נס ההצלה
בחזרה מהלויית הבבא סאלי זיע”א
עם מרן הגר”ד קוק שליט”א
הנני מביא בזאת עובדא חדשה שאינה ידועה בעולם, כפי ששמעתי מפי בעל המעשה הרה”ג א”י ג. שליט”א מנהל רוחני דת”ת… בב”ב [השם המלא שמור במערכת לפי בקשת בעל העובדא], וכה דיבר האיש:
לפני 41 שנה, ביום פטירת רבינו הבבא סאלי זיע”א, פגש אותי הגה”צ ר’ דב קוק שליט”א ברחובות ב”ב בשעות הצהרים, ושאל אותי, למה אני לא נוסע לנתיבות להלויה של בבא סאלי זיע”א?
אמרתי לו, שנראה לי שכבר אין טעם ליסוע כי השעה מאוחרת… ולמה לי ליסוע ולהגיע לשם בלילה לאחר מעשה… אז הוא היה צעיר לימים [קרוב לגיל 30], אמנם כבדנו אותו מאד, אך דברנו בחבירות…
הרב אמר לי, זה לא נכון!! צריך ליסוע… בא נלך ל”איצקוביץ” ונראה אולי יש הסעות או משהו… [א”ה: ראה בשו”ת “עין אברהם” (סי’ קפא) שמספר על עצמו שאל את הגרב”צ אבא שאול זיע”א אם הוא מחוייב ע”פ ההלכה ליסוע להלויית הבבא סאלי, וכך השיבו, “לומר לך ליסוע אני לא יכול, אבל כתוב אצל רבינו הקדוש (כתובות קג ע”ב) שכל מי שהיה בהלוייתו מזומן לחיי עוה”ב, ועכשיו תעשה כחכמתך“…]
הגענו ל”איצקוביץ”… והתברר שכבר כולם נסעו ואין הסעות וכו’, הרב קוק לא התייאש, והאמין שעוד אפשר להגיע להלויתו של בבא סאלי…
פתאום הגיע ידידי הרב לנדא שליט”א, והציע שאולי נקח מונית ל”רחובות” ומשם יש לו את הרכב של אביו, ונסע משם בזריזות ל”נתיבות”… הרב קוק אמר שזה רעיון טוב ויצאנו לדרך…
הגענו ממש בסיום הלויה, ולאחר זמן קצר כבר ירד הלילה, הכל חשוך, ואנחנו נעלמנו זה מזה לרוב דוחק ההמונים…
פתאום אני פוגש את הרב וייס [עם אחיו הילד הקטן “אביש” בן ה-11, הם בני האדמו”ר ר’ אייזיק מספינקא], עם הנהג הרב בלאט [שניהל את מוסדות ספינקא בב”ב], ועמהם הרב ברקוביץ [שהיה ראש כולל בספינקא], והרב מרגלית, והם הציעו לי ליסוע עמם לבני ברק…
רציתי ליסוע אתם וכמעט שיצאנו לדרך… לפתע הגיע מרן הרב קוק שליט”א, ואמר לי, מה אתה עושה אתם ברכב?? אמרתי לו, הרי בלא”ה הנהג שלנו נעלם… ומה אעשה כאן בשעה חשוכה כל כך…
אמר לי הרב באופן ברור, לא עוזבים בני לוייה!! הוא הביא אותנו ויחזור לבד?! אנחנו צריכים לחכות לו ולשוב עמו יחד…
[ככל הנראה הרב הביא את ד’ הגמ’ בחולין (ז סע”א) “כך עושין לבני לויה”?? ע”ש בעובדא דרבי פנחס בן יאיר בנהר, שעשה נס עבור היהודי שהביא חטים לפסח, ושוב עשה נס גם לגוי שליוה אותו כדי שלא ישאר לבד. וראה שם בפרש”י ובמאירי. בסוטה (מו ע”ב) איתא, אמר רב יהודה אמר רב, כל המלוה את חבירו ארבע אמות בעיר – אינו ניזוק. רבינא אלויה לרבא בר יצחק ד’ אמות בעיר, מטא לידיה היזיקא ואיתציל. עוד איתא שם, אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר, כל שאינו מלוה ומתלוה – כאילו שופך דמים וכו’].
שמעתי לדבריו של הרב קוק, ואמרתי להם שאני ממתין לנהג שהביא אותי, הם נסעו ואמרו לי, נקוה שיהיה לך כאן “רוגלך” בלילה אם תהיה רעב…
לא הייתי צריך שהרב קוק ישכנע אותי… כבר בהיותו בגיל 25 שמעתי את מרן הגרי”ש אלישיב זצ”ל מדבר עליו בהתפעלות גדולה, וכן שמעתי דברים מופלאין מחמיו מרן הגר”י זילברשטיין שליט”א, כך שמיד כשהוא אמר לי לא ליסוע אתם, לא הססתי ולא הרגשתי שאני מחמיץ משהו… מיד עשיתי כדבריו…
למדתי אתו תקופה בבני ברק, וראיתי איך הוא היה שקוע כל הזמן בתורה, לא אוכל ולא שותה… וכל חדשיים שלש מוציא חוברת מלאה עומק ופלפול בכל מקצועות התורה…
הרב לנדא הנהג שהביא אותנו ב”הלוך”, הגיע לאחר חצי שעה לאיזור, ואמר שהלך לנחם את הרבנית של הבבא סאלי והתנצל על כך… וכך התחלנו בנסיעה לכיוון בני ברק…
בכניסה ל”נתיבות” ראיתי מתוך הרכב שלנו את חבורת הספינקאים שהם מתווכחים עם שוטר הניצב שם, כי הם רצו לטבול במקוה של בבא סאלי והשוטר עיכב בעדם… לבסוף הם טבלו… ואנחנו המשכנו בנסיעה, כשאני אומר לעצמי, חשבתי ליסוע עמהם כדי להזדרז להגיע לבית והנה אנחנו נגיע לבני ברק עוד לפני החברה הנ”ל…
בבוקר אני יוצא לבית הכנסת, ואני רואה את כולם בוכים… מספרים שהרכב של הרבנים מספינקא נקלע לתאונה קשה וכולם נהרגו חוץ מהילד שהיה מעוך כמעט ללא סיכוי חיים, וניצל ממש בניסי נסים ע”י נהג מונית שהיה סמוך למקום התאונה וביצע בו החייאה, כיום הוא אחד מאדמור”י ספינקא, הרה”ג אלתר ב”צ מאיר אביש וייס שליט”א, יש לו בית מדרש ב”רמת אהרן”…
מסיים הרב ג. שליט”א את סיפורו המרגש…
הצדיק המופלא רבי דב קוק הציל לי את החיים במשפט אחד… ואם הייתי מפקפק על דבריו היכן הייתי היום?…
כמה “גדולים” דברי “חכמים”…
וכמה “חכמים” השומעים ל”גדולים”
בלי לפקפק ובלי להתפלמס…
וכמדומה שכאשר הזכרתי עובדא זאת בפני מרן שליט”א, אמר לי בחיוכו הקדוש, אני אמרתי לו מה הוא אמור לעשות ע”פ תורה, והתורה מחיה את בעליה ושומריה…
כידוע שהגר”ד קוק מספר תמיד שהיה נכח בהלויית בבא סאלי והגיע ממש לקראת סיומה בזמן שהספיד ראש ישיבת פור”י מהר”ר יאודה צדקה זצ”ל, ואז סיפר על נס בקבוק הערק שלא היה נגמר.
להשלמת הסיפור
הנני לצטט כאן קטע של עדות מן העיתונות
על מה שהתרחש בתאונה ההיא:
בשעת התאונה חלף במקום נהג מונית שעצר וסייע בפעולות ההחייאה, ובכך הציל את חייו של הילד, כל השנים הנהג שמר על קשר עם משפחת הילד, ובאירוע משפחתי שלהם שהיה נוכח בו, הוא אמר, כי יש דבר המעיק עליו מאז התאונה, בני המשפחה נדרכו לשמוע, והנהג סיפר…
בזמן שהתחלתי בפעולות ההחייאה, הופיע לפתע לידי איש בעל הדרת פנים מיוחדת, והחל לזמר תהילים, אמרתי לו, שאם הוא רוצה הוא יכול לעזור לי, ואם לא, שילך לצד ויתפלל, בזמן התאונה לא הספקתי לחשוב מהיכן הוא צץ פתאום, אבל במשך כל השנים מטרידה אותי השאלה מי האיש הזה…
הנהג ציין, כי הוא זוכר בוודאות את דמותו ופניו של אותו זקן, אחד מבני המשפחה הוציא אלבומי תמונות, בהם נראו אנשים שונים מבני המשפחה, הנהג הביט בתמונות ולא זיהה איש, אך הוא התעקש ואמר, שדמות הזקן חקוקה לנגד עיניו בצורה ברורה ביותר…
כשכבר עמדו לסיים לעבור על כל התמונות וכמעט התייאשו, הצביע לפתע הנהג על אחת התמונות ואמר, זה האיש אותו ראיתי בתאונה, אני בטוח, בני המשפחה נדהמו, האיש עליו הצביע נהג המונית, היה לא אחר מאשר אחד מאבות המשפחה מהדור הקודם, הרב הצדיק מספינקא מחבר ספר “חקל יצחק” שנעקד על קידוש ה’ בי”ג סיוון תש”ד על ידי הגרמנים, אותו זיהה הנהג כהאיש שהגיע להתפלל בזמן שערכו את פעולות ההחייאה לילד הקטן, “הוא בא משמים להתפלל על הילד שיחיה“, אמר הנהג בהתרגשות… [מובא בס’ “פלאי פלאים” של הרב יששכר גרינבוים שליט”א, ח”ה עמ’ 65].
תמונת מרן שליט”א בן ל”ה שנה לערךכ-5 שנים לפני הסיפור המתועד כאן…
וראה עוד בס’ “מעשה נסים” ח”ה (להרה”ג ר”א מוגרבי, עמ’ 143 והלאה) ב’ עובדות שסיפר האדמו”ר מספיקנא רמת אהרן הנ”ל על דברי פלא שראו עיניו במחיצת סידנא בבא סאלי זיע”א.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
עריכה: ישראל דן רווח (מידן רווח) – טבריה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום