דמהני, הן מצד דהרכנת הראש הוי כדיבור כמו שהוכיח הגר”י ענגיל זיע”א בגליוני הש”ס (סוף הגהות ירושלמי מועד אות קכח) מהירושלמי (פ”ג דראש השנה ה”ה) “וארכינון בראשיהון וקבלון”, והן מצד דסו”ס הוי ליה עסוקין באותו ענין, וכדביארנו לעיל דבכה”ג אי”צ שום אמירה. וכבר העיר בזה בשו”ת מנחת מחבת (ח”ג עמוד קנח). ומה שכתב בס’ יבא ידיד לעשות משום זהירות עוד קידושין בלא ברכה, במחכ”ת הוא מיותר.
בברכה רבה
יקותיאל אוהב ציון
אולי יעניין אותך גם:
- הדלקת נר חנוכה במרחב הפתוח בימי הקורונה
- ממתי, ואצל מי למד הגר”ד קוק שליט”א קבלה
- פולמוס טבילת הרווקות במקוה טהרה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום