עשרה ענינים חדשים ומחזקים מאד בעקבות מלחמת “עם כלביא” – ודברים עצומים מרבינו שליט”א

הגיגי קדש

בעקבות מלחמת “עם כלביא”

חדר ממ”ד

א. החדרים המוגנים בבתים נקראים “ממ”ד”, וידוע ר”ת [של בית ספר] ממ”ד “ממלכתי דתי“, ויש כאן רמז שבעת “אזעקה” מבקשים מן השמים שהאדם יהיה “ממלכתי“, ולא שפל ועבד של יצה”ר, [וכאשר ביארו ע”ד דרוש מש”כ “שם תשים עליך מלך”, שכל אחד אמור להמליך על עצמו את היצה”ט, ולא לתת את המלכות ל”מלך זקן וכסיל”], ו”דתי” שפועל הכל כ”דת משה”, [וידוע ד”קו האמצע” בספירות הוא “דעת תפארת יסוד”, שזה ר”ת דת”י. והבן].

חזל”ש

ב. שגור בפי העולם לאחר כמה דק’ של אזעקות שמקבלים הודעות על “חזרה לשגרה”, ונקרא בפי העולם בקיצור “חזל”ש”, ושמעתי אחד מאנשי הצבא שקורא לאנשים להשאר במקלטים כיון ש”האירוע עדיין לא חוזל”ש”…

והנה המסכנים הללו יושבים במקלט בפחד גדול מה יהיה על ביתם ועל קרובי משפחתם, וכאשר שומעים על חזלו”ש, שוב נושמים לרווחה ויוצאים לחיי ההבל והשטות, ואין לך שריפת נשמה גדולה מזו, וכפי שרגיל לומר מרן הגר”ד קוק שליט”א ששעבוד הנשמה וקבורתה בתוך מסלול העבירות של הגוף, הוא הרבה יותר קה ממעשיו של היטלר במליוני גופים, כי מות הנשמה קשה פי מליונים ממות הגוף, וכמ”ש “גדול המחטיאו יותר מן ההורגו”.

ומזלייהו חזי לקרוא למצב זה “חזרה לשגרה”, כי שגרה בלשון ארמי הוא הפעלת התנור להבעירו, וכמ”ש בחגיגה (ד סע”ב) “שגרא ומחריא תנורא”, ובקידושין (פא ע”ב) “שגרא דביתהו תנורא”, וע”ע בב”מ (פה ע”א) וסנהדרין (קד ע”א), וידוע שבזה פירשו לשון המשנה (ברכות לד ע”ב) “אם תפלתי שגורה בפי”, שהיתה לו חמימות דקדושה בתפלה. וחזרתם של עמי ארצות ל”יום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש ולהט אותם היום הבא” וכו’ (מלאכי ג, יט), וכל זה רק אם לא יעשו תשובה.

מלחמת גוג ומגוג – ע”י אטום

ג. ידוע מה שאמרו משם הגר”א מוילנא זיע”א דמלחמת גוג ומגוג היא קצרה מאד, [וכנודע שביארו כן בנוסח “הושענא שלש שעות”, והסבירו דעצם המלחמה תהיה כמה רגעים והשלכותיה יהיו ג’ שעות], ותמיד לא הבינו איך כל העולם יכנס למציאות של מלחמה בזמן כה קצר, ובדורות האחרונים הבינו שזה ע”י ה”אטום”, וכפי שכבר חזו כולם את תוצאותיו ב”ירושימה”. [ובחון היטב ד”גוג ומגוג” בגי’ “זה באטום”].

פיצוח גרעינים בשבת – פיצוח הכור הגרעיני

ד. בגמ’ שבת (קיח ע”א) אמרו שהמענג את השבת ניצול מג’ דברים, והענין השלישי הוא “מלחמת גוג ומגוג”, [כנגד עונג שבת של סעודה שלישית, וכנראה נקשר בסוד “שלש שעות” הנ”ל], והנה חזינן מנהג ישראל בהרבה מקומות “לפצח גרעינים” ביום שבת קדש, ולהרבה אנשים דבר זה הוא לענג והנאה, ויש בזה רמז גדול דעונג שבת ושמירת שבת יגרום פצח את סכנת הגרעין המאיימת על עם ישראל.

עיר מקל’ט

ה. ודבר זה יש ללמד את כל הרצים לעיר ה”מקלט” בעת אזעקה, שאם אינם שומרים שבת, לא יעזור להם שום דבר, כי השבת היא השומרת לעם ישראל ואין שומר בלעדיה, ומי שאינה משמרה לא זוכה לשמירתה, ו”מקל”ט” ר”ת “קיום ל”ט מלאכות”, שע”י הזהירות ממלאכות אסורות, זוכה לקיום השבת בבחי’ “לעשות את השבת”, וממילא מקבל ברכות וישועות מ”טל השמים”.

פורדו – פורים שני

ו. הנה המתקן הגרעיני הגדול שעליהם התבססו האיראנים היה ב”פורדו” בין הרים נסתרים ובמקומות עמוקים מאד, ושם העשירו אורניום בעשרות אחוזים וכמעט שהגיעו לכדי השלמת האטום שבזה סברו לאיים על כל יושבי א”י, וב”ה נפל פחד היהודים עליהם, ושלח ה’ את שליחיו מאמריקא ופוצצו בפצצות כבדות למכביר את מקורות האטום שלהם, והכל היה למאכולת אש ב”ה.

וזהו נס גדול שהמקום הזה המוכן לפורענות התמוסס והיה כלא היה, וברגע אחד נגוזו מחשבותיהם של אויבי ישראל מזה עשרות בשנים, ועל זה יש להודות ולהלל להשי”ת שעשה עמנו נסים בימים ההם במלכות פרס וגם בזמן הזה באותו מקום, ולא לחנם נקרא שם המקום “פורדו”, כי פורים “על שם הפור” כמ”ש במגלת אסתר (ט, כו), ו”דו” היינו “שנים”, ונמצא “פורדו” – פורים שני, “ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר”.

הזמן גרמא

ז. ומעניין לציין כי בדיוק ביום כ”ו בסיון שבו פיצצו את הכור בפורדו, זהו היום שתיקן רבינו הט”ז לעשותו פורים בזמן גזירות ת”ח שנצלו ישראל ג”כ מפורענות אויב, [כפי שמובא בלוח שנה “עתים לבינה”], ומצא מין את מינו וניעור לטיבותא.

תשפ”ה

ח. תהא שנת הפיכת, הריסת, הימום, הכנעת, הריגת פרס. וכן תהא שנת הפיל פור [פורדו].

איראן

ט. נקראים כן ע”ש שכל מגמתם להעשיר “אורניום” כנודע.

מלך פרס מתגרה במלך ערבי

י. איתא בילקוט שמעוני (ישעיהו רמז תצט), “א”ר יצחק שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס מתגרה במלך ערבי, והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם, וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם, וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם, ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה, וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך להיכן נבוא ונלך, ואומר להם הקב”ה, בני אל תתיראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, מפני מה אתם מתיראים, אל תיראו הגיע זמן גאולתכם“.

השתא בעגלא ובזמן קריב אכי”ר

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום