אפליקצית עץ חיים
ברכת הגומל על הפצצת הכור האיראני
ידיד נפשי הג”ר הירש פסח לוינגר שליט”א
אודות השאלה שכתב אלי מר: שמענו שגאון ישראל רבינו הגר”ד קוק שליט”א בירך אמש ברכת “הגומל” בשם ומלכות על הסרת האיום האיראני, וברצונינו לדעת על מה הוטבעו אדניה של ברכה זו, דלכאורה יש כאן חידוש גדול, ובמחילה על הטרדתינו – תורה היא וללמוד אנו צריכים.
זאת אשיב בקיצור תשובה מאהבה, בבחי’ “תן לחכם ויחכם עוד”.
א. כבר אמש נשאל מרן שליט”א [ע”י ידידינו הרה”ג הנודע ר’ ע”ד רביע שליט”א, חתנא דחדב”נ מהר”ן בקר שליט”א] למה לא בירך על הפצצת הכור “הטוב והמטיב” כדרכו על כל בשורה טובה כללית, והשיב בקיצור נמרץ על הנייר: כאן מדובר על “הצלה” ולא על “הטבה”.
ב. ביאור הדברים הוא: שעל כגון דא שהפציצו את הכור האיראני, יותר מתאים לברך בנוסח “הגומל” – שמבטא את ה”יציאה מן הסכנה”, [כלשון רש”י בסוגיא דברכות (נד ע”ב) על ד’ שמברכין הגומל], דכל זמן שהכור האטומי שלהם היה קיים, הרי זה היווה סכנה גדולה לאנושות, ובפרט שהתקדמו בצעדי ענק בהעשרת אורניום וכו’, וכמעט שהגיעו לנקודת הגאוה והאכזריות הנכספת מבחינתם – האיום הנורא להשמיד ולאבד עם האטום את כלל יושבי א”י.
ג. משא”כ נוסח ברכת “הטוב והמטיב” שהוא לשון שנופל יותר על “הטבה” בקום ועשה, ולא על הצלה באופן של “סור מרע”, וכגון מי שנולד לו בן זכר (ברכות נט ע”ב), וירושת האחים (שם), וכן כשבאו גשמי ברכה על השדות (שם), ועל שינוי יין (שם), ועל הארת הלבנה לפי סלקא דעתין בגמ’ דסנהדרין (מא ע”ב), וכן על זה הדרך כל מילי ד”עשה טוב” שבאו לאדם. [ורבינו שליט”א בירך הטוה”מ בעליית “טראמפ” לנשיאות ארה”ב, ואמר שהוא בבחי’ “כורש”].
ד. ומ”ש בברכות (מח ע”ב) “דא”ר מתנא, אותו היום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב, הטוב – שלא הסריחו, והמטיב – שניתנו לקבורה”. ע”כ. היינו נמי גדר “עשה טוב” בתכלית הענין שנתנו לקבורה. ועוד בה, דהעיתוי של חורבן ביתר היה אסון נורא ואיום, וכמתואר בברכות שם ובגיטין (נז ע”א) שהיה דמם של הרוגי ביתר ניגר על פני השדות, ואומות העולם שישבו שם זיבלו את שדותיהם בדם ההרוגים והקיפו את כרמיהם בהרוגי ישראל, והרא”ש בברכות (שם סי’ כב) הביא מהירושלמי שהיה זה מצב “גדיעת קרן ישראל”, וכיון שבתוך כל החשיכה הזאת “לא הסריחו”, א”כ הו”ל גדר “הארת פנים” וכעין גדר “עשה טוב”, בבחי’ “עמו אנכי בצרה”. ואכמ”ל.
ה. והכי מוכח משיטות הראשו’ דס”ל שאדם יכול לברך הגומל על הצלת חבירו, [ראה טוש”ע (סי’ ריט ס”ד) ובביאור הלכה שם], ולא שמענו שמברך הטוב והמטיב, הגם שלכאו’ יש כאן טובה לו ולאחר, מ”מ כיון שמברך על ההצלה ניחא טפי לברך בנוסח “הגומל”.
ו. ויש ליתן עוד תבלין בכל הנ”ל, שבנוסח הגומל איתא “הגומל לחייבים טובות”, שברכה זו מעוררת את האדם לשוב בתשובה על “חובותיו” כלפי קונו, ועם כל זה השי”ת מנהג עולמו בחסד ובריותיו ברחמים, וגומל אותנו טוב.
ז. ומעשה היה ב”איזמיר” שבטורקיה שפרצה שריפה גדולה ושרפה הרבה בתים וכמה בתי כנסיות, ובבית כנסת אחד נכנסה הדליקה והצליחו להדוף את האש בטרם תכלה כל חלקה טובה, ובא אחד ובירך “הטוב והמטיב” על הצלת ביהכ”נ מן הדליקה, וטען הגר”ח פאלאג’י זיע”א דלא עשה טוב במה שבירך, וכתב ד’ סיבות שלא לברך “הטוב והמטיב”, כמבואר בספרו שו”ת לב חיים ח”ב (ס’ מג), ולאור האמור יש להוסיף עוד דבאופן של “סור מרע” לא יכון נוסח ברכה זה.
ח. והעיר מרן שליט”א דפשט הגמ’ בגיטין (לד רע”א) משמע דמברכין הטוה”מ גם על הטבה שהיא בגדר “מבריח ארי”, דאיתא התם, גידול בר רעילאי שדר לה גיטא לדביתהו, אזל שליחא אשכחא דהוה יתבה ונוולה [אורגת בגד], אמר לה הא גיטיך, א”ל זיל השתא מיהא ותא למחר, אזל לגביה [חזר השליח לגידול והודיעו שעדיין לא נתן לה את הגט], פתח ואמר “ברוך הטוב והמטיב”. [וע”ש בגמ’ פלוגתא דאביי ורבא אם ברכה זו גורמת לביטול הגט, ונפק”מ אם בא למחר ומסר את הגט, אי מגורשת]. הרי שעל השמחה “שלא נתגרשה” הימנו בירך.
ט. אכן סוגיא הנ”ל לא שייכא לנ”ד, דשאני התם שהיתה מיועדת לקבל גט, ומשמיא זכו ליה שנתעכבה מלקבל, וכפי רצונו שחזר בו מלגרשה, אבל לו יצוייר שאדם חשב לפי דמיונו שבנו ח”ו נפצע או נהרג בתוך מבנה שנפל עליו טיל וכיו”ב, ושוב נתברר דמעיקרא לא היה כלל במקום, יתכן דבכה”ג לא יברך.
י. וזה דומה למה שמצוי פעמים הרבה שהרופאים שולחים בני אדם לבדיקות מסוימות מחמת חשש מחלה, וכידוע לרוב מחכמי הדמיון של דורינו, והלחץ עצום ורב, וכשבאה התשובה שהכל תקין, יש לדון אם לברך שהחיינו מטעם הנ”ל, דהא הוברר למפרע דהכל “עורבא פרח”. [ועמש”כ במקו”א בעובדא דפדיון נפש עם הרה”ק מבעלזא]. והרחבתי בסוגיא זו במק”א אודות מי שבנו נעלם במירון בזמן ה”אסון” ושוב נמצא אם יכול לברך על מציאתו “שהחיינו”.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום