ישראל לסגולתו

הדלקת נר לכבוד רבי מאיר בר”ח טבת

הדלקת נר לכבוד רבי מאיר בר”ח טבת

 

שאלה: מפורסם בעולם שמדליקים נר לכבוד רבי מאיר בעל הנס בראש חודש טבת שהוא במרכז ימי החנוכה, רציתי לדעת את המקור והסיבה למנהג זה, והאם זה קשור ליום פטירת רבי מאיר בעל הנס.

 

תשובה בקיצור: אכן כתבו בכמה ספרים, שיש ענין להזכיר את רבי מאיר בעל הנס בראש חודש טבת, ואין זה קשור כלל ליום פטירתו, כי אין אתנו מי שיודע את תאריך פטירת רבי מאיר, והענין הוא סגולי, ומבואר בהרחבה בנימוקים ומקורות שלפנינו מפי בעל הדברים, הוא הגאון רבי אברהם פאלאג’י זיע”א. ודע, שבעיקר יש להרבות ביום זה בצדקה לכבוד רבי מאיר, וגם להדליק נר, ומי שעשה נסים לאבותינו בימים ההם, הוא יעשה לנו נסים ונפלאות בזמן הזה אמן.

 

נימוקים ומקורות:

א. הראשון שכתב רעיון זה של הדלקת נר לרבי מאיר, הוא הגאון הגדול, רבה של איזמיר שבטורקיה, מהר”ר אברהם פאלאג’י זצוק”ל, בספרו המיוחד “והוכיח אברהם” (פרק יב), ושם מבואר בהרחבה ביאור נפלא על נתינת צדקה והדלקת נר לכבוד רבי מאיר בעל הנס בראש חודש טבת, והנה, ספר זה נדפס באיזמיר בשפת הלאדינו, ומפני זה לא הודפס מאז ועד עתה, והיה מונח בקרן זוית, וכבר ביקש על זה אלוף נעורינו הגאון החסיד מהרי”ח סופר שליט”א בס’ “זכות יצחק” ח”ב (סי’ ס אות יט) שיבא גואל ויתרגם ספר זה, והעיר ה’ את רוחו של אחי היקר והנעלה הגאון המפורסם ר’ יוסף חיים אוהב ציון שליט”א להדפיסו מחדש בתרגום ללשון הקודש, והכניס את כל הפרק השייך לחנוכה, בספרו המיוחד “מאי חנוכה”, זכרה לו ה’ לטובה, ויזכה לאור חנוכה בכל הענינים כל השנה.

 

ב. והנה לפנינו לשון מהר”א פאלאג’י מילה במילה: ולי הפחות שבישראל נראה, כי כל אדם מישראל ראוי שיהיה מתנדב בחנוכה כפי יכולתו לעילוי נשמת ר’ מאיר בעל הנס ז”ל, שהזמן הזה ראוי לעשות בו כן, ושיתן הכסף ביד גבאי קופת רבי מאיר בעל הנס. ואם אין לו יכולת לתת כסף, שייקח לפני היכל ה’ מעט שמן או נר, וידליק לעילוי נשמתו של הצדיק.

 

ואת זה למדתי ממה שכתב מהרש”א ז”ל בחידושי אגדות בפ”ק דעבודה זרה (יח ע”א) ששאל שם, כיצד היה מייחד עליו ר’ מאיר את שם בורא עולם בימי חייו, מאחר שמקובלים אנו שאין הקב”ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם, שכן כך אומר הפסוק “אלהי אברהם ופחד יצחק”, וענה על כך, שלא אמר אלהא דמאיר, אלא בתור סימן בעלמא בשמו, ולא היתה לו כוונה כלל בעבור עצמו, אלא בעבור השי”ת, שביקש לומר אלהא דמאיר לארץ ולדרים עליה הוא יעננו, או שביקש לומר אלהא דמאיר לנו במלכות יוון בנס של נרות חנוכה, כמו שאמר הפייטן, ומי יאיר לך מאיר, הוא יעננו להציל אותנו בנס מידם. עכ”ד מהרש”א.

 

מוכח מכאן, שהנוסח הזה, לומר בשעת מצוקה “אלהא דמאיר עננו”, מתוקן הוא בעבור נס חנוכה, ובזה ראוי בימי החנוכה להיות מתנדב לעילוי נשמת הצדיק, לעורר זכותו עלינו ועל כל ישראל אחינו. וכך היא המידה, שמי שאינו תולה הזכות בעבור עצמו, תולים אחרים הזכות בעבורו, ואשר סבר שר’ מאיר ביקש לתלות בזכותו, צריך היה שאיש לא יהיה תולה בזכות ר’ מאיר ח”ו, אלא האמת היא, שר’ מאיר לא היה תולה בזכותו. לכן זכה שיהיו הכל תולים בזכותו, כדי להודיע לכל העולם הטועים לחשוב שהיה תולה בזכותו.

 

ומזה הלשון של מהרש”א מוכח גם כן, שאין צריך לומר “אלהא דר’ מאיר עננו”, אלא “אלהא דמאיר עננו”, והוא כפי שכתב הרב רבנו שמשון מאוסטרופולי ז”ל בספר קרנים, כי על פי הסוד הגימטריא של הלשון הזה “אלהא דמאיר ענני” פעמיים, היא כמניין הכלבים הנדבקים תחת קליפות טבת, שהם תתקמ”ד ע”ש. ולפיכך, מה טוב שהנדבה הזו או השמן למאור יעשהו בראש חודש טבת, שהוא חנוכה לפי הפשט של מהרש”א, וטבת לפי הסוד של רבנו שמשון, להכניע הקליפות. ודבר בעתו מה טוב. עכ”ד מהר”א פאלאג’י זיע”א.

 

ג. ואביו של ר’ אברהם פאלאג’י, הגאון רבינו חיים זיע”א הביא בקיצור את דברי הבן, כמבואר בספרו מועד לכל חי (סי’ כז אות עו), וכן כתב בקיצור רבינו יוסף חיים מבבל זיע”א בס’ בן איש חי (פ’ וישב אות כח) שזהו מנהג ידוע אצלם. וראה כף החיים למהרי”ח סופר זיע”א (סי’ תרע אות יג) שכתב, שהדלקת הנר תהיה בבית הכנסת בליל ראש חודש. אכן בדברי שאר הספרים שהזכרנו מבואר שכל אחד מדליק בביתו. וכן נהגו בתוניס כמו שכ’ בס’ גדולת מרדכי סגרון (הל’ חנוכה אות י). וכפי שכתבנו המקור לזה הוא בס’ והוכיח אברהם, וברוך שמסר עולמו לשומרים וראינו כעת את מקור הדברים עם נימוקם, וחשוב להבחין, כי יותר מענין הדלקת הנר, יש דגש בד’ מהר”א פאלאג’י על נתינת צדקה ביום זה לכבוד ר”מ, ומי שאין בידו ליתן צדקה ידליק נר, והאוחז בזה ובזה תבא עליו ברכת טוב.

 

ביאור חדש מהגר”ד קוק על ענין זה

ד. ורבינו הגדול מהר”ר דב הכהן קוק שליט”א אמר לי, כי בודאי הקדושים הנ”ל שכתבו להדליק נר לרבי מאיר נימוקם עמם, אך מאחר וכבר נכתב הדבר, יש לנו רשות להוסיף בקודש ולומר ביאור חדש על מנהג זה, והוא כי ידוע שבספר תורה של רבי מאיר כתוב “כתנות אור” ולא “עור” כמבואר במדרש בראשית רבה (פ”כ סי’ כט), ובמגילת תענית מבואר, שבחודש זה היה חושך בעולם ג’ ימים, מפני שתרגמו את התורה ביום ח’ בטבת לשפה היונית, ובתשעה בו גזרו תענית [והיינו יום פטירת עזרא הסופר כמבואר בסליחות], ובעשירי בו סמך מלך בבל על ירושלים. וענין היונים הוא חושך, להשכיחם תורתך, להחשיכם תורתך, ונמצא שבהדלקת הנר בראש חודש טבת לכבוד רבי מאיר, יש כעין הקדמת תרופה למכה, וריבוי אור כדי להציל מן החושך שחשכו עיניהם של ישראל בחודש הזה, מה גם ד”חושך זו גלות יון”. ודפח”ח. והרבה יש לסלסל ולהרחיב על דברי רבינו הנ”ל, תן לחכם ויחכם עוד.

 

האם רבי מאיר נפטר בר”ח טבת

ה. וראיתי לידידי הרה”ג ר’ פנחס זביחי שליט”א בשו”ת עטרת פז (ח”ד עמ’ צט בהערה) שכתב השערה, שיום לידת ופטירת רבי מאיר הוא בר”ח טבת, והוכיח זאת ממה שכתבו בספרים להדליק לו נר בההוא יומא, והרבה בהשערות נוספות. וכבר העירותיו בצדק, שדבר זה מוזר לאומרו, כי מה שכתבו בספרים הכל נסמך ע”ד הרב והוכיח אברהם, והוא הוכיח שלא מחמת פטירת רבי מאיר כתב כן. ובאמת לא ידוע לנו כלל יום פטירתו, כמו רוב ככל התנאים והאמוראים של ידוע לנו זמן פטירתם, ובתורה שבכתב לא מצינו תאריך פטירה כלל לשום צדיק, חוץ מאהרון הכהן שפירטה התורה שנפטר בראשון לחודש החמישי, הוא ר”ח אב, והרחיבו בזה למה יצאה התורה מן הכלל באשכבתיה דאהרון, וזמן פטירת משה הוא נגלה לנו בדברי חז”ל ברוח קדשם, וכן על זה הדרך, וגם מה שיש חושבים שזמן פטירת רבי מאיר בי”ד אייר, כיון שעושים הילולא על קברו, הנה זה ידוע שההילולא הזאת נוצרה בטבריה לפני כמאה חמשים שנה, וכמבואר הכל בהרחבה במכתב רבני טבריה שנדפס בשדי חמד (מערכת א”י).

 

יום פטירת אברהם אבינו

ו. וידוע שמייחסים את ר”ח טבת ליום פטירת אברהם אבינו, ואמרו כי ר”ת “תקבר בשיבה טובה” הוא טבת, [ראה מה שכתב מהר”א פאלאג’י בס’ “שמו אברהם” (מע’ ח דפ”ז ע”ב, ומע’ י דפ”ט ע”ג, ועוד). ע”ש], וידידי הותיק ר’ אברהם בן הגרי”ח סופר שליט”א אמר, כי “במה אדע” שאמר אברהם אבינו, מתקשר לרבי מאיר, במה ר”ת מאיר בעל הנס, אדע ר”ת אלהא דמאיר ענני. ודפח”ח. ובקושטא אין אתנו יודע מתי יום פטירת אברהם אבינו.

 

ז. ותיתי לו לידידינו הגאון רבי דוד ברדא שליט”א, מחכמי העיר טבריה, אתרא דרבי מאיר בעל הנס, שזכה לכוין ולבאר כל שיח קדש הנ”ל מדנפשיה, שנים רבות קודם שתורגם ס’ והוכיח אברהם, כמבואר בספרו הנפלא שו”ת רביד הזהב ח”ב (סימן מה). וע”ש מה שהוסיף בזה כיד ה’ הטובה עליו. גם ראיתי להגאון ר’ יונה פרידמן שליט”א בס’ החשוב “יפה נדרשת” (דרוש סב) שביאר מדנפשיה כנ”ל ובתוספת נופך שפי”ר. ע”ש.

 

בברכת אור וחיות מימי החנוכה לכל השנה

יקותיאל אוהב ציון

 

 

אולי יעניין אותך גם: 

 

 

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום
5 1 הצבעה
דירוג פוסט
Subscribe
Notify of
guest
2 תגובות
הישן ביותר
החדש ביותר הכי הצבעות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות
נתי
נתי
3 שנים לפני

יישר כח גדול תודה לרב ישראל דן רווח המזכה אותנו

אלי
אלי
3 שנים לפני

יפה מאד.