חשיפה: דעת גדולי הדור, הגר”ע יוסף הגר”ד קוק ועוד ועוד, לבצע חוק הריגת מחבלים!!

דעת תורה בסוגיית

עונש מוות למחבלים ימח שמם

א. היום [י”ט מרחשון תשפ”ו] נשאל מרן גאון ישראל ר’ דב הכהן קוק שליט”א אודות החק הידועה משנת תש”ט לבצע הריגת מחבלים, וחק זה “מוקפא” מאז ועד עתה בגין השתלטות מערכת המשפט כידוע, ומכמה סיבות ידועות, וכעת עלה הנושא שוב ע”י חבר הכנסת “בן גביר”, ורבים דנים בדבר האם נכון הדבר או לא.

ב. ואמר מרן הגר”ד קוק שליט”א, שאינו רואה שום סיבה מוצדקת שלא להרוג מחבלים, וכי דבר פשוט וברור הוא שכן יש לעשות, כיון שאם לא יעשה כן, אין להם מורא כלל, ויש בזה משום נתינת כח וגרמא לפקוח נפש המתמשך על ידי מחבלים ארורים.

ג. ומה שמניחים אותם בבית הכלא, אין זה מפעיל אצלם שום מורא, והמחשבה על זה לא גורמת לשום מחבל לעצור את פעולות האיבה שלו, ורק אם ידע שילקח להריגה, אז יש בזה כח לעוצרו ולהניאו ממעשיו הרעים, [וגם זה לפעמים לא יעזור, אך אין ספק שע”פ רוב יחשוב המחבל כמה פעמים לפני שיעשה צעד של איבה כלפי יהודים].

ד. ופעמים הרבה המצב של המחבל בכלא הוא הרבה יותר טוב ממצבו כאשר הוא בביתו, כאשר הוא אוכל ושותה על חשבון מדינת ישראל, ומקבל גם לימודים וטיפולי שיניים וכו’ וכו’, וגם אם רע לו שם, אין זה עוצרו מפעולת האיבה וכנ”ל, ובפרט שיודע שמסתמא תהיה איזה “עסקה טובה” שבה הוא ישוב לאדמתו ולחבלתו.

ה. ומה שיש הטוענים שאם יחוקקו חק הריגת מחבלים, הרי שבזה מכניסים יהודים לסכנה, שאם יקום יהודי וירצח גוי, יהיו מוכרחים להורגו ג”כ, הנה מלבד שזה דבר רחוק מאד, שכידוע אין זה דבר הווה שיהודי יביא עצמו לכזה מצב, עוד בה, שאין לנו לדון ולחשוש על דבר שלא נמצא לפנינו, וכעת רצון התורה הוא שהמחבל יהרג וללא ישאר ממנו זכר כלל ועיקר.

ו. מה גם, דכל החשש שיבואו יהודים להרוג גויים, הוא מחמת שהיהודי מגיע למצב שאינו יכול לראות באבדן מולדתו, [וכפי שקרא עם הקדוש ר’ ברוך גאלדשטיין ז”ל], אבל כאשר יעשו שפטים במחבלים ויוציאום להורג ויהרסו את בתיהם, וכן כל מרעין בישין שאפשר להביא עליהם, אז ממילא לא יקום שום יהודי לנסות לחבל בכחות עצמו.

ז. ומה שיש טוענים שדבר זה יגרום איבה, הנה ראינו איך אלו שחסו על המחבלים ועשו עמם אהבה, קבלו את גמולם בראשם בשמחת תורה תשפ”ד, ודבר פשוט הוא שעם פראי אדם אין צורת דיבור אחרת, וכן יש לנהוג בכח גדול וביד רמה.

ח. וכעת ראיתי אריכות דברים בסוגיא זו להגאון רבי מנשה קליין זצ”ל, אדמו”ר מאונגוור, בחלק התשיעי (סי’ קצו), ושם כתב ממש כעין דברי רבינו הנ”ל. ע”ש אריכות דבריו הנפלאים. וכן הודיע פסק זה בשער בת רבים מרן גאון עזינו הגר”ע יוסף זיע”א לפני 35 שנה כאשר בעת שבוצע רצח ע”י המחבל יפאני “קוזייו אוקומוטו” בשדה התעופה בן גוריון בלוד.

ט. ואחרי 7 שנים חזר הגרע”י על דעתו בגאון בישיבת מועצת הרבנות וחיזק את עמדתו של ראש הממשלה דאז מר מנחם בגין שג”כ ביקש לבצע את החק הלכה למעשה, ואמר הגרע”י, כי בתשובות גדולי הפוסקים נאמר, שקרובי משפחה של יהודי שנרצח, חייבים לפי ההלכה לעשות ככל יכולתם, ולפעמים עד כדי חשש חילול שבת כדי להסגיר את הרוצח הגוי ולעשות בו את הנקמה הראויה, אין כל מקום לרחמנות, וכבר נאמר רחמי רשעים אכזרי, וכל המרחם על האכזרים סופו שמתאכזר על הרחצנים, ועוד נאמר אל תהי צדיק הרבה ואל תרשע הרבה. עכ”ד. [קובץ “אור המזרח” כרך כח, עמ’ 115].

י. ושמעתי ממר אבי ר’ מרדכי שליט”א שכן היתה דעתו הברורה של הגאון ר’ יעקב [בהגר”ע] יוסף זצוק”ל, והיה מדבר על זה בכאב גדול, וכמעט שהוא היה מהיחידים שהביעו דעתם הברורה בסוגיא זו ללא מורא וחת. וידוע שכן דעת כמה גדולי עולם אשר חלקם פרסמו את חתימתם על נושא זה וחלק העדיפו מסיבות ידועות להיות בבחי’ “יושב בסתר”. וראה בס’ “תורת המלך” ב’ חלקים הרחבה בענינים אלו. ובעיקר הענין ראה מה שכתב בס’ “לשעה ולדורות” ח”ב (עמ’ תשל והלאה).

דין מחבל ששוחרר

יא. ובמק”א כ’ לחקור אם אדם רואה את האסירים הבטחוניים ששוחררו בעסקת החטופים מסתובבים בשכונת יהודים, ולא ניכר עליהם כלל שבאים להרוג, לא בקול צעקה ולא בקול דממה דקה, ויש צד שבאמת הישמעאלי הזה מתהלך לתומו ולא בא להרוג, אך יש גם צד [קטן או גדול] שיפעל פעולת איבה, דסירכיה נקיט ואזיל וחזקתו מוכחת עליו, והשאלה היא, האם יש להרגם בלי אומר ודברים, או שיש להמתין עד שיראו פליליות בהתנהגותם, כי לפעמים “פרי ההמתנה – חרטה”.

יב. ושם כתבנו דברור ופשוט שמצוה להשמיד ולהרג ולאבד אותם מיד, כי חזקתם מרצחים, וק”ו אם מסתובבים בינינו, וכן אמר לי מר אבי ר’ מרדכי שליט”א משמיה דגברא רבה אלוף נעורינו הג”ר יעקב יוסף זצ”ל. [ואמר עוד דברים יותר חריפים ממה שכתוב כאן, ועוד חזון למועד בל”נ, כי אין הזמן גרמא לפתוח כל הענינים בזה]. וכשאמרתי דברים אלו בפני מרן שליט”א הנהן לי בראשו לאות הסכמה.

הריגת אסיר בטחוני בשבת

יג. ואפי’ אם ראו את הכלב [המחבל] המשוחרר ביום שבת קדש, מסתברא טובא דמצוה להורגו, כיון שנוטה לודאי שיביאו את היהודים למצב של פקו”נ, ולא יהא אלא “ספיקא” ואפי’ בתורת “מיעוטא”, הלא בפקו”נ חיישינן למיעוטא כמבואר בסוגיא דשלהי יומא ובכל הפוסקים. וא”כ אחרי שנחליט שהמצאותם בינינו מוגדרת פקו”נ שבגין כך מצוה להרגם אפי’ בשבת, איך נעשה צחוק מעצמינו לומר שאין איסור לשחררם, בתואנה שעי”ז נוכל לשחרר שבויים המצויים בסכנה, ובפרט שהם מסתובבים בסמוך ליישובי ישראל.

מחבל משוחרר – נחש בא”י

יד. ומרן הגר”ד קוק שליט”א אמר לי, שהדבר ברור שע”פ התורה יש להרוג מחבל שהשתחרר מבית הכלא בעסקאות החטופים, כי מחבלים הללו בכלל מ”ש בפרק כל כתבי (קכא ע”ב) חמשה נהרגין בשבת ואלו הן, זבוב שבארץ מצרים וכו’ ונחש שבא”י וכלב שוטה בכל מקום, ואוקימנא בגמ’ דאליבא דר”ש דמלאכה שאצל”ג פטור עליה, הורגן בכל מצב, ולר”י מיירי ברודפין אחריו. וראה בשו”ע (סי’ שטז ס”י). וגם אם יאמר בעל רוה”ק שיודע בבירור שאין למשוחרר הזה רצון להרוג בשבת, מ”מ מצוה להורגו מיד, והזריז הרי זה משובח.

חשוד כמחבל – מה דינו

טו. ויתירה מזאת כתב הגר”י לורנץ שליט”א בס’ “משנת פיקוח נפש” (סי’ מט), שאם רואה אדם ישמעאלי ברחוב [שאינו ממשוחררי הכלא שחזקתם רוצחים], והוא חשוד בעיניו כמחבל, יהרגנו מיד, כי עד שישאל ויברר, יוכל לבא הענין לידי פקו”נ, והגם דבעלמא אין להשחית גוי מן העולם, מ”מ ספק פקו”נ דישראל דוחה לאיסור של הריגת גוי. עוד כתב במשנת פקו”נ שם, שאם יש צד שהחשוד הנ”ל הוא יהודי, א”כ הוי “ספק רודף” שלא בפשיעתו, שבזה אסור להורגו, אא”כ יש נטיה שהוא מן המרצחים. ע”ש דבריו. וטפי הול”ל שבכה”ג יפצענו באופן שלא תהיה תקומה למחשבתו על צד שהוא מחבל. וכעי”ז הורה הגרי”ש אלישיב זיע”א, והביא דבריו ידידי הגר”י שרגא שליט”א בשו”ת תורת העובר (סי’ ה, עמ’ תשי). ע”ש. וע”ע בס’ “אדם ומלואו” (פ”ד סל”ז).

איסור הריגת גוי בשבת

טז. ובעיקר הענין הנ”ל של הריגת ישמעאלי [בעל עבר פלילי] בשבת, י”ל דאין בזה איסור תורה של מלאכת “נטילת נשמה”, שהרי אינו צריך לו כלל – לא בחייו ולא במותו, וא”כ הוי בכלל כל המקלקלין דפטורין. ומ”ש בסנהדרין (לה ע”ב) שאסור לבית דין להרוג חייבי מיתות בשבת, וילפי’ לה מדכתיב “בכל משבתיכם” לרבות בי”ד, אע”פ שלכאו’ הו”ל מקלקל שאין בו איסור תורה, כבר כ’ המשל”מ (פכ”ד משבת ה”ז), דשאני התם שיש ע”י מיתת בי”ד תיקון לגברא. והיינו דשאני חייבי מיתות בי”ד שיש עליהם פסק בי”ד, משא”כ מחבל שדמו הפקר. וכעין הריגת בא במחתרת בשבת. וראה מש”כ בהרחבה הגר”ש רוזובסקי בחידושיו לסנהדרין (סי’ טו) בביאור דעת הרמב”ם בזה. ודו”ק.

יז. ועמש”כ הגר”י רוזין זיע”א ב”מכתבי תורה” (קאלינא, סו”ס קעה) שגואל הדם אינו יכול להרוג הרוצח בשבת. וכן ביאר היטב הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל בשיעוריו לסנהדרין (עג ע”א, עמ’ שנו). ע”ש. ונפק”מ לבועל ארמית אי שרי לקנאים להורגו בשבת, ועמש”כ בכיו”ב ב”פנים יפות” (פ’ בלק, כה, ז). ובס’ מנחה חדשה (מצוה קיד אות ג). וראה מש”כ לפלפל בזה הגר”א גניחובסקי בס’ “תאיר נרי” (סי’ קיח אות ה, וסי’ קכד שלהי אות ה, וסי’ קנה אות ז). וע”ע בס’ רנת יצחק סורוצקין (ס”פ מסעי). וע”ש במל”מ שנסתפק בדין רודף אחר נערה המאורסה בשבת. ובברכ”י (או”ח סי’ שלט) כתב שיש להורגו. ועמש”כ ידי”נ הג”ר ישראל רוט שליט”א בס’ עיר מקלט (פ”ה מרוצח ס”ק קט) בענין יציאת גואה”ד חוץ לתחום בשבת. וראה מש”כ באריכות רבה ידידינו הגר”מ גבאי שליט”א בשו”ת בית מתתיהו ח”א (סי’ טו).

“וְלֹא תַחֲנִ֣יפוּ אֶת הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ בָּ֔הּ כִּ֣י הַדָּ֔ם ה֥וּא יַחֲנִ֖יף אֶת־הָאָ֑רֶץ וְלָאָ֣רֶץ לֹֽא יְכֻפַּ֗ר לַדָּם֙ אֲשֶׁ֣ר שֻׁפַּךְ בָּ֔הּ כִּי אִ֖ם בְּדַ֥ם שֹׁפְכֽוֹ” (במדבר לה, לג). “וְאַתָּ֗ה תְּבַעֵ֛ר הַדָּ֥ם הַנָּקִ֖י מִקִּרְבֶּ֑ךָ כִּֽי תַעֲשֶׂ֥ה הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י ה'” (דברים פרק כא, ט)

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום