מוסר הנהגה והשקפה

מה אמר הרב קוק מטבריה בעקבות הפיגוע באלעד….

רשפי אש

ממרנא שר התורה הגר”ד קוק שליט”א

בעקבות הרצח השפל באלעד

ביום ששי האחרון [עש”ק אמור תשפ”ב] הייתי במחיצת מרנא שליט”א, והיה בצום כדרכו בקדש, ולומד מסכת ערכין [כידוע שהרב מרבה ללמוד ערכין, כיון שכך אמר לו שר התורה זיע”א כאשר היה אצלו על אודות הבעיות ברגליו], הרב ביקש לראות את תמונות הנרצחים, והתבונן בהם, ואמר שיש בזה נושא בעול עם חבירו… וביקש שיביאו לו לראות גם את פני הפצועים. אח”כ אמר מרנא שליט”א, שהעיקר בתקופה זו [בכלל ובפרט] לעורר כונה כשאומרים שם שמים, ולא לזרוק ברכות כמו מילים בעלמא, ולהתחזק כמה שיותר באהבת ישראל, ולהאיר פנים לכל יהודי.

וכעין זה כתב מרנא שליט”א לאחרונה בעקבות פטירת שר התורה זיע”א, כתוספת למכתב חיזוק בעניני הלימוד ברצף, וזה לשון קדשו.

ומלכות הרשעה מהרה תעקר

מרנא שליט”א התפלל ביום ששי, שתיפול ממשלת הפשע והרשע מן העולם, ובפרט הממשלה הנוכחית, שכולה מלאה שנאת ה’ ושנאת עובדי ה’.

חיזוק נוקב המתאים למצב

אמרתי למרנא שליט”א דסיפורי’ם ירננו על הגה”ק ר’ יוסף מספינקא זיע”א בעל “אמרי יוסף” [יומא דהילולא דיליה היה בשבת האחרונה, נפטר ו’ אייר תרס”ט] שבנו נפטר בחייו, והוא אמר בעת הלויית בנו, כי המצב דומה לכנופיית שודדים שעשו ביניהם הסכם, שאם יתפס אחד מהם, לא יגלה כלום על חבריו גם אם יענוהו החוקרים למאד מאד, ואכן כשנתפס חד מינייהו, לא גילה דבר – הגם שעינוהו ויסרוהו מאד, עד שהביאו את בנו הקטן ועינוהו בפניו בדברים חמורים, ולא יכל האבא לעמוד בפני צער הבן, ואז גילה הכל למלכות, וכן אנחנו, מיוסרים בידי שמים על עונותינו, אלא שקושי התאוות מכניע אותנו כביכול כרתנו ברית עם היצר שלא לעזוב אותו, ושלא לגלות את לבנו ולפותחו בתשובה קמיה קוב”ה, אבל כאשר מייסרים את הילדים שלנו לעינינו [היינו פטירת הצעירים], לב הכל נמס והיה למים, וכולנו שבים בתשובה. [קראתי עובדא זו בימי הנעורים ואיני זוכר היכן]. ומרנא שליט”א התפעל מאד מהמשל הזה.

מה לומר למשפחות הנרצחים

שאלה שהגיעה למרנא: אחת התלמידות שלי בכיתה יא מאלעד, היא בתו של ההרוג בפיגוע, בועז גול, ביום שני בבוקר אני צריכה לצאת לנחם. לא יודעת מה אומרים, קטונתי. וזה אשר השבתיה, מדברי הגר”ד קוק שליט”א: אין מה לדבר בעת כזאת, כולנו אלמים, אוי לנו שאויבי ישראל יושבים בתוך מקום שנקרא ממשלת ישראל… המנוח הזה לא מת, הוא הלך לזעוק בשמים להביא את המשיח לעם ישראל, הרב הסתכל בתמונה שלו ביום ששי, ואמר שהוא מרגיש חיבור אליו, ושהוא נושא עם המשפחה יחד בעול הקשה של האבידה הזאת, משיח אתנו צריכים רק לפתוח לו את הדלת, נרבה אהבת ישראל אמיתית וזהירות בכבוד שמים. ע”כ.

הרהורי כפירה בעקבות המצב

ביום שבת קדש שאל אותי יהודי אחד, מה לומר לאנשים חילוניים ששואלים היכן נמצא בורא עולם, ובפרט לאחרונה כאשר האויב האכזרי נמצא דוקא במקומות של בני תורה וכו’. ואמרתי לו מדעתי, כי זה ברור ששאלה זאת אינה נובעת ממקום טהור, רק מחיפוש טצדקי והיכי תימצי איך להעלים את קיום הבורא עולם, ולהמשיך להצדיק את ביצוע תאוותיהם בעוה”ז. וכבר ידוע ששאלו היכן היה ה’ בשואה, והחזו”א הגיב “היכן ה’ לא היה בשואה”, הלא כל מי שעין לו ראתה, לא יכל שלא לראות את כחו של השי”ת בכל צד ופינה.

שוב שמעתי במוצא”ש מידידי אהובי ר’ אברהם בן ג’ויה שליט”א, שמרנא שליט”א אמר ביום שבת קדש, “מי ששואל היכן השי”ת היה בשואה, זה סימן שהוא גם שואל היכן ה’ נמצא ביוה”כ, הוא לא מרגיש כלל ביוה”כ את המצב של כי ביום הזה יכפר עליכם וכו’, ומי שמרגיש ביוה”כ בודאי שלא היה שואל שאלה כזו בזמן השואה“… והדברים נוראים.

תפלה – אמונה

ביום ששי הגיעה למרנא שליט”א שאלה מבחור חשוב וצדיק מישיבה קטנה באיזור הצפון, וזה תוארה, אני מתפלל תפלת י”ח קצת ארוך [לפעמים כחצי שעה], והדבר ניכר מאד בערבית, כי יש יש סדר לימוד מיד לאחר התפלה, וחוששני שמא הדבר “משונה” ואין כאן רצון ה’, האם יש לחוש ולהמנע מזה, כי אני נהנה מזה הנאה רוחנית לדבר עם קוני, ואמר לי הרב יקותיאל שהגרא”י קוק [רא”י “מאור התלמוד” ברחובות] אמר לכבוד רבינו שליט”א בימי בחרותו שזה גאוה, ואני שואל, גם אם נאמר שזו גאוה [במקום פנימי בתת הכרה וכו’], אבל בפועל אני מרגיש שצריך הדבר בעבורי כדי לדבר עם ה’… וגם אם זה גאוה, אבל לאט לאט זה יתוקן עם התפלה… והוסיף הבחור, שיש מעט שמשחקים ממנו, ואומרים לו, האם אפשר למסור לך שמות לברכה… ע”כ השאלה.

והגיב רבינו, קודם כל אני הראשון שרוצה למסור לו את שמי לברכה, ותגיד לו שיעשה לי פדיון… ומיד שם במעטפה סכום חשוב, וכתב עליה, ” לכבוד ר’ … הצדיק, זה פדיון בעבורי, תתפלל עלי שאזכור את כל התורה”. ולגופו של ענין חשב רבינו שליט”א, ואמר, שכיון שיש לו אמונה מזה, בודאי ימשיך, ואין עלינו חובה להתייחס לכל תגובה וכיו”ב, כי בלא”ה המצב של הישיבות היום לא מרנין כל כך בנושא יראת שמים. [והדבר נעשה בהסכמת רבני הישיבה הנ”ל, שאמרו כי ההכרעה בענין שכזה מסורה לאדם גדול כמו מרנא שליט”א]. ורימז רבינו שליט”א שוב על הצורך לעורר אצל בני התורה את הנושא של זהירות בבין אדם לחבירו וכו’.

אולי יעניין אותך גם:

 

 

 

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום
5 1 הצבעה
דירוג פוסט
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות