אפליקצית עץ חיים
לכבוד רבני וגבאי בתי הכנסת די בכל אתר ואתר
שלום רב עד בלי ירח !
בקשר לבקשתכם לדעת כיצד לנהוג בשבת הקרובה פרשת תזריע מצורע הבעל”ט, כיון שיש רבים שלא שמעו את קריאת התורה בשבוע שעבר וכן בשבוע שלפניו.
העברתי את השאלה לפני מי שגדול, והנני להשיב בקיצור נמרץ כל מה ששמעתי להלכה ולמעשה מפיו הטהור של החסיד שבכהונה מרן הגאון רבי דב הכהן קוק שליט”א.
מעיקר הדין אין חיוב להשלים קריאה
א. ראשית יש לדעת כי הגם שענין זה של השלמת קריאת התורה לציבור שלא קראו, מוזכר בדברי הרמ”א (סי’ קלה ס”ב), ומקורו טהור באור זרוע (ח”ב סי’ מה), מכל מקום אינו חיוב גמור, ובפרט במקום שיש טורח ציבור, וכבר מצינו למהרי”ל בתשובותיו החדשות (סי’ קמב אות ב) שכתב שלא ראה מנהג זה של השלמת קריאה מעולם. ובפרט שבכל עיר ועיר היו מקומות שקראו בתורה בכל שבת, ולא אבו לוותר על מצוה יקרה זו, וכבר כתב הגר”ח פאלאג’י בספרו על עניני קריאת התורה הנקרא “ספר חיים” (ריש סי’ יב) שהרמ”א לא אמר את דבריו אלא באופן שבכל העיר לא קראו, ודבר זה היה מצוי בימים קדומים שהערים היו קטנות יחסית, והיה בית כנסת אחד או שתים בכל העיר. מה גם שבס’ מקור חיים להגאון בעל חות יאיר (בסימן קלה אות ב) הביא בשם ס’ “תולעת יעקב” שעל פי סוד אין תשלומין כלל לקריאת התורה. ע”ש.
צורת ההשלמה
ב. ולכן אם הציבור חפץ מרצונו להשלים את הקריאה יכולים בודאי לעשות כן, והסדר הוא שהכהן העולה ראשון יקראו לו את כל פרשת שמיני וגם את עליית ראשון של פרשת השבוע, וכמבואר במגן אברהם (סי’ קלה סק”ד) בשם מהר”ם מינץ (סי’ פה), וכן כתבו רוב ככל האחרונים. ואין ענין זה דומה לפרשיות מחוברות שהרביעי מקשר ביניהם, כיון דפרשיות מחוברות הוו כפרשת אחת, לא כן הכא דפרשת שמיני באה בתורת השלמה. וע’ שערי אפרים (שער ז אות ט), וכה”ח (סי’ קלה סק”ה) בשם פתח הדביר. ודו”ק.
והגם שלכאורה יש לטעון, דלא נאה לקרוא את הקריאה של שבוע שעבר קודם, ואחר כך את הקריאה של השבת הנוכחית, ולכאו’ לא יעשה כן להקדים את הנדחה לפני מצוה בשעתה, ובאמת שמטעם זה יש מי שרצה לומר, דאת קריאת ההשלמה יקראו לאחר הקריאה של חובת היום, מ”מ אמר רבינו שליט”א, דלדברי האור זרוע צ”ל דס”ל שהחוב של שבוע שעבר חמיר טפי מקריאה של השבוע, והוי כעין בעל חוב המשלם קודם למלוה הראשון, ונפק”מ טובא, שאם אין זמן לקריאת ב’ הפרשיות, דיתכן שלדעת האו”ז יקראו רק הקריאה של ההשלמה, ואת קריאת אותו שבוע ישלימו אח”כ. וידוע מעין זה פולמוס הפוסקים בענין מוהל שיש לפניו ב’ בריתות אחת של זמנה ואחת דחויה.
ציבור מחולק כיצד ינהגו
ג. ואם רוב הציבור קראו והמיעוט לא קראו, אין המיעוט יכול לכפות דעתו על הרוב, כמבואר בדיני זימון דאחד מפסיק לשנים ואין שנים מפסיקין לאחד, [וכ”כ בשערי אפרים (שער ז אות י) דהולכים אחר הרוב, והובא לדינא במשנ”ב (סי’ קלה סוף סק”ז), ע”ש], ואם ירצו המיעוט יעשו מנין לעצמם ויקראו כנ”ל, וכמ”ש גם הגר”ח סופר בתורת חיים (סי’ קלה סק”ד). וע’ יביע אומר (ח”ט או”ח סי’ כח).
השלמה לפרשה שאינה סמוכה
ד. ולענין פרשת צו שגם אותה יש שלא קראו, הנה לפי הגר”א בביאורו שכתב על דברי הרמ”א הנ”ל, שזה כמו תשלומי תפלה, אם כן אין השלמה אלא לשבת הקודמת ולא לפרשת שבת שלפני שבועיים, וכן כתב המשנ”ב (שם סק”ו) בדעתו, וע’ תורת חיים (שם סק”ג). אך הביא המשנ”ב שם מהאליה רבה שמשלימים אפי’ כמה פרשיות, וכ”כ כמה אחרו’, וכך היתה דעת הגאון הנורא ר’ נתן אדלר כמ”ש בשו”ת מהר”ם שיק (חאו”ח סי’ שלה). וכבר ביארנו שאין כאן חיוב והכל תלוי ברצון הקהל, וחשוב שלא לעשות טרחה דציבורא.
האם יש להשלים ההפטרה
ה. ולענין ההפטרה של שבוע שעבר, אין צורך כלל לקרותה, כיון דעיקר ענין ההפטרה הוא לחלוק לה כבוד יחד עם קריאת התורה, וסגי לזה בהפטרה אחת, והוסיף רבינו שליט”א על דרך פנימיות, כי כל כח הנבואה בישראל הוא על ידי מתן תורה, וכדי לשייר את הכח הנבואי אנו קורין בנביא סמוך לקריאת התורה שהיא כעין מעמד הר סיני, ושוב אין צורך בב’ הפטרות כמבואר לעיל גם על פי פשוטן של דברים. [ודלא כערוך השלחן (סי’ קלה סק”ז) שכ’ דטוב להשלים גם ההפטרה].
כל המבואר לעיל שמעתי מרבינו בימים אלו כשהוא גונח מיסורים נוראים, וממית עצמו באהלה של תורה בסתר, ויהי רצון שדברים אלו יהיו לרפואתו בקרוב ברמ”ח ושס”ה, אכי”ר.
בברכת יגדיל תורה ויאדיר
יקותיאל אוהב ציון
אולי יעניין אותך גם:
סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום