מוסר הנהגה והשקפה עניינים כלליים

האם יש פגם להחוות קידה ולהתכופף כלפי חבירו כאשר המתכופף עטור בתש”ר?

מרן הגר”ד קוק שליט”א משיב:

 

האם יש פגם לאדם המעוטר בתפלין

להתכופף לעומת חבירו כדי לכבדו??? 

א. אמש שאלתי את מרן הגר”ד קוק שליט”א אם יש בעיה להחוות קידה כלפי חבירו כאשר מונחות תפלין על ראש המשתחווה, דשמא אין זה מכבוד התפלין המונחות על האדם במצב שהוא משחווה פורתא כלפי חבירו. [ובפשוטו אין בזה חשש כלל, דלא שמענו ולא מצאנו שיזהירו חז”ל והראשו’ ע”ז, הגם שבזמנם היו מניחים תפלין כל היום. ובכגון דא לא ראינו הוי ראיה כנודע, רק שצ”ב למה אין טעם לפגם בזה].

ב. והצדדים הם, דמחד גיסא, התפלין הם חפצא דקדושה, ושמא לא ראוי להם להיות במצב כפיפת ראש המשמש לבשר ודם, ומאידך גיסא, שמא כאשר הם ענודות על ראש האדם, הרי זה חפצא אחד שנקרא “קרקפתא דתפילי” כנודע מלשון הזהר הקדוש, וכן מבואר במתני’ דנגעים (פי”ג מ”ט) גבי הנכנס לבית המנוגע דבגדיו טפלים אליו. וראה עוד בביאור הרא”ש (רפ”ה דזבים). ודו”ק. [ואכמ”ל].

ג. והשיב רבינו שליט”א, ראש של יהודי, גם התפלין רוצים לכבד אותו… תפלין מכבדים כל מי שהוא יהודי, [אלא אם כן זה יהודי שלא מניח תפלין וקל וחומר אם מחלל שבת, שאינו ראוי לכבוד], כל יהודי נקרא “יקר” [כמ”ש בתהלים (קלט, יז) “ולי מה יקרו רעיך אל” וכו’, ופרש”י, כנסת ישראל אומרת מה נכבדו בעיני הצדיקים שבכל דור ודור, וישראל איקרו צדיקים כמ”ש “ועמך כולם צדיקים”], ואמרי’ במגלה (טז ע”ב) “ויקר אלו תפלין, שנא’, וראו כל עמי הארץ נקרא עליך ויראו ממך”… [ותניא, ר’ אליעזר אומר אלו תפלין שבראש]. עכ”ל מרן שליט”א.

ד. ובברכות (ו ע”א) איתא, אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין, הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו, א”ל, “ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ”, ומי משתבח קוב”ה בשבחייהו דישראל, אין, דכתיב “את ה’ האמרת היום וה’ האמירך היום”, אמר להם הקב”ה לישראל, אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, שנאמר, “שמע ישראל ה’ אלהינו ה’ אחד”, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר “ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ”. הרי מבואר לפנינו דיהודי הוא החפצא דתפלין דקוב”ה. וכל זה מסייע שיש בו ממש לדברי מרן שליט”א.

ה. ויש להמתיק הדברים עם מה שרגיל מרן שליט”א לספר אודות בעל התניא זיע”א, שפעם אחת נקלע עם תלמידיו למדבר שומם והגיעו שודדים לעומתם, וכולם חששו מאימת השודדים, ובעל התניא הרים את כובעו והראה לפניהם את מקום התפלין של ראש וכולם ברחו באימה עצומה…

ושאלו התלמידים את הרב זיע”א, הלא כעת לא היו התפלין על ראשו של רבינו, וא”כ איך נפל פחדם על השודדים, והשיבם הרב, בגמ’ כתוב על “ויראו ממך” – “אלו תפלין שבראש”, ולא אמרו “תפלין שעל הראש”, כי ע”י הנחת תפלין בכונה, הראש עצמו נעשה חפצא דתפלין, קרקפתא דתפילי, וא”כ יראתם עומדת לעד, בין ביום ובין בלילה…

ו. וכן ידוע המעשה על הגר”א מוילנא זיע”א כשפתחו את קברו לאחר שנים הרבה, וראו את שערות ראשו במקום התפלין עומדות בעינם, וביאר מרן שליט”א דמחמת קדושת הגר”א בהנחת תפלין כל היום בכוונה טהורה, נעשה “מקום שער” שלו “חפצא דקדושה”, דלא שייך בזה נשירת שער של המיתה. [מלבד שכל גופו היה שלם ולא נגעה בו רימה כנודע].

ז. הדברים נכתבו כאן כעת לעורר חיזוק כללי, ובפרטות – לנצל את הזמן מחר ערב יו”ט להניח תפלין כל היום עד השקיעה, כמנהגו של מרן שליט”א כדי לקבל את הארת יו”ט מתוך עבודת הקדש של קדושת התורה והתפלין המשלימים זה את זה.

בברכת

“מועדים לשמחה”

ידידכם הק’

יקותיאל דטבריה

 

 

 

 

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

5 1 הצבעה
דירוג פוסט
Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
הישן ביותר
החדש ביותר הכי הצבעות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות