לקיחת ריטאלין בהלכה ובהנהגה
שאלה: האם מומלץ להשתמש בריטאלין עבור הילד, כאשר יש לו קשיים, והאם מותר לקחת ריטאלין ביום שבת, או שזה בכלל רפואה האסורה בשבת.
תשובה בקיצור:
ריטאלין הוא דבר שמזיק לגוף הילד, אלא שלפעמים עדיף לילד הנזק של הריטאלין כדי להנצל מנזקים אחרים שיכולים לבא עליו בהעדר לקיחת סם הריטאלין. ויש להושיב צוות מומחים אנשי אמת שהם יחליטו בכל מקרה לגופו, מהי טובת הילד.
גם ביום שבת קודש, מותר ליתן לילד ריטאלין. [וה”ה למבוגר אם צריך לזה].
נימוקים ומקורות:
א. זה זמן זמנים ששאלתי מרבינו הגר”ד קוק שליט”א אודות תופעה נפוצה בשנים האחרונות, לתת לילדים ונערים ריטאלין, בטענה שזה גורם לריכוז וכו’, אי יאות למיעבד הכי, כי יש דעות בענין זה לכאן ולכאן. והשיבני כי החקירה בכאן היא מה עדיף, איכות המחשבה (שע”י הריטאלין המחשבה מרוכזת וכו’ כנ”ל), או בריאות הגוף (שהרי ידוע שהריטאלין מונע תיאבון הרבה שעות, וזה מגלה על חומר כימי הפוגע במערכות הגוף), כן ביאר רבינו שליט”א את עצם השאלה.
ב. ואמר שקשה למצוא על זה ראיה מהש”ס, רק יש קרוב לזה בסנהדרין (מה ע”א) בפלוגתא דרבנן ור’ יהודה בצערא דגופא ובזיונא הי מינייהו עדיף, ונפק”מ אי לסקול אדם עם מלבושיו הגם שצער המיתה מתארך טפי, או דעדיף לו ליסקל ערום אע”פ שיש לו בזיונא, [וע’ ב”ב (ט ע”א), וסוטה (ח ע”ב), ושו”ת חות יאיר (סי’ קצא), וקובץ שיעורים (ב”ב שם). ואכמ”ל], ולהצד דבזיונא עדיף, יש לצדד קצת דטוב ליקח הריטלין, ולהצד דצערא דגופא עדיף, יש לומר דניחא ליה לאדם להמנע מזה.
ג. ולענין מעשה שאלתי מרבינו שליט”א, דהרי לצערינו חזינן כמה וכמה מקרים שהילד או הנער משתולל וכו’, ועל ידי זה נעשה מרוחק בחברה, וגם רבותיו לא מאירים לו פנים כדבעי, וילדים ונערים אלו יוצאים לתרבות רעה והולכים מדחי אל דחי כנודע, ואמר רבינו שאכן במקרה חמור כגון דא, יש אילוץ לקחת הריטלין, ושגם הוא עצמו הורה כמה פעמים במקרים קשים דההכרח לא יגונה ליקח ריטלין. [וראה מה שכתבתי לאחרונה בכיוצא בזה אודות לקיחת חיסון קורונה המזיק, בכדי שלא יפגעו לאדם וישברו את מטה לחמו].
לא למהר בנתינת ריטאלין
ד. והגביל רבינו, שיש להושיב על זה אנשי מקצוע אובייקטיביים שידונו בכל מקרה לגופו, ושלא כפי המצוי היום, שמחמת עצלותם של חלק מן המורים, סובלים הילדים בכפייה מסמים מרים, וזה מנהג אכזרים ומכוערים, שנתחדש בזמנים מאוחרים, כי בימים קדומים מדורי דורים, היו המורים שמחים במצות לימוד הנערים, ואגב מצות הלימוד היו נשכרים, אבל האידנא לצערינו בהרבה מקומות עיקר העיקרים, הוא קיבול המעות כי המה המדברים, ואגב ריוח הממון בא עמו טפלה לימוד הבחורים, ודין גרמא דנפילת הנוער לבור עמוק מגובה ההרים.
ה. ויש מקרים שהמורה צריך ריטאלין ותולה הבעיה בתלמיד, ראה מעשה משעשע על זה בס’ הנחמד חשוקי חמד (סנהדרין צא ע”ב). ע”ש. ופעמים הרבה גם הרופא אינו נאמן בזה מכמה וכמה סיבות, אשר אכמ”ל, וצרת חיסוני הקורונה תוכיח, שלוקחים דבר שאין בו ממש, ואדרבה יש בו נזק לגוף, והיחס אליו כאילו הוא מציל נפשות. ולשומעם ינעם ותבא עליהם ברכת טוב.
לקיחת ריטאלין בשבת
ו. ולענין שימוש בריטלין בשבת יש לדון מצד איסור שחיקת סממנים, ראיתי בס’ “וביום השבת” (וייל, סי’ לא אות ל) שכתב לאסור, והביא שכן הורו הגריש”א והגרח”ק דלא גרע מכל רפואה דאסור, דגם חוסר ריכוז הוי בעיה בגוף, רק שיש לומר דאם במניעת לקיחת הריטלין איכא פגם בכבוד הבריות דשרי (כמבואר בסי’ שיא). ע”כ. ובס’ עריכת שלחן להגר”ש קרח (ח”ד עמ’ קסד) כ’ להתיר בפשיטות, כיון שיש בזה צורך הנפש לילד או לנער ולסביבתו. ע”כ. ונראה שרוצה לומר דלא גרע מהיתר לקיחת רפואה לחולי שבכל הגוף.
והגר”י זילברשטיין שליט”א בס’ חשוקי חמד (בכורות מא ע”א) כ’ להקל בזה באופן שהילד מתחת גיל מצות, ע”פ המבואר בביאוה”ל (סי’ שמג) בשם רשב”א ור”ן דלצורך הקטן עצמו מותר לספות איסור דרבנן. ובפרט אם עי”ז יכול ללמוד עמו ולהביאו לתפלה וקריאת התורה וכו’, וע’ בשו”ת מנחת יצחק וייס (ח”א סי’ קח). וע”ש. וכעי”ז רמזו בס’ ארחות שבת (ח”ב עמ’ רצ בהערה), וכ’ דיש לדון כל מקרה לגופו. ודי בזה.
אקמול בשבת
והגר”ד קוק שליט”א אמר לי דריטאלין לא מוגדר רפואה כלל, אלא “שיכוך”, ואמר לי רבינו שליט”א, שמטעם זה לדעתו מותר לקחת אקמול בשבת מצד דהוי שיכוך ולא ריפוי, ושאלתי ממנו, הלא טעמא דמילתא משום גזירת שחיק”ס, והרי כל בן אנוש שהיה יכול בעת צרה לשחוק סממנים לייצר אקמול היה עושה כן כדי להרגיע עצמו, וא”כ אקמול בכלל האיסור של רפואה בשבת, ואמר רבינו א”כ בא ונגזור שלא לאכול שמא מחמת שאוהב כמון במאכלו ישחק כמו לתבלן התבשיל, ואין לדבר סוף, אלא דגזרו על רפואה ותו לא. [ועוד הרחיב רבינו לפלפל בענין זה, וכעת עמד קנה במקומו].
בברכת התורה
יקותיאל דטבריה
אולי יעניין אותך גם:
- למה נהגו להזכיר את שם החולה בעליה לתורה
- איך הרב קוק ניחם אבא ששיכל ילד קטן
- הרגשות קודש ופסיכולוגיה תורנית
לגבי אקמול הרי חזינן שמוריד חום שזה פעולת רפואה ולא פעולת שיכוך
ואגב יש להוסיף שמטעם זה כתב הגרמ”מ קארפ בסיפרו להתיר לקחת נרות וכדורים של מניעת הריון בשבת וכתב שם שכמו שאין בעיה לשתות קפה אע”פ שמעורר