ישראל לסגולתו

דברים נוראים על רבינו הקצות החושן זיע”א

דברים נוראים

מהגר”ד קוק שליט”א

לכבוד י”ט טבת יומא דהילולא

של רבינו הקצות החושן זיע”א

 

בשיחה קצרה שדיבר רבינו הגדול ר’ דוב הכהן קוק שליט”א עם בן תורה, הזכיר ממעלת קדושת הגאון רבינו אריה ליב העללר הכהן זיע”א, בעל “קצות החושן”, והנני לצטט את לשון קדשו של רבינו שליט”א עם כמה הוספות במוסגר, לתועלת הלומדים דברי הרב בכתב מודגש.

 

פתח ואמר, ב”השיבנו אבינו לתורתך”, אני כמעט בכל יום נזכר מזכיר את הקצות, זה קונה אותי, למה?, ידוע בישיבות, מי שאינו צדיק לא יכול להבין את דבריו.

 

[והיינו דע”י תורה יש תשובה, וכדאמרינן “השיבנו אבינו לתורתך”, והרבה יש להרחיב בזה מפסוקים ומאמרי חז”ל. והקצות שהוא שיא עמל התורה, יש בכח זכותו להביא תשובה לעולם. וראה להלן איך הקצות היה עושה בכל יום תשובה נוראה לפני מסירת השיעור.

 

וידוע מה שהסטייפלר זיע”א היה מספר על השרף מקאצק זיע”א שהיה לומד בס’ קצוה”ח לפני תקיעת שופר באומרו שזוהי תורת אמת. ולהנ”ל יש כאן התעוררות התשובה בכח התורה שנתנה בקול שופר, וכבר כ’ הרמב”ם בהל’ תשובה (ולא בהל’ שופר. ודו”ק), שענין תקיעת שופר הוא התשובה. ומפורש הענין בספרי המקובלים].

 

החזון איש זיע”א אמר על רבינו הקצות החושן, (ואמר דוקא עליו ולא על אחרים, והוא יודע מה שהוא אומר), שאם היה לו טעם בקוגל של שבת קודש, הוא לא היה זוכה לחבר את הקצות החושן. החזון איש לא הכיר את הקצות, אבל בהשגה שלו הוא ידע לומר את זה. [אגב, אני שמעתי מהגר”י זילברשטיין שליט”א, שאמר כדברים הללו ממש, על חתנו רבינו דב קוק שליט”א].

 

פעם אחת הגיע קרוב לט”ו בחודש, והשמים מכוסים בעננים ולא היה אפשר לקדש את הלבנה, היה שם אחד מתלמידיו של ה”אוהב ישראל” מאפטא, ואמר אם הרב’ה שלי היה כאן, הייינו יכולים לעשות קידוש לבנה, כי לפי דרגתו הוא היה גורם לפיזור ענני שמיא, מיד כששמע זאת הקצות, אמר לתלמידיו בואו ונצא לקדש, יצאו ונתפזרו העננים וברכו ברכת הלבנה. [וראה בהקדמת קצוה”ח על כחו של המחדש חידו”ת שבורא שמים חדשים. ודו”ק].

 

אז שאלו את הקצות, הרי אם הוא לא היה אומר את זה, לא היית מפזר את העננים, ומה נשתנה כשהוא דיבר, אמר להם הקצות, אם הוא לא היה מדבר על הרב’ה שלו, אני לא אמור לעשות ניסים, אבל עכשיו שכבר דיבר, יש כאן בזיון כבוד התורה לפי דעתו של התלמיד ההוא, הרי אני מזוהה אצלו תורה, וכיון שיש כאן בזיון תורה, שהרב מאפטא כן ואני לא, זה מחייב נס.

 

הוא היה יושב וכותב חידושי תורה תחת שמיכה בחורף, כדי שלא יקפא הדיו מחמת הקור, לא היה לו כסף לקנות עצים לחמם את ביתו, ומדובר כאן בריכוז נורא של חידושי תורה, שבישיבות שוברים את הראש להבין את דבריו, והוא יושב בריכוז נורא לכתוב ספר במצב של קור נורא שהדיו יכול לקפוא…

 

האם אנחנו בכלל יכולים לדבר בשתי מעלות מינוס של אירופה?, אנחנו לא יכולים להכנס למקוה שקצת קר!, והוא יושב ועוסק בחידושי תורה, בריכוז שבקושי אפשר להבין מה שהוא אומר, אם לא עמל תורה, אי אפשר להבין אותו, מי שלא רוצה לעמול, שלא יפתח את ספרו, וגם ואם יפתח, הוא יקלקל את הדברים. [וראה מה שכתב בהקדמת הקצות על חידושי תורה שאינם של אמת].

 

תלמיד אחד ראה שהקצות עושה התבודדות חצי שעה קודם השיעור, אמר לעצמו אלך ואסתתר לשמוע מה הרב עושה בהתבודדות, ושמע את הקצות אומר לעצמו את הפסוק, “ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי”.. [וכשסיפר זאת רבינו שליט”א דמעות זלגו מעיניו ועצר מלדבר].

 

לסיום, אזכיר כאן כי לפני כמה שנים נמצאו מחברות ישנות מלפני כארבעים שנה, ובהם הערות ופלופלים של מרן הגרד”ק שליט”א על סדר הספר קצות החושן. ונקוה שיעלו בקרוב על מזבח הדפוס.

 

 בברכה
יקותיאל אברהם אוהב ציון

 

 

אולי יעניין אותך גם:

 

 

 

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום
5 1 הצבעה
דירוג פוסט
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות