• איזו ברכה יש לברך על מפלת נשיא איראן וחבורתו?!
• פולמוס “פינוי בינוי” והכרעותיו של מרן הגר”ד קוק שליט”א
• איך הגיב מרן הרב דב קוק שליט”א עם שמיעת הבשורה על השבת 4 חטופים?
• מוות למחבלים.. פסק הלכה מנומק מגדולי עולם איך לנהוג עם המחבלים

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט מהארכיון: תתפלל עלי שיהיה לי רוח הקדש – צריך “לזגזג” את החידוש הזה ברוה”ק… הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

דעני ליונה במעי הדגה ענינן…

בימי החנוכה לפני כעשר שנים הגיע רבינו החד”ה קוק שליט”א לביתו של מזכה הרבים ידידינו הרב אברהם גבאי שליט”א וכשראה רבינו בפינת הבית אקווריום גדול של דגים, נעמד שם, הניח את העט והדפים של חידושי התורה על גבי האקווריום, והחל להתפלל במשך שעה ארוכה בהתלהבות עצומה.

רבינו אמר לי כמה פעמים: האדם אמור לפרות ולרבות בכל רגע מחדש ב”אמונה”, וכמו שכתוב “חדשים לבקרים רבה אמונתך”, והדגים מעוררים את הענין הזה, שהם סמל הפריה ורביה בעולם, ולכן יש לנצל את ההתעוררות כאשר רואים דגים כדי להתפלל על הזכות להיות פרה ורבה בכל רגע באמונה.

הוסיף רבינו: חידושי תורה הם פריה ורביה בתורה, וכבר רמזו על זה רבותינו בחגיגה (ג ריש ע”ב) במאמרם “מה נטיעה זו פרה ורבה אף דברי תורה פרין ורבין”, אך פריה ורביה ב”חידושי אמונה” עלית על כלנה. 

ואמר רבינו שליט”א, אם יש לאדם אפשרות ללמוד תוספות עם מהרש”א בעיון, או להתבונן בספר על גוף האדם ולעורר בעצמו עוד אמונה, נראה שלימוד האמונה עדיף, אדם כזה יוכל לעיין אח”כ בתוס’ ובמהרש”א כמו יהודי כשר יותר, הרב אלישיב היה לו את המעלה שהיה מתעלה באמונה על ידי עיון ברשב”א, אנחנו זקוקים להתבונן בעניני גוף האדם ומציאות העולם בכדי להגיע לזה, וכולי האי ואולי… 

אחד ביקש ברכה מרבינו שליט”א, אמר לו רבינו האם אתה רוצה ברכה מהפה שלי או מהלב שלי, השיב הלה, ברור שאין דבר יותר טוב מברכה שיוצאת מהלב, אמר לו רבינו, אם כן איפה אני יברך אותך בדבר שנוגע אלי הכי הרבה מכל הענינים, וכך היו דברי רבינו:

אין לך ברכה יותר גדולה מלקיים את הפסוק “חדשים לבקרים רבה אמונך”, אלו ארבעה מילים שכוללים את הכל, יש כאן ריבוי אמונה, ומיום ליום יש להגביר ולחדש אמונה, והדבר הגדול ביותר הוא לפרות ולרבות באמונה, יש אדם שמתחדש בכל רגע באמונה, וזה כמו בעל תשובה, אבל יש שנולד מחדש – זה רבי אלעזר בן דורדיא, הוא לא התחדש הוא נולד מחדש, וזוהי בחינת הפסגה של “רבה אמונתך”…

ואכתוב כאן חידוש נפלא מרבינו שליט”א בענין פריה ורביה בתורה, דהנה הסדר היחיד שיש בו מסכת כשם הסדר, הוא סדר טהרות – שבו מסכת טהרות. ומשמע שסדר טהרות יוצא ממסכת טהרות, ויש לפרש כיון ששה סדרים הם כנגד שש ספירות דחג”ת נה”י, והאחרון כנגד יוסף שהוא “בן זקני”ם, שהם ר”ת של חמשה סדרים חוץ מטהרות (יו”ד כנגד סדר נזיקין שנקרא “ישועות”, וסדר טהרות לא נרמז בר”ת, כי יוסף גופא הוא הטהרות), ובו פריה ורביה כדגים שבים שהוא מקום טהרה כדקיי”ל כל שבים טהור, והעושה כלי מעור הדג טהור, וכיון שפריה ורביה דיוסף [בן פר’ת יוסף, זרעא דיוסף, מוסיף והולך, מוסף דשבת זמן פו”ר כנגד יוסף] צריך להתבטא במסכת טהרות, לכן היא פרה ורבה עד כדי סדר שלם “טהרות”.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

• איזו ברכה יש לברך על מפלת נשיא איראן וחבורתו?!
• פולמוס “פינוי בינוי” והכרעותיו של מרן הגר”ד קוק שליט”א
• איך הגיב מרן הרב דב קוק שליט”א עם שמיעת הבשורה על השבת 4 חטופים?
• מוות למחבלים.. פסק הלכה מנומק מגדולי עולם איך לנהוג עם המחבלים

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט מרן קדוש ישראל החד”ה קוק שליט”א נעמד להתפלל ליד אקווריום של דגים… הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

מרן החד”ה קוק שליט”א אמירת תחנון כשיש חתן בר מצוה “הלכה והנהגה”

ידועה דעת רבינו החד”ה קוק שליט”א, שלא לוותר על אמירת התחנון בכדי, “אנשים מחפשים איך להפטר מן התחנון ואני מחפש כמה שיותר לאומרו”, כך אמר כמה פעמים.

ופעם אמר לי רבינו, “צריך לעקור בחזקה את המגמה שנכנסה בין ההמון לחפש טצדקי שלא לומר תחנון, והגם שהביא הטור (או”ח סי’ קלט) בשם רב נטרונאי גאון דנפילת אפים רשות, הלא רשות זה יש בה רווח עצום לאדם”.

אירע כמה פעמים שניסו איזה חדשים בבית מדרשו של רבינו שלא לומר תחנון בזמנים מסויימים שאינם מוגדרים כן בהלכה, ורבינו שהרגיש בזה דפק בעוז על שלחנו, ורמז לכל המתפללים לומר תחנון ולא להסכים למגמה הנ”ל, “דיינו שלא לומר תחנון בימים שכתוב בשלחן ערוך שלא לומר, וגם על זה הוסיפו גדולי האחרונים איזה ימים מסויימים, ועליהם אין להוסיף ולגרוע את מעלת התפלה כאשר היא נאמר עם תחנון ונפילת אפים ממש”.

ועל כן הנהיג רבינו בבית מדרשו לומר תחנון בערב פסח שני, שהרי בשו”ע לא הזכיר יום זה בימים שלא אומרים בהם תחנון, וגם יום פסח שני עצמו לא מוזכר בשו”ע, רק הפר”ח (סי’ קלא סק”ז) כתב שלא לומר תחנון בפסח שני, ונמשכו אחריו כמה מגדולי האחרו’, וכבר העיר מזה הפמ”ג שם, ואם כן אין לך בו אלא חידושו *).

*) וכ”כ בסידור בעל התניא שאומרים תחנון במנחת י”ג אייר, ולמרות שהראו לרבינו בסידור “חמדת ישראל” של מהר”ש ויטאל (דע”ה ע”ב) שכ’ דלא לומר תחנון בע”פ שני, לא אבה רבינו לבטל הנפ”א, ובפרט שאין לנו הרגש כלל בהארה והשארה של ע”פ שני, ולדידן רווח אמירת התחנון עדיף טובא על רווח ההמנעות או הפסד האמירה. וזה יסוד גדול בהרבה ענינים אצל רבינו, שבענינים שאין בהם גדר איסור והיתר, ועיקרם עבודת הלב, לא סגי רק לעשות מה שכתוב, אלא יש לצרף את כתיבת הדברים על לוח לבו של האדם, שיהיו הענינים מתוך הרגשת הלב. וכמובן שבכל מקרה יש לדון לגופו. ועמש”כ ידידי הרה”ג ר”י ברכה שליט”א בשו”ת ברכת יהודה ח”ד (סי’ יד). ובמק”א הרחבתי בזה.

בעשרות השנים האחרונות נפוץ מנהג אצל בני ספרד שלא לומר תחנון ביום שיש חתן בר מצוה, ודבר זה חדש ומחודש הוא ולא היה לעולמים, והעד על זה שבשו”ע ובכל האחרונים לא דובר כלל עם יום שיש בו חתן בר מצוה, רק חתן בז’ ימי חופתו ויום ברית מילה הוזכרו, והרי זה כמאה עדים שאין סיבה שלא לומר תחנון מחמת שיש שם בר מצוה, הגם שיש בו בחי’ של “יומא טבא לרבנן” *).

*) ראה בשו”ת יביע אומר ח”ו (חאו”ח סי’ כג) שכ’ בענין מה שלא אומרים תחנון כשיש חתן בר מצוה, ד לאו מילתא פסיקתא היא, וכמבואר בס’ ברית כהונה (מע’ ו אות ח) שמנהגם לומר וידוי ונפ”א אף כשיש בר מצוה בבהכ”נ. וכ”כ בשו”ת שואל ונשאל ח”ג (סי’ תקיג). ע”ש. וכן היה המנהג מקדם קדמתה בימי הגאון הראש”ל יש”א ברכה ז”ל, וכמו שהעיד כן הרה”ג ר”י אלפייה בשיח יצחק ח”א (דמ”א ע”ב), אלא שמקרוב נתפשט המנהג שלא לומר וידוי ונפ”א כשיש בר מצוה בבהכ”נ. ועמש”כ בשו”ת יביע אומר ח”ד (חאו”ח סי’ יד) שיש להם ע”מ שיסמוכו. ע”ש. וכ”כ בשו”ת ישכיל עבדי ח”ד (חאו”ח סי’ יא אות ב). עכ”ד. ולדעת רבינו מילתא דפסיקתא היא שיש לומר תחנון כרגיל גם כשיש חתן בר מצוה, ודלא כמו שכתב בס’ “נהר מצרים”. וכן היה מורה ובא הגאב”ד דטבריה ר’ אברהם דב אוירבך זצ”ל.

וכן הורה רבינו בתפלת מנחה שנערכה תוך כדי הכנסת ס”ת שיש לומר תחנון כרגיל, וכן בכל הילולות הצדיקים ס”ל לרבינו שיש לומר וידוי ולא להגרר אחר הנמנעים, ובס’ “גאון ההוראה” הובאה עובדא על הגרצ”פ פראנק שהיה מתפלל עם החסידים ובכל יום כמעט לא אמרו תחנון, כיון שמצאו איזה יארצייט של צדיק באותו יום, ופעם אחת כשאמרו תחנון הביע הגרצ”פ את תמיהתו, ואמרו לו, ביום הזה אין שום צדיק שנפטר, ואמר להם בטרוניא, “אם כבר זהו היום שהכי מתאים שלא לומר בו תחנון, שסוף סוף אין בו את פורענות פטירת הצדיקים”. [וכבר ביארו רבים דיום ל”ג בעמר שאני, ויום ז’ אדר יוכיח. והבן].

עובדא הוה שהגיע חתן בר מצוה ב”יום שני” עם אביו להתפלל במחיצת רבינו, היה והרגיש רבינו בדעתו שאם יאמרו תחנון רגיל יש בזה צד פגיעה בחתן בר המצוה שחושב בדעתו שיש בזה כעין פגם ביום שמחתו, [רבינו הנודע בעדינותו ורגישותו לזולת, אינו מחזיק מהסגנון שחותך את הדברים ולא איכפת לו מרגשות השני, אלא אם כן מדובר במילי דאיסורא ח”ו וכיו”ב, ובפרט כשיש עצה באופן שזה נהנה וזה לא חסר].

הרגילות בבית מדרשו של רבינו שיש הפסק גדול [יחסית] בין הלחש לחזרה, ועל כן אמר רבינו להכריז בקול שמכיון שיש כאן חתן בר מצוה עדיף שהציבור יאמרו “והוא רחום” בין לחש לחזרה, והדגיש רבינו שעושה זאת בכדי שחתן בר המצוה לא יפגע, ובכך מצד אחד הרויחו את אמירת “והוא רחום” שיש בה ענין גדול כידוע, ומאידך גיסא נתנה הרגשה טובה לחתן בר המצוה.

תכריז יש כאן בר מצוה – עדיף להגיד והוא רחום לפני חזרה כדי שלא יפגע בו

יצויין עוד, פעמים שרבינו שליט”א מוהל או סנדק, ואומר לציבור לומר תחנון רגיל, כיון שהוא מאריך בתפלת הלחש, ואינו שייך עמהם בעת אמירת התחנון, מה גם שענין זה שהמוהל פוטר את כל הקהל מתחנון, לא מוזכר בדברי השו”ע כלל. [וע’ משנ”ב (סי’ קלא סקכ”ב). ובמש”כ הגאון בעל חות יאיר בס’ מקור חיים (שם ס”ד, ד”ה אלא). וכעת אכמ”ל בזה].

מצ”ב סרטון מיוחד מלפני 5 שנים בו רבינו שליט”א משורר באריכות לפני חתן בר מצוה “סימן טוב ומזל טוב יהא לנו ולכל ישראל”. אמן כן יהי רצון.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

• איזו ברכה יש לברך על מפלת נשיא איראן וחבורתו?!
• פולמוס “פינוי בינוי” והכרעותיו של מרן הגר”ד קוק שליט”א
• איך הגיב מרן הרב דב קוק שליט”א עם שמיעת הבשורה על השבת 4 חטופים?
• מוות למחבלים.. פסק הלכה מנומק מגדולי עולם איך לנהוג עם המחבלים

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט רבינו החד”ה קוק משורר לחתן בר מצוה במשך דקה ודואג שלא יפגע מאמירת התחנון הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

מורי ורבותי, יש פה שאלה מאוד מעניינת שלא נשאלה מאות שנים בשום ספר, הראשון ששאל אותה זה מורנו הרב חזקיהו דב הכהן קוק, שהשם יתן לו רפואה שלמה אמן.

הוא שאל את השאלה בספר שלו מלפני שנים רבות, לפני שלושים שנה בערך. אתם רואים, זה הספר “ממדבר מתנה”, זה פלפולים על כל הש”ס.

אנחנו יודעים שבשבת צריך ללבוש בגדי שבת, חליפה, חולצה, מכנסיים כתוב בפסוק בישעיה “וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר”, חז”ל דורשים בשבת (קיג סע”א) “וכבדתו – שלא יהיה מלבושך של שבת כמלבושך של חול”. יש בגדי שבת: כתוב במגלת רות (ג, ג) “ורחצת וסכת ושמת שמלותיך”. מה זה “ושמת שמלותיך”? חז”ל אומרים (שבת שם ע”ב) אלו בגדי שבת.

קודם כל, לפני שאני אגיד לכם את השאלה המעניינת של הרב קוק, נאמר עובדא מעניינת עם הרב על בגדי שבת: פעם אחת הייתי אצל הרב קוק ביום שני, אני רואה אותו עם בגדי שבת, הסתכלתי עליו ככה, אמרתי בלבי: “תלמיד חכם נקרא שבת”, כך אומר הזוהר, אבל עדיין לא ברור לי, הרי הרב מחליף את בגדיו בדרך כלל, “כלבוש תחליפם ויחלופו”.

אומר לי הרב קוק: “בגדי שבת קדושים, אני לא מסוגל להוציא אותם”. הרב קוק בספר שלו “שלום שבת” אומר: בגדי שבת זה כמו בגדי כהן גדול, שבת מכפילה תמיד – הכל כפול, לחם משנה וכן על זה הדרך, כהן גדול הוא גם בחינת “כפול” – ארבע בגדים לכהן הדיוט, שמונה בגדים לכהן גדול, שמונה זה מעל הטבע, שבת זה מעל הטבע, מעין עולם הבא, “תן חלק לשבעה” – זה שבת – “וגם לשמונה” שזה התוצאה של שבת קדש.

הוא לא יכול להוציא את הבגדי שבת. איזה הרגשים יש לצדיקים! צדיקים היו מחליפים הכל בשבת, אפילו גרביים מיוחדות היו להם לשבת, עושים הכל בדקי דקויות, אנחנו בכלל לא נמצאים שם, אבל לפחות הבגדים החיצוניים צריך להחליף אותם, שיהיה בגדים של שבת לכבוד ולתפארת.

יש אומרים: מספיק שלא יהיה מלוכלך, העיקר שהחליפה מכובסת לשבת, הכוונה היא, ביום חול הוא לא מקפיד לכבס כל פעם, אז שלא יהיה מלבושך בשבת כמו בחול, שיהיה מכובס זה העיקר, ואפילו אם אתה לובש בשבת את אותו בגד של חול. אבל האמת היא שיש ענין גם לייחד בגד לשבת, זאת החליפה של שבת בלבד, “זאת חליפתי” מוקדשת אך ורק ליום השבת. מי שיכול גם בחולצה לעשות את זה, זה קצת קשה, ומי שיכול יעשה את זה גם בחולצה. יש אנשים שאפילו בבית – במנורות, עושים איזה “לוסטרה”, איזה נברשת, מדליקים אותה רק בשבת קדש. יש בזה ענין גדול, כמו שכתוב בספרים “זכרון יעקב” ו”ציץ אליעזר”, וזה על פי דברי חז”ל והראשונים.

עכשיו, אנחנו, ברוך השם, יש לנו בגדי שבת, וגם הילדים שהגיעו לחינוך – ילד בגיל שש שבע אנחנו מחנכים אותו, כמו שמחנכים אותו בכל המצוות, צריך גם לחנך אותו לשים בגדי שבת.

שואל הרב קוק בספר “ממדבר מתנה” (עמ’ כז – כח): מה הדין ילד בגיל ארבע? הוא לא הגיע לחינוך, האם גם צריך לשים לו בגדי שבת? לכאורה, זו לא שאלה, אם הוא לא הגיע לחינוך, שילבש מה שהוא רוצה, ותלביש אותו מה שאתה רוצה, כמו שאם הוא לא הגיע לחינוך, הוא אוכל גבינה שעה אחרי שהוא אכל בשר, אתה לא אומר לו כלום, אז הוא הדין בגדי שבת, כל שכן שהוא לא צריך.

אומר הרב קוק, אמנם הילד הזה לא בגיל “חינוך”, אבל אני מצווה בשבת שהאטמוספירה שלי תראה אחרת, והראיה שאפילו את המצעים של המטה הגמרא אומרת שהיו מחליפים לכבוד שבת, בזמנם היו יושבים לאכול על גבי מטה, המטה היתה הכסא עבורם, והכסא צריך להיות מוצע משום כבוד שבת, צריך לשים מצעות מיוחדות לכבוד שבת, ככה הגמרא בשבת (קיט ע”ב) אומרת: המלאך הטוב והמלאך הרע באים בליל שבת, אם השולחן ערוך והמיטה מוצעת, אז המלאך הטוב אומר “יהי רצון שיהיה ככה לשנה הבאה”, והמלאך הרע עונה בעל כרחו “אמן”.

רואים שיש ענין במטה מוצעת לכבוד שבת, כך כתוב ברמב”ם בהלכות שבת פרק ל הלכה ה, וכך כתוב בשולחן ערוך בתחילת סימן רסב: “יכין את שולחנו ויציע את מיטתו” – את המיטות, הטור והשולחן ערוך והמשנה ברורה כותב, שהכוונה המטה שאוכלים עליה, ואם יכול, גם המיטות שישנים עליהם בחדרים, גם כן יכין להם מצעים מיוחדים לכבוד שבת. תראה מה זה, “מצעים”!

אז אומר הרב קוק: וכי ילד בגיל ארבע הוא פחות ממצעים של מיטה? אם את המצעים של המיטה משנים לכבוד שבת, כי שבת צריך להיראות שינוי, אז נכון שאנחנו לא מצווים לחנך אותו, הוא רק בגיל ארבע, אבל כאן הבגדים הם מצב שעל גבי הילד ולא בתורת לחנך אותו, הוא כמו “נוף” של הבית. [מצד שני הרב שם כותב לדחות את ההצעה הזו, שאולי דוקא מטה שהיא חלק אינטגרלי ממצב של בית מסודר, לכן יש בה דין הצעה לשבת, ובפרט שהשלחן והמטה הם משמשי הסעודה בפועל, משא”כ ילד שהוא גוף לעצמו ואינו בתורת הכנת הבית].

יש למישהו פה תשובה? צריך להביא ראיה, לא להגיד “נראה לי”, מי שאומר “נראה לי”, הרב קוק אמר לי שזה גאווה! מה “נראה לי”? מי אתה? אתה הרמב”ם? מי אתה שנראה לך? אתה רואה כך, ההוא יאמר שנראה לו אחרת, אין לדבר סוף, בשביל לדבר בעניני תורה והלכה, צריך גיבוי! ראיה! תן ראיה מפסוקי התורה, נביאים, כתובים, משניות, תלמוד בבלי, ירושלמי. אומרת התוספתא בריש מסכת זבים: “אמר רבי עקיבא, לא כל הקופץ משתבח, אלא המביא ראיה לדבריו משתבח”.

אומר הרב קוק: הרא”ש במסכת מועד קטן פרק שלישי אומר: למה מותר לגלח קטן במועד? הרי אנחנו אסור לנו להסתפר במועד, ולמה לנו אסור? כי אם יתירו לנו להסתפר בחול המועד, אז אדם יכנס ליום טוב הראשון כשהוא מנוול, ויגיד לעצמו, לא נורא, “אני אסתפר בחול המועד”, ומפסיד בזה שנכנס ליום טוב כשהוא לא נאה, אומרים לו רבנן, אדוני, אסור להסתפר במועד, ואז הוא יודע שיש לו איסור, וממילא כבר בערב יום טוב הוא בא מתוקתק. [יש תשובה ב”נודע ביהודה” שאומר קולות לגבי גילוח בגלל הדבר הזה לגבי מי שרגיל לגלח בכל יום, יש על זה המון מחלוקות, זה נושא בפני עצמו, לא נכנס עכשיו להלכות חול המועד].

אומר הרא”ש, אדם גדול שהגיע לבר מצוה, הוא מצווה לא להכנס מנוול ליום טוב, אז עשו לו קנס – אל תתגלח במועד, אבל ילד קטן הרי הוא לא מצווה בכלל על הדבר הזה, הוא לא בר חיובא, גם אם הוא יבוא מנוול ליום טוב, לא קרה כלום, ומכיון שילד קטן לא שייך עליו גזירה שמה יכנס מנוול ליום טוב, לכן הדין הוא שבחול המועד מותר לספר אותו. [וע’ בשו”ע או”ח סי’ תקלא ס”ו].

אומר הרב קוק: אם נגיד שאף על פי שילד קטן לא מצווה, אבל אני צריך לשים לו בגדי שבת – כי הוא לא גרע ממטה שצריכה להיות מוצעת, אז גם ביום טוב צריך שהוא לא יכנס מנוול, כי אני מצווה עליו שהוא לא יהיה מנוול ביום טוב!!

רואים מכאן שאני צריך לבוא עם בגדי שבת, אני צריך לא לבוא מנוול ליום טוב. הילד יעשה מה שהוא רוצה, הוא לא הגיע לחינוך, אין בזה בעיה. ככה אומר הרב קוק.

אבל הרב כותב לדחות את הראיה, אומר הרב, הנימוקי יוסף במועד קטן דף יד אומר, מה הסיבה שאין איסור גילוח לקטן בחול המועד, מפני שקטן שלא מסתפר זה מציק לו ויש לו צער, כיון שיש לו צער – לא גזרו עליו.

לפי זה אומר הרב קוק: אפשר לדחות ולהגיד שבאמת אני מצווה גם על הקטן שהוא לא יבוא מנוול ליום טוב, וגם לענין שלנו אני מצווה לשום לו בגדי שבת, אלא שלגבי גילוח במועד אם כי יש ענין שאני יביא אותו מפואר לחג, אבל זה לא חזק עד כדי כך שהוא יקבל קנס בגלל שלא דאגתי לו, או שהוא לא דאג לעצמו, סוף סוף יש לו צער ועליו לא גזרו בכגון דא.

בא תלמיד חכם אחד בבני ברק, הרב משה חליווה שליט”א, הוא חיבר ספר “ענפי משה”, הוא ראה את השאלה הזאת בספר של הרב קוק, אמר, זו שאלה יפה, הלך אתה לשני רבנים גדולים, לרבי שריה דבליצקי עליו השלום, ולרבי חיים קניבסקי עליו השלום, שאל אותם את זה, [הוא מביא את הדברים בחידושיו שבקובץ “אליבא דהלכתא” חלק ס”ד עמ’ קיד].

הרב שריה דבליצקי אמר לו, אם אפשר, ישימו גם לילד שלא הגיע לחינוך בגדי שבת. אמר לו: כבוד הרב, אם אפשר, לא מספיק לי, אני רוצה לדעת האם זה חיוב? אמר לו: אולי זה חיוב, אני לא יודע. תראה מה זה, זה גם עוד גדול בישראל, הוא יודע להגיד שהוא לא יודע!

הלך לרבי חיים קניבסקי, שאל אותו את השאלה הזאת. אמר לו רבי חיים קניבסקי: כבר נהגו לשים בגדי שבת גם לילדים שלא הגיעו לחינוך. אמר לו: ולמה? אמר: זה כבוד שבת של ההורים.

בתחילה לא הבנתי מה כוונת הגר”ח קניבסקי שזה כבוד שבת של ההורים, רבי חיים קניבסקי מדבר כאן, גברא רבה אמר מילתא, צריך להסביר את דבריו. עלה לי דבר נאה, כתוב במועד קטן דף יד עמוד ב, ובדף כו עמוד ב, בר מינן אם נפטר אבא של ילדים, הם צריכים לעשות קריעה. מה הדין אם יש שם ילד קטן, “מקרעין לקטן מפני עוגמת נפש”, לא רק קטן שהגיע לחינוך. [בכלל, יש שאלה אם יש חינוך לאבילות בקטן, הרי”צ גיאת שהובא  בטור בסימן ש”מ ביורה דעה אומר שכן, הרבה אומרים שאין חינוך לקטן בכלל בשום הלכות אבלות, אין חינוך, מה אתה מחנך אותו? זה דבר שלא ברור שיבוא לו, ולא מחנכים לדבר כזה של פתיחת פה לשטן, הט”ז והנקודות הכסף והמנחת חינוך מדברים בזה].

אז פה יש משהו מיוחד, מי שרואה בדף יד את הסוגיא במועד קטן, רואה שאפילו תינוק בן שנה עושים לו קריעה, למה? “משום עוגמת נפש”, זה עושה אוירה של עוגמת נפש וזה כבוד הנפטר. אז זה דין מיוחד בקריעה, וממילא יש לומר שאם בשעת אבלות מקרעים לקטן מפני עגמת נפש וזה יוצר אוירה, כל שכן בשעת שמחה, מרובה מידה טובה ממידת פורענות, ששמים לילד בגדי שבת, אז מה אם הוא בן ארבע? אבל זה אוירת שבת, “מלבישין לקטן בגדי שבת מפני שמחת הנפש”, “ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג”, לא אמרתי שזה ראיה, אבל אני מתכוון להגיד שיש פה כבר פתח לדבר הזה, כמו שאומרים “זכר לדבר”.

עוד דבר אני רוצה להגיד: היום בזמננו כשיש במשפחה חתונה, כמה משתגעים לקראת החתונה, איזה שגעונות! היא תתפור שמלה, ואחרי זה כל האחיות צריכות ללכת לתופרת לעשות אותו דבר, כולם בורדו וכולם בז’ וכולם סגול, וצריך בשביל זה הרבה כסף, ואז צריך “צדקות” ו”קרנות”, ולא נגמר, הרבה שטויות עושים, אבל זה המנהג… בקיצור, ילד קטן בן שלוש – יש לו “פפיון” – “עניבת פרפר” היו קוראים לזה פעם, וכיפה ומכנסיים הכל אותו צבע, ונעליים וגרביים הכל אותו צבע, עושים אותו “בונבון” בכל התמונות! פוק חזי…

אני לא מבין, שבת מגיעה, נגיד שלא ילבש בגדי שבת, כיון שהוא לא הגיע לחינוך, שיהיה עם האוברול המסריח שלו מיום שישי, אבל כשיש חתונה כולם מקפידים, מה קרה, בחתונה יש חינוך ללבוש בגדים? אדם יבא לשמים, אומרים לו כאן עשית כך וכך וכאן אחרת, זה יכול להיות תביעה מסויימת בכבוד שבת, כיוון שאנחנו רואים שאנשים יש להם נטיה לכבד מעמד גם ע”י הופעת הקטן במלבושים יפים, אף על פי שהוא לא פרטנר במעמד של החתונה, אבל זה “אוירה”, אז גם בשבת צריך להיות האוירה.

לא אמרתי פה הלכה למעשה, אבל זה נוטה להגיד שכך ראוי ונכון לעשות. [וע’ תוס’ ב”ק (לז ע”א) בשם הירושלמי בענין שור המועד לשבתות, שזה מפני שרואה בגדים אחרים של שבת, ומשמע שם דכולם לובשים בגדי שבת כולל הקטנים שלא הגיעו לחינוך, שהרי אין חילוק שם בין קטנים לגדולים. וי”ל].

ונפקא מינה לפי כל מה שאמרנו, שזה יהיה בכלל הוצאות שבת שחוזרות. [וע”ע בס’ “חינוך הבנים כהלכתו” עמ’ תצו].

לסיום נאמר רמז נאה על “בגדי שבת“, בגדים מלשון בוגדים של מעשה עבירות, כמו שכתוב בפרשתינו (בראשית כז, כז) “וירח את ריח בגדיו”, ודרשו חז”ל בסנהדרין (לז ע”א) “אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו”, ו”שבת” זה התיקון של הבוגדים, כי כבר אמר רבינו האר”י, ש”שבת” אותיות של “ושבת עד ה’ אלהיך” וכו’ שזה מצות התשובה, נמצא שבגדי שבת היינו גדר חוזר בתשובה.

ונוסיף על גבי זה עוד רמז נאה, שבת היא כנגד יוסף הצדיק בסוד תפלת מוסף כידוע מזהר חדש (פרשת תולדות) דשבעה מוספין כנגד שבעת הרועים, ומוסף דשבת כנגד יוסף, ומה כתוב ביוסף הצדיק (בראשית לט, יב) “ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה”, יוסף שהוא שבת עוזב את הבוגדים אצל חלק הטומאה ומתנתק ממנה לגמרי, בבחי’ (ישעיהו נה, ז) “יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה’ וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח”.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

• איזו ברכה יש לברך על מפלת נשיא איראן וחבורתו?!
• פולמוס “פינוי בינוי” והכרעותיו של מרן הגר”ד קוק שליט”א
• איך הגיב מרן הרב דב קוק שליט”א עם שמיעת הבשורה על השבת 4 חטופים?
• מוות למחבלים.. פסק הלכה מנומק מגדולי עולם איך לנהוג עם המחבלים

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט חקירה הלכתית מחודשת מהגר”ד קוק: האם יש ענין להלביש ילד שלא הגיע לחינוך ב”בגדי שבת”?! הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

• איזו ברכה יש לברך על מפלת נשיא איראן וחבורתו?!
• פולמוס “פינוי בינוי” והכרעותיו של מרן הגר”ד קוק שליט”א
• איך הגיב מרן הרב דב קוק שליט”א עם שמיעת הבשורה על השבת 4 חטופים?
• מוות למחבלים.. פסק הלכה מנומק מגדולי עולם איך לנהוג עם המחבלים

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט אלי אתה ואודך אלהי ארוממך. הסרטה ותמלול הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

• איזו ברכה יש לברך על מפלת נשיא איראן וחבורתו?!
• פולמוס “פינוי בינוי” והכרעותיו של מרן הגר”ד קוק שליט”א
• איך הגיב מרן הרב דב קוק שליט”א עם שמיעת הבשורה על השבת 4 חטופים?
• מוות למחבלים.. פסק הלכה מנומק מגדולי עולם איך לנהוג עם המחבלים

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט החד”ה קוק שליט”א משיב לשאלות הדיינים בענין סמכות “חוקי מדינה” נגד התורה הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

בהיותינו יושבים קמיה מרן החד”ה קוק שליט”א בסעודת “פדיון הבן” בביתו של ידיד נפשינו הרב רחמים אביטל שליט”א, [מגדולי הדואגים לפרסום שיחות קדשו של רבינו שליט”א], הרחיב רבינו בדברים עצומים ונוראים.

להלן חלק קטן משיחת קדשו בעניני זוהמת הגאוה וקדושת האמונה:

רבינו התחיל לומר את הפסוק בתהלים (נה, כב) “חָלְק֤וּ מַחְמָאֹ֣ת פִּיו֘ וּֽקֲרָב לִ֫בּ֥וֹ רַכּ֖וּ דְבָרָ֥יו מִשֶּׁ֗מֶן”… ולא הצליח להשלים את הפסוק.

וכך אמר: אני לא יכול לומר את שתי המילים האחרונות של הפסוק, קשה לי נפשית לומר כאן בעיקר את המילה האחרונה… אני לא יכול לומר את המילים האלה, זה יזיק לי בלב אם אני יאמר את המילה הזאת, כבר עכשיו אני נמצא על הגבול…

אחד החברים השלים את הפסוק “חָלְק֤וּ מַחְמָאֹ֣ת פִּיו֘ וּֽקֲרָב לִ֫בּ֥וֹ רַכּ֖וּ דְבָרָ֥יו מִשֶּׁ֗מֶן וְהֵ֣מָּה פְתִחֽוֹת”. [פירוש הפסוק, שהרשע אומר דברים חלקים משמן וחמאה, והכל נשמע נפלא, אך בקושטא דבריו כמו חרבות ואינם אינה קללה. ראה פרש”י שם].

ואמר רבינו: שבתי צבי היה מדבר בענין אהבת ה’ ואנשים היו גועים מבכי מדבריו, ועם כל זה תראה מה עלתה בו…

הגאוה הפנימית התת הכרתית, שהוא עצמו אולי לא מודע אליה, הוא לא בדיוק ר’ ישראל סלאנטר, אולי הוא לא מודע… זה הבעיה שלו… כל הבעיה שלו… הוא נמחק מישראל… הגם שהוא היה גורם לאנשים לבכות…

רכו דבריו משמן… אבל – בפנים הוא אומר “אני קיים”, כל מה שאתה אומר זה אחרי שאתה קיים, זה בשם עצמך לא בשם הקב”ה, זה לא בשם הקב”ה, אמנם אתה מודה שהכל זה מהקב”ה, אבל האני שבך לא התבטל, ואם כן כל מה שאתה עושה זה בשם עצמך, זה מתייחס אליך..

זה פחד… אני לא אומר את זה כ”מסביר”, אני חי את זה עשרים וארבע שבע… מה זה הגאוה הזאת, זה פחד, אבל שאני עושה דברים… תעניות… לא בכוחותי כרגע… אני סוחב כוחות…

לא יעזור לי כלום על הגאוה, מה זה גאוה… אמנם עשית תעניות ולכאורה נראה שיש פה איזה משהו מאמץ, וראה זה פלא, כשאני בא אל הגאוה שום דבר לא קונה אותי, אני לא מסוגל לבטל את עצמי…

אני לא רוצה להגיד את זה עכשיו, כי אם אני יגיד, אני יעבור על “לפני עיור לא תתן מכשול”, וגם זה יצער אנשים… כיון שאני עצמי לא עומד בזה…

הכותרת היא “בכל נפשך”… [א”ה: כוונת רבינו, שאם אדם לא מגיע למצב של מסירות נפש בעבודת ה’, לא יוכל לשבור את הגאוה המרחקתו מהשי”ת], יותר מזה איני רוצה לומר… זה המראה מקום שלי, ואם תדקדק בזה… יש לי מה לומר פה, אבל אני מנוע… כי אני לא ראוי, וגם איני רוצה לצער אנשים…

ואתה זיל גמור מה שאני רוצה לומר פה… זה כולל “שואה”, זה כולל את ר’ חנוך העניך אייגש בעל ה”מרחשת” [כאן רבינו בוכה] שבאו נאצים ונתנו לו מכות עד זוב דם בפועל, והוא אמר “זה רצון ה'”, הוא קיבל מכות איומות עד שהרגוהו, ובכל מכה הוא אומר בלב שלם “זה רצון ה'”, כך זה היה שהרגו אותו, תראו בספר מה כתוב עליו… הוא צודק!!!

אני כבר שלשה שבועות לא מצליח להתפלל שמונה עשרה של שחרית, אני תקוע…  אני אומר לעצמי מה אתה ממשיך… אני לא יכול להמשיך… אני תקוע ב”יוצר המאורות”, אני לא יכול לוותר כי מדובר שם על אמונה, אני מגיע ל”עושה חדשות”, אני לא יכול להמשיך… מה פירוש להמשיך, [אני אומר לעצמי] אתה מאמין שה’ מחדש את העולם בכל רגע ורגע?? אתה לא מאמין!! אז קדימה תגיע לזה [בכונה הראויה, וזה לוקח לי ג’ שעות לפחות]…

זה עוצר אותי לאונסי ואני יודע שאני לא יוכל להגיע בזמן לשמונה עשרה, נפשית אני לא יכול להמשיך… אתה לא יכול לצוות עלי להמשיך… אני לא מאמין בזה ואני צריך לעבוד על זה, ואם לא עכשיו אימתי, אחר כך אני לא יבין את זה…

באתי בנץ בזמן, אמרתי את כל הזמירות עם החזן מילה מילה, מכאן ואילך אני לא יכול, מה אתה מצפה ממני שאני יוותר על האמונה כדי להתפלל בזמן?? אני לא מסכים לזה ולא מוכן לזה, אני לא מוכן לוותר על האמונה שלי!!!…

“כי הוא לבדו מרום וקדוש פועל גבורות עושה חדשות”, אני לא מסכים לוותר על “עושה חדשות” ולהמשיך הלאה, “עושה חדשות” זה אומר שכל רגע ורגע זה חידוש אמונה יש מאין… קדימה… הגעת לזה?? לא!!

אני לא מסכים לוותר, מה אני ממשיך, לאן אני ימשיך?? אני שקרן אם אני אמשיך!! “דובר שקרים לא יכון לנגד עיני” (תהלים קא, ז), אם אני לא מאמין בזה, איך בכלל אני אגש לעמידה, אי אפשר לעמוד כך לפני המלך!!

• איזו ברכה יש לברך על מפלת נשיא איראן וחבורתו?!
• פולמוס “פינוי בינוי” והכרעותיו של מרן הגר”ד קוק שליט”א
• איך הגיב מרן הרב דב קוק שליט”א עם שמיעת הבשורה על השבת 4 חטופים?
• מוות למחבלים.. פסק הלכה מנומק מגדולי עולם איך לנהוג עם המחבלים

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט מרטיט: מרן הגר”ד קוק בשיחה פנימית מגלה טפח על מסירות הנפש שלו בתפלה הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

לבקש באמצע התפלה שיוכל לכוין

רבינו החד”ה קוק שליט”א אמר: מי שבאמת מפריע לו שהוא לא מכוין בתפלה, מותר לו באמצע התפלה לדבר עם קונו על זה שהוא רוצה לזכות לכוין בתפלה ואין זה בגדר הפסק, דלא גרע מ”גביל לתוריה” דלא הוי הפסק.

וראיתי להרה”ג ר’ איתמר שווארץ זצ”ל בחוברת “בלבבי משכן אבנה” ח”א (עמ’ קלד) כתב בפשיטות שיתפלל על זה במחשבה או בדיבור לפי הענין וכו’. ואמר לי רבינו שליט”א, שזה נכון ובתנאי הנ”ל שזה מפריע לו בקושטא.

הוסיף לי רבינו שליט”א “אינני מכיר אישית את הרב איתמר הנ”ל, אבל מהמעט שהציץ בספריו נראה לו שהוא בעל כח הסברה מיוחד” וכו’.

בר”ח תמוז תשפ”ג הגיע אברך למעונו של רבינו החד”ה קוק שליט”א, ובידו תכריך של החוברות החדשות “בלבבי משכן אבנה” שנדפסו בזמנו מתורותיו של הרה”ג הנודע ר’ איתמר שווארץ זצ”ל, בעניני תכלית החיים, אמונה, יראה ואהבה, ועוד.

לאחר שהרב עיין בחוברות, ביקש לרכוש לבינתיים 15 חוברות לזכות בהם את האנשים המתאימים, ודיבר בשבח המחבר וספריו שיש בהם תועלת אמיתית למבקשי ה’ וחושבי שמו ולא רק לצעירים אלא גם לאברכים חשובים יש תועלת מספריו, כך אמר רבינו שליט”א.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

• איזו ברכה יש לברך על מפלת נשיא איראן וחבורתו?!
• פולמוס “פינוי בינוי” והכרעותיו של מרן הגר”ד קוק שליט”א
• איך הגיב מרן הרב דב קוק שליט”א עם שמיעת הבשורה על השבת 4 חטופים?
• מוות למחבלים.. פסק הלכה מנומק מגדולי עולם איך לנהוג עם המחבלים

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט תיעוד: החד”ה קוק שליט”א מתפעל מספרי הגה”צ ר’ איתמר שווארץ זצ”ל ורוכשם כדי לחלקם לאחרים הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

לפני כשנתיים לאחר שחזר רבינו החד”ה קוק שליט”א מבית החולים כשהוא מיוסר וכאוב מאד מניתוח קשה שעבר ב”אגן”, [בעקבות חילולי שבת בטבריה כנודע], השתדלתי לבא אליו כמעט בכל יום כדי להביא שאלות חדשות בלימוד להסיח את דעתו מן הכאב.

באחד הימים הביאו לרבינו ב’ כוסות מתנה, ואמר רבינו שבעבורו יש חשיבות לכוסות הללו, וביקש לברך עליהם “שהחיינו” בשם ומלכות. [ראה הסוגיא בנושא זה בשו”ע או”ח (סי’ רכג) ובנושאי הכלים שם].

בזמן הברכה תפס רבינו את ב’ הכוסות בידיו וקשקשן זו בזו וכך עשה במשך דקה תוך כדי שהוא מכוין בברכת שהחיינו, ואין אתנו יודע עד מה עמקו מחשבותיו וכונותיו בפעולות הללו.

אמרתי לרבינו שסיפר לי אחד שהיה נוכח בציון ר’ מאיר בעל הנס בעת שהגיע לבקר שם בבא מאיר [מהר”ם אביחצירא] זיע”א, והביאו לפניו ערק כדי לחלק להמון שבאו לראות את פני קדשו, והיו שם “כוסות חד פעמי”, ואמר בבא מאיר, לא עושים לחיים עם כוסות כאלו, השליכו אותם לפח, ותביאו כוסות זכוכית שיש אפשרות להרעיש על ידם על ידי ההקשה זו בזו. וידוע שכך נהגו העולם כששותין ואומרים לחיים שמקשקשין הכוסות זב”ז.

רבינו התפעל מהעובדא על בבא מאיר, ואמר לי בהזדמנות אחרת, כל ה”חד פעמי” שיש היום באופן מחודש, עד כדי כך שאפילו סירים ומנגלים חד פעמיים מצויים לרוב, היינו מחמת שהעבודה הרוחנית היא בבחי’ “חד פעמי”, רואים אדם שמתחזק באיזה נושא ותופס החיזוק רק ליומיים שלוש, ואמנם גם זה טוב, אך העיקר זה הרציפות, תוכו רצוף אהבה, ועל זה יש להלחם כל הזמן, וכל מה שיש בעולם הגשמי משתלשל ומושפע מהעולם הרוחני.

והגאון מהר”א פאלאג’י בס’ “ואברהם זקן” (מע’ ת אות ט) הביא דברי הגרי”צ מראזלא בהקדמת ספר “תעלומות חכמה” בשם מהרצ”ה מזידיטשוב זיע”א שהביא מהמדרש, שכאשר ישראל שותין יין ואומרים לחיים הקב”ה מוחל עונותיהם.

ואמר הגרי”צ הנ”ל שאמנם לא ראינו מדרש זה, אך נאמנים עליו ד’ מהרצ”ה, ובזה פי’ מה שאומרים בעשרת ימי תשובה “למענך אלהים חיים”, אלהים – גי’ “כוס”, וחיים – רמז לאמירת “לחיים”, ומצא מין את מיני בעשרת ימי תשובה שתכליתן ביומא דכיפורי, ולכן יש ב”זכרינו לחיים” י”א תיבות, כנגד עשי”ת, וב’ תיבות אחרונות “אלהים חיים” כנגד יוה”כ שעיצומו של יום מכפר.

וראה זה פלא כי “לחיים” בגי’ “המחילה”. גם יש לרמוז כי “לחיים” בגי’ “גהנם” [צ”ח קללות] שהוא המות, וזה לעומת זה עשה ה’ באמירת לחיים להנצל מכל הקללות ומן הגיהנם. ודו”ק.

וראה עוד בירחון אור תורה שווארץ (שנת תרצ”ב, חוברת ב סי’ כא) כ’ בשם מהר”ם מפרמישלאן, כי בעת שמתוועדין יחד ושותין ואומרים לחיים הוא סגולה לפרנסה. וע”ע בס’ קרבן העני (בדרושי פורים). וראה כל מה שאסף והביא בזה בס’ היקר “פרדס אליעזר” (נישואין ח”א עמ’ תקסד והלאה). וכעת אכמ”ל.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

• איזו ברכה יש לברך על מפלת נשיא איראן וחבורתו?!
• פולמוס “פינוי בינוי” והכרעותיו של מרן הגר”ד קוק שליט”א
• איך הגיב מרן הרב דב קוק שליט”א עם שמיעת הבשורה על השבת 4 חטופים?
• מוות למחבלים.. פסק הלכה מנומק מגדולי עולם איך לנהוג עם המחבלים

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט מרנן בבא מאיר זיע”א ואור העולם החד”ה קוק שליט”א בסוד קשקוש הכוסות זו בזו הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

לפני כמה שנים בהיותינו נאבקים כאן בעיה”ק טבריה על צביון השבת, מרן החד”ה קוק שליט”א כתב מכתב מיוחד לכל אנשי טבריה והבאים מחוצה לה לחזק את העסקים שומרי השבת בטבריה, ובקשני ללכת לביתו של מרן גאון ישראל הגר”ד לנדא שליט”א להראות לו את המכתב ואם יוכל לצרף את חתימתו.

דפקתי על דלת ביתו של הגרד”ל והוא עצמו פתח את הדלת, וכאשר שמע שבאנו מבית רבינו שליט”א, אמר לי, “זה לא זמן שאני מקבל אנשים בבית, אבל מפני כבודו של ר’ דב בודאי תכנס ותשב לומר מה שצריך”…

לאחר השיחה עם הגרד”ל בקשתיו לברך את מרן רבינו שליט”א שמתענה המון, וכך אמר הגרד”ל:

“הוא צדיק יסוד עולם – מה נעשה אתו… מה נאמר על צדיקים… ה’ שיעזור שיצליח, ויעשה את הדברים הגדולים שהוא עושה בהצלחה רבה, ושישמור על הגוף שלו כי הגוף שלו חשוב בשביל עם ישראל”.  

ידידי ר’ סאלי ישראל דדון שליט”א שהיה נכח במקום ביקש לצלם חלק נוסף מהשיחה שבה דברנו באיזה ענין, ואמר לו הגרד”ל “אין צורך בזה… מהשמים הכל כבר מצולם”…

כבר חצי שנה שרבינו שליט”א

מוטל כמעט כאבן דומם

מי יודע כמה צער עובר רבינו

ומי יוכל לאמוד את הסבל הנורא הזה

התעוררו בתפלה מעומק הלב

לרפואת ר’ חזקיהו דב הכהן קוק בן שושנה

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

• איזו ברכה יש לברך על מפלת נשיא איראן וחבורתו?!
• פולמוס “פינוי בינוי” והכרעותיו של מרן הגר”ד קוק שליט”א
• איך הגיב מרן הרב דב קוק שליט”א עם שמיעת הבשורה על השבת 4 חטופים?
• מוות למחבלים.. פסק הלכה מנומק מגדולי עולם איך לנהוג עם המחבלים

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט מרן גאון ישראל הגר”ד לנדא שליט”א – “הבריאות של הרב דב קוק חשובה לכלל ישראל” הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.