הרב דב קוק

קוים קצרים לדמותו של הגאון הקדוש רבי דב הכהן קוק שליט”א

 

הרב דב הכהן קוק שליט”א נולד לאביו הגאון רבי נחום הכהן קוק זצ”ל ולאמו מרת שושנה ז”ל, אביו הוא בנו של הגאון ר’ רפאל הכהן קוק זצ”ל רבה של טבריה, ר’ רפאל הוא בנו של הגאון ר’ נחום קוק זצ”ל אחיו של הראי”ה קוק זיע”א

 

בצעירותו למד הרב בישיבת קול תורה שם הכיר את רבו הגרש”ז אוירבך זצוק”ל לאחר מכן למד בישיבות פוניבז’ אצל הגר”ד פוברסקי והגרא”מ שך זצוק”ל ובישיבת מאור התלמוד אצל דודו הגאון רא”י קוק שליט”א

 

על תקופות לימודיו בישיבה, מספרים חבריו לספסל הלימודים ולחדר הפנימיה, כי דמותו היתה ניצבת כמעט בכל עת ביממה בבית המדרש, מיטתו היתה ריקה ביום ובלילה, והכל ידעו כי אם יש אורח או תלמיד חדש ועדיין לא נמצא מקום, אזי יש מקום פנוי בחדרו של הבחור “דובל’ה קוק” … כבר אז היה מאריך בתפלתו ומעולם לא הספיק להגיע לחדר האוכל, והיו דוחקים בו בלילה לאכול איזה ירק לחזק את גופו … עדינות נפשו היתה לשם ולתפארת, זהיר בכבוד כל בריה ואציל בדיבורו ובהנהגותיו

 

הרב רואה את עצמו כתלמיד מובהק לדודו הגרא”י קוק שהתווה לו דרך לכל חייו, וכמבואר כמה פעמים בהקדמות ספריו ברמיזה על הכרת טובה עמוקה שיש לו לדודו, ואמר לנו כמה פעמים, שבעיקר חב לו על שהכיר לו את דמותו הנשגבה של המשגיח ר’ יחזקאל לווינשטיין זיע”א. [פעם בעידן חדוה אמר הגר”ד קוק שליט”א, אמנם לא ראיתי את המשגיח, אבל הנני מכירו הרבה יותר מהמונים שראוהו …]. מעניין לראות את השניים נפגשים, כאשר הגר”ד קוק מתייחס לדודו כתלמיד מובהק בפני רבו, ודודו הגדול ניצב לפניו בהכנעה וענווה מיוחדת, ומטה אזן קשבת לכל מילה היוצאת מפיו של הכהן הגדול.

 

בהיותו כבן כ”ג נשא לאשה את הרבנית לאה תליט”א, בתו של הגאון המפורסם רבי יצחק זילברשטיין שליט”א, ראש ישיבת בית דוד וחבר מועצת גדולי התורה, שהוא חתנו של עמוד ההוראה בדור האחרון הגרי”ש אלישיב זצוק”ל.

 

מכאן נפתח הקשר המיוחד בין הגאון הצעיר ר’ דוב קוק לגאון הדור ועמוד ההוראה הגרי”ש אלישיב זיע”א, כבר קודם נישואיו אנו מוצאים מכתב המשוגר מהגרי”ש אלישיב להגר”ד קוק, המכתב מלא פלפול בעניני זרעים, תגובה לספר “זרע הארץ” שנכתב על ידי הגר”ד קוק ונשלח להגרי”ש אלישיב למנה

 

בתמונה ידועה מחתונת הגר”ד קוק רואים את החתן בשיחה ערה עם הגרי”ש, כאשר מן הצד מאזין לשיח חכמים הגרש”ש קרליץ זצ”ל, הראיתי את התמונה להגר”ד קוק ושאלתיו על מה דברו באותו זמן, וענה לי במילה אחת “בלימוד” … כזה היה הקשר בכל עת וזמן שנפגשו השניים.

 

בבית משפחת הגרי”ש מפורסמת עובדא מיוחדת על הגר”ד קוק כאשר בעל השמועה הוא הגרי”ש אלישיב, הוא היה מספר שפעם אחת כאשר הגר”ד קוק התארח עם רעייתו בביתם, לאחר שסיימו את סעודת ליל החג, יצא הגרי”ש ללמוד בבית המדרש, הגרי”ש עלה על יצועו כדרכו בשעה 11 בלילה וקם בשעה 2 ללימודו הקדוש, בשעה 4 שמע הגרי”ש את הדלת נפתחת ואמר לעצמו כנראה גנב נכנס …, הגרי”ש חשב לרגע לקום ולהודפו, אך מיד חזר בו באומרו בודאי שהגנב יותר חזק ממני, המשיך בלימודו והשאיר את הגנב לעשות כרצונו, כעבור שעה לערך שומע הגרי”ש שוב קול פתיחת דלת, אז הוא הבין שהגר”ד קוק נכנס לנוח קימעא ויצא שוב לתפלת נץ החמה, בבוקר סעדו יחדיו את סעודת החג, ושוב הלך הגר”ד ללמוד עד הערב, ובמוצאי יום טוב בא הגר”ד לדבר עם הגרי”ש בלימוד, ודיבר בעירנות גדולה ובריכוז עצום כאילו ישן יממה שלמה, וסיים הגרי”ש, חלשה דעתי ממנו ..

 

בתקופת נישואיו הראשונה היה גר בבני ברק, ולימודו היה בהתמדה עצומה יחד עם בני עליה בכוללים ידועים, וגם ביחידות עם גדולי הדור, על טוב יזכר הגר”ש בעדני שליט”א שהכניסו בצל בית מדרשו ואמר לו כאן תלמד איך שלבך חפץ ואף ייחד לו חדר בבית מדרשו כדי שלא יוטרד בשאלות וכיו”ב. [כן שמעתי כמה פעמים מהגר”ש בעדני שליט”א].

 

באותה תקופה היה הגרא”מ שך ראש ישיבת פוניב’ז, שולח להגר”ד סכום כסף חשוב מידי חדש בחודשו, כדי לתמוך בו שיוכל לעסוק בתורה בהתמדה ללא טרדות פרנסה, וידוע שהגרא”מ שך שם עיניו על כמה בני עליה מישיבת פוניבז’ אשר הם עתידים להאיר את העולם בתורתם, והיה תומך בהם תמיכה הגונה כדי שיוכלו לשקוד בשלוה על התורה ועל העבודה.

 

זמן רב מושקע על ידו לכתיבת חידושי תורה, הגר”ד ידוע מצעירותו ועד עתה כאיש פורה מאד בחידושים בכל שטחי התורה, וכיום יש בידינו כמאתיים ספרים בכל שטחי התורה, הכל נכתב בקיצור נמרץ, תמצית הרעיון עם רמיזות קצרות לסוגיות הש”ס ומאמרי חז”ל, וזו סיבה שאין יד הכל ממשמשת בהן.

 

כעשר שנים לאחר נישואיו, הגיע הגר”ד קוק שליט”א לגור בצפון הארץ, כמה סיבות היו למעבר הגדול, אך הסיבה המרכזית היתה בעקבות הקשר העצום שהיה לו עם “מרן הרמח”ל” [כלשונו בספריו], פעם אחת כשהגיע להילולא ביום ששי והיה לחץ גדול לחזור לבני ברק, גמר אומר בלבו לעבור לטבריה כדי להיות קרוב לנפשו של הרמח”ל.

 

דמותו של הגר”ד קוק הקרינה אור גדול על כל רובדי האוכלוסיה במקום, הכל ראו בו דמות תורנית עצומה, מלאה באהבת ישראל אין סופית, עם ענוה ושפלות במימדים שאינם מוכרים, ועל כל זאת נוספת עזר כנגדו רעייתו ועוזרתו הרבנית לאה תליט”א, שהתפרסמה במהרה בכל רחבי הארץ בזיכוי בנות ישראל לשמירת שבת ולחיזוק בצניעות, הדרך הטהורה הזאת משכה אליהם את הציבור המסורתי והדתי, והם היו משמשים בעבורם מקור להשראה רוחנית, וכך חזרו משפחות שלמות בתשובה שלמה, והיום בניהם ונכדיהם הולכים בדרך התורה, ומהם משפחות מרובות וגדולות של תורה ויראה

 

עד היום ממשיכים הרב והרבנית לפרסם את שם ה’ בעולם מתוך אהבת ישראל ומסירות נפש, ביתם פתוח לרווחה לכל כואב ודואב, בני הבית שוים עם האורחים, בימות החול ובשבתות וחגים, לא ישבותו.

 

יושבי טבריה משחרים לפתחו בכל ענין, הוא הפוסק והמכריע בכל ענין, ארבעת חלקי השלחן ערוך פרוסים לפניו, ובכח התורה מוצא תשובה לכל שאלה. גם עניני העיר הכלליים נחתכים על פיו הגם שהוא אינו רואה את עצמו כלל ראוי לחוות דעה, אך הפצרות הציבור שאינן פוסקות מכריחות אותו להביע את דעתו בשאלות העומדות על הפרק

 

בית מדרשו של הגר”ד קוק סמוך לביתו ממש, תפילותיו הארוכות בהשתפכות הנפש ידועות לכל, ומכל קצווי העולם באים לחזות בדמותו הכבירה בפרט כשעוסק בתפלה כבן המתחטא לפני אביו.

 

למדנים מכל גווני הקשת באים להנות מאורו, וכל אחד מקבל את תשובתו לפי סגנונו, ויוצא שבע בשפע מלא חפניים, חזון נפרץ הוא לראות את הרב מדבר עם ראש ישיבה בריתחא דאורייתא ובלומדע’ס הידוע בעולם הישיבות, ומיד לאחר מכן לדבר אליבא דהלכתא עם מורה הוראה ודיין, ומשם בסוד ה’ ובקבלה עם הבאים בלימוד הסוד, ובין לבין לדובב לב נכאב על מצב בריאותו או שלום ביתו, וליתן צדקה לעני העומד בפתח, זהו תיאור קצרצר כחוש וחיור ביותר, לדמותו רבת האנפין של גאון עזינו הגר”ד קוק שליט”א