אפליקצית עץ חיים
הליכת אשה ל”רופא נשים”
שאלה: אשה שסובלת ממיחושים והציעו לה טיפול אצל רופא, אלא שצריכה לעמוד לפניו באופן לא צנוע בכדי להבדק, האם הדבר מותר, או שתתאמץ ותמתין עד שיעשה הדבר ע”י רופאת נשים.
א. הנה ידועה הסברא שמחמת שהרופא טרוד בעבודתו ליכא למיחש להכשלתו באיסור הרהור עבירה, וסברא זו היא מוצאת בב”מ (צא ע”א) דאמרי’ התם, אמר רב יהודה, מין במינו מותר להכניס כמכחול בשפופרת, ואפילו משום פריצותא ליכא. מאי טעמא, בעבידתיה טריד. ופרש”י, “דלבו על מלאכתו ושוכח בהרהור”. וכ”פ הרמב”ם (פכ”א מאיסו”ב ה”כ). וכ”ה בע”ז (כ ע”ב) ואיתא שם דזהו טעם ההיתר לתת לכובס בגדי נשים. ע”ש. אלא שלא שמענו היתר רק באלו ולא מעבר לזה ויש לדון אי האי סברא מועלת גם בכגון הנידון שלפנינו.
ב. אלא שלכאורה יש לנו לדון בכחא דהיתרא, שאם התירו לאדם לעשות “מעשה” הרבעה בבהמות ולא חיישו להרהור, הגם דבעלמא אסור להתסכל בזה כמבואר בע”ז שם, א”כ יש לומר בהדרגה דשפיר שרי לרופא לראות עכ”פ, [או ליגוע אם יש הכרח במקום מסויים] בכדי לברר את הנושא ולהעלות ארוכה למכתה של האשה. וע’ יו”ד (סי’ קצה) ובאחרו’ שם, ומש”כ ב”אגרות משה” חיו”ד (ח”ג סי’ נד אות ב).
ג. ואמר מרן הגר”ד קוק שליט”א, דשאני ענין מחשבת עבירה של הרבעת בהמה שהאיסור הוא מחמת “נושא המלאכה” [דהיינו הרבעה] שהוא הגורם את ההרהור, [ולא עצם ה”חפצא” של הבהמה], ובזה שפיר מועילה טענת מאמץ הפעולה דבעבידתיה טריד – למנוע את הרהור העבירה, [היינו שיש כאן כח “פעולה” שמבטל את החשש מעצם ה”פעולה”], משא”כ גבי רופא נשים, שלא מחמת הפעולה בא ההרהור, אלא מחמת עצם הגוף, ובתורת שכזה לא מהניא חותמת “פועל” שבפעולה זאת. עכ”ד הנפלאים. [בס’ “שם משמעון” עמ’ שח – שט].
ד. וסיפר לי הרה”ג חסיד קדוש מהר”ר יעקב עדס שליט”א דהוה עובדא שביקש מאן דהוא להקל בענין צניעות בטענת “בעבידתיה טריד”, ואמר לו מרן החזו”א זיע”א בלשון שאלה “בעבידתיה טריד”?? ורצונו לומר שה”לב יודע” שאכן גם בזמן עבודה יש חשש גדול של הרהור עבירה, והיזק ראיה שמיה היזק, וק”ו כשנוגע במקומות המכוסים אצל האשה, ואין אפוטרופוס לעריות (כתובות יג ע”ב, וש”נ), ובפרט בדור זה ד”פרוץ מרובה” למאד מאד, ולצערינו השמועות בענינים חמורים אלו אינן פוסקות, ובכמה מקומות בית הרופאים נעשה בית עבירות כידוע ליודעים. וע”ע בשו”ת תשובות והנהגות ח”א (סי’ קמ).
ה. וכן כתב להוכיח הגר”ש סובול זצ”ל בשו”ת שלמת יוסף (סי’ ד) ובשו”ת שלמת חיים (אה”ע סי’ יא) מהא דתמהו בירושלמי שהובא בתוס’ סוטה (יט ע”א) על הא דמניח הכהן ידיו תחת ידי הסוטה להניף, “ואין הדבר כיעור”, ולכאורה מה זו תימה, הלא הכהן טרוד בעבודת הקדש, אע”כ דלענין קריבה לעריות לא נאמר היתר זה. עכ”ד. וביאור הדבר הוא משום דשאני עריות שנפשו של אדם מחמדתן כמ”ש במתני’ (שלהי מכות, וש”נ), וכ”כ בקיצור בשו”ת אז נדברו ח”י (סי’ לג) ובשו”ת קנין תורה בהלכה ח”א (סי’ כ) דלא שמענו היתר דבעבידתיה טריד בנגיעה וכו’. ע”ש. ודברי רבינו שליט”א שהבאנו לעיל, הם תבלין נאה בביאור הענין.
ו. וכעי”ז כ’ הגרא”ו הי”ד ב”קובץ שיעורים” ח”ב (סי’ מז) “מ”ש כ”ת להעיר, דכמו שמותר בכשפים כדי להתלמד (כמ”ש בסנהדרין סח ע”א), ה”נ י”ל לקריאה בספרי מינות כדי להתלמד, הנה התם ילפינן (שם) מקרא יתירא לעשות ולא להתלמד, וכן במפטם את הקטורת להתלמד פטור, דכתיב להריח ולא להתלמד (כמבואר בפסחים כו ע”א), אבל קריאה ספרי מינות דאסורה, מטעם דילמא אתי לאמשוכי אבתרה (ע’ ע”ז כז ע”ב, כח ע”א), והטעם הזה שייך גם במתלמד. וגם אין לומר במתלמד בעבידתיה טריד כדאמרי’ לענין מרביע בהמה, דשאני מינות דמשכא טפי. עיין בתו’ ע”ז יז ד”ה ניזיל” עכ”ל.
ז. וכבר כתבו כל גדולי ישראל שהאשה צריכה לעשות כל מאמץ שלא ללכת לרופא, וגם אם הולכת תלך רק עם בעלה, ולא תתן לו לעשות ולראות כל דבר, והכל במדה ובמשקל. לכן אין היתר להלך בחוסר צניעות בים גם כשהמקום מוכרז לנשים בלבד, בזמן שיש שם “מציל”, שהוא מסוכן כל רגע באיסורי תורה ע”י ההכשלה של ההולכות שם, מלבד זה דפעמים הרבה אינו עסוק כלל “בעבידתיה” ואין לו אלא נסיון של מראית העין בלבד, וכבר אמרו (שלהי סוטה) “אש בנעורת ולא תהבהב”. וראה מש”כ גאון עזינו מהר”ר עבדיה יוסף זיע”א ב”טהרת הבית” ח”ב (עמ’ רכב).
ח. וסיפר לן ידידי רע”י יצ”ו ששאל לפני שנים רבות את מרן הגר”ד קוק שליט”א אם לקחת עבודה ב”אוטובוס” עירוני כאן בטבריה, ואמר לו רבינו שליט”א, רק ב”בינעירוני” תקח, כיון שיש תחלופת אנשים מידי יום ביומו, אבל ב”עירוני” לא טוב לקחת, כיון דהציבור העולים הוא קבוע, ויש חשש גדול ליצה”ר, ואין מועילה סברת “בעבידתיה טריד” כפי שלצערינו החוש מוכיח ב”נהגים” ו”זמרים” ו”ספרים” ו”מורים לנהיגה” וכל מיני עבודות שיש בהם נסיונות קשים. וע”ע ב”עשרת הדברות” שכתב מרן הגרש”ה וואזנר בשו”ת “שבט הלוי” ח”ד (סי’ קסז) בענין הליכת אשה אצל רופא.
ט. ויש להעיר שאם האשה רוצה שמירה והגנה מכל סכנה, ומבקשת מהשי”ת להצילה מיסורים וצער, צריכה היא להתחזק כמה שיותר בעניני הצניעות, וכמ”ש בתורה (דברים כג, טו) “ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך”, ובכל מקום שיש גדר ערוה שם תהיה שמירה מעולה, וכאן המקום לעורר על אודות הרצים אל המקלטים בזמני אזעקה בשם “שמירת הנפש”, ופעמים שיש שם נשים בחוסר צניעות, וקלות ראש ואוירה שלילית היפך קרבת ה’, ונמצא שהולך בשביל “להציל”, ומקיים בעצמו “ושב מאחריך” והולך למקום שהשכינה מסתלקת. וקצרתי מפני הטרדה במקום שאמרו להאריך, תן לחכם ויחכם עוד.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום