האל העושה לנו נסים
לכל שוחרי תושיה מבקשי דעת ה’ חברי עץ חיים היקרים, השואלין ודורשין בשלומו של מרן הגר”ד קוק שליט”א.
הננו לבשר כי מרן הרב מרגיש הרבה יותר טוב, ועדיין יש להתפלל ולהתחזק עוד ועוד להחלמתו המהירה, שנזכה לאורו הגדול עוד רבות בשנים מתוך בריות גופא ונהורא מעליא אמן.
לבקשת רבים מצורף בזה סיקור מחזק מאד ממה שנראה אצל מרן שליט”א בימים אלו, בתוספת תיעודים נדירים ומרגשים מאד.
א. מהרגע שנפל רבינו שליט”א [יום שבת בבוקר בשעה 10 לערך] רוב הזמן גנח מכאבים נוראים, ובן זעקה לזעקה למד משניות כלאים ופרה, ודיבר בללימוד עם מקורביו.
ב. בזמן הנפילה חששו עליו מאד, והגיעו כחות הצלה וכו’ למעונו של רבינו שליט”א, ובקשו לפנותו לבית החולים, אך אמר שאינו רואה היתר ליסוע בשבת, למרות הכאבים הנוראים. [ע’ מור וקציעה (סי’ שכח). וכעת אכמ”ל].
ג. עד יום ראשון בצהרים שהה רבינו שליט”א בחדר לימודו אפוף יסורי תופת מחמת השבר באגן, ונאלץ לשכב כשרגלו הפגועה מונחת למחצה על כסא, כל תזוזה קטנה גרמה לו לכאב עז, וכל אנחה שיצאה מפיו לוותה בפסוקי תפלה, כגון “אך… צדיקים יודו לשמך” וכו’.
לפתע, בטעות, נדחף מעט ארון שעמד ליד מטתו של הרב, ותמונה שהייתה מונחת על המדף עליון נפלה ישירות על רגלו הפגועה, ואז דבר מופלא התרחש… גם ברגעים של כאב בלתי נתפס, הרב שליט”א מדקדק ומקפיד על כבודו של כל אחד, שלא ירגיש מבוכה או אשמה. נורא למתבונן, כי יותר כואב לרב אם מאן דהוא יפגע מחמת שעשה דבר שלא כשורה, ממה שכעת סובל יסורי תופת בכפליים.
ד. כשהובילו את רבינו שליט”א על אלונקה לאמבולנס שהמתין בחוץ, וגם במשך כל ההכנות וכו’ לא משו מידיו המשניות, וקיים כדרכו “ובהם נהגה יומם ולילה”.
ה. הרב הקפיד שתהיה עליו טלית קטן במשך כל זמן הטיפול וכפי שרואים בתמונות שמעל לבגדי בית החולים הרב עטוף בטליתו העליונה.
ו. מרן הרב נשאל אם לעשות לו הרדמה מקומית או מלאה, והכריע שיעשו הניתוח בהרדמה מלאה. [למרות שהרב אמר לאחרונה שיש בזה קצת סכנה, ולכן יש לברך הגומל לאחר הרדמה מלאה, במקום הצורך שאני וטעמו ונימוקו עמו].
ז. עם התעוררותו מההרדמה, מיד אמר הרב “מזמור לתודה” ו”נשמת כל חי”, ולאחר מכן שוחח בטלפון עם הרבנית שתחיה.
ח. במהלך תפילת ערבית כשעתיים לאחר הניתוח האריך הרב שליט”א במיוחד בתיבות “האל העושה לנו נסים“, וחזר פעמים רבות על המילים “העושה לנו ניסים” בהתרגשות גדולה.
ט. מיד לאחר תפילת מעריב, ביקש הרב את המשניות והחל ללמוד, תוך כדי שהוא מבקש דפים ועט כדי לכתוב חידושי תורה. הרב כתב חידושים רבים בהלכה ובאגדה ועל המשניות ובפסוקי התורה, ומצ”ב חלק מהם.
י. בשעת חצות לילה, הרב שליט”א, למרות חולשתו, ערך תיקון חצות כדרכו בקדש.
יא. בשעות הלילה המאוחרות נכנסה אחות מהמחלקה וראתה אותו יושב ולומד, היא אמרה לו שעליו לנוח בהתאם להנחיות הרפואיות לאחר הניתוח, הרב השיבה בפשטות: “אני לא עייף”… האחות התעקשה והמשיכה לשכנעו שכך כתוב בפרוטוקול הרפואי… הרב פנה אליה בשאלות: מה שם משפחתה, היכן היא מתגוררת ועוד… תוך רגעים ספורים הוסחה דעתה והרב חזר לתלמודו…
יב. במהלך הלילה ביקש הרב שליט”א שלא יבואו הציבור לבקרו, והדגיש שיש לחשוב היטב איך לפרסם זאת באופן שלא יפגע באף יהודי, והדגיש וביקש בכל לשון של בקשה שלא להגיע לבית החולים, ושהדבר מפריע לצוות הרפואי ולשאר המטופלים.
יג. כל בית ישראל דואגים למרן שליט”א ומתפללים עליו בכל אתר ואתר, הבוקר פגשתי בירושלים את ידידו של רבינו שליט”א, ראש ישיבת חברון הג”ר דוד כהן שליט”א, ומיד שאל אותי איך מרגיש רבינו לאחר הניתוח, והוסיף, “תאמר לו בשמי שאני מתפלל בשבילו כל הזמן ברציפות מידי יום ביומו לקיים בנו חכמי ישראל”…
הגאון המופלא ר’ יצחק גינזבורג שליט”א כתב לרבינו בזה”ל: ברכה חמה להצלחת הניתוח ולהחלמה מלאה ומהירה. “שררך אגן הסהר” אלו הסנהדרין היושבים בלשכת הגזית הדומה לסהר, והם הכח (שריר וקיים) המעמיד את עם ישראל, שהתורה שבעל פה הוא מחזק ומעמיד את האמונה (פרצוף העיבור, היניקה משריר חבל הטבור) של כללות נשמות ישראל, כמבואר בתחלת אגרת הקדש בתניא. ועל כן, על האגן (לשון הגנה, כמבואר בחז”ל) של עם ישראל (מנהיגי ישראל) להיות חזק ובריא – להפוך את השבר לשרר [באי”ק בכ”ר] – שררך לשון שריר וקים כנ”ל. עכ”ל.
בברכה רבה
יקותיאל דטבריה
עריכה: ישראל דן רווח (מידן רווח) – טבריה
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום