האם אפשר לעשות התרת נדריים והטבת חלום דרך הטלפון?!

התרת נדרים והטבת חלום דרך הטלפון

שאלה: האם אפשר להתיר נדר ע”י הטלפון, ומצוי הדבר בחולה שא”א להביא לביתו ג’ אנשים, אמנם יכולים ג’ אנשים לשומעו בטלפון ולהתיר לו נדרו בפתח וחרטה, אי יאות לעשות כן ע”פ ההלכה.

תשובה בקיצור: לכתחילה יבא המבקש התרה בפני המתירים, ואם אינו יכול לבא מחמת חולי או כל סיבה אחרת, יכול להתיר את נדרו דרך הטלפון. [ואם עושה כן באופן שרואין זה את זה שפיר טפי].

מסקנות העולות מהתשובה דלהלן:

יכול אדם להתיר את נדרו דרך הטל’, ואם עושה כן במכשיר [שאינו טרף] שרואין המתירין אותו ע”י וידאו, הדבר עדיף טפי. 

גם “הטבת חלום” יכולה להעשות דרך הטל’, וכן הסכימה דעת מרן שר התורה הגר”ח קניבסקי זיע”א, וכן הורה מרן הגר”ד קוק שליט”א.

“ברכת הגומל”, יכול אדם לקיימה דרך הטלפון, כששומעין אותו עשרה מעבר לקו, וכן הורה הגר”ד קוק שליט”א – היכא דלית ליה דרכא אחרינא.

יש לברך ברכת הגומל בפני עשרה אנשים, אך אין צריך שיהיו העשרה מכונסין במקום אחד, שאין זה דברים שבקדושה, אלא פרסום הודאה.

נימוקים ומקורות

א. בנדרים (ח ע”ב) איתא, רבינא הוה ליה נדרא לדביתהו, אתא לקמיה דרב אשי, א”ל בעל מהו שיעשה שליח לחרטת אשתו, א”ל, אי מכנפיה, אין, אי לא, לא. [אם כבר השלשה יושבים יחדיו, יתיר לה]. וכ’ הר”ן שם, דהרמב”ם (פ”ו משבועות ה”ד) ס”ל, דדוקא בבעל איבע”ל אי יכול להיות שליח לאשתו [היכא דמכנפיה], כיון שאשתו כגופו, אבל אדם אחר, פשיטא לן שאינו נעשה שליח, דצריך שיהיה הנודר בפני המתירין, ושוב הביא דלד’ התוס’ מהני התרה ע”י שליח, ועדיף טפי משליחות בעל עבור אשתו [ע”ש החילוק], ולדעת רבינו שמשון יכול לשלוח חרטת הנדר בכתב לבי”ד וכו’. עכת”ד.

ב. והטור יו”ד (סי’ רכח) כ’, דהרא”ש ס”ל כר”ש הנ”ל. וכ”ה בפירוש הרא”ש לפנינו שם. וכ”ד הרשב”א בתשו’ [ובחי’ לנדרים שם] כמ”ש הב”י שם, ולפי”ז בודאי שאפשר להתיר ע”י טלפון, דלא גרע משליח או כתב. אמנם ע”ש בב”י שהביא כמה מרבוותא דס”ל כהרמב”ם לחומרא, וכן סתם בשו”ע שם כד’ הרמב”ם, בלי להביא כלל ד’ החולקים. ובפ”ת (שם סק”ט) הבי”ד הב”י, דרבו המתירים להתיר נדר ע”י כתב, מלבד הריב”ש (סי’ שע) דס”ל כהרמב”ם גם בשולח כתב, [וכדמוכח במדרש שהביאו התוס’ בתענית (ד ע”א) לענין יפתח שלא הלך אצל פנחס להתיר נדרו], וכ’ הפ”ת, דבשעה”ד אפשר להקל ולהתיר את הנדר שלא בפני הנודר.

ג. וצ”ע אם הא דל”מ שליחות בהתרת נדרים הוא מה”ת, דלכאו’ אין מקור מפורש בתורה שאין להתיר הנדר כ”א ע”י שיבא הנודר עצמו מול המתירים, ואדרבה, הרי בכל התורה קיי”ל שלוחו ש”א כמותו, ואי שליחות לא מהניא, אמאי באשתו יכול להעשות שליח, והלא כל מידי דלא מהני בה שליחות, אין הבדל בין איניש דעלמא לאשתו, [וע”ז הביא ה”קרן אורה” שם דמצינו במנחות (צג ע”ב) לענין סמיכה דאשתו עדיפא על שאר שליח. ע”ש]. וע’ בס’ “קרית ספר” ובס’ “קרית מלך רב” על הרמב”ם שם. ועוד.

ד. והרדב”ז בביאורו להר”מ שם כתב, שהענין בזה הוא, שעי”ז שבא האדם עצמו לביה”ד, יכולים לברר היטב אי מהני ליה התרה או לא, משא”כ כששולח שליח, דלא ברירא מילתא כולי האי. ועוד כתב בטעמא דמילתא, כדי שהנודר יבוש ולא ידור עוד. ויסוד הדברים כבר כתוב בתשו’ מהר”ם (ד”פ, סי’ רד), הובא בהגה”מ שם. וכ”כ תרי טעמי הללו בכמה מספרי גדולי האחרו’, וקבצם כעמיר גרנה הגרי”א שטסמן שליט”א בס’ “כל נדרי” (פי”ט הערה ד).

ה. ולפי”ז בטלפון אין חסרון של יכולת הבירור, שהרי יכול לשאול ממנו כל מאי דבעי ללא הגבלה, וגם בושה מיהא איכא, [אמנם לא ב”שיעור” של פנים אל פנים. וכעין מש”כ בתשו’ חת”ס (אה”ע ח”ב סי’ ה). שו”ר שכן העיר בזה בס’ “כל נדרי” (פ”ט הערה ז) בשם בעלי הוראה]. וסימן לדבר (חגיגה י ע”א) “היתר נדרים פורחין באויר”, ובזמן הזה ה”אותיות פורחות” ע”י הטכנולוגיה שחידש הקב”ה בעולמו. וכן העלה בשו”ת שבט הקהתי ח”ד (סי’ רלט).

ו. והגר”ש וואזנר בשיעוריו להל’ נדרים (סי’ רכח) הורה, שלא להורות לכתחילה להתיר ע”י טלפון, אבל אם כבר עשו שפיר מהני. והו”ד בס’ “פרי יאה” (עמ’ ס). וכן הסכים הגריש”א זיע”א להשאל על הפרשת תרו”מ בפני ג’ ששומעים אותו בטלפון, וכמ”ש משמיה בס’ “משפטי ארץ” (פי”ח הערה מח). ועמש”כ הגר”ש פרדס ב”תל תלפיות” (קובץ ס, עמ’ פ והלאה). והגרי”ז שליט”א בס’ “שבת שבתון” (עמ’ שדמ).

ז. והרה”ג רי”א יזדי שליט”א בס’ “יוסף דעת” (עמ’ קלט בהערה) הביא ששמע מפי רבו הגר”ש בעדני זצ”ל שאמר, דמלשון הרמב”ם שם [“זה שנשבע, הוא שיבא לפני החכם להתיר לו, בין איש בין אשה, ואינו עושה שליח להשאל לו על נדרו”], משמע שיש ענין שיבא המבקש דוקא מול המתירים, ולכן פסק, שבנדר דרבנן יכול להעשות ע”י הטלפון, וסגי במה שיאמר לו החכם שהתיר לו את הנדר, [ואי”צ שישמע את קול שלשתם מתירין], אבל בשל תורה לא יסמוך על התרה ע”י הטלפון. עכת”ד.

ח. אמנם מרנא הגר”ד קוק שליט”א אמר לי, דמה שכתב הרמב”ם “שיבא לפני החכם”, היינו מחמת שיש לחכם לשאול מן הנודר כל מיני שאלות, וכל החקירה הזו לא תוכל להתבצע היטב ע”י שליח, כי אפי’ דברים גסים וכ”ש דקים לא יוכל השליח להכיל אותם, ורק בעל הדברים יוכל להשיב עליהם, אבל אה”נ דע”י הטלפון דאיכא טביעות עינא דקלא, והקו”ל נשמע היטב הדק להשיב על לאו לאו ועל הן הן, דשפיר מצינן להתירו אפי’ אם אינו לפנינו ממש.

קבלת “עדות” דרך הטלפון

ט. וביאר מרנא שליט”א, דלגבי עדות דממונות וכיו”ב, [היכא דאין חשש מצד שלא בפני בע”ד], מסתברא טובא שא”א לקבל עדותן של העדים דרך הטלפון, כיון דהתם כתיב “על פי שנים עדים”, ובעי’ דוקא “מפיהם”, כמבואר בר”מ (פ”ג מעדות ה”ד). ודינא הוא דהעדים עומדין בפני הדיינים, [שזה ל”ש באופן שמתקבלת עדותן בטל’], וגם שאר מילי דהלכות דיינים שאין דנין אלא ביום וכו’, כ”ז לא שייך בסוגיא דהתרת נדרים, שאין סיבת ביאת המבקש התרה אלא בתורת “פונקציה”, ולא כ”מטרה” בפנ”ע.

י. וכבר איפלגו בתראי אי מהני טביעות עינא דקלא להוציא ממון, וראה קצוה”ח (סי’ פא סקי”ג) דלא מהני, ואמנם הנתיבות (שם סק”ז) ס”ל דשפיר מהני. ובעיקר השאלה דקבלת עדות ע”י טלפון, ראה מש”כ בתשו’ שערי דעה ח”א (סי’ קצד), ושו”ת צאן יוסף (סי’ קמח), ושו”ת משפטי עזיאל (חו”מ סי’ יד), ושו”ת שושנים לדוד רייז ח”ג (סי’ עג). ושו”ת ים הגדול (סי’ פז). ושו”ת אהל משה שאכעט (סי’ יט). וילע”ד. ובס’ “משפט העדים” (עמ’ תלח והלאה).

התרת לאשה ע”י טלפון או ע”י בעלה

יא. ויש לדון באשה שמבקשת להתיר נדר בחרטה, ובושה לעמוד בפני שלשה, אי עדיף לה להתיר ע”י בעלה או ע”י טלפון. והגרע”י זיע”א אמר שע”י בעלה עדיף, והו”ד בס’ “מעין אומר” (ח”ה עמ’ כ), והנה מחד גיסא שאני אשה שיכולה לשלוח את בעלה היכא דמכנפי, ומאידך יש צד שאם תדבר בטלפון הו”ל כאילו היא עצמה לפניהם, ובפרט דלא תמיד מכנפי ואיהו מכניף להו, וכבר כ’ הרמב”ם דבכה”ג רק בדיעבד מהני. והטוב ביותר שילך בפניהם וישמיענה בטל’ ובזה יצא ידי כולם.

הטבת חלום דרך הטלפון

יב. ויש לדון אי מהני לעשות הטבת חלום דרך הטלפון כי בברכות (נה ע”ב) הלשון “יטיבנו בפני שלשה”, וכ”ה בשו”ע (סי’ רכ) “ייטיבנו באפי תלתא ולימא באפייהו”. ומרן שר התורה מהר”ח קניבסקי זיע”א אמר דמועיל לעשות הטבת חלום ע”י טלפון, ומשמע דנקיט בשיטת רבו מרן החזו”א זיע”א דהקול הנשמע ע”י טל’ הוא קול ממשי, ונפק”מ שיכול לצאת בו בשמיעת דברים שבקדושה.

יג. והגרי”ש אלישיב בשיעורי ברכות שם העיר, שכיון שאין אנו יודעים איך נפעלת הפעולה הרוחנית של הטבת חלום, אין לנו אלא פשט לשון הגמ’ דהיינו בפני ג’ ממש, וגם לא מהני לשלוח שליח, אלא בעל החלום דוקא יבא בפניהם. [וגם בעל לא יהיה שליח לאשתו בענין זה. ועמש”כ בזה הגר”י זלברשטיין שליט”א בס’ “חשוקי חמד” נדרים ח ע”א]. וכן העלה בס’ “חידושי בתרא” שם. ומרנא הגר”ד קוק שליט”א אמר לי, שלדעתו שפיר מהני הטבה ע”י טלפון, [ולא מטעם החזו”א הנ”ל].

ברכת הגומל כלפי עשרה ע”י הטלפון

יד. ולכאו’ הלכה פשוטה היא דלא מהני לברך הגומל דרך טלפון כאשר במקום אחר שומעים אותו י’ אנשים כיון שבגמ’ ברכות (נד ע”ב) נאמר דצריך לאודויי באפי עשרה, והיינו בפניהם ממש. אכן יש לדחוק ולומר, ד”אפי עשרה” היינו גדר פרסומי מילתא, ואה”נ דגם אם אין העשרה לפניו, כל שהענין מפורסם להם על ידי שנשמע קולו, שפיר דמי, והרי כל הענין של ברכת הגומל היא להודות.

ברכת הגומל בפני עשרה המפוזרין

טו. ומטעם זה הורה הגר”ד קוק שליט”א, שאין צריך שיהיו העשרה מכונסים במקום אחד כדין דברים שבקדושה, ואפי’ יברך ברחוב ויש י’ אנשים השומעים אותו כל אחד בחלון ביתו, שפיר דמי. ונפק”מ לאשה המברכת מעזרת נשים וכיו”ב, שאין בזה חשש, וכבר העידו גדולי הדורות שכך היה נהוג מימים קדומים, [ע’ כנה”ג בברכ”י סי’ ריט סק”ב, ועוד]. ודלא כפי שהביא להחמיר בזה בס’ חזו”ע (ברכות, עמ’ שמה) שיהיו המחיצות מוגבלות בגבהן. ע”ש.

ידיעת עשרה מישראל חשיבא פרהסיא

טז. וכן מצינו בדין פרהסיא דקידוש ה’, דאמרי’ בסנהדרין (עד ע”ב) דמעשה אסתר חשיב פרהסיא. וכ’ הריטב”א בפסחים (כה ע”א) דלא בעי’ דוקא בפני עשרה, אלא כל שידוע הדבר לעשרה מישראל הו”ל פרהסיא. וכ”מ בד’ הר”ן והמאירי (סנהדרין שם). וכ”כ בתשו’ תשב”ץ ח”א (סי’ קנח), ומהרי”ק (שורש קס), והש”ך ביו”ד (סי’ קנז סק”ד). והדברים ידועים.

יז. ושוב שמעתי הוראה זו ממרן הגר”ד קוק שליט”א שהראה פנים יפות לברך ברכת הגומל ע”י טלפון, היכא דלא אפשר ליה בקלות לבא בפני עשרה. וציין ליסודות הנ”ל והביא גם מהתוס’ רא”ש בקידושין (כב ע”ב) שכתב וז”ל, “וא”ת אמאי איצטריך קרא להתיר משום יצה”ר הא מדאורייתא שריא בצנעא כדאמרי’ בפ’ אין מעמידין. וי”ל דמשום אשת איש איצטריך, ואפי’ משום פנויה, משום דבשעת השביה מצויין רוב ישראל ואיכא פרהסיא דעשרה שרואין שנכנס להתייחד עמה, ואי לאו דשריא רחמנא היו קנאים פוגעין בו”. עכ”ל. וע”ש בתוס’. ודו”ק.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום