ישראל לסגולתו

האם יש ענין להסתיר את שם הילד לפני הברית

האם יש ענין להסתיר את שם הילד לפני הברית

 

לכבוד ידיד נפשי היקר

מזכה הרבים

ר’ ישראל דן רווח הי”ו

 

לשאלתך, האם יש להזהר במה שמפורסם בעולם שלא לגלות לאחרים את שם הילד עד הברית, ואת שם הילדה עד העליה לתורה.

 

תשובה בקיצור: אמנם ישנה שמועה כזו המתהלכת בעולם, אך מקור אמיתי וברור אין לזה, ואין שום מניעה אמיתית להסתיר את השם שיש ברצון ההורים לקרוא לבנם או לבתם, ועל דברים יותר חשובים מזה כבר אמרו רבותינו, “כל דלא קפיד לא קפדי בהדיה”.

 

נימוקים ומקורות:

 

אלו הנושאים מן הדברים שאין להם שיעור ומקור, וראה בשו”ת חקי חיים קעניג ח”ז (ענינים שונים סימן ז) שכתב לשואלו, מה שמעכ”ת קורא בשם מנהג ותיק, שלא לגלות שם לנולד קודם הברית ולנקיבה קודם העליה לתורה, מעולם לא שמעתי הקפדה בזה, אלא שלא יקראו בשמו קודם שנותנים לו השם, אבל לגלות השם לא שמענו, אדרבה בכל מקום שההורים מדברים מזה ובאים לעמק השוה וכו’. ע”כ. גם בשו”ת אבני ישפה ח”א (חיו”ד סו”ס קצו) כתב לתמוה, מה ראו העולם להקפיד להסתיר כ”כ את שם הילד. והגאון הנודע מהר”ש דבליצקי זצוק”ל כתב אליו, שזה משום חשש עין הרע. וכבר הרחבתי בזה יותר מדאי בשו”ת יעלת חן ח”א (חיו”ד סי’ כט, ובהשמטות עמ’ שעד) להסביר מה שהעולם אומרים להסתיר השם, אך הדגשתי כמה פעמים שאין שום מניעה ברורה לזה.

 

אלא שראיתי להרה”ג ר’ מאיר אייזיקזאהן במכתבו הנדפס בשו”ת המאור ח”א (עמוד קלד) שכתב ז”ל, ובכלל המנהג הזה רע בעיני, שבעוד שהילדים בקרב האשה, כבר הם באים ומבקשים ליעץ אותם איך לקרוא להם שמות אם יהיה זכר או אם תהיה נקיבה, ובכל פעם אני דוחה אותם שלא ידברו מזה טרם שבאו לאויר העולם עכ”פ, כי ישנם הרבה שמדקדקים שאינם מגלים שם הילד עד שעת המילה. וידוע מה שכתב בספר טעמי המנהגים (סי’ תתקכט) בשם החיד”א בספר מדבר קדמות (מערכת ג) דאביו של נח לא נתן לו שם עד שנתגדל, כי מה שהוא באיתגלייא שלטא ביה עינא. וע”כ כתיב ויחי למך ויולד בן ואח”כ כתיב ויקרא שמו נח. והביא עוד שם מהרה”צ הקדוש ר’ יצחק אייזיק מקאמארנא בספרו זהר חי (פ’ בראשית עמ’ ריג) דיזהר מי שמתים לו בניו ר”ל, שלא יקרא להם שם כלל בעת המילה וימתין עד שיגדיל, ואז יקרא שמו בישראל וכו’. ע”כ. וע”ע בירושלמי ברכות (פ”א הלכה ו) דארבעה יצאו מן הכלל שנקאו בשמות קודם לידתם. עכת”ד. וראה בשו”ת ציץ אליעזר חי”ח (סי’ נד).

 

ובעיקר דברי הרב חקי חיים שכתב, דאדרבה ההורים מדברים ביניהם איזה שם להשיא לבנם, הנה על זה גם אינשי דעלמא לא אמרי מידי ולא קפדי, שהרי דבר המוכרח הוא לדבר מענין זה, וכמבואר בדברי רבינו האר”י בספר שער הגלגולים (הקדמה כג) כי השם העולה בדעת האב והאם לקרוא לבנם אינו באקראי, אלא הקב”ה משים בפיהם השם ההוא המוכרח אל נשמתו של הנולד, והמתאים אל השורש אשר ממנו חוצב, ונרשם שמו בכסא הכבוד וכו’. עכ”ד.

 

וראיתי בספר למען בריתו (קונטרס שם עולם, עמוד קלד) שהביא מס’ דברי יחזקאל (מכתב מט) שהיו צדיקים שנמנעו מלחוות דעתם בנתינת שם לילד ונימוקם עמם שדבר זה שייך להרגש האב כמ”ש רבינו האר”י. ע”כ. וכבר כתב כן הגאון ר’ דוד זכות בספרו זכר דוד (מאמר א פרק פ) דלאו שפיר עבדי הנותנים לסנדק או לאיש אחר ליתן שם לבן, כי ענין זה שייך דוקא לאבי הבן שיש לו סייעתא דשמיא לקרוא לבנו בשמו כי נעים. ע”ש. וע’ מעשה נפלא על ענין זה בספר הנחמד כתר שם טוב (ענף א הערה ט). וע”ע להגאון ר’ זרחיה הלוי סגל זצ”ל בספר צמח יהודה ח”ד (סי’ מט) מה שכתב בזה בטוב טעם. [וע’ בשו”ת פתחא זוטא (חאו”ח סי’ מה) במעשה שהיה שנתן הסב שם לנכדו של במעמד האב ולא ידעו שאבי הבן כבר קרא לו שם, דהשם שנתן האב הוא העיקר ובו יקרא. ודו”ק].

 

שוב אחר שנים רבות, כששאלתי ענין זה ממורי הגר”ד קוק שליט”א, חייך ואמר שאין שום ענין להמנע מלדבר בענין השם של התינוק, ויכול לומר לאחרים מה רצונו לקרוא לבנו או לבתו, וכך היא דרכו בקודש שאינו מחפש בכח למצוא ביאורים לדברים שאינם ברורים, ודיינו להשקיע עמל ויגיעה לחפש ולברר הענינים האין סופיים שיש בתורה, ולא לנו המידה הזאת לאשש ולאשר בדוחק כל דיבור או שיחת הבריות. וראה מה שכתבתי בענין שמועת העולם על קניית בגדים לתינוק קודם שנולד, וצרף לכאן.

 

יקותיאל אוהב ציון דטבריה

 

 

יהיה הלימוד במאמר הזה לע”נ זקנתי מרת אורה מונבר בת מלכה סלטנת שנפטרה השבוע בגיל צ”ג, כמה שעות לאחר שקבלה בבית אבות את החיסון של הקורונה.

 

 

 

אולי יעניין אותך גם:

 

 

 

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום
5 1 הצבעה
דירוג פוסט
Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
הישן ביותר
החדש ביותר הכי הצבעות
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות