רוח אפינו משי”ח ה’
מרנא ורבנא תנא דאורייתא
הגאון ר’ שמריהו יוסף חיים קניבסקי שליט”א
סיפורי הוד נדירים ומופלאים ודברי תורה מחזקים על עסק התורה בטהרה במשנתו של הגרח”ק שליט”א
על מי אפשר לברך שחלק מחכמתו
א. שאלתי ממרנא הגר”ד קוק שליט”א, על מי אפשר בדורינו לברך “שחלק מחכמתו ליראיו”, וענה לי מיד, שהיחיד שיש בדורינו הוא שר התורה מהר”ח קניבסקי שליט”א. ומניתי לפני רבינו כמה חכמים ידועים שבקיאים בש”ס וכו’, ואמר לי, אצלי הברכה אינה רק על זכירה מיוחדת בתורה, [שאמנם גם זה מעלה עצומה], אלא על מי שנעשה חכם מחמת חיבור אמיתי לחכמת התורה, וממילא יש בו חכמה אלקית, (ע’ ב”ח סי’ רכד ס”ז), וזה גורם לו שיכול לענות על כל שאלה שתהיה בעולם, על ידי ידיעת התורה.
ותיאר הגרד”ק גדר הנ”ל, על פי מה שהיה אומר הגאון רא”ם שך זיע”א מפוניבז’, שאם שואל אותי יהודי עצה האם לפתוח חנות או לא, אצלי התשובה לשאלתו כתובה בתלמוד… ואין לנו השתא בדור הזה, חוץ ממרן הגרח”ק שליט”א, מי שיכול באובנתא דלבא דאורייתא לענות על כל שאלה שתבא לפניו. [והרבה יש להרחיב בזה על אודות הגרד”ק שליט”א, וכעת אני מנוע מלהרחיב מכמה סיבות].
קדושת החיי’ם
ב. ושמו של הגר”ח מעיד על קדושתו, כי “שמריהו יוסף חיים”, רומז על חיים של שמירת היסוד, וסיפורים ירננו אשר היה רגיל ללמוד בבית הגאון ר’ בערל ויינטרוב זצוק”ל, ופעם אחת נזקק ר’ בערל לצאת מביתו, ונשאר ר’ חיים ללמוד לבדו עד שיחזור, הגר”ח שמע נקישות מתמשכות בדלת הבית, וקם לפתוח וכשהבין שאשה ניצבת פתח, אמר בלבו מסתמא זו אשת ר’ בערל, ועל כן ברח מהמקום תוך כדי שאומר שהרב הלך לכמה דקות, ואז שמע את הרב את קול אשתו הרבנית בת שבע אומרת לו, חיים חיים, זו אני בת שבע, באתי לשאול אותך שאלה, לאן אתה הולך…
וזה ידוע שמעולם לא ראה אשה זרה, וגם לא קורא מכתב המגיע מאשה, ולכן יושבים ובוררים המכתבים קודם שמגיעים לשלחנו, והוא עונה רק לשאלות אנשים. וכאשר כתב רב אחאי מהר”ר יצחק שליט”א בהקדמת ספר חידושי הגרח”ק על הש”ס, וע”ש סיפור פלא על ענין זה. וכל הסיפורים על רב האי גאון, הם בגדר “מים אחרונים” לגודל תוקפו וגבורתו במילי דשמיא וכיו”ב.
זכורני כאשר נכנס לפני הגרח”ק, הרב המקובל ר’ יחזקאל בינג שליט”א מבני ברק והביא לפני הגר”ח למנה את ספרו החדש, אז שאלו הגר”ח היכן הוא לומד והשיבו שהוא בבית מדרשו שברחוב מהרש”ל, ושאל הגר”ח היכן זה רחוב מהרש”ל, ונתפלאו כולם, שהרי הרחוב סמוך ממש לביתו, והיה מהלך שם עשרות בשנים…
ביאור הגרח”ק שליט”א
בהא דלא הוזכר שכר לתלמידו של ר’ פרידא
ג. וסיפר הגאון ר’ מיכל זילבר, ששאל מגאון עזינו שר התורה ר’ חיים קניבסקי שליט”א מדוע הגמרא בעירובין (נד ע”ב) לא פירשה מהו שכר התלמיד שמסר נפש ללמוד מרבו ארבע מאות פעם, וסיפרה רק השכר של ר’ פרידא באריכות ימים ולחיי עוה”ב. והאדימו פני הגר”ח והשיב בתוקף, מה זו שאלה כלל?, הלא אין לתלמיד ברירה אחרת, וכי היתה לו דרך אחרת להבין את הסוגיא, הרי לא היתה!
ואמר הגר”מ זילבר, שתשובת הגר”ח משקפת את מציאות חייו של הגרח”ק, אשר כל מהותו תורה, ואין לו מציאות אחרת בלעדיה, “כי לכך נוצרת”…
הערת הגאון משמר הלוי ע”ד הגרח”ק
ד. והגאון מהר”ר משה מרדכי הלוי שולזינגר זצוק”ל (ראה משמר הלוי קידושין סי’ מה) העיר על דברי הגר”ח קניבסקי במה שהשיב שהתלמיד אין לו ברירה, הלא כל המושג שכר הוא על מה שאנו מחוייבים לעשות, וזו כל סיבת קבלת השכר, על הבחירה בין טוב לרע, ואיך שייך לומר כי התלמיד אין לו שכר כי אין לו ברירה… וכתב הגרממ”ה שולזינגר (במכתבו הניצב בראש ס’ אהל משה שיינרמאן על פורים) שכן הסכים להערה זו הגאון ר’ משולם דוד הלוי סולובייצ’יק זצוק”ל [שכרגע ממש, בצפרא דיום ראשון י”ח שבט תשפ”א, נתבשרנו מפטירתו, אוי לנו].
ביאור דברי הגרח”ק
ה. וכפי הנראה כונת הגרח”ק בתשובתו, דזה ברור שהתלמיד קיבל שכר מן שמיא על כל רגע של תורה, אלא שהגמ’ מדברת על שכר מיוחד ויוצא מן הכלל שניתן לרבי פרידא על מסירותו המיוחדת, כי באמת אין עד כדי כך חובת “ללמדה”, והיה יכול לפטור עצמו שכבר הגיע לשיעור החיוב ותו אין אחריותו עליו, ועל זה שהכניס עצמו לדבר שאינו חייב כלל, קיבל מן שמיא שכר עצום, אך התלמיד אשר הוא מצווה ללמוד ולהבין בכל מצב, את שכרו הוא יקבל, אכן אין כאן את עוצמת ההתמסרות שהיתה בו ברבי פרידא. (וכעי”ז כ’ בס’ אהל משה שיינרמאן ח”ג עמ’ רנא).
קושיית הגאון משמר הלוי על הנ”ל
ו. ואמנם הגאון בעל משמר הלוי העיר על הביאור הנ”ל, שהרי מפורש בשו”ע יו”ד (סי’ רמו ס”י) הרב שלימד ולא הבינו התלמידים לא יכעוס עליהם אלא שונה וחוזר הדבר כמה פעמים עד שיבינו עומק ההלכה, ולא יאמר התלמיד הבנתי, והוא לא הבין, אלא שואל וחוזר ושואל כמה פעמים, ואם יכעוס עליו רבו יאמר לו, רבי, תורה היא וללמוד אני צריך ודעתי קצרה. והוא מועתק מלשון הזהב של הרמב”ם (פ”ד מת”ת ה”ד).
ובביאור הגר”א שם (ס”ק לג) ציין לעירובין (נד ע”ב) דאיתא שם, ת”ר כיצד סדר משנה, משה למד מפי הגבורה וכו’, מכאן אמר ר’ אליעזר חייב אדם לשנות לתלמידו ד’ פעמים וכו’. ר’ עקיבא אומר מנין שחייב אדם לשנות לתלמידו עד שילמדנו, שנאמר ולמדה את בנ”י, ומנין עד שתהא סדורה בפיהם שנא’ שימה בפיהם, ומנין שחייב להראות לו פנים שנא’ שנא’ ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם.
וביאר מהרש”א שם, דרבי עקיבא פליג אדרבי אליעזר, וסבירא ליה דגם יותר מד’ פעמים חייב הרב לפרש לתלמידו. ע”ש. וזהו סוד שיח של הגר”א בציונו שם, שציין להא דאמרי’ בעירובין שם, ר’ עקיבא אומר וכו’, דבא ללמדנו דהלכה כרע”ק ודלא כר”א. וע’ גם בלחם משנה על הרמב”ם שם. ואם כן גם לרבי פרידא לא היתה ברירה, ולא רק לתלמיד. עכת”ד המשמר הלוי שהותיר דברי מרנא הגר”ח שליט”א בתימה.
בירור דברי הגרח”ק לאשורן
ז. ואני עני אומר שדברי הגר”ח חיים וקיימים, כי באמת אפשר שגם ר’ אליעזר כלל וכלל לא פליג אדרבי עקיבא, רק דרבי אליעזר מיירי בתלמיד מבין, דעם כל זה מוטל על הרב לחזור ד’ פעמים על הסוגיא כי גם אם חושב התלמיד שמבין, אין בכך סיפוק, כי התלמיד אינו יודע מה חסר לו, ור”א מלמדנו את צורת מסירת התורה מרב לתלמיד באופן המינמלי, ורע”ק מוסיף שאם עדיין לא מבין הרי שהרב חייב להמשיך ולבאר לו עד שיבין.
ואין שום הכרח שהגר”א לא יסכים לביאור הנ”ל, וכן ביארתי בס”ד לפני שנים בס’ זכר עשה (סי’ לד), ועתה ראיתי שכ”כ תלמיד הגר”א מהר”ר יעקב כהנא בס’ גאון יעקב (עירובין שם) דר”ע לא פליג כלל אדר”א וכמבואר לעיל. וע’ שדה יצחק שם. וידוע מה שהרחיבו בספרים עד כמה חייב אדם ללמד לאחרים, ומפורסמים בזה ד’ הגר”ש שקאפ בהקדמת ספרו, והוראת הגר”מ פיינשטיין, והרבה הרחיב בזה הגר”א דסלר בהתכתבות עם אביו ר’ ראובן דסלר. וכעת אכמ”ל. [אכן צ”ב למה הר”מ והשו”ע לא הביאו בהדיא הא דר”א].
יש גבול בחיוב “ללמדה”
ח. אכן גם לאור כל האמור לעיל, נראה ברור ופשוט, שאין הרב משועבד עד כדי כך להסביר לתלמידו, והרי מצינו גם בכיבוד הורים שאם האב או האם לא מסתפקים בכבוד באופן נורמלי, מניחם והולך לו כמבואר בקידושין (לא ע”ב) באמו של רב אסי שהיתה משובשת ושבקה ואזל לארעא דישראל, וכן פסק הרמב”ם (פ”ו מממרים ה”י). וכן מצינו בכמה וכמה מילי, אע”פ שאין להם שיעור.
ואם כן גם במצות לימוד תורה לאחרים, מאן מחייב ליה לרבי פרידא לחזור ת’ פעם, הרי לאונסו של התלמיד יכול לפוטרו ולפטור את עצמו, והכניס עצמו במסירות כדי להשביעו בצוף טעם התורה, ולכן קיבל שכר כזה גדול. וכן כתב הגאון ר’ ידידיה שמואל טאריקה בס’ בן ידיד (על הרמב”ם שם, דט”ו ע”ד) דרבי פרידא מילתא דחסידותא הוא דעבד. וע”ש מה שביאר ד’ הרמב”ם עפי”ד רש”י בעירובין שם. [וע’ להלן ע”ד הגרנ”ק. ודו”ק].
מסירותו של הגרח”ק למען אחרים
ט. ואי אפשר שלא לספר את הדברים המופלאים שנשמעו מפי הגרח”ק שליט”א, כאשר החל להוציא את ספרו הגדול דרך חכמה על עניני מקדש וקדשיו, והספר במתכונת דרך אמונה על זרעים, ואז היה עונה רק על עשר שאלות ביום, וכל העולם נהנה כשהתחיל בעבודה זו, כידוע שספריו הם נכס לדורות עולם, אלא שנעצר פתאום הכל, ואמר הגרח”ק, כי מכיון שבכל יום מגיעים קרוב למאה שאלות מכל העולם, ויש תועלת גדולה בזה שמעודד את הצעירים ומשמחם, ואי אפשר לדעת אולי זה כל חיותם, על כן הוא מוותר על ההתקדמות בספרו דרך חכמה כדי להועיל לאחרים, וזהו חלקי בהרבצת התורה. עכ”ד. [כאשר הביא אחרון המקורבים אליו הוא רב אחאי ר’ יצחק שליט”א בראש ס’ חידושי הגרח”ק על הש”ס].
תירוץ הגרנ”ק בשאלה הנ”ל
י. והגאון מהר”ן קרליץ זיע”א אמר ליישב השאלה בענין תלמידו של ר’ פרידא באופן חדש, כי הנה זה ברור שתלמיד שאינו מבין הסוגיא בדרך שביארו לו, וחוזרים לו שוב על אותו ביאור, הרי מסתבר שאין סיכוי שיבין, ולכן צריך הרב להחכים ולפרש הסוגיא בסגנון שונה שעל ידו יצא יסוד הסוגיא מבואר, ואם כן בודאי דרבי פרידא לא חזר על אותו סגנון ת’ פעם, אלא שמצא ארבע מאות סגנונות שונים, וניסה בכל פעם בסגנון מחודש להגיש הדברים שיובנו לתלמיד, והדברים נוראים.
והמעיין בעירובין (נד ע”ב) ימצא שמפורש כדברי הגר”נ קרליץ, דאיתא שם, “ומנין שחייב להראות לו פנים, שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם”, ופרש”י שהרב צריך בכל מה שהוא יכול לתת טעם לפני התלמידים ליישב עליהם תלמודם, ולא לומר לתלמיד זה מה ששמעתי, הבן אתה הטעם מעצמך וכו’. ע”ש. [וכבר ביארנו שיש לזה גבול, אכן לרבי פרידא לא היה גבול].
מה רואים על פני הגרנ”ק
וכאן נאה להזכיר על הגרנ”ק זיע”א, שהוא נאה דורש נאה מקיים בענין ההתמסרות לאחרים, ומסר נפשו כרבי פרידא בדורו למען למד את העם דעת תורה, ואמר לן מרנא הגר”ד קוק שליט”א, שהיה ניכר בפני הגרנ”ק צערו וכאבו הגדול על כל הסכסוכים ששומע בבי דינא בין אדם לחבירו, והוא סמל לסבלנות ומתינות מעל הטבע, והרבה יש להרחיב בענין זה על האי גברא רבה. ואכמ”ל כעת.
יישוב שלישי בשאלה הנ”ל
יא. ולסיומא דהאי פרקא, יש לומר יישוב חדש בדרך שלישית על השאלה הנ”ל למה לא הזכירה הגמ’ שכרו של התלמיד, דכיון דרבי פרידא קיבל אריכות ימים מופלגת שכזאת, הרי בודאי צער גדול יהיה לו אם בחייו יפטרו תלמידיו אהוביו שהם כבניו, וכבר ידוע מה שפי’ בפסוק אל אמונה ואין עול וכו’, כי הקב”ה מחשבן בפטירת כל יהודי הצער שיגיע לכל קרוביו, ואם יש בהם אחד שלא מגיע לו צער, אז ניצל ההוא ממות בשביל שהצדיק לא יצטער, ומעתה על כרחין דגם כל תלמידיו של רבי פרידא זכו עמו לאריכות ימים, ולחיי עלמא דאתי כההיא דיומא (פז ע”א) שלא היה הרב בגן עדן וכו’. ודו”ק.
בחלום אדבר בו
יב. והנני חוזר חלילה לספר עוד מעט משגב השגתו של מרנא הגר”ח שליט”א, ואכתוב למזכרת כי הראה לי אחי הגדול הרה”ג ר’ יצחק שליט”א תמונה של הגר”ח כשהוא שוכב על מטתו ומסמן באצבעותיו צורה של כוס, ופשר התמונה הסביר הגר”ח עצמו לאחר מכן, כי הוא קם מן שינת הצהרים, ובחלומו בעת ההיא למד את כל מסכת בבא בתרא, וכיון שדרכו לשתות יין בסיום מסכתא, אזי לרוב מוחשיות החלום כבר בירך בורא פרי הגפן, ורימז באצבעו שיביאו לו יין לשתות, כדי שלא תהא ברכה לבטלה…
וכן סיפר לנו הגר”ד קוק שליט”א, שהגרח”ק סיפר על עצמו שעשה בחלום סיום מסכת כלים יחד עם גיסו הגר”י זילברשטיין שליט”א.
ופעם אחת כשהייתי סמוך למטתו דהגרח”ק שליט”א בעת שהיה ישן, כדי להתבונן בנועם הליכותיו, ראיתי את ידידי מהר”ר גדליה הוניגסברג שליט”א יושב סמוך להגר”ח והמחשב פתוח לידו, ושאלתי מה זאת, ויאמר הלא שינת הצדיק מלאה קדושה, ואינו מסיח דעתו מן התורה בשום רגע, ופעמים הרבה הוא מדבר ד”ת מתוך החלום, ועל כן הנני רושם למזכרת כל היוצא מפיו, והראני קובץ אשר בו משפטי תורה או חצאי משפטים די נפקו מפום מרנא הגר”ח שליט”א בגירסא דשינתא (ע’ עירובין סה ע”א).
וזכורני שראיתי שם בקונטרס החלום של הגר”ח את המילים “אשה בזכור, ר’ נתן אדלר”… והבנתי כוונתו, כי כנראה שאלוהו או שחקר בעצמו על אשה אם חייבת בשמיעת פרשת זכור, ויהי כמשיב לעצמו, שיש על זה בספרים מרבי נתן אדלר רבו של החת”ס, שהיה מקפיד מאד שגם הנשים ואפי’ המשרתות יבואו כולן לשמוע קריאת פרשת זכור, שכן כתב בשמו בשו”ת בנין ציון החדשות (סי’ ח), ובס’ שיח יצחק וייס הי”ד (על התורה עמ’ קצב). וזה ידוע שכך היתה הנהגת הסטייפלר להקיץ את הבנות בשבת זכור לשמוע הקריאה, אכן החזון איש ס”ל שאינן חייבות. [וע’ אורחות רבינו (ח”ג עמ’ לג) משמיה דהגר”ח שליט”א. ואכמ”ל].
רק תורה
יג. וסיפרו ששאלו פעם מהגרח”ק האם אין ביטול תורה בזה שהולך לסנדקאות בכל הארץ, והשיב בפליאה מה ביטול תורה יש, הרי בכל מצב לומדים תורה…
וכן סיפרו לי בני משפחתו של הגר”ח שליט”א שכאשר הוציאוהו מביתו לאיזה כנס בבחירות האחרונות, עמד בפתח הבית ואמר לבנו ונכדו, מה אני יגיד שם לאנשים, שילמדו בבא בתרא… [היה עסוק אז בסדר לימודו במסכת ב”ב]
וכך אמר לי הגאון הנורא ר’ דוב לנדא שליט”א [ר”י סלבודקא, שהוא מהבודדים בדור הקשורים בקשר של קיימא למרן הגר”ח שליט”א, והיה מגיה את ספרי דרך אמונה טרם הדפסתן, וגם היה מקורב מאד למרן החזון איש זיע”א], כי הגר”ח קניבסקי כל כולו חתיכה דאורייתא, ואין לו שום קשר לשום דבר בעולם, והוסיף ששגעון הוא מה שעושים סביבו כל מיני אנשים, וחושבים שיש איזה תועלת בזה שיציגוהו כאילו הוא “מנהיג הדור” והכל הבל, הרי הוא בודאי עמודא דנורא של הדור והוא השומר לכולנו, כנודע מתקופת מלחמת המפרץ, אך באמת אין לו שום קשר לנעשה סביבו. [ולעת עתה איני מפרט יותר מדאי ובפרט שהדברים ידועים].
והעיד נכדו ידידינו הרה”ג ר’ גדליה הוניגסברג שליט”א שבכל פעם שהגר”ח קולט בעינו איזה ענין חולין, אין לו שמץ מושג בחולין והענין מתקשר מיד לתורה ולעניני קודש, ופעם כשראה בביתו שקית שכתוב עליה “פוטו איכות”, שאל האם יש בה ספרי מגילת איכה… וכשהלך פעם בין בנינים גבוהים, קרא לאותו מקום “דור ההפלגה”… וכשראה באולם שמחות מדרגות מתעגלות, אמר שזה כההיא דתמיד (פ”א מ”א) יוצא והולך לו במסיבה… וכן כשבא יהודי לשואלו אם לקנות דירה בבית שמש, שאלו הגר”ח איזה בית שמש של יהודה או של דן (ראה ספר יהושע ודברי הימים)…
ואני מעיד שזכיתי להיות כמה פעמים במשך זמן ארוך בביתו נאוה קודש של מהרח”ק שליט”א כדי ללמוד מהנהגותיו הקדושות, [ויישר כחו של ידי”נ נכדו הנעלה ר’ אריה קניבסקי שליט”א שמסייעני בזה כל פעם] וראיתיו בעת אכילת הצהרים שיושב ליד השלחן עם נכדו ידי”נ הגראי”ש שטיינמן שליט”א, ומרים מהשלחן חתיכת גזר ושואל מנכדו מהי הברכה עליו, וכן על זה הדרך בכל דבר שאוכל שואל מהי ברכתו, ושאלתי מנכדו מאי האי, ואמר שזה עשרות שנים שהוא שואל מקרוביו מהי ברכת כל דבר שאוכל, כי אינו זוכר דבר שאין עצמותו תורה. והדברים נוראים…
וכשהיה הגר”ח בבית הרפואה שאלו הרופא לאחר הבדיקות וכו’ האם יש לו שאלות, והשיב הגר”ח שיש לו שאלות… בתורה…
והספר הנורא “דרך אמונה” הוא עדות חיה על כח התורה המפולג לאין שיעור שיש בהאי גברא רבה, וכל המביט בו מעט נבהל מידיעת התורה החובקת זרועות עולם שיש בספרא טבא הדין, וזכורני שהיה מונח בחדרו של הגרע”י זיע”א והיה הוגה בו הרבה. וידידי הגאון ר’ אברהם ישעיהו קניבסקי שליט”א [בנו הגדול של הגרח”ק] הראני מכתב ישן מאת הגרע”י להגרח”ק, ובו הוספות לספרו נחל איתן על עגלה ערופה, ובו מתאר את הגרח”ק בתארים מופלגים ונדירים מאד].
בברכת
ואתם הדבקים בה”א חיים כולכם היום
יקותיאל דטבריה
אולי יעניין אותך גם:
- אורות לכבוד הילולת בעל התניא זיע”א
- דברים מיוחדים לכבוד הילולת הרמב”ם
- הילולת “רבי יהודה הנשיא”
- הגר”ד קוק מגלה תיקון מיוחד לימי השובבי”ם
מחכים למאמרים נוספים
מהרב יקותיאל
כבר הרבה זמן לא היה
נא למסור לרב חיים שליט”א בבקשה אם אפשר שכבוד הרב יתפלל על דוד בן שירן לפרנסה דחוף ושהטיפולים ילכו כמה שיותר מהר ושמידד טסה הזמר יצור קשר דחוף לזיכוי הרבים תודה רבה ושבת שלום ומבורך כבוד הרב שליט”א פרשת ויקרא
קצר וקולע