אפליקצית עץ חיים
הארות דרשב”י
תשפ”ד
עם שביבי נגה ממרן הגר”ד קוק שליט”א
ושם נברא מעין לו…
א. פשטן של דברים, שהמעין והעץ היו בסמוך ולא בתוככי המערה, כדי להבדיל בין קדש לחול, הגם דאכילת צדיקים כקרבן, מ”מ ביחס לרוח הקדש החופפת את המערה, אין מקום גם למים וחרובים, רק גילוי סודותיה של תורה.
וכעין הא דאמר הג”ר דוד אביחצירא שליט”א מנהריה, בטעם שאליהו הנביא עמד בחוץ להודיע על מות הקיסר, כיון שבערך קדושת המערה, נחשב זה לדברים בטלים. [וכבר אמרו בזה כמה דרכים, וביאור נאה זה חביב עלינו].
שם קנית הודך והדרך…
ב. בגמ’ שבת (לג ע”ב) איתא דגופו של רשב”י נעשה במערה חתכים ובקעים וכו’. ובירושלמי (רפ”ט דשביעית) איתא שהעלה חלודה וכו’. ע”ש.
ומשמע לומר שרשב”י השיג את סוד “והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך“, והיינו ע”י “כתבם על לוח לבך”, ו”מכתב אלהים” זה – נאמר בו “חרות על הלוחות”, נמצא שהבקעים שבגופו הם סוד “חרות” הנ”ל.
כל הגול’ה כמדורת אש…
ג. מנהג הדלקת אש בל”ג לעומר. כבר נאמרו בזה פירושים הרבה. ויש להוסיף עוד בס”ד, כי תכונת האש, להחזיר כל דבר אל מקורו, וגם לפרק הדבר הסתום ולגלות את הגורמים הנמצאים בו, ורשב”י גילה לכל העולם את סודותיה של התורה, ועביד פעולת אש בגילוי רזין קדישין, ע”כ מדליקין אש לכבודו להורות על גבורת פעולתו.
האור כי טוב
ד. וזה סוד “האור כי טוב”, אור בגי’ “רז” כנודע, ובו ביום ירדה טובה לעולם, שנתגלו רזי התורה הנקראת “לקח טוב”. ויומתק טפי עם דברי ה”בני יששכר” זיע”א שביאר ד”לב טוב”, היינו ל”ב ימים שעד ל”ג לעומר, ו”טו”ב” ימים שמל”ג לעומר עד שבועות. והבן.
מיתוק הדינים
ה. ביום ל”ג לעומר התמתקו כל הדינים כנודע, בשורש הא דארשב”י בסוכה (מה ע”א) יכולני לפטור את כל העולם כולו מן הדין.
ונהרו אליו כולם…
ו. ושמעתי ממרן הגר”ד קוק שליט”א שזו הסיבה שכל העולם נוהר לרשב”י, אע”ג דאיהו לא חזו, מזלייהו חזי שיש כח מיתוק גדול ונשגב בציון המצויינת.
ולא ידע איש את גבורת’ו…
ואחר פטירת כ”ד אלף תלמידיו של ר”ע, הלך ומסר את התורה לחמשה תלמידים, בסוד מיתוק ה’ גבורות דמנצפ”ך [שעולים פ”ר כנודע], כידוע מהאר”י בה’ פעמים נ”ו של ברכה אחריתא דמגלת אסתר. ודו”ק.
כל מ’ר מתוק…
ו. והנה “מירון” בגימטריא “פר הוי”ה”, והיינו שרשב”י הפעיל כח מידת הרחמים הנקראת הוי”ה [כנודע], ועל ידי זה ביטל לגזירת פ”ר דינים. וביום זה בזכותיה דרשב”י כל “מר” נפש רון “ירון”, [והיינו נוטריקון מירון, מר – ירון].
סוד תורה – רפואה
ז. ומשמע דע”י העסק בסודות התורה בקדושה וטהרה, איכא ריבוי רחמים והמשכת רפואה וכו’, וכבר נאמר שבחיבור הזה של הזהר יפקון מן גלותא, ובכלל מאתים מנה.
פשט וסוד – דין ורחמים
ח. ולימוד ה”פשט” כנגד מידת הדין, וזה בחי’ ימות החול שהם דין, אך יום השבת הוא יום הרחמים, שבו הזמן גרמא לגילוי סוד התורה, וכמ”ש ב”שער הכונות” (דס”ב ע”ב) עה”פ “אל מלך יושב על כסא רחמים”, דכ”ד שעות של שבת, וז’ שעות של יום ששי הסמוכות לשבת קדש, הם שעות של רחמים. ע”ש].
רבי אבא…
ט. ועל כן כתיבת סודותיו של רשב”י נעשתה ע”י “רבי אבא”, שמסמל את “אב הרחמים” ו”רחמי האב”, נמצא “רבי אבא” מרמז על “ריבוי רחמי האב”. ודו”ק.
ח”י אייר – רפואה וחיים
י. וזה סוד יום “י”ח באייר”, שהוא ל”ג לעומר, כי אייר ר”ת “אני ה’ רפאיך” כנודע, ו”ח”י”, הוא סוד “חיים כלכם היום”, נמצא יום “ח”י באייר” בגדר “רפואה וחיים”. ודו”ק.
יא. וכבר הביא הגרש”ז הערנרייך הי”ד בס’ “לחם שלמה” ש”מרון” בר”ת “מלך רופא נאמן ורחמן”.
סעודות שבת של דוד המלך ורשב”י
יב. רבים דנו איך קיים רשב”י מצות קידוש וסעודת שבת, ונאמרו בזה דרכים הרבה. ויש לומר מילתא חדתא, ע”פ הנודע בשלהי ה”אדרא” (פ’ נשא, דקמ”ד ע”ב) דר’ יהודה קרי ליה לרשב”י “שבת”, מה שבת כתיב בה (שמות כ, י) “קדש לה'” אף רשב”י קדש לה’, וממילא י”ל דרשב”י אי”צ לתיקונים בעולם המעשה להגיע להארת השבת.
יג. וכעין הא דשמעתי ממרן הגר”ד קוק שליט”א, דדוד המלך שהיה עוסק כל השבת בתורה (שבת ל ריש ע”ב), נראה שלא היה אוכל סעודות שבת, כיון שע”י דרגתו הגבוהה בעסק התורה, הגיע למה שמשיגים ע”י הקידוש והסעודה.
הר סיני – מירון
יד. פרשת “בהר סיני” נופלת סמוך לל”ג בעומר, כי הר מירון יש בו בחי’ הר סיני, שהרי “סיני לו נקרא”, וגם מצד קדושת ההר הטוב הזה, ולכן צריך להזהר שם במאד מאד שלא לנהוג קלות ראש, ולבלתי היות שם ערו’ב כלל וכו’.
טו. וידוע מה שהביא מהר”ש העליר בקונטריס “כבוד מלכים” [בעמוד האחרון] על רבינו חיים בן עטר זיע”א איך שהיה עולה בהר בחיל וברעדה על ידיו ורגליו כבהמה וגועה וצועק איך אני הקטן נכנס למקום אש להבת שלהבת וכו’.
שמן ששון מחבירך
טז. הרה”ק ממונקאטש בקונטרס “ל”ג לעומר” (מרגליות, עמ’ טז) ביאר, כי סגולת השמן היא שאינו מתערב לעולם עם דבר אחר, וזו היא מדתו של רשב”י שהיה מבדיל הרבה בין קודש לחול. וע”כ לא קיבל את דברי חבירו רבי יהודה ששיבח את מעשיהם של הגויים כמבואר בשבת (לג ע”ב).
דעת רשב”י על קברי גויים
טו”ב. ועל פי דרכו יש להוסיף מילתא, דהיינו דאמר רשב”י (יבמות סא ע”א, וש”נ) קברי גויים לא מטמאין, [ונחלקו קמאי אי רק באהל לא מטמא, או שגם מגעו לא מטמא], והיינו שיש להבדיל בין קדש לחול גם בעידן המות, ושלא יאמרו כשם שהיהודי מטמא במיתתו – אף הגוי כן, [וידוע ביאור האוה”ח בזה], ומצינו בחייהם שהם נפרדים, דהגוי בחייו מטמא, והיהודי הוא טהור ואין בו טומאה אא”כ “נטמא”.
ח”י. ובירושלמי (רפ”ט דשביעית) איתא, שלאחר שטיהר רשב”י את טבריה, הלך גוי אחד וביקש לגחך על רשב”י, והניח במקום מת שטיהר, ואמר רשב”י “גוזר אני על העליונים שירדו ועל התחתונים שיעלו”, וכך הוה, שהגוי נכנס לקבר, והיהודי קם לתחיה. ומשמע שהותיר את הגוי להיות שם, ולא חייש לטומאת כהן, ולשיטתו אזיל דקברי גויים לא מטמאין.
וטהר לבנו…
יט. בהיותינו בברית מילה ביום הפורים לנכדו של ידידי ר’ אלי דוד שליט”א, מרן הגר”ד קוק שליט”א היה המוהל שם, ולאחר הברית עברו לפניו להתברך וכו’, וידידינו הרה”ג ר’ אחיקם שבל שליט”א ראש ישיבת “אור אלחנן” בטבריה, אמר למרן שליט”א, יהי רצון שכבוד רבינו ימשיך להאיר את העיר ולטהר את טבריה כמעשה רבי שמעון בשעתו… והשיבו מרן שליט”א, אני עסוק ב”וטהר לבנו לעבדך באמת”…
מדוע חדל הגר”ד קוק שליט”א מנסיעה למירון
כ. בעבר היה מרן הגר”ד קוק שליט”א נוסע למירון ביום ל”ג לעומר, ומשבח את הקידוש ה’ הגדול שיש בהתאספות רבבות אלפי ישראל במקום קדוש וכו’, והיה עוסק שם בסודות התורה ומעתיר בתפלה זכה על עם ישראל.
בשנים האחרונות חדל ממנהגו, ואמר לי פעם אחת, הסיבה שאני לא הולך למירון בל”ג לעומר, כי מה הענין להיות קרוב אל ההר בזמן שאני יודע בנפשי היטב כמה אני רחוק ממנו…
וגם כשהיה סגר בתקופת דמיון הקרונה, ואמרו למרן שליט”א שאם ירצה יביאו לו רכב משטרתי במיוחד וכו’, אמר אז מרן שליט”א, כל העולם כולו יהיה בצער ובסגר ומה אני שונה מכולם…
ולאחרונה אמר כמה וכמה פעמים, רשב”י נתן סטירת לחי לכולם ב”אסון מירון”, אין כבר מה לדבר ללכת לשם, הוא כנראה רוצה שיעשו חשבון נפש ולא טיולים…
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
יהיו הדברים לעילוי נר”נ
של מרת אמי הצנועה מרים בת אורה ז”ל
- שמיעת שירי קודש בשנת אבל ועוד..
- שתיית מיץ ענבים בתשעת הימים
- רבינו דוב קוק שליט”א גוזר על חתן שקיבל על עצמו עול תורה וקדושה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום