הדלקת נר חנוכה במרחב הפתוח בימי הקורונה

שאלה: רבים מבקשים לדעת איך לנהוג השנה בימי החנוכה במניינים המתקיימים בשטחים פתוחים, כגון כניסה לבניינים או מגרשים וכיו”ב, האם לקיים את מנהג ההדלקה בבית הכנסת עם ברכה, ולהעתיקו למרחבים הפתוחים הגם שאינם מוגדרים בית כנסת, או שבאופן זה לא נאמר מנהג ההדלקה.

התשובה בקיצור: במצב כזה ידליקו נרות בלא שום ברכה. ואם המקום לא מתאים להדלקה מכל מיני סיבות, אין צריך לטרוח על זה, כי עיקר חידוש ההדלקה שכתבו הראשו’ הוא בבית הכנסת. וכן הורו למעשה גדולי עירנו, הלא המה הגאב”ד מהר”ר אברהם דב אוירבאך שליט”א, ומורינו הגאון החסיד ר’ דוב הכהן קוק שליט”א.

נימוקים ומקורות בקיצור נמרץ:

דימוי הנידון לברכת מעין ז’ והחילוק בזה

הנה מזה זמן רב שנשאלנו אודות ברכת מעין שבע במניינים הנ”ל, והרחבנו לבאר בס”ד בתשובה אחרת שיש לברכה גם במניינים אלו, כי מעיקר הדין מבואר ברוב הראשונים שברכה זו נאמרת בכל מקום, עד כדי כך שדנו הראשונים אם היחיד מברכה, ודיון זה מגלה בבירור שאין ענין לברכה דוקא בבית הכנסת, אלא שלענין מעשה אנו נוקטים לדינא כדעת מרן השו”ע שהורה עפי”ד הריב”ש שלא לברכה בבית חתנים או אבלים, אבל במניינים של הקורונה, מכיון שיש סברא לומר שבית הכנסת נעתק ממקומו לאותם מקומות, ה”ה שגם הברכה נעתקת. ואין צריך שהמנין יתקיים דוקא בחצר בית הכנסת וגם אין צריך שיהיה שם ספר תורה. וכן הורו רבותינו שבצפון מארי דאתרין בטבריה תובב”א, הלא המה הגאון רב אד”א שליט”א, והגאון רד”ק שליט”א. וכעת לא ארחיב שוב בביאור הנושא בראיות ומקורות. ולכאורה יש לומר סברא זו גם בנידון דידן שיברכו על ההדלקה במרחב הפתוח.

ואמר לי מורינו הגר”ד קוק שליט”א, כי מכיון שכל ההדלקה בבית הכנסת היא חידוש שחדשו חלק מן הראשונים, ואין לזה יסוד בגמרא ובעמודי ההוראה, ממילא בכל מקרה חדש שאין בו ראיה ברורה, הדרינן לכללא דספק ברכות להקל, ואמנם יש איזה צד קטן לברך, מ”מ ברור הדבר שהבא להיוועץ, יש לומר לו שיש להמנע. והמברך בכל זאת ברכת שעשה נסים על הדלקה באופן כזה של מנין הקורונה, יתכן דאין מזניחין אותו, והגם דשתי הברכות כחדא נינהו ומה שנאמר בזו יאמר גם בזו, מ”מ כיון שמצינו עיתוי בברכה זו לענין הרואה משום פרסומי ניסא, יש לצדד כמו כן בהדלקה במנין הקורונה, אפי’ כשאינם ממש מתוך בית הכנסת. ומ”מ לכתחילה אם ירצו להדליק, ידליקו בלא ברכה. וכן הורה הגאב”ד רב אד”א שליט”א. אבל הוסיף הגר”ד קוק שליט”א, שטוב והגון שלא ימנעו לגמרי מההדלקה, כי ההדלקה כשלעצמה ודאי יש בה מעלה, וכן יש לעודד להדליק בחנויות וכיו”ב, דסו”ס יש בזה קידוש ה’ ופרסומי ניסא.

האם מברכים על הדלקה במסיבות וחניות וכיו”ב

אכן יש להבהיר לבעלי החנויות שלא מברכים על הדלקה זו כלל. וכמו כן במסיבות חנוכה או באירועים הנערכים בימים הללו, כגון בר מצוה או חתונה, יש לפרסם שלא לברך בהם על ההדלקה, וכבר העירו בזה רוב ככל גדולי ישראל, הלא המה הגרי”ש אלישיב והגרש”ז אוירבאך והגרב”צ אבא שאול והגר”ח קניבסקי ועוד רבים. ואם כי יש מי שאמר לברך לכתחילה באולמות, וכידוע שזו היתה דעת הגר”י רוזינטל זצ”ל, בעל המשנת יעקב, ועוד כמה מחכמי ישראל, בודאי שלמעשה יש לומר בזה סב”ל, ושב ואל תעשה עדיף בכל ספק ומכ”ש בברכות, ומה שעושים חסידי חב”ד היקרים הדלקות בראש כל חוצות עם ברכה, אם כי מעשיהם מיוחדים ויש בזה קידוש ה’, אבל הברכה לא נכונה בזה, ומעולם לא יצאה הוראה מאת הגרמ”מ שניאורסון מליובאוויטש זצ”ל לברך על הדלקות אלו. [ושמעתי מידידי הרה”ג ר’ ברוך לבנוני שליט”א, ראש ישיבת תומכי תמימים בטבריה, שהמברכים בחוצות תולים עצמם במעשה ידוע, שפעם אחת הראו לרבי זצ”ל הסרטה מכמה קצוות בעולם את ההדלקה, והיתה שם גם ברכה, והוא שתק, ומדשתיק ש”מ דניחא ליה. ולפענ”ד פשוט שלא זו הדרך ללמוד הלכה למעשה, והדברים ברורים].

וגם גאון עזינו הגר”ע יוסף זיע”א, לא כתב בצורת פסק הלכה שיש לברך, אלא שלימד זכות על המברכים שיש להם על מה שיסמוכו, ומעולם לא ראינוהו מברך במסיבות הללו, הגם שבימי חייו היה במאות אירועים בימי החנוכה, כי רב האי גאון חשש מאד מענין ברכה לבטלה ואפי’ במקום ספק כידוע לקרוביו, ולכל ההוגים בספריו. ומה שכתב חכם אחד שראה את הגרע”י מברך, מעשה אחד הוא, ועיין בד’ רבינו מנוח (פ”א מברכות הט”ו), ודו”ק, אבל מאות מקרים אחרים יוכיחו שלא רצה לברך, ובימי החנוכה אשתקד כשבקרתי בביתו של אהובינו הראשל”צ כמהר”י יוסף שליט”א, העירותיו שבספרו האחרון ילקוט יוסף על חנוכה, נאמר בנוסח ההלכה, שיש לברך לכתחילה במסיבות, אבל בלשון של זהורית של רבי אבהו זיע”א מבואר כנ”ל, וידוע לכל באי שעריו שאינו זז מדברי בעל היביע אומר ימין ושמאל, וקיבל את ההערה בענוה ובסבר פנים יפות, [ואמר הגר”ד קוק שליט”א, שהראשל”צ שליט”א, הוא גדול הדור בכיבוד אב, כיון דקיי”ל אין כבוד אלא תורה, והוא פרסם את תורת אביו בצורה שאין לה אח ורע…]. וכמדומה שאמר שיתקן זאת במהדורא הבאה של ספרו. ועכ”פ הורה מרנא הגר”ד קוק שליט”א לענין מעשה, שיש למנוע את המברך בדרכי נעם, וכן הורו רוב ככל גדול”י וכנ”ל.

כתבתי כל זאת בעיון ובליבון הסוגיא, אך לא הבאתי ציונים ומקורות לרוב כדרכינו בשאר מקומות, ואי”ה אשנה פרק זה במהדורא בתרא בהרחבה לתועלת הלומדים. ומ”מ הכרעת ההלכה לא זזה ממקומה.

בברכת התורה

יקותיאל אוהב ציון

אולי יעניין אותך גם:

• האם יש הידור להדליק נר חנוכה בשמן זית הראוי לאכילה
• הרב קוק מגלה את סודו של “בבא סאלי”
• סוד הקשר של י”ט כסלו לבעל התניא

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום