אפליקצית עץ חיים
מאמר מרתק ומחזק
הוכחות והסברים ברורים
על “קיום הנשמה באדם”
במאמר שלפנינו שאלות מפתיעות
א. למה כלב לא בא בחלום לאחר מותו???
ב. למה בעלי חיים לא מעלים חיוך על פניהם???
ג. למה רואים את המוות במח לפני שאר מקומות בגוף???
ד. מדוע כבר עשרות שנים מנסים ללא הצלחה לחקור את המוח???
ה. האם שייך ריגוש בבעלי חיים או רק בבני אדם, ולמה???
ו. כל כחו של יצר הרע גנוב מקדושת הנשמה???
ז. גילוי הנשמה שבאדם, יותר גבוה מגילוי אליהו!!!
א. אצל אנשים מסויימים הפרידה מהכלב, קשה מאד כמעט כמו פרידה מ… ואיני רוצה לומר דברים אלו, אבל זו המציאות הלא נעימה שקיימת בעולמינו, שלפעמים בשורת המוות של הכלב קשה לאדם יותר מבשורת פטירת איזה קרוב רחוק שלו… וזו עובדא, שיש קשר מסויים לאדם עם הכלב שלו, ואמרו (באלפא ביתא דבן סירא, ובפירוש הרוקח עה”ת לפרשת בא, בפסוק לא יחרץ כלב, וכ”ה מהרח”ו בעץ הדעת טוב פ’ שלח, ובמהרש”א סנהדרין צז ע”א, ועוד, וראה להלן אות ב בשם מהר”ל) כלב – כולו לב, גם ידוע שיש בו תכונות מסויימות שמתחבר אל האדם יותר מכל הבעלי חיים, [וזו הסיבה שמאלפים כלב לעשות מעשים כבני אדם יותר משאר בעלי חיים].
השאלה הקשה בענין זה היא, ששאלתי בשיעורי תורה ממאות ואלפי אנשים, שהיו ברשותם כלבים שנים ע”ג שנים, וגם נצטערו צער גדול במותם, אך במענה לשאלה האם הכלב האהוב.. בא אליהם בחלום, כולם כאחד עונים ואומרים, לא, ובאמת זו פליאה שיש להבין, למה קרוב רחוק או איזה מכר רחוק כן בא בחלום מידי פעם, ואילו הכלב שהיה יותר קשור אל האדם מכל מיני בחינות, לא מגיע כלל?
תשובה מספקת לשאלה זו לא תמצא כי אם מה שאמר אחד מן הראשונים הוא רבי יהודה החסיד זיע”א, בספרו המאוחר שנדפס בימינו מכתב יד “ספר גימטריות”, והנני להביא את דבריו בהרחבה עם תוספת ממה ששמעתי ממורי ורבי הגר”ד קוק שליט”א, הנה לאדם יש ג’ חלקים והם, נפש רוח ונשמה, ובקיצור בלשון בעלי החכמה נר”ן, והנשמה היא חלק אלוה ממעל, ולא שייך בה מות כלל ועיקר, אדרבה כשהנשמה בגוף היא מוגדרת קבורה בתוך הגוף… וכשיוצאת מן הגוף, היא יוצאת מעבדות לחירות וחוזרת לצור מחצבתה, והנה אור פניו של האדם הוא אור הנשמה, וכן נאמר “חכמת אדם תאיר פניו”, והנשמה היא סוד החכמה, כי משכן הנשמה הוא במח כמו שכתב הרמב”ם ב”מורה נבוכים”, וחכמה היא במח כמ”ש בזהר הקדוש “חכמא מוחא איהי מחשבה מלגאו”…
ולכן גם כשהאדם מת, אין זה מגלה על ההעלמותו מן העולמות, אדרבה נשמתו עכשיו מאירה בכל כחה, והגוף החומרי הוא זה שמת, ועמו חלקי הנפש והרוח אשר קשורים לגוף, אבל הנשמה לעולם קיימת, ולאחר המוות היא קיימת ביתר שאת, וזו הסיבה שהאדם מגיע בחלום, כי זהו גילוי הנשמה אשר תיכון לעד, לא כן כלב ושאר בעלי חיים שאין להם נשמה כלל, וממילא ברגע שהכלב מת, לא נותר ממנו מאומה, ומאין ולאין יבא בחלום… ויש לדעת שגם לגוי יש חלק נשמה קטן, אבל באיש ישראלי חלק הנשמה הוא גבוה מאד.
ב. שמעתי בשם הרמח”ל באחד מספריו [לא מצאתי היכן], שהסיבה שלא מצוי חיוך בבעלי חיים, כי החיוך הוא הארת הנשמה, ולבעלי חיים אין נשמה כי אם נפש… ושמעתי שבאמת לא מוצאים חיוך בבעלי חיים חוץ מן הכלב… [השאלה אם זהו חיוך או ריפלוקס שנראה כחיוך]. וציין לי רב אחאי מהר”ר יוסף חיים אוהב ציון שליט”א לפירוש הגר”א בישעיה (ז, ב) שכתב וז”ל, כי יתרון האדם על בעל חיים זולתו, החכמה וכח השחוק, שלא נמצא בשום בעל חיים כמותם וכו’. וע”ש בדבריו העמוקים שאינם שייכים לנושא שלפנינו.
שוב ציין לי רב אחא”י הנ”ל, שמצא למהר”ל מפראג בספר באר הגולה (הבאר החמישי) שכתב, עם שהדברים האלו הם עוד סתרי חכמה ותבונה מאוד מאוד, כי גם השחוק למי שיבין דברים אלו בכלבים הוא ג”כ סגולה להם, כמו שנראה לעינים שלא ימצא השחוק רק במין זה ולא בשום מין בעל חי, לכך העידו על זה חכמי האמת בפרק מציאת האשה דאמר שם איכא בינייהו דמשחקת בכלבים כדאיתא שם, הרי שהשחוק הוא יותר בכלבים ממה שהוא בשאר ב”ח, ודבר זה נראה וידוע, אך אין לפרש עוד כי הוא דברי חכמה בסדר המציאות. והכלל בזה כי כאשר ימשול כח א’ בעולם יש דברים בתחתונים ירומו לעומתם ובנוחם ינוחו, ודבר זה חכמת המציאות עד שהוא דבר חכמה רמה למעלה למעלה. עכ”ל.
ומצאתי עוד בחידושי אגדות למהר”ל (הוריות יג ע”ב) שכתב, כי הכלב הוא בעל נפש, ולכן יש בו הכרה, ונקרא בשביל זה כלב שהוא כולו לב. ע”כ. וע”ע בביאור מרן הרמח”ל לכתובים (ריש איכה).
ג. ידוע שהיום יש אפשרות לגלות את רגע המות, דרך טכנולוגיה של ידיעת המות על ידי הפסקת פעולת המח, [והרבה פולמוסים היו על זה וכאן לא באנו לדבר מעניני הלכה החמורים, כי לא זה המקום, ובודאי שאינני ראוי להכנס לזה גם בהדזמנות אחרת], אבל במציאות אנו רואים דבר פלא, שרואים בעליל את המות מיד עם יציאת הנשמה, בצבע המוח, המות נותן את אותותיו מיד עם יציאת הנשמה במוח, מה שאין ניכר כלל במקומות אחרים בגוף, לצערי נוכחתי לא פעם בקרבת אדם בעת יציאת נשמה, או שנכנסתי לאחר יציאת נשמה, ולא ניכר כלום על האדם, הוא פשוט נראה ישן… חקרתי זה שנים רבות מהי הסיבה שהמוות נותן את אותותיו מיידית במוח ולא במקום אחר, התשובה היא, משכן הנשמה במוח, והגדרת מות היא פרידת נשמה מן הגוף, והקרע של יציאת נשמה הכי ניכר במקום משכנה.
ד. הנה זה עשרות שנים שמשקיעים בעולם הרפואה המודרני של דורינו, מליונים רבים כדי לחקור את פעילות המוח, וברור אצלם כשמש בצהרים, שאם יגיעו לנקודה מסויימת במח, ויצליחו להזיז שם תזוזה מזערית דקה מן הדקה פחות מראש סיכה, אזי מאותו רגע תגיע הבשורה הטובה ביותר לעולם, כי הנה זה בא, הדבר שאליו כולם מצפים ומחכים, מזור ורפואה טוטלית למחלת הסרטן, הם אומרים וכולם יודעים כי כל מערכות הגוף מקבלות פקודות מן המח, [משכן הנשמה בלשון הקודש], והתפרצות המחלה נובעת משיבוש פקודת מח, וברגע קטון אפשר לסדר הכל, רק אם יצליחו לחקור את המקור המח, [כידוע שבמוח כמה חלקים, מוח קטן מוח גדול גזע המוח וכו’], אלא שהם לא מצליחים להגיע במחקר לאף מקום, והסיבה היא כי המוח הוא משכן הנשמה, והנשמה, חלק אלוה ממעל, וממילא לא שייך לחקור את האלוקות, כמו שכתוב “ולגדולתו אין חקר”….
אגב, פעמים הרבה שבאים אנשים אצל מורינו הגר”ד קוק שליט”א להתייעץ על בעיות רפואיות קשות, ושואלים איך לטפל בדרך זו או בדרך אחרת, ומקוים לשמוע תשובה או לימין או לשמאל, אבל הגר”ד שליט”א, מלך פורץ גדר ומציע דרך חדשה, לא לעשות לא את זה ולא את זה, ופעמים הרבה שמעתי ממנו, כי חולאים כאלו תלויים אך ורק בפקודות המוח, ומי יכול לטפל ולהתערב בזה, וכל מה שהם אומרים הכל שקר וכזב והרבות שלמונים, ופעם אחת התבטא רבינו שליט”א כי הרופא היחידי שיש היום והוא נאמן, זה רופא שינים, שרואה רקבון ועוקר, רואה חור וסותם, אבל בשאר ענינים יש ריבוי ניחושים או שקרים, כי אלו דברים שלא שייך להגיע למקור בכדי לרפאותם. ובדידי הוה עובדא שבאתי לבקשו ברכה בהיות ואני נוסע לסין עם אחת מקרובותיי לטיפול מיוחד בכדי להביא מזור למחלתה הקשה [ניוון שרירים], ואמר לי הברכה היא על הנסיעה, והנסיעה היא בשביל ההרגשה הטובה של המטופלת, אבל בפועל לא יצא מזה כלום, כי ניוון שרירים, הוא ענין של פקודת מח, ומה יכולים הסינים וכל רופאים שבעולם לפעול בזה… וכבר עברו מאז כמה שנים, וכמובן, לא נפל מדבריו ארצה.
אגב דאגב, ידיעה מעניינת הקשורה למאמרינו הנוכחי, שליש ממשקל התינוק, שייך למוח, צא וראה כמה חשוב המוח, והכל תלוי בו. ואמר מורינו הגר”ק קוק שליט”א, כי המוח והלב הם שתי “מרכזי הבקרה” של גוף האדם, ובשפת התורה, המוח והלב, אלו שתי המקומות שבהם ניכרת עבודת ה’ אצל האדם, ריכוז המחשבה בלתי לה’ לבדו, והתגברות על כל התאוות שמקורן בלב [שהוא מקום קיבוץ כל הדם ופיזורו לגוף, והדם הוא הנפש, שורש התאוות], כמבואר בכוונת הנחת תפלין של יד ושל ראש בכל יום.
ה. ההבדל המרכזי בין האדם לבהמה הוא הנשמה, וכמו שאומרים בנוסח התפלה, ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל, לבד הנשמה הטהורה שהיא עתידה” וכו’, ואם נתבונן בהבדל בין אדם לבהמה במושגים פשוטים יותר, נראה מיד כי תאוות אכילה שייכת אצל אדם ולא בבהמה, היא אוכלת הכל ולא בוררת מאכל מסויים, תאוות יופי שייכת באדם ולא בבהמה, שלא איכפת לה צבע ומראה, התרגשות משמיעת שיר מיוחד או איזה מעמד מסויים, לא שייך כלל ועיקר אצל בהמה, נמצא בסיכום, כי ענייני רגש לא שייכים בבהמה אלא בבן אדם, והנשמה עניינה רגש, המושג “התרגשות” מקורו בקדושה, כמו שאמר דוד המלך, “בבית אלקים נהלך ברגש”, והבחירה בזה העולם היא שגם בעשיית עבירה יש “התרגשות”, ואלמלי הרגש בעבירה, לא היה לשום אדם בעולם טעם לעשותה, וזה לעומת זה עשה ה’.
ו. ואמר מורינו הגר”ד קוק שליט”א, שהצדיק ממלא את כל ישותו ברגשי קודש, תפלה זכה לפני בורא עולם, אשר בה מתפתל ונקשר עם קונו, עמקות בתורת ה’ המאירה, המכילה את שמותיו של ה’, התלהבות במצוות אשר בהם חיבור לה’, וכל זה ממלא את כולו בסיפוק רוחני אדיר, וככל שמתעלה בזה, הופך גם את גופו להיות נטפל לנשמתו, [והרבה יש להאריך בזה], אבל מי שלא הולך בדרכי צדיקים, הרי יש חוסר לנשמתו, והיא מחפשת פרנסה לרעבון הגדול שלה, וממילא הוא נופל למציאת רגש בעבירה, ובזה הוא מאגף ומשעבד את הנשמה הטהורה, להתרגש מדבר שבעצם הוא הקוטל שלה…
התאווה המצויה והידועה היא תאוות נשים, כל החיפוש של יופי וכו’, גנוב על ידי יצר הרע, מחיפוש הנשמה שמחפשת את יופיה של התורה, [והתורה נמשלה לאשה, וחבל דק מפריד בין המשל לנמשל], וגם יופי של אשה יש בו ענין רוחני, אלא שהיצר מהפכו ומעבירו לרשותו, וראיה פשוטה לזה, אשה הכי יפה בעולם, אם תעמוד מול בעל התאווה ללא רוח חיים, הלא מיד פוסקת תאוותו ממנה, וזה כמאה עדים שענין התאווה שורשו בגניבה מן הקודש, והמתבונן בכל זה בודאי יתעכב לפני שיעבור עבירה.
ז. נסיים בדבר טוב ומרגש, ששמעתי כמה פעמים מהגר”ד קוק שליט”א בשם הסבא מסלבודקא זיע”א, כי אדם שזוכה לגלות את הנשמה שבתוכו, הוא בדרגה יותר גבוהה ממי שזוכה לגילוי אליהו, כי אליהו מעולם היצירה, והנשמה מעולם הבריאה, שהוא יותר גבוה מן היצירה, וכך הוא הסדר, אצילות [עולם האלוקות], בריאה [עולם הכסא, מחצב הנשמות], יצירה [עולם המלאכים], עשיה [עולם התחתון]. ובקושטא, בכדי לזכות לגילוי אליהו, מוכרח האדם להכיר את נשמתו, רק שהאדם לא שם לב ואיננו שומע את קול הנשמה מדבר אליו, לדעת סוד זה, איזה דבר גבוה שוכן בתוכו, שמעו ותחי נפשיכם.
ח. וחכם אחד מידידי שליט”א שאלני, שלאחר לימוד כל מאמר זה, נשאלת השאלה הגדולה והמתבקשת ביותר, איך אנו מגלים את הנשמה בפועל, ואיני ראוי לדבר, אך השבתיו מה שראיתי ושמעתי שמורינו הגר”ד קוק שליט”א נשאל בכיוצא בזה מכמה גאונים וצדיקים…. ותמיד אומר, שבירת מידות מגלה נשמה, להמעיט בפלאפל ופיצות [ענינים המסמלים תאוות], זה החלשת גוף, וממילא הגברת נשמה, הנשמה קיימת במלוא עוזה ותפארתה, והסטרא לא קיים בתורת משהו בפני עצמו, כל מהותו זה להסתיר את הנשמה, ובמצב של הכנעת גוף ממילא מתגלה הנשמה… והכל לפי עבודת האדם, ככל שמרבה בשיעורין של הטפלת גוף, זוכה לגילוי נשמה. והרבה הרבה יש להרחיב בענינים אלו שהם מים שאין להם סוף, תן לחכם ויחכם עוד.
בברכת
“ואתם הדבקים בה’ אלקיכם חיים כולכם היום”
יקותיאל אוהב ציון
אולי יעניין אותך גם:
- הרב קוק מגלה את סודו של “בבא סאלי”
- האם יש עילוי נשמה בנר חשמלי
- סיפור מיוחד על הגר”ד קוק שליט”א עם הגרב”צ אבא שאול זיע”א
- סגולה לזיווג הגון
א”כ למה ערבי מחייך?
הרב יקותיאל אמר בשיעור שגם לגוי יש קצת נשמה. הרי בצלם אלקים ברא את האדם נאמר על כולם…