עלות תרופת דמיון בעקבות הקורונה
כבוד מעלת ויקרת ידידינו
הגאון המפורסם מהר”ר אליעזר רוט שליט”א
הנני במענה אודות השאלה שהציע במכתבו, ואציג בזה מה שעלה בחכתי, ובעיקר מה ששמעתי בנידון מפי נשיא בי דינא דילן מרנא הגר”ד קוק שליט”א.
ראובן איש חרדתי מאד, ובעקבות דמיון הקורונה, החל להרגיש שיש לו בעיות קשות בלבו, בבדיקה מקיפה שערך הרופא, התברר שהוא מדומיין, ואין לו שום חולי אמיתי, רק שלפי דמיונו הגדול לא יוקל לו, אלא אם כן ימציא לו הרופא איזו תרופת דמה, הרופא אמר לו שיתן לו תרופה טבעית שאינה קיימת בבית מרקחת, וכך עשה, לקח כמה טיפות “ולריין” [הרגעה], והכניסם בבקבוק, וכתב עליהם בעטיפה נאה “תרופה טבעית”, המטופל שמח מאד, והניח על שלחן הרופא מיוזמתו 400 שקלים, וראה את שביעות רצונו של הרופא מהסכום היפה, ולאחר כמה ימים דיווח שכבר הוטב לו. כעבור זמן, עלה ספק בלבו של הרופא, מכיון שכל ה”רפואה” אינה עולה יותר מ-5 שקלים, א”כ יש כאן הפרזה גדולה לקחת סכום כל כך גבוה.
סברת “חכמתו מכר לו”
א. ידועים ד’ הרמב”ן ביבמות (קו ע”א, ד”ה ודאמרי’) שכ’, “רפאהו יש לו שכרו מושלם שחכמתו מכר לו והיא שוה דמים הרבה”. ע”כ. וכ”כ גם בספרו “תורת האדם” (שלהי שער הסכנה). וכ”כ הריטב”א בחי’ לקידושין (ח ע”א, סד”ה לעולם), “ומיהו אם התנה בשכר הרופא הרבה, חייב ליתן לו, שחכמתו מכר לו ואין לו דמים“. ושוב הביא שכ”כ הרמב”ן הנ”ל, ושכן שמע מפי מורו. ולפי”ז לכאו’ יכול הרופא לקחת את מלוא הסכום שקיבל. וכן כתב הגר”י זילברשטיין שליט”א בתשו’ ע”פ הרמב”ן הנ”ל. [וראה שיעורי תורה לרופאים ח”ו סי’ של].
ובעיקר סברת הרמב”ן, הנני רואה שהריטב”א ביבמות (קו ע”א) לא הסכים לזה וכתב דאכן יש הונאה בשכר רופא, שהרי חייב הוא לרפאותו מדין אבידת גופו, ודיו בשכר טרחו כפועל בטל, או כפי הראוי לו. ע”כ. וע’ בשו”ע יו”ד (סי’ שלו ס”ג), וברמ”א חו”מ (סי’ רסד ס”ז) שפסקו לדינא כרמב”ן. וע’ ביאור הגר”א ביו”ד שם ביישוב טענת הריטב”א דיבמות הנ”ל. ואכמ”ל בזה.
אכן כאן לאו חכמתו מכר לו, שהרי עשה דבר שכל איש המוני יכול לעשות, וא”כ עדיין יש לדון אם מותר לו ליקח סכום גדול זה, והגם שאם אדם אחר היה עושה כזאת, יתכן מאד שלא היה מקבל ממנו, וקיבל דוקא מהרופא הזה מחמת המעמד שלו, עדיין אין כאן גדר חכמתו מכר לו. [ועמש”כ בתשו’ אחרת, אודות נידון אונאה בעריכת דין]. וכן העיר בזה מרנא הגר”ד קוק שליט”א.
סברא חדשה מדין יורד
ב. ולדינא הסכים הגר”ד קוק שליט”א מטעם אחר שיכול הרופא לקחת את כל המעות, מצד שהחולה הזה [בחולי הדמיון] מוגדר כ”שדה העשויה ליטע” לענין הרגעת נפשו, וכל העושה למענו פעולה שתביא מרגוע לנפשו, הרי שהוא בגדר “יורד לשדה חבירו” דכשהיא עשויה ליטע, הוא נוטל שכרו כמבואר בב”מ (קא ע”א) ובשו”ע חו”מ (סי’ שעה), ומכיון דאנן סהדי שמסכים לשלם 400 שקל בשביל להבריא, וכפי שאכן עשה בפועל כאשר קיבל את התרופה, וא”כ הוי בגדר שדה העשויה ליטע.
דין יורד במטלטלין
ג. וליכא למימר דדין יורד לשדה חבירו הוא דוקא בקרקע, שהרי מבואר ברמ”א חו”מ (סי’ שלה ס”א) מהמרדכי, לענין המלמד את בן חבירו דחייב לשלם לו מדין יורד, וגם למאן דאמר דפטור (שהביא רמ”א שם מתשו’ הרשב”א), טעמו מצד דלא חשיב הנאה, אבל לא שמענו דליכא דין יורד בהשבחת גברא. וכ”מ ברמב”ם (פט”ז ממכירה ה”ז). וכן פשיטא ליה לנתיבות (סי’ שעה) בנידונו לענין הצובע בגד חבירו, כשא”א להוציא הצבע. ע”ש. וכן העלה בס’ ערוה”ש אפשטיין (סי’ שעה אות טו) בלשון יראה לי. [וטפי הוי ליה להביא הראיות הנ”ל]. והכי מסיק בס’ דרכי ירוחם (סי’ צ). וכן הסכים לדינא בשאלה הניצבת לפנינו, מרן שר התורה הגר”ח קניבסקי שליט”א.
הד’ר הוא לכל חסידי’ו?
ד. ולענין השאלה, אם יש מידת חסידות שיחזיר הרופא את הכסף בצורה כלשהי למטופל, לאור האמור נראה שעל פי דין תורה הוא זכאי בכסף, ואין כאן שום דבר מגונה או אבק גנאי, ומה שכתב הגר”י זילברשטיין שליט”א דכיון שנטל יותר ממה שמגיע לו, הרי שיש חסידות להחזיר הממון, הנה לאור האמור דהמטופל הוי כשדה העשויה ליטע לענין זה, א”כ גם מצד מידת חסידות אינו צריך להחזיר. ואבא אומנא שלא היה דורש ממון על רפואה (תענית כא ע”ב), לחסידותיה הוא דעבד, והיה נוהג כן בכללות, ובנ”ד אדרבה אם יעשה המידת חסידות כלפי אדם זה, הרי שיפסיד בזה את איכות ההרגעה, כי שוויות התרופה היא שעמדה לו לצאת מדמיונו, ואסיא דמגן במגן מגן שויא (ב”ק פה סע”א).
מסקנת הדברים. רשאי הרופא להשאיר כל הממון בידו, וגם ממידת חסידות הרי אלו שלו.
בברכה
יקותיאל אברהם אוהב ציון
אולי יעניין אותך גם:
- שידוך עם בחורה הגדולה יותר מן הבחור
- הרב קוק מגלה את העצה הכי טובה לשלום בית
- שלום בית או גירושין, במשנת הרב קוק שליט”א
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום
יפה
חזק ביותר