אפליקצית עץ חיים
דברים מיוחדים לכבוד הילולת הרמב”ם
קבר הרמב”ם זיע”א הוא מקום המקובל בידינו במסורת, וידוע הסיפור שכתב רבינו החיד”א בספר “שם הגדולים”, עם הגמל שהביא את גופו הטהור של הרמב”ם לטבריה, וגם בדברי האר”י ב”שער הגלגולים” מוזכר ציון הרמב”ם בטבריה, אלא שהתיאור הגיאוגרפי שמצוייר שם, אינו תואם למה שאנו יודעים כיום. אבל חזקה על המסורת שיש בה כח, ובפרט שידענו מדורי דורות עד הדור האחרון, על צדיקים וחסידים שבאו לשם ועשו תיקונים ותפלות, ומתוכם כעין החשמל הגאון המקובל מהר”ר יצחק כדורי זצוק”ל, ועוד רבים. [וידוע שהירושלמי נתחבר בטבריה, והרמב”ם פוסק בהרבה מקומות כהירושלמי כמ”ש בס’ יד מלאכי].
ואנו זכינו בעיר קדשינו טבריה תובב”א לריבוי קברי צדיקים, אשר כידוע הם מקום השראת השכינה מיום שחרב בית המקדש. [סיפר לי הגאב”ד דטבריה הגאון ר’ אברהם דב אוירבאך שליט”א, שלפני כחמשים שנה בא לבקר בעיר הרב יוסף שלמה כהנמן זצ”ל, הרב מפוניבז’, ובא לבקר בביתו של המרא דאתרא הגרא”ד, ואז אמר לו, הייתי בעיר שלכם, היא ממש מתה, אבל בית העלמין שוקק חיים… תנאים ואמוראים קדושים, ראשונים כמלאכים, וגדולי האחרונים, פוסקים מקובלים ואדמורי”ם, אפס קצהו תראה מן המפורסמים, רבי חיים אבולעפייה רבי נחמן מהורדנקא (סבו של ר’ נחמן מברסלב), רבי מנחם מנדל מויטבסק (רבו של בעל התניא), ר’ אברהם אביחצירא (בנו של אביר יעקב), ועוד רבים ועצומים….]
מפני שהיה הרמב”ם רופא במצרים, הרי שיש בציונו הקדוש סגולה מיוחדת לרפואה, מלבד הסגולה המיוחדת שבכל מקום קבורת צדיקים, ולכן כל מי שיש לו חולה בביתו, כדאי לו לילך אצל החכם הגדול, ולשפוך שיחו שם לפני ה’ הרופא כל בשר, ויש להזהר בכל תפלה אצל צדיק, שלא להתפלל אליו, כי לה’ הישועה, רק כונתינו שזכות הצדיק תעמוד לנו שתפלתינו תעלה לפני שוכן מרומים, ולא יעכבו מעשינו את התפלה מלהגיע לפני נורא עלילה, לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה.
מורי הרב דב קוק שליט”א אמר לי פעם כשהיינו בספריה מלאה אלפי ספרי אחרונים, כי לשבת וללמוד “רק” ש”ס ורמב”ם, זה מספיק למאות שנים של לימוד וזה לעולם לא יגמר, כי התלמוד בלול בכל, והוא השדה אשר ברכו ה’ ויש בו אין סוף עומק, ולשון הזהב של הרמב”ם הוא מבהיל למתבונן בו, איך בכל אות ואות ומכל שכן בכל מילה ומשפט, יש דקדוקים וחידושים רבים. ועוד לפני כשלושים שנה אמר רבינו שליט”א, כי פעם היה פותח בקלות את הרמב”ם לראות איך פסק בסוגיא ומלשונו הטהורה היה מבין איך למד הרמב”ם את הסוגיא, אך בשנים האחרונות הוא מתמלא פחד כאשר הוא פותח את הרמב”ם.
והרמב”ם זכה למה שלא זכו ראשונים אחרים בתקופתו וגם שלפניו, כי מצינו שרבותינו הראשונים עשו אזנים לתורתו וביארו את דבריו, פוק חזי לרבינו מנוח בביאורו על הרמב”ם לספר אהבה, וכן רבינו דוד הכוכבי בספר הבתים, וכן הגהות מיימוני, וכן המגדל עוז שהוא תלמיד הרשב”א, וכן המגיד משנה שהוא ג”כ תלמיד הרשב”א, וכן מהר”י קורקוס בביאורו על הרמב”ם בזרעים, וכן הריטב”א חיבר ספר הזכרון להציל את הרמב”ם מקושיות הרמב”ן עליו כמ”ש החיד”א בשם הגדולים (מע’ גדולים, מע’ י אות פט).
ופוק חזי להריטב”א בחידושיו לפסחים (מח ע”ב) שמביא את שיטת הרמב”ם שאם מתעסק בעיסה אפי’ כמה שעות אינו מחמיץ, ואם עוזב, אינו מחמיץ מיד, אלא כשיעבור שיעור מיל, ולדעת הריטב”א, מי שסומך על זה נכנס לחשש איסור חמץ דאורייתא, ומיד כשעוזב את העיסה בגוונא הנ”ל, הבצק עלול להחמיץ, וסיים הריטב”א, “ואע”פ שאין לנו גדול ברבנים ממשה רבינו זצ”ל שדן כך, אין משוא פנים בהלכה, וכל שכן באיסור חמור כזה ולכתחילה”. עכ”ל.
לפני איזה זמן דיבר גאון אחד עם רבינו שליט”א באיזה סוגיא, ורצה לחדש דבר מסויים על פי דקדוק בלשון הר”ן, ורבינו סתר את דבריו מיד על פי גמרא מפורשת, ושוב ביקש להבין הרי מלשון הר”ן יש מקום לדייק כדבריו, ואם כן אולי צריך ליישב את ההערה מהגמרא ולהעמיד את החידוש שלו במקומו, אמר לו רבינו שליט”א, זה לא רמב”ם, אם זה היה ברמב”ם באמת יש מקום להעמיד את החידוש מחמת דקדוק בלשונו ולמצוא דחיה לראיה מהגמרא, אבל לא אומרים עד כדי כך אפי’ כלפי ראשונים אחרים.
ממשה עד משה לא קם כמשה
ידוע רצונו של משה רבינו להיות בא”י, והנה רבינו משה בן מימון שהיה במצרים כמשה רבינו, זכה שנטמן בארץ ישראל בעיר שטובה ראייתה. ומשה רבינו מוסר התורה, והרמב”ם עשה קיצור לכל התורה כולה בספרו הנורא “יד החזקה”. משה רבינו נחשד בחייו בעבירה, ורבינו הרמב”ם נחשד כידוע עד ששרפו את ספריו וכו’.
הנה החיבורים העיקריים על הרמב”ם הם מגיד משנה, לחם משנה, וכסף משנה, אשר הם ר”ת מל”ך, כי הרמב”ם הוא בחינת מלך שהוא ראש לחכמים (וע’ גיטין סב סע”א), ועל שלשת הספרים העיקריים הנ”ל, נתחבר הספר המפורסם משנה למל”ך, כי הוא משנה לג’ ספרים המרכזיים הנ”ל, ואחר כך נתחברו המון ספרים אשר יש בהם ענין מלך, כמו שער המלך ויד המלך ושלחן המלך וכתר המלך ועד אחרון רבינו עובדיה זיע”א שחיבר ס’ טבעת המלך. והנה לא מצינו שהעולם יקראו לספרו של הרמב”ם בשמו המקורי “משנה תורה”, וכולם אומרים הרמב”ם אומר… ובעיקר מזכירים את שמות הספרים אשר בהם מוזכר הרבה שם המלכות על הרמב”ם, וביאר רבינו הגר”ד קוק שליט”א ע”ד פנימיות, כי חמשה חומשי תורה הם כנגד הספירות כתר חכמה בינה ותפארת ומלכות, וספר דברים שנקרא משנה תורה הוא כנגד מלכות, ועל כן מפני כבודו של משה רבינו נותר השם “משנה תורה” רק על ספר דברים, אבל שם המלכות שבספר דברים נחתם על הרמב”ם, מה גם דמשה רבינו היה מלך (כמבואר ספ”ק דסנהדרין), וממילא יש במשה את משנה התורה של מלכות בפועל, ולגבי הרמב”ם נשאר הדבר בגדר תורת המלך ולא עצם גילוי המלכות וכו’. עכת”ד.
בברכה
יקותיאל דטבריה
הדברים יהיו לע”נ מסעודה בת פריחה ז”ל שנפטרה כ’ טבת
אולי יעניין אותך גם: