ימי השובבי”ם במחיצת הצדיקים
אמש (ליל כח טבת תשפ”א) ביקר האדמו”ר מלעלוב ניקלשבורג שליט”א בחדרו של מרנא הגר”ד קוק שליט”א, ודברו כשעה ארוכה בעניני השעה ובחידושי תורה, ועל זקינו הגאון הקדוש ר’ דוד מלעלוב זיע”א.
הגר”ד קוק שליט”א אמר [ושמענו זאת ממנו כ”פ], כי הוא מכוין בכל תפלה בברכת השיבנו אבינו לתורתך, על כמה ענינים וכמה צדיקים, ומכללם, שיזכה לאהבת ישראל כמו שהיה לר’ דוד מלעלוב זיע”א.
ואמר לו האדמו”ר שליט”א, כי זקינו ר’ דוד אמר על הפסוק (שמות ה, ז) “לא תוסיפון לתת תבן לעם ללבון הלבנים” וכו’, דהכתיב הוא “לא תאספון”, וצ”ב למה התורה כתבה בכאן אות א’, שהיא כמיותרת. וביאר ר’ דוד, כי ידע פרעה שבכח אהבת ישראל ואחדות יכולים לצאת מיד מעול מצרים, ולכן גזר שלא יאספו להיות יחדיו…
ובהורמנא יש להוסיף, זכר לדברים, כי עם ישראל נמשלו לדגי”ם, כדכתיב בזרעא דיוסף וידגו לרוב וכו’, אשר תיקונם באסיפ”ה ללא שחיטה, וזה סוד מזל אדר דגים, דתיקונא דיליה “לך כנוס את כל היהודים”. ודו”ק. והנה יוסף הוא מידת היסוד, שהוא תיקון ברית קודש, והיינו סוד ימי שובבי”ם, לקבץ פזורינו מארבע כנפות הארץ והיו לאחדים, וככל שמסירים הפירודא ועושים כינוס ואיסוף בישראל, יש יותר חיבור ליוסף המאסף, והיסוד הוא השלום כנודע.
וסוד יציאת מצרים [שהוא תיקון שובבי”ם] בעבור שלא היה דלטוריא ביניהם (כמפורש במדרש), היינו שלא היה פירודא של לשון הרע. וזו כונת מקבץ נדחי עמו ישראל, ר”ת מנע”י קולך מבכי וכו’ ושבו בנים לגבולם, שנאמר גבי רחל אמו של יוסף. והבן.
והגר”ד קוק שליט”א אמר בעיקר הענין של לשון לא תוסיפון שאמר פרעה, שיש כאן התנוצצות של “פן יוסיף להכותו”, שהתורה אסרה להוסיף על “ארבעים יכנו”, ומנין “ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה” הוא כנגד ארבעים של מלקות, ועתה שהגיע הזמן, מיד חזרו ישראל לגדר “אחיך” שאסור להכותו, ולכן מיד לאחר פסוק זה ושאר עניני העבדות, מתחילה גאולת ישראל.
הוסיף הגר”ד קוק על דבריו בענין כונת השיבנו עם ר’ דוד מלעלוב, כי יש לכוין בהשיבנו כעין השבת אבידה, וכל יהודי יש לו אבידה גדולה והיא כל התורה שלמד עם המלאך במעי אמו (כמבואר בנדה ל ע”ב), ועל זה יש להתפלל שנזכה להשיג כל מה שלמדנו שם, ואמר על עצמו שהוא מכוין זאת תמיד, ועל ידי תשובה עילאה אפשר להגיע גם לשם. [וסימנך השיבנו ה’ אליך ונשובה חדש ימינו כקד”ם, מי יתנני ירחי קד”ם. ע”ש בנדה. ודו”ק].
הצדיקים דברו על הגאון הקדוש ר’ אהרון מבעלזא זיע”א, והגר”ד קוק שליט”א סיפר מה שקרא בספרים שבן גוריון שר”י, שלח בזמן מבצע סיני שהיתה סכנה גדולה, וביקש מר’ אהרון מבעלא להעתיר בתפלה, ועמד ר’ אהרון ליד נרות השבת מעת הדלקתן עד מוצאי שבת, ולא זז מתפלה וכונות מיוחדות למען עם ישראל, ואמר לו האדמו”ר מלעלוב כי הוא היה נוכח באותה שבת עם ר’ אהרון, וזוכר איך שבשעת הקידוש רימז ר’ אהרון שיעשו קידוש והוא ישמע, וכך לא זז ממקומו במשך כל השבת.
עד כאן מקצת משיחתן של צדיקים, ויישר כח לידי”נ ר’ דוד שדה שליט”א שמזכה אותנו בתיעוד ושמירת הדיבורים לטובת הכלל.
יהי רצון שיהיו הדברים לע”נ מרת דינה בת אסתר ז”ל. [אמו של דוד שדה הי”ו]. וגם לע”נ זקנתי מרת אורה מונבר בת מלכה סלטנת שהיום מלאו שבעת ימים לפטירתה. תנצב”ה.
באהבת חברים
יקותיאל דטבריה
אולי יעניין אותך גם:
- על הספדו המרטיט של ר’ טוביה פולק שליט”א
- על רבינו עובדיה זיע”א והגאון מהרי”ח סופר שליט”א
- “שמיכה” מקצת מפשטיה וסודותיה
- מי ראוי להוכיח, ואיך מוכיחים