האם מותר לכהן לבקש שיעשו אצלו “פדיון הבן”

האם מותר לכהן לבקש שיעשו אצלו “פדיון הבן”

שאלה: האם מותר לכהן לבקש מ”אבי הבן” [בכור] שיעשה את מצות ה”פדיון” אצלו.

א. איתא בחולין (קלג ע”א), אמר רבא, בדק לן ר”י, האי כהנא דחטיף מתנתא, חבובי קא מחבב מצוה, או זלזולי קא מזלזל במצוה, ופשטנא ליה “ונתן” ולא שיטול מעצמו. אמר אביי, מריש הוה חטיפנא מתנתא, אמינא חבובי קא מחביבנא מצוה, כיון דשמענא להא ונתן ולא שיטול מעצמו, מיחטף לא חטיפנא, מימר אמרי הבו לי, וכיון דשמענא להא דתניא “ויטו אחרי הבצע”, ר”מ אומר בני שמואל חלקם שאלו בפיהם, מימר נמי לא אמינא, ואי יהבו לי שקילנא, כיון דשמענא להא דתניא, “הצנועים מושכין את ידיהם והגרגרנים חולקים”, משקל נמי לא שקילנא, לבר ממעלי יומא דכיפורי – לאחזוקי נפשאי בכהני, ולפרוס ידיה, אנסיה ליה עידניה. ע”כ.

ב. ומתבאר שאין לכהן לבקש שיעשו אצלו את מצות פדיוה”ב, כיון שיש בזה חסרון כלפי מה שאמרה תורה במתנות כהונה (דברים יח, ג) “ונתן לכהן”, שצורת הנתינה נחסרת כאשר יש דרישה לקבל מן הנותן. אמנם אמר מרן הגר”ד קוק שליט”א, שאם הכהן מכיר אבי הבן עני וחס עליו, ומבקש ממנו לפדות אצלו את בנו כדי להחזיר לו הממון לאחר קיום המצוה, בזה אין חסרון. ועפי”ז יש לדון שאם יודע בעצמו שהוא כהן מיוחס ושאר כהנים אין בהם בירור גמור, שגם בזה יהיה מקום להתיר לומר לפדות אצלו, כיון שלצורך המצוה הוא עושה ולא לצרכי קיבול המתנות.

ג. ובשו”ת מהר”י מברונא (סי’ קכב) כ’, מצאתי בתוספות, שנוהגים שאבי הבן יעמוד לפני הכהן, והכהן ישב בדרך חשיבות לקבל מתנות כהונה, שנאמר “למשחה בהם”. עכ”ל. וכ”ה וביש”ש (פ”ק דקידושין סי’ נד). אמנם בתשובת מהר”ר ישראל נג’ארה שנדפסה בשו”ת מהריט”ץ החדשות (סי’ א) מבואר שהמנהג הוא שאבי הבן והכהן שניהם עומדים בשעת הפדיון לכבוד המצוה, והביא סמך לדבר ממתני’ דביכורים (פ”ג מ”ג) ובירושלמי שם, [וה”נ הכהן עומד בפני אבי הבן המקיים מצוה, וע’ שלהי פסחים. ודו”ק], וכתב מהריט”ץ שם בסיום תשובתו, שכן הוא האמת ושכן נהוג. ע”כ. וכן הביא מהר”ר יצחק בויאנו בס’ “שלחן מלכים” (סי’ שה ס”ק יד). וכן נהוג ברוב ככל קהלות הספרדים כנודע. וע”ע בס’ ליקוטי פנחס שווארץ (סי’ שה ס”ק לה). וע”ע היטב ב”מנהגי מהרי”ל” (עניני פדיוה”ב אות ב),

ד. והנה כתיב (במדבר יח, ח) “וַיְדַבֵּ֣ר ה’ אֶֽל־אַהֲרֹן וַאֲנִי֙ הִנֵּ֣ה נָתַ֣תִּֽי לְךָ֔ אֶת מִשְׁמֶ֖רֶת תְּרוּמֹתָ֑י לְכָל קָדְשֵׁ֣י בְנֵֽי יִ֠שְׂרָאֵל לְךָ֙ נְתַתִּ֧ים לְמָשְׁחָ֛ה וּלְבָנֶ֖יךָ לְחָק עוֹלָֽם”. ופרש”י, “למשחה, לגדולה”. והוא ע”פ הש”ס בכמה דוכתי (סוטה טו ע”א, וזבחים כח ע”א ושם צא ע”א, וחולין קלב ע”ב) “למשחה – לגדולה כדרך שהמלכים אוכלים”. והעיר מרן הגר”ד קוק שליט”א ד”למשחה לגדולה” נאמר דוקא בענין אכילה, וכמ”ש בחולין (קלב ע”ב) אמר רב חסדא מתנות כהונה אין נאכלות אלא צלי, ואין נאכלות אלא בחרדל, מ”ט, אמר קרא למשחה – לגדולה, כדרך שהמלכים אוכלים. נמצא שאין בידינו לדון בענין פדיון הבן אלא מצד מ”ש “ונתן לכהן” וכמבואר לעיל, ודלא כמהר”י מברונא הנ”ל בשם התוס’. וצ”ע. ושו”ר שכבר העיר בזה בס’ מנחת כהן ח”א (קפרמן, סי’ כא).

ה. שוב שמתי אל לבי שבתשו’ מהר”י ברונא הנ”ל לא ציין על הפסוק הנ”ל, אלא על הפסוק בספר שמות (כט, כט) “וּבִגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַהֲרֹ֔ן יִהְי֥וּ לְבָנָ֖יו אַחֲרָ֑יו לְמָשְׁחָ֣ה בָהֶ֔ם וּלְמַלֵּא בָ֖ם אֶת־יָדָֽם”, ופרש”י,”למשחה – להתגדל בהם, שיש משיחה שהיא לשון שררה, כמו (במדבר יח ח) לך נתתים למשחה, (תהלים קה טו) אל תגעו במשיחי”. ע”כ. וע”ש ברמב”ן וברשב”ם וברא”ם ובחזקוני. ומתבאר טכסיס כאן חשיבות הכהנים בבגדיהם, ומזה שפיר איכא למילף רצון התורה שיהיה הכהן מכובד בכל פעולה שיש בה קדושת כהונה. ונחמד הוא.

ו. אך מרן הגר”ד קוק שליט”א אמר דביאור זה לא ניחא בדברי מהר”י מברונא, כיון דבלשונו כתוב להדיא “והכהן ישב בדרך חשיבות לקבל מתנות כהונה, שנאמר למשחה בהם”, הרי שתולה הדבר בדין “מתנות כהונה” שנאמרו בפרשת קרח, וטפי ניחא לומר דס”ל להתוס’ שהביא מהר”י מברונא שיש לדמות דין אכילה דמתנות כהונה לשאר מתנות שאין בהם אכילה. [ולפי”ז הפסוק דנקיט הוא אגב שיטפיה, וראה לשון מהרש”ל ביש”ש שם. ודו”ק].

ז. וחזיתיה למרן שר התורה מהר”ח קניבסקי זיע”א בדרך אמונה (פי”א מביכורים ס”ק לא) שהביא ב’ הדעות בענין אם הכהן יושב או עומד, ולא הכריע ביניהם. ואכתוב למשמרת דחזינא למרן הגר”ד קוק שליט”א כמה וכמה פעמים שאבי הבן הפודה עמד, ורבינו שליט”א ישב בעת קיום המצוה. וראיתי שכן נהגו חכמי חלאב ממשפחת “טוויל מעלי הכהן” וכמ”ש בס’ “דגלי תורה” (עמ’ טו), וראה מש”כ בהערה לס’ שלחן מלכים שם בשם מהר”ר יוסף עדס זצ”ל. וכן נהג רבם של יוצאי יהודה בוכארה, מהר”ר יהודה הכהן רבין זצ”ל וכמ”ש בס’ תפארת בנים ח”ה (עמ’ מח). ומרן הגרי”ש אלישיב זיע”א השיב לשואלו, שאין חובה על הכהן לעמוד בעת הפדיון, וכמ”ש משמו בשו”ת ישא יוסף (יו”ד ח”א סי’ נט).

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום