אפליקצית עץ חיים
האם יש מעלה ללימוד בלי הבנה
ידועים דברי המגן אברהם (סי’ נ ס”ק ב), שהקורא משניות ואינו מבין, אין לו על זה שכר תלמוד תורה. וכ”כ המשנה ברורה שם. ושאר אחרונים רובם ככולם העתיקו כן לדינא. [מלבד ס’ “בינת יששכר” שכתב משם אביו שחלק ע”ד המג”א, ע”פ הגמ’ בע”ז (יט ע”א). והובאו דבריו בס’ “מראית העין” לגאון עזינו החיד”א שם. והמעיין בפרש”י לע”ז שם, יראה שאין משם כל הערה ע”ד המג”א. ועמש”כ החיד”א שם].
אבל בשו”ע של רבינו שניאור זלמן מליאדי זיע”א (ספ”ב מהל’ ת”ת) יש בזה חילוק מחודש וז”ל, אך אם מוציא בשפתיו אע”פ שאינו מבין אפילו פירוש המילות מפני שהוא עם הארץ, ה”ז מקיים מצות ולמדתם וכו’, במה דברים אמורים בתורה שבכתב, אבל בתשבע”פ אם אינו מבין הפירוש אינו נחשב לימוד כלל. ע”כ. וחילוק זה שבין תורה שבכתב לתורה שבע”פ צ”ב.
וביאר לן מורינו הגאון רבי דב קוק שליט”א, כי תורה שבכתב אשר שורשה במקום עליון מן שמיא, לא שייך כלל להשיגה ולהבינה, והקריאה בתורה היא לא בתורת “להבין” בה, אלא “לקבל” ממנה, ואדרבה מי שחושב שהוא מבין את תורה שבכתב טיפש יתקרי. אכן בתורה שבעל פה המאוחרת טפי הגם שבודאי עמוקה וארוכה היא ואין סוף לליבונה של תושבע”פ, מ”מ כשנאמרה ע”י חכמינו ז”ל לפי שיעור השגת כל איש ישראל נאמרה. וחסרון בהבנה הוי חסרון בחיבור שבין האדם ללימוד.
ויש אומרים דגם בתורה שבעל פה אם אינו בר הכי להבין המשנה או הגמ’ יאמר בו “גרוס וקבל שכר”, דדוקא מי שיכול להבין ומחמת עצלות גרסה נפשו לתאוה, בזה הוא דאמרו הפוסקים שאין לו שכר ת”ת. [וכ”כ החיד”א במראית העין שם גם אליבא דהמג”א. וכתב עוד לחדש, דאם מבין פירוש התיבות הגם שאינו יודע הפירוש האמיתי של הענין, נחשב לימוד. ע”כ]. ורבינו שליט”א לא סבירא ליה הכי, ורגיל לומר למי שאינו בר הכי ללמוד ולהבין, שעדיף לו לקרוא תהלים ושאר ענינים בתנ”ך, שהוא קרוב לסיני טפי מתורה שבע”פ.
בברכה
הרב יקותיאל אוהב ציון
אולי יעניין אותך גם:
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום
יש לציין דזימנא חדא בליל שבת שמענו בנ”ד מפי הרב נר”ו שרק מי שיש לו ענוה יכול ללמוד בלי הבנה שהוא מתחבר למקור וכמו מי שמזריקים לו דם וכו’. ובשביל שלא יסתור לדעתו הכללית צ”ל שהתכוון על מי שאין לו אפשרות באותה שעה ללמוד עם הבנה וידוע הרא”ש בנדרים לח. שיש כח באותיות התורה וכו’ וע’ גם בליקוטי מוהר”ן (ח”א רפא). ואז יקיים פשט הגמ’ בע”ז יט. ליגרס איניש וכו’ אע”ג שלא מוכרח כלל שהכוונה ללא הבנה כלל וכבר דנו והאריכו בזה ע’ לחיד”א שם שצידד דסגי בהבנת המילות ותו לא. וע’ גם בשו”ת יביע אומר ח”א () ששלל שכר לימוד תורה בלי הבנה מכל וכל. ובזה דחה אלו שיש להם סגולה לסיים ש”ס במהירות וכו’. ואכן חזינן בכל דרך לימוד הרב שליט”א שתמיד מחפש לעיין בכל דבר שלומד או שמדברים עמו ולא מסתפק רק בחידוש לכשעצמו אלא תמיד מחפש בחינת תורה דיליה (כקידושין לב.) ולאו דווקא איהו בלחוד אלא כל החכמים האמתים וכל מי שרוצה להרגיש קשר וחיבור לתורה תמיד יחתור להקשות ולתרץ לפלפל ולחדש בכל דבר ולא רק לחזור ולהבין את גוף הדברים שלומד בלבד, אלא להיות בבחינת נעשה כמעין הנובע (שברפ”ו דאבות) וזו אחת מהדרכים המובילות לחשק גדול בלימוד ולפריה ורביה גדולה ברוחניות. ואכמ”ל.