אפליקצית עץ חיים
מרן הגר”ד קוק שליט”א
סוד הגאולה ומפלת המן בבקשת רחל “הבה לי בנים”
כתיב (בראשית ל, א) “הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי”, וצ”ב לשון “הבה” הנכתב כאן, שכמוהו יש רק עוד י”א פעמים בכל התנ”ך, הלא דבר הוא.
עוד צ”ב, דלכאו’ אם רחל מבקשת שלא להיות בבחי’ “מת” [כמ”ש בנדרים סד ע”ב], סגי גם בבן אחד להחיות את נפשה, ולמה כתיב “בנים”.
ובפשוטו אין כאן שום הערה, כיון דקיי”ל (תהלים פא, יא) “הרחב פיך ואמלאהו”, ומשמיא מיהב יהבי בעין יפה, רק נשאר לברר את לשון “הבה”.
ויש לפרש ע”ד דרוש שרחל מדברת על מה שמבקש המן את מיתת ישראל כמ”ש (אסתר ג, יג) “להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים”, והרי אם יבא בן אחד הוא יוסף כי לו משפט הבכורה שנאמר בו (דברים לג, יז) “בכור שורו”, ושטנו של המן זה מרדכי “איש ימיני” (אסתר ב, ה) משבט בנימין (מגילה יב ע”ב), ועל כן צריך בנים שהם מיעוט רבים שנים, “יוסף ובנימין”.
והראני רב אחא”י שליט”א לדברי החכם המרוקאי ר’ יהודה קיסוס זצ”ל בספר מקורך ברוך (עמ’ צו) בשם מר אביו ר’ דוד קיסוס זצ”ל, שכתב לרמוז את הנ”ל במילה “הבה” שהיא ר”ת “המן בן המדתא”.
ויש להוסיף רמיזא בבחי’ “עשה טוב” שהמילה “הבה” מרמזת גם על מרדכי היהודי שנאמר בו “היה בשושן הבירה”, ודידן נצח…
וכשהצעתי את הדברים קמיה גאון עזינו ר’ דב קוק שליט”א, לא כדאי להצטמצם על הדיוק של “בן” ו”בנים”, שזה רמיזה בעלמא, ועדיף לברר כאן את ה”חפצא” של “בנים”, וזה יתבאר ע”פ הפסוק “בנים את לה’ אלהיכם לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת”, וביאור הענין הוא, דכאשר אדם עושה גידוד וקרחה בין העינים – זה מנציח את המות, אבל לא שייכת מיתה אצל בני ה’, המיתה לא פוגעת בו ממש, “קרקפתא דתפילי” ש”בין עיניך” זה מהות היהודי, המיתה זה לא שייך למהות האיש ישראלי.
רחל אומרת, אני מתקנת את חטא חוה בעולם שזה מיתה בעולם, “רחל מבכה על בניה” (ירמיהו לא, יד), הוא מזילה דמעות על החורבן והמיתה, זה גדר “תיקון רחל”, וכשהיא אומרת הבה לי “בנים”, היא טוענת ליעקב, אני מבקשת את גילוי המצב של “בנים” אתם לה’ אלהיכם, שיגיע התיקון של “בלע המות לנצח ומחה ה’ אלהים דמעה מעל כל הארץ כי פי ה’ דיבר” (ישעיהו כה, ח).
הרי יעקב אבינו הוא כעין שופריה דאדם הראשון (ב”מ פד ע”א), והוא מתקן את הענינים האלה של אדה”ר, וממילא “יעקב ורחל” חדא אינון להציל ולתקן את כל הענינים האלה… לבן אומר (בראשית ל, כז) “נחשתי”, הוא רוצה להכניס נחש שהביא מיתה לעולם, יעקב זה ההיפך הגמור, הוא מסלק את המיתה, כמ”ש בתענית (ה ע”ב) “יעקב אבינו לא מת”, זה כל הסיפור על כל המסתעף מזה.
עכ”ד הנפלאים של מרן שליט”א מתוך מטת חוליו.
ולאור דברי רבינו שליט”א יוצא, דמי שעובר על “לא תתגודדו” הוא מנציח את קלי’ המות, וזה כפתור ופרח עם קטרוגו של המן (אסתר ג, ח) “ישנו עם אחד מפוזר ומפורד”, שזה נכלל באיסור לא תתגודדו הנ”ך כידוע ביבמות (יג ע”ב) “לא תעשו אגודות אגודות”. והרבה הרבה יש להרחיב ברמיזא ודרוש בכל הנ”ל, תן לחכם ויחכם עוד.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
עריכה: ישראל דן רווח (מידן רווח) – טבריה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום