מוסר הנהגה והשקפה

בעקבות הקורונה ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו

בעקבות הקורונה

ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו

[קטע מתוך שיעור רחב בחיזוק האמונה בתקופה קשה זו, בלול מדברי גאונים וצדיקים, מצוה לפרסם בכל אתר]

 

הנה חזינן בשנה האחרונה, כי כולי עלמא לא ידעי מידי, וכבר אמרו רמז על שנת תש”פ, שפ”ת לא ידעתי, ועין רואה כי גם שנת תשפ”א ממשיכה את שנת תש”פ, וחסרון הידיעה הולך וגובר בכל התחומים, וכל מי שיש לו עין לראות, מבין כי זהו רצון ה’ שלא נבין, וכלשון הקדמונים “תכלית הידיעה שלא נדע” (הרמב”ם בשמונה פרקים, ועוד), היינו שנדע שאיננו יודעים מידי, ואין לנו על מי להשען רק על אבינו שבשמים (שלהי סוטה), ושוא תשועת אדם.

 

והיינו דכתיב “מאין יבא עזרי” (תהלים קכא), כי רק מבחינת “אין” של הדחת “כחי ועוצם ידי”, נזכה לעזרת ה’ כדכתיב “קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך”. ובחון היטב, כי אין הוא היפוך אותיות אני, וזוהי הגלות האחרונה של אדום, שעניינה גאוה אינסופית (כמבואר בריש ספר עובדיה שהוא המתנבא על אדום), ו”אדומי” בגימטריא “אני”, וגלות אדום של גאות הלב, היא סיום גלות מצרים (כמבו’ בשו”ת בית הלוי ח”ב דרוש י), ומצרים היא הכפירה, כנודע מדברי פרעה (יחזקאל כט ג) “לי יאורי ואני עשיתיני”.

 

וידועה מעלת לימוד הזהר, שיש בו טהרת הנפש והארה לנשמה, אפי’ אם הקורא בו לא יבין מה הוא אומר, וזה חידוש, כי רק בלימוד תנ”ך שמענו שיש מעלה ללמוד בלא להבין (כמ”ש הגר”ז בהל’ ת”ת ספ”ב), אבל בתורה שבעל פה, לא שייך שם לימוד אם הוא ללא הבנה (כמבואר במג”א ובאחרו’ סי’ נ), ורק ספר הזהר יצא מן הכלל מכל כתבי תושבע”פ, שיש בו מעלה גם ללא הבנה, כמבואר בשער רוה”ק (די”א ע”ב), ומול סו’ף קונטרס “דרך עץ החיים” לרמח”ל, ובמורה באצבע (סי’ ב אות מד). ע”ש. [ובאמת שגם מי שמבין מה שכתוב בזהר, הוא מבין ברובד מסויים, אך הההבנה התכליתית היא אינסופית כנודע, ונמצא דספר הזהר הוא ספר שלא שייך בו הבנה מוחלטת].

 

ואיתא בזוה”ק (ח”ג דקכ”ד ע”ב), כי בלימוד חיבור הזהר הקדוש יצאו ישראל מן הגלות, ובודאי שיש סוד בדבר למה ספר הזהר גרמא לגאולה, אבל לדידן יש לומר, כי בספר הזהר האדם מבין שאינו מבין, ועל זה הוא מקבל שכר, וזהו סוד היציאה מן הגלות, כי הגלות היא המחשבה שאנחנו יודעים, והישועה תלויה בבשר ודם, ומקשים עורף מלהבין שאין לנו על מי להשען רק על אבינו שבשמים, אבל כשנדע שאין לנו ידיעה, ושוא תשועת אדם, אז בא יבא ברינה גואל אחרון, ויגאלנו גאולת עולמים.

 

ולכן ספר קדוש זה נקרא ספר הזהר, בבחי’ “להזהיר גדולים על הקטנים” (יבמות קיד ע”א), כי כל הלומד בספר הזהר שכולו סוד אין סופי, ומבין שהוא קטן ואינו מבין, שלכן אין בנו שום דעת לעזור כי הכל בידי שמים, וכדכתיב אנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו (דברי הימים ב – כ, יב), וזו ההכנה הגדולה ועשיית כלי קיבול להארת “ומלאה הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים” (ישעיהו יא, ט). ומי שחושב שהוא מלא דעה, וכל לא ידענא לגביו פשיעות’א היא, ועל כן חושב שהוא יודע הכל וטמירן גליין ליה, לא יזכה להארת ומלאה הארץ דעה.

 

וסיפורים ירננו על הגאון ברכת שמואל שנכנס פעם אצל רבו הגר”ח מבריסק זיע”א, ואמר לו הגר”ח, מה אתה חושב שאני מכוין באתה חונן, וענה הברכת שמואל, מסתמא הרבי מכוין שיזכה להבין את הרמב”ם המוקשה בסוגיא שעוסק בה, והשיבו הגר”ח, אני מכוין שהבורא עולם יתן לי דעת לדעת שאני לא יודע, כי זו תכלית הידיעה.

 

והנה זה כבר שנה, שמשתוללת בעולם הקורונה, וכל אחד לדרכו פנה, זה מתחזק באמונה, ורואה את ה’ בכל פנה, וזה מפוחד ומבוהל ולא יודע אנא פנה, ומשבית קול תודה ורנה, ואנו ליה וליה עינינו, הושיענו ה’ אלוקינו, קרב יום פדותינו, וגם כי חטאנו פשענו והרשענו, הלא משפט רשעים י”ב חודש כאשר רבותינו לימדונו (עדיות פ”ב מ”י), וזו שנה שבה כבר עברנו, מירוק ובירור בשפלותינו וחוסר ידיעתינו, אנא ה’ הגלה נא ופרוס עלינו, סוכת שלומך למען כבודך ולמענינו, כי כבר ידענו שלא ידענו, אין כאלקינו אין כאדונינו.

 

והשתא אנו בין גאולה לגאולה, גאולת פורים וגאולת פסח, סמוכים לעד לעולם, רישא וסיפא תלו אהדדי כמבואר בפרש”י תענית (כט סע”א), ואמרו רבותינו (מגילה ד ע”ב) “עיניהם של עניים נשואות למקרא מגלה”, ונקטינן (בנדרים מא רע”א) “אין עני אלא בדעת“, והעני נושא עיניו בתפלה לעני אל השמים למגלת אסתר דהיינו גילוי ההסתר פנים הנורא שיש בדור האחרון, ולהשיב את תיקון עץ הדעת למקומו. ויהי רצון שיקויים בנו חכלילי עינים מיין, של ד’ כוסות אשר בהם ד’ לשונות של גאולה הקרובה, במהרה בימינו אמן.

 

אולי יעניין אותך גם:

 

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום
5 1 הצבעה
דירוג פוסט
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות