אפליקצית עץ חיים
לקראת פורים…
מרן הגר”ד קוק שליט”א
בגילוי סוד “מטות זהב וכסף”
במגילה (יב ע”א) עה”פ “מטות זהב וכסף” איתא, רבי יהודה אומר הראוי לכסף – לכסף, הראוי לזהב – לזהב. אמר לו רבי נחמיה א”כ אתה מטיל קנאה בסעודה, אלא הם של כסף ורגליהן של זהב.
והעיר הגה”צ ר’ איתם זאב ויינברג שליט”א דלכאורה אין כאן שבח כ”כ, שהמטות של כסף ורגליהן של זהב, ולפי כבוד מלכות היה ראוי שתהיה המטה מזהב והרגלים של כסף, שהרי בשבחו של אחשורוש הכתוב מדבר. וכבר העיר כן הגאון מהר”ש די אוזידא זיע”א בעל “מדרש שמואל”.
ומצאנו במדרש אסתר רבה (פרשה ב פ”ח) דאיתא הכי, מטות זהב וכסף, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אמר הראוי לכסף לכסף הראוי לזהב לזהב, אמר לו ר’ נחמיה א”כ נמצאת מכניס שנאה בסעודת אותו רשע אלא של כסף היו והיו מצופים בזהב, ור’ תחליפא בר בר חנה אמר של זהב היו, והיו מכופתין בכפאתין של כסף, ושמואל אמר הגשיש החיצון של זהב והפנימי של כסף. ע”כ.
ומבואר בד’ המדרש כמה שיטות בענין כסף וזהב של מטות, אך כו”ע לא ס”ל כשיטת הבבלי שהמטה היתה של כסף ורגליה של זהב. וצ”ב.
ועל זה השיב לו מרן הגר”ד קוק שליט”א מתוך יסוריו וחולשתו הנוראה, וז”ל,
כל הזהב שכתוב במטות זהב של אחשורוש בעוה”ז, זה ציפוי של הציפוי של הציפוי… יש עושר מופשט רוחני… כל “ששה מיני זהבים” בספ”ב דיומא, כל העושר שיש בעולם… זה רק ציפוי… כל העושר והזהב הידוע בדוד המלך [יד – דוד – זהב] שהוא סוד העשירות של העולם… תדע לך שכל זה מגיע רק אל “רגלי המטה” ולא יותר…
יש כאן מופשטות אינסופית של עושר אלהי… הולך מכסא הכבוד של ה’, זה ניצוץ משם, מגיע לדוד ולשלמה המלך…
רבי נחמיה אומר לך, אני משנה לך את הפשט, לא רק מדבר על יחסיות בין זהב וכסף, כל אחד לפי כבודו וכו’, אלא “ערטול” יש כאן… לערטל את הכל…
כמו שאמרו בנדה (כד ע”ב) אבא שאול ארוך בדורו הוה ורבי טרפון מגיע לכתפו, ור’ טרפון ארוך בדורו הוה ור”מ מגיע לכתפו וכו’, גם כאן כל הזהב מגיע רק אל “רגלי המטה” ותו לא, “רגליה יורדות מות” של העוה”ז, זה הזהב של העוה”ז לגבי המטה הזאת…
ונשאל רבינו שליט”א, דהנה זהב גימטריא “יד” כמבואר, וכאן הזהב היה ברגלי המטה, ונמצא “יד ורגל” יחדיו וצ”ב.
והשיב מרן על אתר, זה נראה שיש כאן גדר “קידוש ידים ורגלים”… בית שני קשור טפי לקידוש יו”ר, ובית ראשון יותר נקשר בטבילה, דהטבילה מבטא “ביטול” הגמור, לא כן קידוש יו”ר שזה “עולם המעשה”… וימי הפורים זה המעבר לקראת בית שני כנודע…
ושוב נשאל רבינו שליט”א למה קידוש יו”ר נרמז במטות זהב וכסף של אחשורוש, וביאר על אתר, כי “חדר המטות” (מלכים ב, יא, ב) – זה “קדש הקדשים”, שם כל הזיווגים וכל הענינים, [עפרש”י שם], ועל כן במטות התבטא הגדר של “קידוש ידים ורגלים” הנ”ל…
[ואולי כוונת רבינו שליט”א דאחשורוש מנסה כמו כל כחות הסט”א לגנוב מן הקדושה, ובפרט שהוציא את כלי המקדש].
חברים יקרים חזקו ונתחזקה בלימוד התורה ללא הרף, ובפרט כשרואים את מרן גאון עזינו שוכב על מטת חוליו ומתוך יסורים לא פסיק פומיה מגירסא, כמה הדבר מחייב כל אחד ואחד, להשתדל בעוז ותעצומות בעמלה של תורה, ויהיה החיזוק לרפואתו השלמה של ר’ דב הכהן בן שושנה לאלתר ממש.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
עריכה: ישראל דן רווח (מידן רווח) – טבריה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום