מרן הגר”ד קוק שליט”א
כונה נפלאה וחיזוק באמונה
בעת טבילה ב”מעין” או ב”מקוה”
כתוב בפסוק (ירמיהו יז, ג): “מקוה ישראל ה’ כל עזביך יבשו וסורי בארץ יכתבו כי עזבו מקור מים חיים את ה'”.
הקב”ה הוא גם מקוה וגם מעין, “מקוה” – מצד שאני מקוה אל ה’ שיושיע מן הצרה, ואני מקוה אליו, כיון שהוא ה”מעין” והמקור לכל המאורעות, ואני מחזיר את המציאות שנראית ב”מדמה” כצרה – אל המקור שלה – שהוא המעין של הקב”ה, ומבין שע”י ה”זחילה” של המעין למרחוק נוצר המדמה של הצרה.
מקוה ענינו מה שכתוב (ישעיהו יא, ו – ט) “וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ וכו’, ואריה כבקר יאכל תבן, ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה, לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים“.
“כמים לים מכסים” – היינו מקוה, כמ”ש במשנה (פ”ה דמקואות מ”ד) “כל הימים כמקוה שנא’ (בראשית א, י) ולמקוה המים קרא ימים”.
זאת אומרת שכל האויר והאטמוספירה, כל מה שאנו רואים מעשה אדם של “כחי ועוצם ידי” (דברים ח, יז), באמת הכל הוא “דעת ה'” – שהיא עושה הכל, והמציאות הנראית לעין אינה אלא “מדמה”.
המקוה אומר שכל העולם כולו – אפילו במקום שהיה טומאת ארץ העמים שמטמאה אפי’ באויר, לעתיד לבא הכל נטהר, כי מלאה הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים.
המקוה אומר “הכל טהור”, והמעין אומר שהכל “יש מאין” של ה’, ובעצם לא קיים עולם כפי שנראה לעין שטחית, אלא חידוש הוא שה’ מחדש את המציאות כל רגע.
המקוה אומר שזה “מקום” טהרה, והמעין מסביר כיצד “נפעלת” הטהרה ע”י שהכל מתחדש כל רגע יש מאין מהקב”ה.
כל מי שטובל במעין או במקוה, שיגיד את הפסוק הזה בכונה.
עכ”ד מרן הגר”ד קוק שליט”א
עריכה: ישראל דן רווח (מידן רווח) – טבריה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום