אם יש חשש כששמות האיש ואשתו שוין

אם יש חשש כששמות האיש ואשתו שוין

כבוד הרב וכו’ שליט”א

אבקש לשאול את מרן הגר”ד קוק שליט”א אודות זוג שבאו לפני ועומדים להנשא, החתן שמו “רז”, ושם הכלה ג”כ “רז”, האם יש בזה איזה חשש, ואולי כדאי שאחד מהם ישנה את שמו, כדי שלא יהיה פגם בזיווגם.

א. הצעתי את השאלה בפני מרן הגר”ד קוק שליט”א, וכה השיב בפשיטות, “אדרבה, לא רק שאיני רואה בזה חשש, אלא מעליותא ושבח נמי איכא בהא, שהרי ענין השלימות של איש ואשתו שהם כחדא וכמ”ש “והיו לבשר אחד”, וכאשר הדבר מתבטא גם בשמותיהם, יאה ונאה הדבר, ובפרט לפי מה שאמרו חז”ל ביומא (פג ע”ב) דרבי מאיר היה בודק בשמות”.

ב. ובספרי הפוס’ מצינו דיון באיש ואשה ששמותיהן שוין *) כיצד יכתבו בגט, והעלו דלא חיישי’ למידי כיון דכותב בהדיא “אנת אנתתי”, ולא שמענו חשש שמא יאמרו איש גירש איש או אשה גרשה אשה. ועמש”כ בס’ “טיב גיטין” (שמות נשים ריש מערכת ב), ובס’ דברי חיים (שמות נשים, אות ב סק”א) בענין שם “ברכה”. הרי שהדבר היה הווה בזמנם דשמות איש ואשתו שוין לטובה.

*) כגון “שמחה” ו”ויונה” וכו’, שכבר נהגו ליתנם גם לזכר וגם לנקיבה ומערבין שמח’ה בשמח’ה, ואין חוששין מצד עירוב השמות הידוע מצד הקבלה שהדבר קשה לכח הולדה, [וכגון מה שחדשים מקרוב באו לקרוא לבת בשם דניאל], ויש אומרים שגם מצד ההלכה יש בזה חשש כעין איסור “לא ילבש גבר שמלת אשה” וכו’, ע’ שו”ת דבר מלכיאל ח”ג (סי’ עז), ועמש”כ שר התורה זיע”א בס’ “טעמא דקרא” (פ’ כי תצא), וראה מה שכתבתי בזה באריכות במק”א בס”ד. וראה להלן (אות ח) מש”כ בנידון השם שלפנינו אי יש בו חשש עירוב לזו”נ.

ג. והנה בצוואות רבי יהודה החסיד לא מצאנו אזהרה על זה, רק על שמות כלה וחמותה וכיו”ב כנודע. והגאון הראש”ל היש”א ברכה זיע”א בשו”ת מעשה איש (חו”מ סי’ ז, דפ”ט ע”ד) נשאל בזה, והשיב שלא טוב לישא אשה ששמה כשמו, כיון שבצוואות ר”י החסיד מבואר שיש בעיה שיהיו ב’ שמות בבית אחד.

ד. והג’ החח”מ מחברון ב”שדי חמד” (מע’ חתן וכלה, סו”ס ה) העיר ע”ד הרב יש”א ברכה, “ואני הדל לא מצאתי חפשתי ולא מצאתי צוואה זו בצוואות ר”י החסיד בס’ החסידים שבידי, ואם האמת הוא שישנה בכלל הצוואות, יפה אמר רב שצריך לחוש לזה, ואחד מהם ישנה שמו, ולא תאונה אליהם רעה”. עכ”ל.

ה. והמתבונן בד’ הג’ יש”א ברכה עיניו יחזו דלא אמר רב שכך כ’ ר”י החסיד, אלא שכן עולה ומתבאר מדבריו, והיינו דלפום צוואותיו הידועות מוכח ומבואר שיש בעיה שיהיה ב’ שמות שוין באותו בית, ומזה למד לשמות שוין של בעל ואשתו. [ונפק”מ באופן ששמו כשם חמיו, וחמיו כבר נפטר. ואכמ”ל. וראה מש”כ במק”א אודות קריאת שמות זהים לב’ בניו, או לקרוא לבנו על שם עצמו כפי שנהגו באיזהו מקומן. והדברים עתיקים].

ו. אכן במחכ”ג, דברים אלו אינם מוכרחים, דמלבד מה שכבר הרחיבו רבים שלא קבלנו עלינו צוואתיו, עוד בה, דאין לך בו אלא חידושו ופירושו, וכבר כתבו דבענינים סגוליים אין “סברות” ומאי דאיתמר איתמר ותו לא. וכן מצאתי למהר”ח פאלאג’י בס’ “רוח חיים” (אה”ע סי’ סב אות טז, דל”ד רע”ג) שחקר בנ”ד, וכתב דעל זה לא מצינו אזהרה בד’ ריה”ח, וע”כ ליכא למיחש. ע”ש.

ז. וראיה פשוטה לזה, דאטו אם רוצה אדם לישא אשה ששם אחיה כשמו, גם זה אינו טוב, מפני שיהיו שמות שוין באותו בית. [ולומר דאיש ואשתו שאני דהוו יחדיו ממש, זה אינו, דהא כלה וחמותה לאו באותו בית, ואסרה ר”י החסיד, ולדברי הג’ יש”א ברכה החשש הוא מצד שמות שוין באותו בית. והבן]. ועמש”כ בס’ “פדה את אברהם” פאלאג’י (מע’ ש אות יט), ובחיבורי לב אבירים שם מפי סו”ס.

ח. ומצד מה שהשם “רז” הוא לשון זכר, [ע’ שבת (פח ע”א) מי גלה רז “זה” לבני וכו’, ובמסכת היכלות (שלהי פ”ט) רז גדול וכו’. ע”ש], אמר מרן שליט”א דאין חשש, [הגם דבעלמא לא יאות ליתן שם שיסודו זכרי לנקיבה וכן להיפך, כנודע ע”פ קבלה. והרחבנו בזה במק”א בס”ד, וכמ”ש לעיל אות ב בהערה], כיון ד”רז” הוא ענין מופשט רוחני, ושורשו בדניאל (ד, ו) “וכל רז לא אנס לך”, [וראה עוד שם (פ”ב, כח – מז) גלא רזין וגלה רזין], לא נתפס בו כללי החילוק של זו”נ כולי האי. עכ”ד.

ויהי רצון שיזכו הזוג להקים בית נאמן בישראל, מתוך רוב שמחה וברכה, לגאון ולתפארת כגפן אדרת, אכי”ר.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה