אפליקצית עץ חיים
מנסיעתו של מרן שליט”א לירושלים
אמש [ליל כ”ז אלול תשפ”ד] הגיע מרן הגר”ד קוק שליט”א לירושלים עיה”ק, לרגל בר המצוה של נכדו הבחור נחום קוק הי”ו, בן לבנו בכורו של מרן שליט”א, ה”ה ידי”נ הדיין המצויין הג”ר ישראל מאיר קוק שליט”א.
א. רבינו שליט”א הגיע לירושלים למרות התנגדותו הידועה מאד לנסיעות בכלל, ובפרט נסיעות ארוכות, ועוד יותר בימים אלו שהמצב דורש רחמים, וזאת מפני חביבותו הידועה לבנו הגרי”מ שליט”א.
ב. ואמר רבינו שליט”א שמחמת המצב הידוע עם המחבלים, יש לדון אם צריך לברך הגומל על שעברה הנסיעה ללא פגע, ובעלמא דעת רבינו שליט”א שלא מברכים על נסיעות ברכת “הגומל”.
ג. מרן שליט”א היה שרוי בצום כל היום, מפני שחלם בלילה שנפלו שיניו, [וראה המקור לזה בשו”ע או”ח (סי’ רפח ס”ה), ובאחרו’ שם], ואמנם היה למרן שליט”א ספק אם הוא צריך לצום, כיון שאין לו שינים כלל ועיקר, [כנודע שנשרו כל שיניו מרוב תעניות וחולשת הגוף], או שאין צורך שדבר החלום יוכל להתקיים בו בפועל, והענין “מופשט” בלבד.. ושאל רבינו שאלה זו מכמה למדנים אם יש להם ראיה לזה.. ובפועל צם כל היום עד צאת הכוכבים.
ד. וידועים ד’ החזו”א באגרותיו (ח”ב סי’ קמט) שהוא לא היה מתענה בחלום כהנ”ל, ומטו משמיה (דינים והנהגות פ”ו אות ד) שאמר שדברים אלו נאמרו לאנשים בעלי דרגה, ולא לדורות שלנו. וע”ע במעשה איש ח”ג (עמ’ קסה) בשם שר התורה הגר”ח קניבסקי זיע”א.
ה. אמנם רבינו שליט”א מתייחס בכובד ראש לחלומות כאלו, וכידוע מכמה מקרים שבאו לשאול ממנו ע”ז, והשיב שכדאי להתענות. וראה מש”כ הגאון נצי”ב מלך בשו”ת משיב דבר ח”א (סו”ס כה). וע”ע בס’ שלחן הטהור (סי’ רכ). ודו”ק. ועמש”כ הגרי”ז שליט”א בס’ חשוקי חמד (נדה סה ע”א).
ו. לפני שהגיע רבינו שליט”א לאולם, ביקש ללכת לבקר בבית ידידינו היקר והנעלה ר’ אלירן מלול שליט”א, לברכו במזל טוב לרגל בר המצוה של בנו אברהם נ”י [בעוד שבוע], וישב מרן שליט”א בביתו לערך חצי שעה, במילי דחיזוק ומילי דברכות.
ז. לביתו של רבי אלירן הנ”ל הגיעו ב’ נשים לבקש ברכה, רבינו שליט”א הואיל לברכם, והוריד את המשקפיים בעת שהתקרבו אליו, [כמובן שהיו בצניעות וכו’], ואמר להם רבינו שליט”א אני נותן לכם חוברת שיש בה מאמרים ממרן הראי”ה קוק זיע”א, ואני מודיע לכם שזאת הברכה הגדולה ביותר, זה לא ספר.. זה “מטוס”… זה לא לקרוא ולא להבין, זה “להתרומם”, אדם בלי הראי”ה, הוא נוסע על מכונית, ועם הראי”ה, הוא על מטוס…
ח. רבינו שליט”א ביקש לתקוע מעט בשופר [של ידידינו הנ”ל], ואמר, אני מפחד שהשופר הזה ירביץ לי… [ראה לשון הרמב”ם פ”ג מתשובה ה”ד], והזכרתי לפניו מה שהיה בר”ה תשפ”ד, כאשר הגיע לעת תקיעת השופר, והרב הוסיף פסוקים והכנות במשך קרוב לשעה, והיה נראה בפחד גדול משעת התקיעה [וכמבואר בזהר הקדוש ענין זה], ואמר לי מרן שליט”א, “הלואי שהיה לי פחד, מסתמא העיכוב היה מצד שלא הייתי מספיק מוכן מצד כל מיני חשבונות”…
ט. בהיותינו בבית ר’ אלירן מלול הי”ו, אמרתי למרן שליט”א [ע”פ בקשת בנו הגרי”מ בטל’] שהשעה מתאחרת, וכבר מוכרחים ללכת לאולם, כיון שהרב אמור להפגש שם עם חותנו הגר”י זילברשטיין שליט”א שכבר מגיע ואמור ללכת מוקדם.
ואמר לי מרן שליט”א “אל תגיד להפגש, זה לא חבר שלי, זה חמי שאני מחוייב בכבודו, אתה צודק שצריכים ללכת, אבל לו להפגש, אלא להקביל את פניו של הרב זילברשטיין, כאשר איש ואשה הולכים לראות זה את זה לצורך נישואין, לזה אפשר לקרוא פגישה”…
י. כשיצא רבינו שליט”א מבית הנ”ל הגיע אדם אחד עם בתו בת 15 ואמר למרן שליט”א, היו לנו בעיות עם בית ספר לבת הזאת, וב”ה מצאנו בי”ס טוב, הרב יברך אותה להצליח בלימודים… אמר לו מרן שליט”א, אני מברך אותה שתצליח למצוא חתן טוב ולהנשא כמה שיותר מהר… כי בזה תלוי הרבה דברים חשובים…
יא. מרן שליט”א התפלל ערבית באולם, ואמר לציבור פעמיים שצריכים ליטול ידים קודם התפלה, וכמה חשבו שרבינו שליט”א אומר להם ליטול ידים לסעודה קודם התפלה, ולא הבינו מה מבקש בזה, ואמר רבינו, שימו לב איך נשכחה ההלכה של נט”י קודם התפלה…
יב. רבינו שליט”א אמר לציבור, המצב דורש רחמים, בלילה א”א לומר י”ג מידות, אבל בפסוק “והוא רחום” וכו’ יש י”ג מילים, והם כנגד י”ג מידות, כדאי לומר י”ג פעם “והוא רחום”, ובפרט שכעת נמצאים בהארת “בן י”ג למצות”… ואח”כ הביא דבר הזהר (פ’ בא, דמ”א ע”ב) שיש כאן ד’ סוגים “עוון משחית אף וחימה”, שהם כגנד ד’ מיתות בי”ד, ששרשם בד’ אותיות הוי”ה, וכל זה מתמתק ע”י תפלת הערב.
יג. קודם תפלת העמידה הכריז רבינו שליט”א שתפלת הלחש תמשך 12 דק’… לאחר כמה דק’ שהתחלנו ערבית, הגיע הגרי”ז שליט”א, והוא עשה מנין נוסף לערבית בחדר הסמוך לאולם, וכשסיים הגרי”ז את התפלה עדיין מרן שליט”א היה טרוד בתפלתו… ובינתיים דיבר הגרי”ז עם נכדיו ומקורביו ד”ת מתוקים ועובדות על הגרי”ש אלישיב שליט”א.
לאחר כחצי שעה כשמרן שליט”א עדיין מפליג בתפלתו [לא כפי שסוכם 12 דק’…], אמר הגרי”ז שהוא כבר מוכרח ללכת… מפני שהוא לא בעל מלאכה אחת, ובקשו ללוותו בשיר ומחולות, ואמר, לא לעשות שום רעש, זה מפריע לר’ דוב בתפלה…
יד. לאחר התפלה אמר רבינו שליט”א, החתן הזה שמו “נחום”, הוא נקרא כן ע”ש מר אבי ז”ל, כיון שנולד בתוך שנת פטירתו, ומובן לכולם שאבי ז”ל נמצא כאן עמנו כעת.. יש לו זיקת השתתפות במעמד הזה. [ע’ בזהר (פ’ פנחס, דף רכ), ובס’ יסוד ושורש העבודה. ואכמ”ל].
טו. לאחמ”כ מזג רבינו שליט”א יין וביקש לברך הגפן, ועצר לפתע, ופנה אל סב החתן [מצד אמו] הרה”ג ר’ יוסף יקותיאל אפרתי שליט”א, ואמר לו, אני לא מעשר את היין כיון שהוא של “נדל”, ואין בו חשש כלל, הגר”י אפרתי שליט”א אמר למרן שליט”א, אין לנו שאלות על מה שהרב עושה, אין בודקין מן המזבח ולמעלה, ויה”ר שנזכה בקרוב להביא לרב תרומה טהורה לאכלה בפועל.
רבינו שליט”א אמר למחותנו הרב אפרתי, כי “תרומות ומעשרות” היינו “כהן וישראל”, תרומה כנגד כהן, ומעשר כנגד ישראל.
טז. אחד שאל את מרן שליט”א מה לעשות עם בנו בן 12 שמתנהג לא יפה להורים ומתנהג באלימות וכו’, השיבו רבינו שליט”א שהעצה היא לשמוע אתו יחד סיפורי ר”ש קרליבך בניגון, שזה גורם להיות כל לב נמס…
יז. לאחר שאמר רבינו ד”ת החל הזמר לשורר כנהוג, ואמר רבינו שליט”א, לא מתאים הצורה הזאת לפני ר”ה, [רבינו שליט”א ר”ל שיש לשורר שירי רגש והתקרבות לה’, ולא דברים “מקפיצים” וכו’, גם אם זה נקרא “חסידי”…].
יח. רבינו שליט”א בירך “בורא פרי האדמה”, ואמר שזו הברכה על ר”ה, כי אדם מלשון “אדמה”, וכמ”ש במדרש בראשית רבה (פרשת בראשית פרשה יז) “אני נאה להקרא אדם שנבראתי מן האדמה”, וביום ר”ה נברא האדם, ו”בורא פרי העץ” כנגד יוה”כ, שבו מחילת עוון ותיקון חטא “עץ הדעת”.
עוד אמר רבינו שליט”א, דלכאורה יש לתמוה, שבליל פסח לאחר קידוש היום, הדבר הראשון שעושים הוא ברכת ב”פ האדמה, והביאור בזה, כי המעבר בין “אדם דתוהו” ל”אדם דתורה”, היה ביציאת מצרים, שבעיתוי הזה נאמר “זאת התורה אדם” וכו’, וע”כ יש לפתוח ולהקדים בברכה זו, שבה שם “הוי”ה דמ”ה” [גי’ אדם].
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
אולי יעניין אותך גם :
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום