אפליקצית עץ חיים
הכאת הילד לחנכו, כשמעורב בה כעס
שאלתי מרבינו שליט”א, אי אב המכה את בנו באופן שראוי לקבל מכה, כגון שמשקר ולא שומע מוסר, דעל כגון דא ידוע מהגר”א שיש להכות את הבן, [כמובן במדה נכונה ושיקול דעת בריא, וכל אחד יעשה בדעת], אלא שמעורב במכה זו כח אחר של פירוק לכעסו של האב, וזה וזה גורם, אי בכה”ג ההכאה מותרת, או דילמא נימא דבכגון דא עובר האב על איסור תורה של “פן יוסיף להכותו”.
ואמר רבינו שליט”א, דזה מתקשר עם פלוגתת רבה ורבא במנחות (סד ע”א) במתכוין להעלות בשבת דגים מן המים שהוא איסור תורה, והעלה דגים ותינוק, דלרבא אזלי’ בתר מחשבתו וחייב, ולרבה אזלי’ בתר מעשיו ופטור, וה”נ כיון דהמכה ראויה לבא אל הבן, אלא שלא כיון האב לשמה, י”ל דלרבה הרי הוא פטור, ולרבא יתכן שחייב. ושוב אחר זמן קצר אמר לי רבינו בנוסחא אחרינא, כי בחיצוניות האב שפיר עבד, אך בפנימיות יש חסרון במעשיו.
צורת הענישה המועדפת
וסיפרתי למורינו הרב דב קוק שליט”א, שהוצרכתי להעניש את בני על איזה ענין הראוי לקבל עליו עונש, ונתתי בפיו מעט פלפל שחור, ושמעתי שהיו אומרים משם איזה רבנים שהיום אין להכות כלל וכו’, גם נסתפקתי על עצם המעשה אולי שגיתי בהנהגה עם הבן. והשיבני הרב, שזאת התורה לא תהא מוחלפת, וכבר נאמר “חושך שבטו שונא בנו”, ובודאי שיש דברים שראוי להכות עליהם, לשם חינוך הבן ומתוך ישוב הדעת, ואדרבה נתינת פלפל הנ”ל עדיפה על הכאה, כיון שפעמים הרבה נכנס כעס בעת ההכאה, ובסוג ענישה כזאת ע”י דבר אחר איכא ריחוק מתערובת כעס הנ”ל.
אולי גם יעניין אותך:
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום