מרן הגר”ד קוק שליט”א
יש לומר בסיום שיחה “שלום” ולא “בי”…
לפני כמה ימים עורר הרב משה הכהן נחמו שליט”א בחדרו של מרן הגר”ד קוק שליט”א שיש להרגיל את האנשים לומר “שלום” בסיום שיחה ולא “בי” כנהוג מהרגל הגויים.
ואמר רבינו שליט”א:
“ביי” – זה לא יפה להגיד, הכי טוב ונאה לומר “שלום”, ואפשר גם לומר “להתראות”…
ואמרו לרבינו שליט”א שידוע משמו דמה שנעשה שגור בפי ההמון לומר אחד לשני “ביי” בסיום שיחה, הוא רמז לחיבור י”ב שבטי יה…
וחייך רבינו שליט”א ברמיזה שדברים אלו נאמרים רק כרמיזה בעלמא להורות שאין דבר שאין לו מקור ושורש בתורה, ובפרט כאשר הגיע ללישנא דעם ישראל הקדוש, אבל בודאי שאין לאבד את קדושת ה”שלום”, וכמבואר במשנה שלהי מסכת ברכות.
ושוב מצאתי למרן שליט”א בספר “אוריאל” ח”ב (עמ’ נט) שכתב:
הסתר הגלות שבו משמש מטבע “בי” במקום “שלום”, משמע במזלייהו חזי שענין “שלום” מושרש ביוסף כידוע (מאד), וכוחו של יוסף הוא בריכוז כל י”ב השבטים לחדא, ונמצא מזלייהו חזי להשלים את מעשה השלום ולפורטו ל”חלקיו”, וכל ישראל יש להם חלק – וניתנה נבואה לשוטים וכו’. עכ”ד המופלאים.
הרי לפנינו כבר בכותרת של גילוי סוד ההשתלשלות, שאין זה אלא “הסתר הגלות”, ותו לא מידי…
נ”ב. מה שכתב רבינו שליט”א בענין יוסף, כוונתו היא, ד”שלום” הוא “יסוד” [כנודע] ויסוד היינו יוסף, [ואכמ”ל בפרטים], וכן כתיב ביה “לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן” וכו’. וכל השבטים הם בחי’ נוקבא לגבי אבות, ויוסף הוא “דוכרא דשבטים”. תן לחכם ויחכם עוד.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום