האם יש בעיה להזמין לברית

שאלה: האם נכונה השמועה שאנשים אומרים שאסור להזמין לברית מילה.

תשובה בקיצור: כל הבעיה היא כשמזמינים אדם בשעה שסעודת הברית כבר מוכנה, והוא לא בא מחמת זלזול בסעודה, אבל אם עדיין הסעודה לא מוכנה, אין חשש, ולפי”ז כיום לא מצוי חשש זה, וגם אם הסעודה מוכנה ואז מזמין את חבירו, אם ישלו סיבה שמונעת ממנו לבא, כגון שטרוד מאד באיזה ענין, או מפני ביטול תורה, או מחמת שחושש שלא הוזמן בלב שלם, אין בזה שום חשש.

נימוקים ומקורות:

אמרו חז”ל בפסחים (קיג ע”ב), שבעה מנודים לשמים וכו’ ויש אומרים אף מי שאינו מיסב בסעודה של מצוה. והתוס’ שם (קיד ע”א) כתבו דהיינו סעודת מילה וכו’. ע”ש. וע”ע ברמ”א יו”ד (סו”ס רסה). ובפתחי תשובה שם כתב בשם מקום שמואל (סי’ פ) שהביא מספר שרביט הזהב (דמ”ג ע”ב) שכ’ בזה”ל, וראיתי רבותי גאוני עולם שהיו מוחים בשמשים הסובבים בתי בנ”י, ומודיעים שהם מזומנים לסעודת ברית מילה כנהוג, שלא להזמינם, באומרם אולי לא ילכו לסעוד שמה מטעמים הנתהוים, ויהיה ח”ו בכלל נידוי. עכ”ל.

והיה נראה דהיינו דוקא בעת ובעונה שמתקיימת מצות המילה וסעודת מצוה במקומה, שיש להזמנה על מה לחול וע”כ יש חיוב להשתתף בסעודה זו. משא”כ אם אומר אדם לחבירו על ענין הברית והסעודה קודם לכן, דבזה יש לומר הזמנה לאו מילתא היא. וכ”נ מלשון השרביט הזהב הנ”ל. וכ”כ בשו”ת ארץ צבי פרומר (ח”ב עמוד תז). ע”ש. ובזה לימד זכות על המנהג שמזמינים רעים אהובים זה לזה על המילה. ע”ש.

ובכלל יש לומר בזה עוד סברא דאם יש לאדם סיבה שאינו יכול להגיע, על כגון דא לא נאמר שיהיה מנודה לשמים כיון דאנוס הוא, וכ”ש אם הוא טרוד בלימודו שבזה כבר כתבו הפוסקים דאי”צ לחוש, ואין לך אונס גדול מזה. וכ”כ סברא זו בספר כורת הברית (סי’ רסה סי”ב). ועוד. ועמש”כ בזה בשו”ת שבט הלוי ח”ח (חיו”ד סי’ ריז אות ב), ובשו”ת יביע אומר ח”ד (חיו”ד סי’ יט). ע”ש.

ויבא השלישי מה שכתב מהר”י מולכו בס’ אורחות יושר (פרק כ), שכל החשש בזה, הוא דוקא על מי שחבירו הזמינו בכל לב, אמנם אם מזמינו משום כסיפותא, וכדרכו של עולם להזמין אחד את חבירו, הגם שאינו מייחל כ”כ שיבא לשמחתו, כי אם מדרכי הנימוס וכה”ג, לא חשיבא הזמנה כלל. ואמנם טעם זה לא יספיק לכל מקום, כי יש מקרים שיודע המוזמן שחבירו המזמין רוצה בכל לב שיבא לשמחתו ואתיקורי מתייקר ביה. ואכן יועיל טעם זה בשופי למי שחבירו מזמינו ויודע שהזמנתו נובעת רק מדרכי הנימוס. וכ”ה הרה”ג יצחק פאלאג’י בס’ יפה ללב (חיו”ד סי’ רסה אות כב). ובכף החיים סופר (סי’ תרמ אות נו). ודברי טעם הם ומסתברים להלכה. וע”ע בספר רוח חיים פאלאג’י (חיו”ד סי’ רסה אות ט). ע”ש.

על ארבעה כתב בספר “אות חיים ושלום” להגאון אדמו”ר ממונקאטש (סי’ רסה סי”ב עמוד שעד) בשם סידור היעב”ץ, דכל שלא קראוהו לסעודת המילה שתי פעמים אינו מנודה לשמים. ע”ש. ואמנם דברי היעב”ץ הללו אינם מובנים כ”כ, והוא סותר דברי עצמו כמבואר באות חיים ושלום שם. ויתכן דכונתו, שאם הזמינוהו פ”א הוא משורת ד”א גרידא, כמבואר בדברינו עליונים למעלה בשם גדולי האחרונים.

בברכה רבה

יקותיאל אוהב ציון

אולי יעניין אותך גם:

• ברית מילה לילד שהוריו חולי קורונה
• האם לדחות ברית כשהמוזמנים יחללו שבת
• הוצאת תינוק מהבית בארבעים יום הראשונים

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום