שאלה: האם מומלץ להשתמש בריטאלין עבור הילד, כאשר יש לו קשיים, והאם מותר לקחת ריטאלין ביום שבת, או שזה בכלל רפואה האסורה בשבת.

תשובה בקיצור:

ריטאלין הוא דבר שמזיק לגוף הילד, אלא שלפעמים עדיף לילד הנזק של הריטאלין כדי להנצל מנזקים אחרים שיכולים לבא עליו בהעדר לקיחת סם הריטאלין. ויש להושיב צוות מומחים אנשי אמת שהם יחליטו בכל מקרה לגופו, מהי טובת הילד.

גם ביום שבת קודש, מותר ליתן לילד ריטאלין. [וה”ה למבוגר אם צריך לזה].

נימוקים ומקורות:

א. זה זמן זמנים ששאלתי מרבינו הגר”ד קוק שליט”א אודות תופעה נפוצה בשנים האחרונות, לתת לילדים ונערים ריטאלין, בטענה שזה גורם לריכוז וכו’, אי יאות למיעבד הכי, כי יש דעות בענין זה לכאן ולכאן. והשיבני כי החקירה בכאן היא מה עדיף, איכות המחשבה (שע”י הריטאלין המחשבה מרוכזת וכו’ כנ”ל), או בריאות הגוף (שהרי ידוע שהריטאלין מונע תיאבון הרבה שעות, וזה מגלה על חומר כימי הפוגע במערכות הגוף), כן ביאר רבינו שליט”א את עצם השאלה.

ב. ואמר שקשה למצוא על זה ראיה מהש”ס, רק יש קרוב לזה בסנהדרין (מה ע”א) בפלוגתא דרבנן ור’ יהודה בצערא דגופא ובזיונא הי מינייהו עדיף, ונפק”מ אי לסקול אדם עם מלבושיו הגם שצער המיתה מתארך טפי, או דעדיף לו ליסקל ערום אע”פ שיש לו בזיונא, [וע’ ב”ב (ט ע”א), וסוטה (ח ע”ב), ושו”ת חות יאיר (סי’ קצא), וקובץ שיעורים (ב”ב שם). ואכמ”ל], ולהצד דבזיונא עדיף, יש לצדד קצת דטוב ליקח הריטלין, ולהצד דצערא דגופא עדיף, יש לומר דניחא ליה לאדם להמנע מזה.

ג. ולענין מעשה שאלתי מרבינו שליט”א, דהרי לצערינו חזינן כמה וכמה מקרים שהילד או הנער משתולל וכו’, ועל ידי זה נעשה מרוחק בחברה, וגם רבותיו לא מאירים לו פנים כדבעי, וילדים ונערים אלו יוצאים לתרבות רעה והולכים מדחי אל דחי כנודע, ואמר רבינו שאכן במקרה חמור כגון דא, יש אילוץ לקחת הריטלין, ושגם הוא עצמו הורה כמה פעמים במקרים קשים דההכרח לא יגונה ליקח ריטלין. [וראה מה שכתבתי לאחרונה בכיוצא בזה אודות לקיחת חיסון קורונה המזיק, בכדי שלא יפגעו לאדם וישברו את מטה לחמו].

לא למהר בנתינת ריטאלין

ד. והגביל רבינו, שיש להושיב על זה אנשי מקצוע אובייקטיביים שידונו בכל מקרה לגופו, ושלא כפי המצוי היום, שמחמת עצלותם של חלק מן המורים, סובלים הילדים בכפייה מסמים מרים, וזה מנהג אכזרים ומכוערים, שנתחדש בזמנים מאוחרים, כי בימים קדומים מדורי דורים, היו המורים שמחים במצות לימוד הנערים, ואגב מצות הלימוד היו נשכרים, אבל האידנא לצערינו בהרבה מקומות עיקר העיקרים, הוא קיבול המעות כי המה המדברים, ואגב ריוח הממון בא עמו טפלה לימוד הבחורים, ודין גרמא דנפילת הנוער לבור עמוק מגובה ההרים.

ה. ויש מקרים שהמורה צריך ריטאלין ותולה הבעיה בתלמיד, ראה מעשה משעשע על זה בס’ הנחמד חשוקי חמד (סנהדרין צא ע”ב). ע”ש. ופעמים הרבה גם הרופא אינו נאמן בזה מכמה וכמה סיבות, אשר אכמ”ל, וצרת חיסוני הקורונה תוכיח, שלוקחים דבר שאין בו ממש, ואדרבה יש בו נזק לגוף, והיחס אליו כאילו הוא מציל נפשות. ולשומעם ינעם ותבא עליהם ברכת טוב.

לקיחת ריטאלין בשבת

ו. ולענין שימוש בריטלין בשבת יש לדון מצד איסור שחיקת סממנים, ראיתי בס’ “וביום השבת” (וייל, סי’ לא אות ל) שכתב לאסור, והביא שכן הורו הגריש”א והגרח”ק דלא גרע מכל רפואה דאסור, דגם חוסר ריכוז הוי בעיה בגוף, רק שיש לומר דאם במניעת לקיחת הריטלין איכא פגם בכבוד הבריות דשרי (כמבואר בסי’ שיא). ע”כ. ובס’ עריכת שלחן להגר”ש קרח (ח”ד עמ’ קסד) כ’ להתיר בפשיטות, כיון שיש בזה צורך הנפש לילד או לנער ולסביבתו. ע”כ. ונראה שרוצה לומר דלא גרע מהיתר לקיחת רפואה לחולי שבכל הגוף.

והגר”י זילברשטיין שליט”א בס’ חשוקי חמד (בכורות מא ע”א) כ’ להקל בזה באופן שהילד מתחת גיל מצות, ע”פ המבואר בביאוה”ל (סי’ שמג) בשם רשב”א ור”ן דלצורך הקטן עצמו מותר לספות איסור דרבנן. ובפרט אם עי”ז יכול ללמוד עמו ולהביאו לתפלה וקריאת התורה וכו’, וע’ בשו”ת מנחת יצחק וייס (ח”א סי’ קח). וע”ש. וכעי”ז רמזו בס’ ארחות שבת (ח”ב עמ’ רצ בהערה), וכ’ דיש לדון כל מקרה לגופו. ודי בזה.

אקמול בשבת

והגר”ד קוק שליט”א אמר לי דריטאלין לא מוגדר רפואה כלל, אלא “שיכוך”, ואמר לי רבינו שליט”א, שמטעם זה לדעתו מותר לקחת אקמול בשבת מצד דהוי שיכוך ולא ריפוי, ושאלתי ממנו, הלא טעמא דמילתא משום גזירת שחיק”ס, והרי כל בן אנוש שהיה יכול בעת צרה לשחוק סממנים לייצר אקמול היה עושה כן כדי להרגיע עצמו, וא”כ אקמול בכלל האיסור של רפואה בשבת, ואמר רבינו א”כ בא ונגזור שלא לאכול שמא מחמת שאוהב כמון במאכלו ישחק כמו לתבלן התבשיל, ואין לדבר סוף, אלא דגזרו על רפואה ותו לא. [ועוד הרחיב רבינו לפלפל בענין זה, וכעת עמד קנה במקומו].

בברכת התורה

יקותיאל דטבריה

אולי יעניין אותך גם:

• למה נהגו להזכיר את שם החולה בעליה לתורה
• איך הרב קוק ניחם אבא ששיכל ילד קטן
• הרגשות קודש ופסיכולוגיה תורנית

הפוסט לקיחת ריטאלין בהלכה ובהנהגה הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

ודעת הסטייפלר זיע”א על חיסון הקורונה

כבוד ידידינו היקר ר’ משה סוגולביץ’ הי”ו, טבריה.

הנני במענה לשאלתך, האם מותר לעשות רפואה שאין מקורה ידוע, כגון “דיקור סיני” וכיו”ב, או שיש בזה חשש עבודה זרה.

תשובה בקיצור: אין שום איסור לעשות דיקור סיני, אך באמת אין בו שום תועלת, והכל הבל ופסיכולוגיה בעלמא שאין בה ממש. וכן השיב לי מרן הגר”ד קוק שליט”א.

נימוקים ומקורות:

א. דינא הוא שיש על החולה בפרט כשיש בו סכנה, לעשות השתדלות להבריא, ונתנה רשות לרופא לרפאות (ב”ק פה ע”א), וחיוב על החולה להתרפאות [כמבואר בברכות (ס ע”א), וע’ רמב”ם (פ”ו מנדרים ה”ח), וט”ז (יו”ד ר”ס שלו), ושבט יהודה וברכ”י שם]. והדברים ידועים. אכן בדורינו זה רבו השיטות [והשטות] והצורות להבאת מזור, ואהניא להו שטותייה’ו לגרור את ההמונים אחריהם כנודע, ולנו לדעת אם הם בכלל רפואה, והאם שרי להתעסק בהם, כיון שאין מקורם ברור.

ב. ושמעתי ממרן הגר”ד קוק שליט”א, שלדעתו מצד ההלכה אין שום איסור לעשות “דיקור סיני”, וכן היה מורה ובא הגאון הנורא ר’ זלמן נחמיה גולדברג זצוק”ל. וכן ידוע בעולם ההלכה, דרבים וטובים התירו הענין, ואין בזה חשש ע”ז וכו’.

הכל הבל

ג. אך אמר רבינו הגר”ד קוק שליט”א, שהענין מיותר לחלוטין, ואמנם ע”ז אין כאן, אך שטות יש כאן, כיון שאין בזה שום תועלת אמיתית, רק כאב ונזק, וסיפר שהוא עצמו בזמן יסוריו הביאו לו אחד מהמומחים העולמיים לדיקור סיני, ולא פעל הענין שום דבר לטובה, ואדרבה צער וכאב היו מנת חלקו. ומי שאומר שזה מועיל לו, הרי הוא מושפע השפעה פסיכולוגית בלבד, אכן רפואה בפועל ליכא הכא כלל.

חיוב רפואת אשתו בדיקור סיני

ד. והנה מחיובי האדם לאשתו, מבואר במשנה דכתובות (נא ע”א) “לקתה חייב לרפאותה”. ופרש”י שהרפואה כמזונות. וכן הוא בתוס’ (הניצב בדף נב ע”ב, ד”ה אמר), והריטב”א (כתובות צו ע”א) דחיוב רפואה הוא בכלל חיוב מזונות אשתו. וחיוב מזונות האשה הוא מן התורה, כמבואר בכתובות (מז ע”ב) לחד מא”ד מדכתיב “שארה” וכו’ לא יגרע, ולחד מא”ד מדכתיב “עונתה” לא יגרע, והרפואה היא חיוב דרבנן בתורת אביזרא דמזונות. [ראה לשון הרמב”ם (רפי”ב מאישות), ובביאור הגר”א אה”ע (ר”ס סט). ואכמ”ל].

ה. ויש לדון אם מחוייב אדם ליתן לאשתו דמים בכדי לעסוק בדיקור סיני וכיו”ב, ולאור האמור כיון שהדבר הזה אין בו ממש, אי אפשר לחייב את הבעל בכזאת. והוא הדין לשאר “רפואות הדמיון” המצויות כיום. ואמנם ידידינו הרה”ג המובהק ר’ ישי שרגא שליט”א בס’ “תורת העובר” (סו”ס טו, עמ’ תתד) כתב, דנראה דכיון שיש שם רפואה על הענינים האלטרנטיביים הללו, הרי שזה בכלל חיוב רפואתה. וע”ע בס’ “איש ואשה שזכו” ח”א (עמ’ שמב, שמג). ובגליוני שם. לאור האמור נראה דכיון שאין פה רפואת אמת, ממילא אינו מחוייב בזה.

ו. ויש לדון שאם במשפחת האשה רגילים לזה, שמא הוי בכלל חיוב מזונותיה, כיון דאדעתא דהכי נסבה. ולא גרע האי דינא מאילו היו מזונותיה מופרזין דחייב ליתן לה. ואם אין נהוג כן במשפחתה או שעכ”פ היא עצמה לא היתה רגילה בזה מאז, נראה שאינה יכולה לחייבו לשלם ענינים אלו, ואין בזה גדר מנהג העולם, כיון שאין מנהג להתעסק ברפואות הללו, [מה גם דלא ברירא כלל דמנהג של דמיון מחייב, וכעין מה שכ’ התוס’ ריש ב”ב. ויש לחלק. ודו”ק].

דעת הגרי”ש אלישיב זיע”א

ז. ובס’ תורת העובר שם כתב מהגר”ד מורגנשטרן שליט”א בשם הגרי”ש אלישיב זיע”א דאסור לעשות דיקור סיני וכיו”ב, מכיון שאין בעלי הרפואה יודעים להסביר בהגיון איך זה פועל וכו’, וכפי הנראה יש להם שורש בע”ז. [וראה מה שכתב הרה”ג ר’ נתן שמואל לייטר שליט”א בקונטרס “מאמר משמרת הקדש” עמוד ד”ן].

ח. ושוב כ’ בתוהע”ב בשם הגרד”מ הנ”ל, שידוע לו מכמה מחקרים רציניים שנעשו ע”י מומחים, שבאמת אין ברפואות אלו ממשא, ורוב התועלת שאומרים הוא פרי הדמיון, ונתפרסמו כבר מחקרים כאלו בארה”ב. ע”כ. וזה סיוע שיש בו ממש לדברי הגר”ד קוק והגרז”ן הנ”ל (אות ב), וסותר לחשש שהביא מהגריש”א. ודו”ק.

חילול שבת לצורך אלטרנטיבייה

ט. ונפק”מ מדברי רבינו שליט”א, דאין לחלל שבת כלל על רפואות אלו וכיוצא בהן, כי הכל הבל. ואין הדיקור הזה בכלל רפואה בדוקה וידועה, וגם לא לחצאין. ועמג”א (ר”ס שכח). ודו”ק. אלא שיש לדון באופן שהענין גורם יתובי דעתא לחשיב”ס, וכעין מה שכתב מהרש”ם מבערזאן בתשובה (ח”ג סי’ רכה) אודות שליחת קוויטל לצדיק בשבת לצורך חשיב”ס. וע’ שו”ת ובחרת בחיים (סי’ פז), ושו”ת יד חנוך (סי’ ה). ובמש”כ ביעלת חן (חיו”ד סי’ לח). ואכמ”ל.

לעבור על איסור בשביל חיסון הקורונה

י. וכל הדברים הללו עליונים למעלה, לא ללמד על עצמם יצאו אלא ללמד על הכלל כולו, ובפרט עתה לעת הקורונה המשתוללת בכל העולם זה כשנה, וכבר אמרנו מראש מלפני כשנה את אשר שמענו מפי קדוש, הוא ניהו הגר”ד קוק שליט”א, שאין ריח מגיפה כלל בא”י, ושכל העולם ידבק בזה ואין מנוס, ושהחיסון אין בו תועלת כי אם נזק, ולכן ודאי שאין לחלל שבת גם באיסור דרבנן בשביל החיסון הדמיוני הזה. ובודאי שאין שום אפשרות לומר שיש חיוב הלכתי להתחסן. [ואדרבה, יש חיוב שלא להתחסן. ואכמ”ל].

דעת הסטייפלר על החיסון

וידוע שבזמנו של הסטייפלר זיע”א הביאו איזה חיסון לילדים לחזרת וכו’, וכמה ילדים איבדו את ההכרה, ואמרו הרופאים [הרוצחים] שהחומר לא היה טוב, ומעתה הביאו חדש והכל בסדר, ואמר הסטייפלר שלא להאמינם וימתינו עד שכולם יעשו ואז יראו איך לנהוג. (וכמ”ש ב”אורחות רבינו” ח”א עמ’ שנ).

ובנ”ד כבר הורו רבותינו גדולי עולם שאין למה להמתין, ואין לעשות החיסון כלל ועיקר. ויש מגמה להעלים כמה שיותר את הבעיות הגדולות שנוצרו מהחיסון הלזה, ואנא עובדא ידענא בזקנתי מרת אורה ז”ל, שלאחר כמה שעות מזריקת החיסון הזאת נפטרה. וכל היד המרבה לבדוק תמצא עוד ועוד בעיות וצרות בענין זה. ומספיק השטות שעושים בחיסוני העופות, ומה לנו ללכת כצאן טבחה, שיעשו בנו את הפעולות שעושים בעופות. ודי בזה.

בברכת רפאני ה’ וארפא וכו’

יקותיאל דטבריה

אולי יעניין אותך גם:

• דעת הגר”ד קוק על חיסוני הקורונה
• מהו החיסון המומלץ ביותר ל”קורונה”
• מה אומר מרן הרב דב קוק שליט”א על דיקור סיני

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט דיקור סיני, וגרורותיו ודעת הסטייפלר זיע”א על חיסון הקורונה הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

שמות בני ישראל

שאלה: שמענו כמה פעמים, שאם באים לבקר חולה ומתפללים על ידו, שלא כדאי להזכיר את שמו בתפלה, ויש להתפלל לפני ה’ שישלח רפואה לחולה הזה, ותו לא, ומצד שני אנו רואים מנהג ישראל, שכאשר מגיע אדם הנושא מחלה קשה לבית הכנסת, שעושים לו מי שבירך כשעולה לתורה, ואומרים את שמו ושם אמו, ויש להבין פשר הדבר.

תשובה בקיצור:

אכן כבר אמרו חז”ל והמפרשים, שהמתפלל על החולה, אם מתפלל בפניו אינו צריך להזכיר את שמו, ואדרבה יש ענין שלא יזכירנו, אבל כאשר נמצא החולה בסמוך לקריאה בספר התורה, שם אין מניעה, ואדרבה שמו נאה לו, ומנהג ישראל יש לו ביאור ברור כמבואר להלן (אות ז) מפי קדשו של הגר”ד קוק שליט”א.

באופן כללי, לא מתפללים על חולה בשבת, אבל חולה שהוא מסוכן, אכן מתפללים ומבקשים בעבורו גם ביום שבת.

ענין גדול יש להתפלל על החולה דוקא בפניו, כי אז מתעוררים בתפלה יותר, וגם משום שלא מזכירים את שמו, וזה יותר טוב בעבורו. וכבר כתב הרמב”ן בס’ “תורת האדם”, שעיקר מצות ביקור חולים היא בתפלה שמתפלל עליו.

נימוקים ומקורות:

א. בברכות (לד ע”א) איתא, המתפלל על החולה אין צריך שיזכיר שמו שנאמר “אל נא רפא נא לה ולא קמידכר שמה דמרים. ע”כ. והנה לשון הגמ’ “אין צריך”, ומשמע שאם ירצה יזכיר. אכן יתכן לדקדק עוד מדאמר אין צריך, דאיכא גוונא דצריך, ובאופן דשמעתתא דידן הוא דאי”צ, וצ”ב באיזה אופנים איירי. והיה נראה לומר דהתלמוד ס”ל כהזהר (ר”פ וישלח), דיש לפרט התפלה כמו שכתוב “מיד אחי מיד עשו”. ע”ש. ואמנם המתפלל “על” החולה, דמשמע שהוא בסמוך לו, [דהוה סגי למימר בשביל או עבור החולה], אז אי”צ להזכיר שמו. וממילא יש לפרש אין צריך דהכא, דהוא לאפוקי מהמתפלל שלא בפניו דצריך. וחילוק זה בין בפני לשלא בפניו מוזכר בהדיא במהרי”ל וכאשר הביא המג”א (סי’ קיט). ע”ש.

ומעתה יש לעיין, האם אין צריך ואם רצה מזכיר, או שיש ענין לא להזכיר, כמ”ש בכמה דוכתי ד”אין צריך” היינו דלא טוב היות הענין, ואגב האופן דצריך, נקט הכא אי”צ. ובפסקי ריא”ז כ’, שאם רצה להזכיר מזכיר. אך בס’ הפרדס לרש”י כ’, דלא יזכיר שם החולה. והו”ד בעינים למשפט. [וכ”כ מהריק”ש (סי’ תקעו), ורוב דגן להגאון מהר”י עטיה בחי’ לברכות שם, ועוד. וכן ביאר החת”ס בנדרים (מ ע”א) ויובאו דבריו להלן].

ב. והנה בעינים למשפט שם תמה, מאי טעמא יש קפידא לא להזכיר שם החולה. ומצינו באחרו’ שביארו ענין זה, מפני שהשם גורם החולי, וזה טעם שינוי השם שמקרע גזר דינו של אדם כדאיתא בר”ה (טז ע”ב). וכ”כ בעיון יעקב ברכות שם. ומהר”א הכהן מאיזמיר בס’ אזור אליהו (סי’ קכז) והחת”ס בחי’ לנדרים שם. ובס’ שיורי טהרה למהר”א הכהן מסאלוניקי (מע’ ח אות כב). ועוד רבים. וידי”נ הדיין המפו’ מהר”א טהרני שליט”א בס’ כתר שם טוב (ח”א עמ’ רצז) הביא סימוכין לזה מד’ הזהר (ח”א דס”ט ע”ב). ע”ש.

ג. והרמב”ם בידו החזקה, השמיט דברי הגמ’ הנ”ל. ובס’ “כתבי אבא מרי” כ’, שהוא מפני דס”ל כהזהר שיש לפרש תפלתו. ובמחילת כבוד גאונותו, הנה דבריו לא נכונים בזה, חדא דהזהר מיירי שלא בפניו וכמ”ש לעיל, ועוד דבזהר במקום אחר מבואר כדברי התלמוד דהזכרת השם משפיע לרעה כמ”ש לעיל (שלהי אות ב), ועכצ”ל כחילוקא דרבנן שעשה מהרי”ל. מה גם שידוע דרבינו הרמב”ם לא ראה ספר הזהר. [וראה מאמר “הרמב”ם והזהר” הנדפס בראש ס’ “פנינים ומרגליות” להגאון האהוב ר’ ראובן מרגליות זצ”ל]. ובפרט לפמש”כ לעיל דמדקדוק דברי הגמ’ מוכח כמ”ש מהרי”ל בחילוק הענין, וא”כ הזהר והתלמוד שוין. [וכבר ידוע מ”ש הגר”א, דל”ש פלוגתא בין הזהר לתלמוד בשום מקום, ובמקו”א כתבתי בזה בס”ד].

ד. ובנדרים (מ ע”א) איתא, כי אתא רב דימי אמר, כל המבקר את החולה גורם לו שיחיה, ושאינו מבקר גורם לו שימות, מאי גרמא, אילימא כל המבקר את החולה מבקש עליו רחמים שיחיה, וכל שאין מבקר מבקש עליו שימות, שימות ס”ד, אלא כל שאינו מבקר אין מבקש עליו רחמים לא שיחיה ולא שימות וכו’.

וכ’ בחי’ חתם סופר שם, יראה לפרש ע”פ מה שאחז”ל המבקש רחמים בפני החולה אין צריך להזכיר שמו כדכתיב אל נא רפא נא לה, וכתבו המקובלים כי יש בהזכרת שמו קצת התעוררות הדין עליו, אע”פ שמ”מ קרוב לשכר ע”י התפלה, מ”מ לפעמים איכא קצת הפסד (עי”ז לפעמים) ע”י הזכרת שמו, משא”כ כשמתפלל בפני החולה, שא”צ להזכיר שמו, אז טוב לו, והיינו הנכנס לבקר מתפלל עליו שיחיה, כי לא צריך להזכיר שמו, משא”כ מי שאינו מבקרו, שמבקש ואינו בפניו, זה צריך להזכיר שמו בתפלתו, ולפעמים יארע לו הפסד בדבר, אע”פ שמתפלל עליו שיחיה. ע”כ.

ומ”ש דאיתא בחז”ל המבקש וכו’ “בפניו” הנה בגמ’ לא מוזכר חילוק זה, אכן י”ל דמוכח הכי כמשנ”ת לעיל. [ויתכן דכונתו למהרי”ל בביאור דחז”ל, ונקיט בקציריה].

יסוד האריז”ל בענין שם האדם

ה. ותמיד נפלאתי על ענין זה שהשם גורם החולי, הרי ידוע דהשם ניתן ברוה”ק, ואיך שייך שתבא תקלה על ידו, ועוד שחז”ל אומרים לשנותו לגמרי כנז”ל. וצ”ב. עד שבאתי אל היישוב עם דברי האר”י המוכרחים והברורים בשער הגלגולים (הקדמה כג) אשר כה כתב, כל איש ישראל יש לו שני שמות, האחד שקוראים לו או”א, והוא מוסכם מלמעלה ונתן בלב או”א שיקראוהו בשם זה, וכותבים אותו תחת כסא הכבוד והוא קבוע שם, ולעומת זה יש לו שם אחר בחלק הקליפה מהטומאה, והוא נרשם בארץ בעמקי תהום, ואם האדם צדיק ומטיב מעשיו, אז גובר השם הקדוש ונשאר חקוק תחת כסא הכבוד, ובשעת חיבוט הקבר כשמגיד את שמו כי זוכר אותו, אזי אין רשות למחבלים להזיקו. ואם האדם רשע נמחק שמו מתחת כסא הכבוד, ונתשכח ממנו ואז אינו יודע שום שם, כי שבקדושה אזל, ושבטומאה הרי נעלם כבר בהיותו בחיים, ואז נדבקים בו החיצונים והמחבלים וכו’. ע”כ.

ורבינו אברהם פאלאג’י זיע”א כ’ בהקדמת ס’ “שמו אברהם”, אחר שהבי”ד האר”י הנ”ל, ואין ספק דחובר חבר במילי דשייכי לשמו, שבעת ההיא יהיה שמו שגור לפניו, ושמחה לאיש במענה פיו וכו’, יתר שאת איש אשר כמוני דקריאת השם בא ע”י חלום, דזה יורה אתערותא דלעילא וכו’. ואחרי הודיע אלהים אותנו כל זאת, עלה בידינו טעם כעיקר לקרוא ספר זה שמו אברהם וכו’, זה שמי וזה זכרי. עכת”ד בקיצור נמרץ. [וע”ע בהגה שבפרש”י על ספר מיכה (פ”ו פ”ט). ובס’ וימהר אברהם (מע’ ש אות שצח). ובס’ כתר שם טוב ח”ב (ענף ח, סי’ ח ס”א). ובמש”כ בס”ד בחידושי לר”ה (יז ע”א). ע”ש. ואכ”מ]. ועמש”כ בס”ד בהקדמת יעלת חן הראשון.

ו. הרי לפנינו דפעמים שהשם בקליפה גובר ב”מ, ולכן יש צורך לשנות. ומעתה כמה חשוב הדבר להתפלל על החולה בפניו ושלא להזכיר שמו. ובאמת בתקופה זו שיש חולים רבים שאי אפשר להתפלל עליהם בפניהם מחמת הדיבוק בחולי הקורונה, הרי שיש בזה כעין מחסום לאיכות התפלה, ויש להתחזק הרבה בענין אהבת ישראל, והיו לאחדים כל הנפרדים, שבזה נזכה להכנס לגדר המתפלל על החולה בפניו ללא שום פירודא, ואנו ליה וליה עינינו שנזכה לקיבול תפלות ברחמים, והשי”ת ישלח דברו וירפא כל חולי עמו ישראל אמן.

ביאור מהגר”ד קוק שליט”א

ז. ומעתה צריך להבין טובא מה שנהגו ישראל שהחולה עולה לתורה ועושים לו מי שבירך וכל העם עונים אמן, דאמנם מעלה גדולה היא שכל הציבור ברוב עם עונים ואומרים אמן על ברכת החזן, אבל למה להזכיר שמו, הלא יש בזה קטרוג לפי מה שמבואר לעיל. ופליאה זו שמעתי ממורינו גאון עזינו ר’ דוב הכהן קוק שליט”א, ואמר בביאור מנהג ישראל דתורה יש בו, כיון שאומרים מי שבירך לחולה בסמוך לספר התורה, אשר היא שורש שמות בני ישראל, ובפרט לאחר שעלה החולה לתורה, ועשה חיבור לטהרה, דבודאי שכאן יש התעוררות לשמו הקדוש דלעילא הקבוע תחת כסא הכבוד, ואדרבה זה יועיל לרפואתו יותר, שמחזיר העטרה ליושנה. עכ”ד.

ח. ובס’ “אמרי שפר” להגר”ש קלוגר זיע”א, ביאר מ”ש חז”ל על עם ישראל “שלא שינו את שמם”, כגון כשהיה חולה בבית, לא היו רצים לחכם לעשות שינוי השם, אלא משתדלים לעשות שינוי מעשה, וכל אחד אומר “אנא ענישתיה” בעונותי, ותולים היסורים במעשיהם, ולא בענינים אחרים אשר אין בהם תועלת לשינוי מעשיהם. וכמ”ש בברכות (ה ע”א) יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו. ולפי מה שנתבאר לעיל, הלא כל ענין שינוי ה’ הוא, בעבור חזרת החולה בתשובה, שיהיה כקטן שנולד, וע”כ קורין לו שם מחדש, שבזה יתגלה לו שם קדוש, שאין בו חלק לרע ב”מ, ואין בזה ענין סגוליי של שינוי חיצוני בלבד. וממילא שינוי השם כולל בתוכו בודאי שינוי מעשה ומהות.

ט. ואין להקשות ע”ז ממ”ש בר”ה (טז ע”ב) שינוי השם ושינוי מעשה, דשינוי מעשה הוא במעשה אחד, שכנראה הוא גורם החולי, אך שינוי השם הוא שינוי במהות לכל המעשים. ודו”ק. וכ”נ בחידושי הריטב”א שם שפירש פי’ מחודש בשינוי השם, דהיינו שאם היה בעל עבירות פוסק, ומשנים שמו מרשע לצדיק. ע”ש. וכ”נ ברמב”ם (פ”ב מתשו’ ה”ד). וס’ החינוך (מצ’ שיא). ותוכן דבריו מסייע היטב לדברינו. ודו”ק. וקצת משמע דלדבריהם אינו משנה את שמו כלל רק את מעשיו.

וע’ חת”ס (סוכה ל ע”א, ד”ה ואיידי) שהעיר על שיטת הרמב”ם [והריטב”א הנ”ל], דא”כ היינו שינוי השם היינו שינוי מעשה. ולדברינו מיושב. דיש מעשה ויש “מעשים”. דעבור מעשה אחד אינו “רשע” שצריך שינוי השם. וק”ל. אכן יתכן בכונת הר”מ והריטב”א הנ”ל דמשנה את שמו לשם אחר, סימן הוא לשינוי מהותו. וכ”נ בדברי הר”ן ר”ה שם, דתרוייהו איתנהו. וע”ש במהרש”א. ודו”ק. וע’ משנה כסף בר”מ שם, ולדבריו מיושבת הערת החת”ס באנפ”א. ודו”ק. וראה מה שהרחיב בס’ “בצרור החיים” (חי”א, עמ’ רמא והלאה).

עובדא מחזקת מהגר”י לווינשטיין

י. אסיים בעובדא מחזקת שראיתי על הגאון הצדיק ר’ יחזקאל לוינשטיין המשגיח דפוניבז’, שבא לפניו חסוך בנים וביקש ברכה להפקד בזש”ק, והשיבו הגר”י כי ישנה גזירה עליו ועל אשתו לבל יפקדו בילדים, אכן יש גם עצה לצאת מן הגזירה, ע”י שישנה מדה רעה שיש בו, וילמד מוסר בענין זה, ומאחר וישתנה לטובה, כגון שמעתה לא יהיה כעסן, ע”י עסק המוסר בגנות הכעס וההפסדים היוצאים ממנו, ממילא לאדם אחר יחשב, והגזירה אכן היתה על פלוני הכעסן, וכעת שקנה עצמו מחדש בשינוי, אין הגזירה שייכת עליו. ואמר דמכיון שהגזירה היא גם על אשתו, היא צריכה להיות מזכירתו בכל יום ללמוד מוסר, ובזה גם ממנה תסור הגזירה. והכי הוה שנפקדו בזש”ק מיד. ויסוד לעובדא זו מהגמ’ הנ”ל בראש השנה כמבואר.

בברכת שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא

יקותיאל דטבריה

הדברים מוקדשים לע”נ זקנתי מרת אורה מונבר בת מלכה סלטנת ז”ל שנפטרה השבוע בבית אבות, ביום כ”ב טבת, כמה שעות לאחר שקבלה זריקת חיסון הקורונה.

אולי יעניין אותך גם: 

• ילד שלא מצליח לדבר טוב מיהו הקלינאי תקשורת הכי טוב בעבורו
• הרגשות קודש ופסיכולוגיה תורנית
• האם יש ללכת לרופאים בתקופת ההריון

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט למה נהגו להזכיר את שם החולה בעליה לתורה הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

יהודי ששיכל את בנו בעודו תינוק קטן, הגיע לקבל תנחומים ודברי חיזוק ממו”ר הרב דב קוק שליט”א, הרב חיזקו בדברים גבוהים ומיוחדים על זכות הנשמה הנקיה שכרגע נמצאת בעולם העליון ומזכה את האבא בזכויות גדולות, וכך אמר לו:

אדם שיש לו בן שיש לו נשמה שהיא כזו נקיה, אותו הבן הוא נקי לחלוטין, יוצא שלפני שהיה לו את הבן הזה, אז נכון שהיתה כזו נשמה נקיה באיזה מקום בעולמות, אבל זה לא היה הבן שלו. אבל עכשיו יש לאבא שייכות עם הבן הזה שהוא נשמה נקיה נטו, נקיה לגמרי כמו דרגת משיח, וזה הבן שלו.

יוצא שיש לו עכשיו בן כזה נקי כמו נשמת משיח, כי נשמת משיח זו נשמה נקיה לגמרי מהחטא, ונשמה נקיה לגמרי כמו תינוק זו נשמה של משיח, מפני שמשיח נמצא במצב של עולם מתוקן כמו תינוק שאין בו חטא. ועכשיו יש לו בן בשמים בדרגא של משיח באיתגליא.

נראה פשוט שמצב הצבירה הרוחני כך, הוא יותר עליון. עכשיו יש בן שהוא בדרגת משיח, נקי ללא חטא, ואם הוא בעולם הזה הוא לא יהיה בדרגה הזו, ועכשיו הוא הנושא שלי, הוא הבן שלי, והוא בעולם הבא מתפקד כבן שלי לכל דבר, יש לו הארת רוח הקודש, הארה של נשמה שצופה מסוף העולם ועד סופו (נדה ל ע”ב), הוא נקי לגמרי כדרגת משיח, וכל זה נמצא בעולם העליון עם הבן שלי שהוא עצמי ובשרי, האם זה לא אמור לרומם אותי? ואמרו חז”ל כי “ברא מזכה אבא” (הבן מזכה את האב), ועכשיו הבן שלי נמצא בדרגת משיח, והוא זה שמזכה אותי, זה אמור להביא אותי למצב צבירה רוחני גבוה.

בוא נשאל (בלי שאף אחד יעמוד בנסיון הזה), האם אתה מעדיף עשרה בנים, או בן אחד שימות בחייך אבל הוא יהיה כמו ‘קצות החושן’? ברור ופשוט שאם הוא בן תורה, בשניה הוא יעדיף בן אחד כמו קצות החושן עם כל הכאב שבדבר. וכי אתה יכול להסביר לי מה זה שהבן שלי הוא ‘קצות החושן’ שהוא מלאך אלקים? אתה יכול לצייר שהבן שלי זה ה’בבא סאלי’? או שהבן שלי זה רבי יעקב אבוחצירה? אז מה אם הוא ימות בחיי, זה צער גדול, אבל עצם זה שהבן שלי יהיה רבי יעקב אבוחצירה, או ה’חפץ חיים’, זו זכיה, אתה יכול להסביר מה אתה זוכה כאן? הבן שלי יהיה ה’בעל שם טוב’, אתה יכול לתפוס כזה מצב? וזה המצב כרגע בנשמה של הבן הזה שנעדר מהעולם….

לאחר מכן ביקש האב השכול ברכה לעוד בנים ובנות. והרב השיבו שיזכה לברכה פי חמש מאות מהצער שהצטער, שהרי אמרו חז”ל מרובה מידה טובה ממידת פורענות פי חמש מאות. והמשיך הרב ואמר לאב, לפי זה אתה אמור לקבל חמש מאות בנים, יש לך עריסות לכולם? יש לך מקום בבית לחמש מאות ילדים? ואמר אחד מהתלמידים שנכח במקום, שאמרו חז”ל על הפסוק “ובני רחביה רבו למעלה” – למעלה משישים ריבוא, יוצא שיכול להיות אחד ששקול כשישים ריבוא. וסיים הרב, אז יש כאן פשרה שתזכה לבן אחד גדול בתורה כמו חמש מאות אנשים…

רב תודות לידיד נפשי מזכה הרבים הרב דוד שדה שליט”א על תיעוד הפגישה ועריכת המאמר בשופר מהופך מקול לכתב, ובזכותו אנו רואים את הקולות, יהי רצון שיהיה החיזוק לרפואת אמו היקרה לאריכות יו”ש.

אולי יעניין אותך גם: 

• איך הרב קוק ניחם הורים ששכלו את בתם הקטנה
• האם יש ללכת לרופאים בתקופת ההריון
• ילד שלא מצליח לדבר טוב מיהו הקלינאי תקשורת הכי טוב בעבורו

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט איך הרב קוק ניחם אבא ששיכל ילד קטן הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

הרב קוק והרב קניבסקי על החיסונים

לכבוד ידיד נפשי ואהובי

הרב יוסף חיים דהאן שליט”א

הנני בתשובה מאהבה לשאלתך ולשאלת רבים מכל קצווי הארץ, אודות שמועה חריפה וקשה שנתפשטה לאחרונה בשם מורינו ורבינו הרב דוב הכהן קוק שליט”א בענין החיסונים החדשים לקורונה, ושכביכול אמר איזה דברים על מרן שר התורה הגר”ח קניבסקי שליט”א.

הנני משיב בקצרה, כי במקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך.

מורינו הגר”ד קוק שליט”א סובר באופן כללי, שיש להמנע מכל החיסונים של דורינו, וידוע שישנה סברא כזאת מאז ומעולם של כמה מגדולי הרפואה, ודעתו שבחיסון יש אך ורק נזק ולא תועלת, ואין זה בכלל דברי הגמרא (פסחים מב ע”ב) שבכל דבר המועיל למשהו הרי שהוא מזיק למשהו אחר, כי כאן נזק יש ותועלת אין, ובפרט בחיסון הזה של הקורונה. זו דעת רבינו שליט”א ותו לא מידי. וכל הדברים שהנני כותב שמעתי באזני מפיו כמה פעמים, ובפרט בליל ששי האחרון (עש”ק פ’ ויגש) ביישוב הדעת.

דעת מרן שר התורה הגר”ח קניבסקי שליט”א ידועה בעולם כפי שפרסמו, וידוע שהגר”ד קוק שליט”א אומר תמיד, שדבריו מן השמים, ושהוא היחיד בדור שאפשר לברך עליו בשם ומלכות “שחלק מחכמתו ליראיו”. אלא שבכל הדורות מצינו, שיש באיזה ענינים מחלוקת לשם שמים בין הגדולים, איך לנהוג למעשה בנושאים מסויימים. ואמר לי הגר”ד קוק שליט”א שיש לו צער מכל מה שמפרסמים בשמו כל מיני דברי הבל ששייכים לאפיקורסות.

ולמעשה, לי ברור שאם אשאל ממנו בתור תלמיד של הגר”ד קוק שליט”א הוא יורה לי לעשות כאשר מורי ורבי אומר לי, וכבר היו דברים מעולם, בענינים קשים וחמורים יותר. ואיני יכול להרחיב בדברים שהשתיקה יפה להם מכמה סיבות. ונמצא שבטלה מחלוקת לגמרי והכל אחד.

וכפי הנראה, העולם זקוק לחיסון נגד דמיונות ושיבוש הדעת של הפרחת שמועות הבל ורעות רוח, ה’ ירחמנו ויצילנו משיבוש הדעת, ובמהרה יקויים בנו “ומלאה הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים”.

להרחבה נוספת בנושא זה בפרט, ובהתייחסות הגר”ד קוק שליט”א לעניני רפואה, ראה במכתב הבא

בברכת “כי אני ה’ רפאיך”

יקותיאל אוהב ציון

אולי יעניין אותך גם:

• דעת הגר”ד קוק על חיסוני הקורונה
• מהו החיסון המומלץ ביותר ל”קורונה”
•  האם היתה קורונה במצרים?

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט הרב קוק והרב קניבסקי על החיסונים הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

למכתב בענין חיסוני הקורונה

לצערינו, יד הכל ממשמשת במקלדת, וכבר אמר החכם “הנייר סובל הכל”, וכל אחד מעלה את דמיונותיו על גבי הכתב, ומכל שכן שהמקלדת סובלת הכל, וכפי שאנו רואים איך בכל רגע רצים בכל אתר ואתר מליוני מליונים של רשימות, כיתוביות, ותמונות וכו’, אשר רובם ככולם דברי הבל וריק.

אלא שלצערינו, הרבה מהדברים מביאים לידי אסונות, אין כאן המקום לפרט כמה מקרים של סכסוכים בין חברים ופירוק בתים ורצח, ועוד דברים אכזריים ביותר, נגרמו כתוצאה ממשחק הכתיבה הלזה, וכבר אמר דוד המלך “המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה”, ורמז לנו כי מלבד המלחמה הידועה בשדה הקרב על ידי החזקת הנשק ביד, יש גם מלחמה קשה ונוראה דרך האצבעות המונפות על גבי המקלדת בלי הרף ובלי מחשבה כלל ועיקר.

זו הקדמה שמסבירה, כי באופן עקרוני אין להתייחס כלל לכל דברי ההבל המשוטטים בכל אתר ואתר, ובפרט כאשר מדובר בהתייחסות בוטה חס ושלום של גדול אחד על גדול אחר, שזה דבר שברור לכל בר דעת שלא היה ולא נברא, ולא עלתה על דעת אדם מעולם.

באשר לענין מעשה, הנה ידוע שהגר”ח קניבסקי שליט”א אמר מלכתחילה שאינו מכיר מגיפה שנקראת קורונה, כפי שאמר לי נכדו אהובו, ואמר לאנשים להוריד את הסמרטוט מעל פניהם, ועל זה יעידו כל באי שער ביתו נאוה קודש, אלא שאת הדברים הללו העדיפו משום מה שלא לפרסם, ובענין החיסון נתפרסמה דעתו דעת עליון שאומר שצריכים להתחסן, ושאין לפחד מהחיסון, וגם גיסו הגר”י זילברשטיין שליט”א, דעתו ידועה כדעת רוב אנשי הרפואה המעודדים לקחת את החיסון. וראה מה שכתב בספרו “שיעורי תורה לרופאים” (ח”ג סו”ס רטו).

ואצלי ברור בשמש בצהריים, שאם אשאל ממרן הגר”ח קניבסקי שליט”א מה לעשות בענין החיסון כאשר דעת מורינו הרב שליט”א להמנע, התשובה תהיה חד משמעית, לשמוע בקול דברו של הרב, אין כאן חובה כלל להתחסן, והחובה והצורך לשמוע ולציית לרב היא הרבה יותר מהצורך [לפי חלק מהדעות] להתחסן.

הנני לציין, כי מורינו הגר”ד קוק שליט”א, מלבד היותו גאון בתורה באופן שהוא כמעט חד בדרא, וכפי שאנו רואים בעין, וכן אמרו לי כמה וכמה גדולי גאוני וצדיקי הדור, עוד יש בו דבר מיוחד, שהוא בקי בכל מערכות הגוף האנטומיות, וידיו רב לו בעניני רפואה באופן המעורר השתהות אצל כל מי שבא במחיצתו, לא פעם הוא אומר דעה אחרת מרופאים גדולים ומפורסמים, ואף מתווכח עמהם במשא ומתן, ותמיד ראיתי איך התורה מנצחת, וכמה וכמה רופאים בבית החולים פוריה או שניידר ודומיהם, אומרים מלכתחילה, עם הרב קוק מטבריה אנחנו לא מתווכחים… יכולני לספר כאן דברים נוראים על כחו הגדול של רבינו שליט”א ברפואה, ואין רצוני להרחיב מכמה סיבות.

דעת הגר”ד קוק שליט”א, להמנע מכל החיסונים בכללות, ואמר לנו פעם שאם היה בידו החיסון של זמן התפארת ישראל (עיין בביאורו ליומא פ”ח דיומא אות ג בבועז), יתכן שגם הוא היה משתמש בו, ומכל שכן אם הרמב”ם היה מציע חיסון שהיינו רצים לקבלו, אבל חיסוני הדור האחרון אין בהם תועלת כי אם ההיפך, ובחיסון הקורונה הוא אומר, שלדעתו יש בזה יותר נזק משאר חיסונים, ושלכן יש לנקוט בשב ואל תעשה ולא לקחתם. ושאלתיו על אדם שאם לא יתחסן יפטרוהו מהעבודה וכיו”ב, ואמר לי שבכל מקרה יש לדון לגופו, ולראות מה יותר קשה, החיסון, או ההפסד והקושי שנגרר מחמת ההמנעות ממנו.

וביקש ממני הגר”ד קוק שליט”א כמה פעמים, להמעיט את ההשתוללות שנעשית בשמו שלא על דעתו, ושהדבר הזה מצער אותו מאד מאד.

בברכה רבה

יקותיאל אוהב ציון

אולי יעניין אותך גם:

• מהו החיסון המומלץ ביותר ל”קורונה
• הרב קוק והרב קניבסקי על החיסונים
• האם היתה קורונה במצרים?

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט דעת הגר”ד קוק על חיסוני הקורונה הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

לכבוד ידידיי ואהוביי, די בכל אתר, מבקשי הדעת באמת

שלום וברכה וישע רב!

מפני שהמון באים ומתקשרים בדאגה וסקרנות גדולה על שאלה אחת מפורסמת, מהו היחס לחיסונים וכו’, ואי אפשר לדבר עם כולם, ובפרט להרחיב בהסבר, על כן באתי בתשובה מאהבה מנומקת ומפורטת בעניני החיסונים, ואגב ביררתי בס”ד עוד כמה ענינים הקשורים לזה. נא ונא לקרוא את הדברים בנחת רוח, ולא מן השפה ולחוץ, ואקוה שיהיו הדברים לחיזוק אמיתי ולתועלת הרבים.

שב ואל תעשה

א. זה שנים רבות שאנו לא עושים שום חיסון לילדינו, ואין שטן ואין פגע רע. וכבר ראינו המונים שעשו חיסונים לכל מיני ענינים, ולמרות החיסון בא עליהם הדבר שממנו ציפו להתחסן, הן שפעת והן חצבת וכן על זה הדרך, ויש אומרים דאדרבה החיסון מגרה את אותו ענין לבא על האדם. ואין אני מתעסק בסוגיא זו כלל, רק באתי לבאר הנהגתינו הידועה ולפעמים מוזרה, וכמה וכמה מגדולי גאוני קדישי הורו כן, ואנו הולכים אחר הוראתם בקדושה ללא שום תזוזה ימין ושמאל, והבוטח בה’ חסד יסובבנו.

חוצב להבות אש

ב. ובתקופת חיסוני החצבת, לא עשינו החיסון הידוע, ובהוראת חסידא קדישא ופרישא שליט”א, היינו רגילים לומר “קול ה’ חוצב להבות אש”… וחצבי לנהרא וכל מיני מאמרים שיש בהם שורשי החצב, כי זה ידוע שהכל משתלשל באותיות הקודש, וזכורני שילדה אחת כאן בטבריה, שלא עשתה החיסון ונדבקה בחצבת, והיתה מוטלת בבית הרפואה במצב קשה, והמדברים דברו, הנה זה התוצאה כשלא עושים חיסון וכו’, ולא שתו אל לבם כמה עשו חיסון ונדבקו, ויש שעשו חיסון ואח”כ עזבו את העולם… וכשבא אבי הילדה למרן הגר”ד קוק שליט”א, ראיתי שהגאון לא מתייחס כמעט לשאלה והיה רגוע מאד… ואמר לי אביה מה אתה רואה כאן, והשבתיו כי לפי מה שהרב מתייחס אין כאן שום חשש, והילדה תשוב לביתה בריאה שלימה, וכך הוה לאחר כמה ימים, ודלא כבשורת הרופאים הגאוותנים להורים, שיתכוננו לקשה מכל…

בדיקות הריון

ג. פעם אמר רבינו עובדיה יוסף זיע”א, כי הרופאים היום, הרבה מהם חסרי אמונה, ומתגאים בכח האדם לומר כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, וזכורני שהייתי אצלו עם אחת מקרובותיי שתחי’ ובכתה לפניו שהרופאים אמרו לה שלא תוכל לילד וכו’, וצעק ואמר לה, הרופאים חמורים… מי הם שיגידו כן… וכאשר אמר כן היה, שילדה לאחר זמן באופן טבעי…

ואמר רבינו עובדיה, אם היה בידו של הרמב”ם המכשיר הזה שנקרא “אולטראסאונד”, הוא היה מחייה עם זה מתים, והם מה עושים, מדכאים עם זה את נשות ישראל, כל אשה בהריון במקום שתהיה בשמחה בחויית תשעה ירחי לידה, היא ממורמרת ולחוצה ועצובה, וזה משפיע גם על שלום הבית, וכל הזכויות שמורות ל”רופאים” המבינים שרואים ראש גדול וריבוי מים וחשש תיסמונת וכו’ וכו’, וברוב ככל המקרים כל דבריהם הבל וריק, ולכן הוראת רבותינו גדולי עולם הגאון שר התורה ר’ חיים קניבסקי שליט”א, ומרנא ורבנא הגר”ד קוק שליט”א, שלא ללכת בימי ההריון לשום בדיקה, ואין בזה שום ענין של השתדלות. ועתה איני יכול להרחיב בענין זה, כדי שלא לצאת מהמסגרת שלמטרתה באה מכתב זה.

זורע ישועות

ד. ולא אוכל להתאפק, ואספר עובדא חשובה לחיזוק, כאן בטבריה היה יהודי אחד שלקה במחלה הנוראה, ואמרו לו שהוא הולך לעבור טיפולים מאסיביים ביותר בגופו של כימותרפייה וכו’, ואם רוצה להעמיד עוד זרע בישראל, שיוציא מגופו זרע וישמרוהו לעת הצורך, והוא השיב שלא מסוגל לעשות צעד כזה בלי לשאול את פי הגר”ד קוק שליט”א, וכשבא אצל החכם, אמר לו שאפשר להתיר בדרך מסויימת [ואכמ”ל], ולא הסתדר לו באותה דרך שהציע הרב, אז אמר לו הרב, מכיון שאתה הולך ישר בדרך ה’ ולא מחפש קונצים, תזכה לזש”ק באופן טבעי גם לאחר הטיפולים, והאיש הזה הוא גר בשכונתי כאן בטבריה, ובאמת עבר את הטיפולים הקשים ועד היום יש לו בגופו המון השלכות לא נעימות מאותם טיפולים, אבל נולדו לו מאז בדרך הטבע [גימטריא אלהים] עוד שלשה ילדים בריאים ושלמים…

חיסון הקורונה

ה. ולענין חיסוני הקורונה עתה יש פלוגתא גדולה בעולם מה לעשות, וגם בין החכמים שליט”א ישנה מחלוקת, ויש משקרים בשם גדולי עולם בכדי לשבח את מקחם, ואנו אין לנו קשר עם המחלוקת כלל, כי בכלל מאתים מנה, ואצלינו ההוראה ידועה מאז ומעולם, שאין לנו קשר עם חיסוני המודרניזצייה, שיש בהם נזק רב, ואין בהם שום תועלת, ואינם בכלל מאמר חז”ל “כל דמעלי להאי קשה להאי”…. ולכן גם עתה אין שום שאלה כלל, ואנו נוקטים בשב ואל תעשה, לא מספק, אלא מבירור גמור שהכל שקר.

חיזוק בברכת אשר יצר

ו. באשר למבקשים סגולה רוחנית וחיסון סגולי להנצל מכל רע, כבר אמר רבינו שליט”א כמה פעמים כי ברכת אשר יצר בכוונה היא ערובה גדולה לבריאותו של האדם. וטוב לכל אחד להתחזק בזה לעצמו וגם לחזק אחרים, הן בעצם הברכה כי יש שאינם מברכים כלל, והן באיכות הכונה שזה דבר אין סופי.

חסי’ן קדוש

ז. ורבינו שליט”א רגיל לומר כי במקום חיסונים צריך לומר ולהתחבר למשפט הקדוש “חסין קדוש ברוב טובך נהל עדתך”, ולאפוקי מאלה שחושבים לנהל את העולם בכחי ועוצם ידי שלהם, ולמעשה אין כאן שום כח רק שקר ודמיון, ומתאים יותר לומר עליהם “שקרי ועוצם הצגתי עשה לי את החיל הזה”….

חוסן זה סדר נשים

ח. כמו כן מציין רבינו שליט”א את מאמר חז”ל בשבת (לא סע”א) על הפסוק “והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת” וביארו חז”ל דזה קאי על ו’ סדרים ו”חוסן” זה סדר נשים, ויש כאן רמז, כי המערכת החיסונית של הילד מילדותו עד סוף ימיו תלויה בסדר נשים, היינו בהנקה שאמו מינקתו, ודלא כמצוי היום שנשים מייבשות בידיהם את החלב, ונותנות לילד מטרנה [שמביאה צורך לקבל חיסון מבית מודרנה…], ויש בזה פסידא לכל חייו של הילד, וזה ברור שילד שמקבל הנקה מלאה מאמו, גופו בריא הרבה יותר מהתחליף המדומה הזה, ועד כדי כך יש חשיבות להנקה, שמצינו להגאון רבי אבגדר נבנצל שליט”א, רבה של העיר העתיקה בירושלם תובב”א, שהתיר לאשה לאכול בכיפור אם יודעת שמחמת הצום לא תוכל להניקו אפי’ רק יום אחד, וידוע שפוסקי הדור פליגי על זה, וסבירא להו דלגבי צום כיפור דחמור, המטרנה נחשבת איכא דרכא אחרינא, אבל לעקור בידים מתנה כזו גדולה שבורא עולם נותן, הרי זה ממש לגזול ולהעלים את המתנה המיוחדת כל כך שבורא עולם נותן לאמא בשביל הילד… אגב, מצאתי ברעיוני, כי חוסן ר”ת “סומך נופלים ורופא חולים”…

לקנות אמונה בקלות

ט. ובכלל יש בזה הפסד אמונה וחיבור לכפירה, כי היפוך הדם שבגוף האשה לחלב זה נס בתוך נס, מערכת הדם עצמה בגוף האדם היא נס עצום, איך שנעשה ממיצוי המאכל דם, והרי גם אם יתאספו יחד כל חכמי העולם וכל הפרופסורסים הקדומים כולל ראש הרופאים האמיתיים, הוא רבינו הרמב”ם, ויביאו לפניהם אל כל המאכלים שבעולם, בלי סוף של כמות ואיכות, הרי זה ברור שלא יצליחו למצות מזה אפי’ טיפת דם אחת…. ובגוף האדם אפי’ הוא תינוק בן יומו, נהפך האוכל לדם, וזה מה שמחייה את האדם, כי הדם הוא הנפש, ובר מינן אם נגמר הדם בגוף האדם ואין בו שיעור דם מינימלי, מיד הוא מת, והגוף חייב בכל זמן מסויים מחזוריות של דם חדש, כי הישן מזוהם, ובכל פעם שהאדם אוכל הוא מייצר דם חדש, בקיצור, תחיית המתים אין סופית כל רגע ורגע, יש מאין, ותחיה כפולה ומכופלת בשעת האכילה… [שלכן אמר פעם הגר”ד קוק שליט”א שהוא מתפלא איך אדם מסוגל לקרוא עיתון בשעת האכילה, הרי ברגעים אלו הוא חווה בגופו תחיית המתים ממש…]. ואיני יכול להאריך יותר כעת, וענין זה הוא אין סופי.

החיסון הגדול שבירת מידות

י. והעיקר הגדול לענין החיסון האמיתי מקורונה ומכל מרעין בישין הוא, עבודת המידות, וככל שהאדם מתגבר יותר על יצר הקנאה והתאוה והגאוה וכו’, הוא מרפא את נפשו וממילא את גופו, ושורש לזה מהפסוק שקראנו השבת בפרשת מקץ (מג, לא) “וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם”, ובתרגום אונקלוס על המילה “ויתאפק” מתרגם “ואתחסן“, ומכאן שיש כח חיסוני מיוחד על ידי איפוק האדם… וככל שמרבה באיפוק, מרבה בשיעור החיסון…

בברכת

והסירותי מחלה מקרבך

שוליא דנגרי המלקק מן הים

יקותיאל אוהב ציון

אולי יעניין אותך גם:

• האם היתה קורונה במצרים?
• ברית מילה לילד שהוריו חולי קורונה
• מדוע נסגרו בתי כנסיות בקורונה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט מהו החיסון המומלץ ביותר ל”קורונה” הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

א. נסתפקתי אם אפשר לכוין לרפואת חולה ביום שבת [דלא מצלינן רפאינו] בברכה שניה כשאומר “ורופא חולים”. והנה יש לדון בתרתי, מצד כונה בשבת על דבר שאין לאומרו, ועתה כשחושב באמירתו על החולה, שמא י”ל דנראה קצת כמהפך האמירה לדבר האסור בשבת, או דהוי (בהדרגה) כעין “מחשבה רעה” שלא מצטרפת למעשה, ובפרט ד”זה וזה גורם” וסו”ס איכא מציאות של שבח הקיימת בפועל בברכה ובכוונתה. גם יש לדון [והוא העיקר, ואפי’ ביום חול איכא לאסתפוקי], דכיון דג’ ראשונות הם גדר “שבח”, השתא דבעי להכניס כוונת בקשה שמא מגרע בהגדרת הברכה (וכעין ד’ התוס’ בבכורות יז ע”ב לענין פטר רחם). ושאלתי דבר זה מהגר”ח קניבסקי שליט”א, והשיבני בזה הלשון, “לא ראוי”. ואיני יודע אם מצד שבת אתי עלה או מצד הלכות תפלה.

ב. שוב ראיתי להרה”ג רמ”צ בן הגר”ח נאה בס’ “נחמו עמי” (פ”א ה”א בהערה) שכתב, דאפשר לעשות כן בשבת, [ולא חש בכלל מצד איסור תפלה על חולה בשבת]. ולפי הנ”ל יש לומר גם דאם רוצה לכוין באמירת האל הגדול (בברכת מגן אברהם) המרמז על חסד כנודע, להשפיע חסדים על איזה ענין שרוצה בו. [ובשו”ת אבני לוי (סי’ ז) העיר ע”ד “נחמו עמי” הנ”ל, מד’ הרשב”א בברכות (יג ע”ב) שהביא הב”י (סי’ סג) והביאור הלכה (ר”ס קא) דבכלל החיוב המוכרח באבות הוא שלא יטה לבו לדברים אחרים. והעיר ג”כ על כונה הנ”ל במחיה המתים, דבודאי יש לקיים ד’ הרשב”א בכל התפלה, רק שבברכת אבות הדבר מעכב. ואעיקרא יש לדון טובא בהבנת ד’ הרשב”א, שמא כונתו למי שמהרהר בתוך המילים ולא ביני וביני, וראה לשון הביאוה”ל שם שהרגיש בזה. וע”ע בתשו’ הרשב”א (ח”א סי’ שדמ). ועמש”כ ר’ ירוחם הלוי ממיר בסה”ק “דעת חכמה ומוסר” (ח”ב עמ’ רמח) להביא מקור להרשב”א מד’ הרמב”ם במורה נבוכים (ח”ג פנ”א). וכיסוד דבריו ממש כתב ג”כ מורינו הגר”ד קוק שליט”א בס’ עת רצון (ח”ב עמ’ ע). ע”ש. ובשיעורי הגריש”א (ברכות יג ע”ב). ואכמ”ל].

ביאור עובדא דתפלת ר”ח ובניו

ג. ובס’ “נחמו עמי” הביא ראיה לדבריו, ממ”ש בב”מ (פה ע”ב) גבי ר”ח ובניו, דאמר משיב הרוח ונשב זיקא אמר מוריד הגשם ואתא מיטרא וכו’. הרי דיש השפעה מן השמים גם מתוך ברכות השבח. עכ”ד. אכן יש לדון בזה, דרבי חייא ובניו כלל לא כיונו לבקש השפעת רוח וגשם, רק שכוונתם בגדלות הבורא השפיעה במציאות שפע גדול על העולם, וכדאשכחן בר”ש בן חלפתא בסנהדרין (נט ע”ב) דכאשר באו אליו האריות, אמר הכפירים שואגים לטרף וכו’, ומבואר שלא התפלל להנצל ולא עשה שום פעולה רוחנית להצלה בשמות קדש, אלא שנתעצם בכח האמונה בענין המוזכר בפסוק זה, וממילא ירדו תרי אטמטא דעגלא מן השמים. [ויסוד זה שמעתי מכבר מהגר”ד קוק שליט”א]. וכן הוא בסנהדרין (סז ע”ב) ברבי חנינא עם המכשפה, דאמר “אין עוד מלבדו”. והיינו הך דרחב”ד בתענית (כה ע”א) מי שאמר לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלק, שאינו בתורת בקשה אלא בתורת גילוי האמונה, והשפע מגיע לפי כח האמונה. ולאור האמור יש לומר דדוקא יש לכוין בג’ ראשונות בשבח גרידא, ולא לערב בהם כונת בקשה, ולאו דוקא מצד הגבלת הרשב”א הנ”ל, בדיני כונה הכלליים, אלא מצד איכות השבח שבברכה.

ד. ושאלתי שאילתא דא ממרן הגר”ד קוק שליט”א, והשיבני, דאם המתפלל כשמכוין באמירת גדול על השפעת חסד או ברופא חולים על השפעת רפואה לחולה, יש לו מזה חיזוק באמונה, הרי דזה גופא מעלה את שבחו של מקום, ואכן יכול לכוין בכך, אבל כשאין התעוררות באמונה, רק בתורת בקשה בעלמא, בזה יש להמתין דוקא לאמצעיות.

הכונה האמיתית בברכות האמצעיות

ה. ובכללות אמר הגאון ר’ דב קוק שליט”א כי ברכות האמצעיות שהם בקשות ומובדלים מג’ ראשונות ואחרונות (שהם שבח והודאה), אין מטרתם לתת לאדם מקום לדבר עם קונו כדי שימלא את בקשותיו בלבד, כי הרי לפי זה בכל האמצעיות יכוין רק כשזקוק לאותם דברים, ואם לא יהיה לו חולה בביתו לא יבקש, [וזה הנקרא בלשון העולם “אנוכיות” ו”אגואיסטיות”], אא”כ הוא צדיק וחסיד שכל חולי שיש בעולם כואב לו כאילו הוא חולה, מה גם כי מי אנו שנעמוד ונבקש בעבורינו, וזכויות לבקש אין כי אנו תמיד חייבים לה’, אכן עיקר כוונת ומטרת ברכות האמצעיות עניינם המלכת ה’, וכגון מי שיש לו חולה בביתו, שמכוין עליו ברפאינו, כונתו בזה היא כל כל הליכתו לבית הרופאים וכו’ הכל השתדלות בעלמא ולא הם יושיעו, כי אך ורק הקב”ה הוא הרופא הרחמן והנאמן, רק דגזירת מלך היא לגלגל את רפואת ה’ ע”י נתינת רשות לרופא בתורת שלוחא דרחמנא, ונמצא שמתוך הבקשה מתגלה כבוד ה’. והדברים עמוקים וחשובים לכל דורשי ה’. וה’ יטע בלבנו אהבתו ויראתו לעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם.

אולי יעניין אותך גם:

• תפילה על חולה קורונה שלא שמר הנחיות
• האם יש ללכת לרופאים בתקופת ההריון
• פנינים בעניני שינוי השם

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט כונת בקשה בשבת בג’ ראשונות של תפלה על חולה הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

וכמה מילים על הליכות והנהגות בניחומי אבלים

כשהלכנו עם מורינו הגר”ד קוק שליט”א לעיר חיפה, לנחם הורים שכולים על מות בתם הקטנה בתאונה מחרידה, ה’ ישמרנו, הרחיב רבינו בתפלת העמידה בבית האבל, ובינתים נאמרו שם דרשות מפי רבנים חשובים, והרב שליט”א דיבר מאוחר ובקצרה ממש, ותוכן הדברים היה, הילדה הזאת לא מתה, היא הלכה להביא את המשיח … לאחר מכן אמר האבא של הילדה, כי אמנם היו כאן עשרות רבנים ואישי ציבור וכל אחד אמר את דברו, אך אף אחד לא הצליח לנחם את לבו הקרוע, [ואדרבה לפעמים הם גורמים צער בדבריהם, כיון שמקטינים את הכאב וכיו”ב, ובגלל זה לפעמים עדיף שלא לדבר בבית האבל, וכבר רמזו חז”ל ענין זה באמרם (ברכות ו ע”ב) אגרא דבי טמיא שתיקותא], אבל ממילותיו המיוחדות של הגר”ד קוק היוצאות מן הלב שנכנסו לו אל הלב ועשו לו נחת רוח …

כשראיתי איך המשפט הזה פועל נחמה בלב הכואבים והדואבים, חשבתי כי טוב לחזור עליו בכל מקום שצריכים נחמה מיוחדת, ובאיזה פעמים כשבקשו ממורינו הרב לדבר וראיתי שנמנע מחמת קושי הדיבור או בושה וכיו”ב כדרכו, אז אמרתי לרב, כי לפחות יאמר את הענין הנ”ל שאמר בהיותינו בחיפה שיש בו עוצמת נחמה אדירה, ואמר לי הרב אם זה לא יוציא לי מהלב אינני יכול להוציא את זה מהפה, אז שהיינו בחיפה היתה לי התעוררות פנימית של כח אמונה ולכן אמרתי את זה ….

גם לאחרונה אירע מעין זה עם רבינו שליט”א בעקבות פטירת לבית עולמו הרה”ג רבי אריה יהודה הראל זצ”ל, חתנו של סידנא בבא סאלי זיע”א, ובימי חוליו באו בניו הרבנים שליט”א לבקש עצה וברכה ממורינו הרב דב קוק שליט”א, והרב אמר להם כי כל מה שעובר על אביהם הוא בגדר “אחיזת עינים”, ויצאו שמחים מאד, ובימי השבעה ביקש הרב לנחמם דרך הטלפון, [מחמת המרחק הגדול בין טבריה לירושלים], ואחד מבני המנוח שאל מהרב, מה כיון הרב כשאמר לנו שזה אחיזת עינים, ומיד השיבו הרב שליט”א, כי גם המות הוא אחיזת עינים, וכי הרב אריה יהודה עלה השמימה כדי לבא עם בבא סאלי זיע”א ולהחיש קץ משיח בקרוב, אמן ואמן. [וידוע מאמר הראי”ה קוק זיע”א כי המות, שקרו טומאתו …. והרבה יש להרחיב בענין זה].

בזמני טרגדיות מורינו הרב רגיל לומר שקשה מאד לדבר, ובזמנים קשים כאלו השתיקה עדיפה מהדיבור, שיש בו חסרון, ורק אדם גדול כמו אור שבעת הימים ה”בעל שם טוב” יכול לפתוח את פיו ולנחם במקומות כאלה, וסיפר רבינו על אשה שנפקדה אחרי שנים רבות בבן, ולא זזה מלחבבו ולאוהבו כי הוא היה אור חייה, ובפתע פתאום נקטף מן העולם בהיותו בן שנתיים ימים, ולא היה מי שיעיז לפצות פה בפניה, כי במה ינחמוה, וכשבא לנחמה הבעל שם טוב, אמר לה, כי הבן הזה הוא נשמת הגאון הקדוש רבי אלכסנדר שור זצ”ל בעל הספר הנודע “תבואות שור”, והוא לא זכה לינוק חלב מאמו, כי נפטרה בעת לידתה, וכשלא מצאו מינקת יהודיה, לקחו לו מינקת גויה, ובמשך שנתיים ימים ינק חלב גויה, אשר אם כי על פי ההלכה אין בזה איסור, כמבואר בשו”ע (יו”ד סי’ פא), אך יש בזה איזה פגם מסויים, אשר לפי רום ערכו של התבואות שור, כאשר עולה מחיל אל חיל בעולמות העליונים, כמו שאמרו חז”ל (ברכות סד ע”א) תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, וביאר רבינו האר”י ז”ל, שמעלים אותם בעולמות העליונים מדרגה לדרגה, וזו כוונת חז”ל באומרם “אין להם מנוחה”, לטיבותא ולמעליותא, שאינם נחים במקום אחד, אלא עולים ממתיבתא למתיבתא, ועכשיו לפי הדרגה שאליה הגיע התבואות שור, הוצרך לבא במיוחד לעולם כדי לינוק בשנתיים הללו חלב מאשה ישראלית כשרה, והיא זכתה לארח את הנשמה הגדולה הזאת בביתה לשנתיים, לאחר תשעת ירחי לידה שהיה חלק ממנה ממש, כמו שאמרו רבותינו “עובר ירך אמו”, ועכשיו כשסיים את התיקון, כבר אין לו מה לעשות בעולם הזה, והוא רץ בשמחה לשוב לצור מחצבתו, ובדברים הללו קבלה האם חיזוק עצום ותנחומים אמיתיים, ודמעתה לא היתה כבר על לחייה.

זכורני כשנפטר בעירנו טבריה ילד בן תשע שנים, והיו אביו ואמו מצוערים מאד, ובפרט שהיה ילד בעל צרכים מיוחדים, ומחמת זה הוריו נקשרו אליו מאד, ובקשתי ממורינו הרב שליט”א לבא לנחמם כי זוהי מצוה שאינה יכולה להעשות על ידי אחרים, ומיד לאחר כחצי שעה הגיע הרב וישב עמהם, וכך אמר, הילד הזה בא לעולם לענינים נסתרים אשר נשגבו מבינתינו, ונשמתו מתוקנת לגמרי ואין צריך לומר עליו קדיש ולא לעשות שום פעולה לעילוי נשמה כי הוא במעלות רמות ונשגבות, והוסיף עוד שליד קברו יקבעו עמוד, ויהיה כתוב בראשו כי זהו “מקום קדוש” וכאן טמון ילד בעל נשמה מעולה, [וכן ציוה רבינו לכתוב ליד מצבת קבורת הילד נחמן שנרצח בשבת קדש בידי משובש], והיה זה להורים למשיב נפש. ועד היום אומר לי אבי הילד שדברי הרב הגבוהים, מהדהדים באזניהם ומחזקים אותם מאד.

בברכה,
יקותיאל אוהב ציון

אולי יעניין אותך גם: 

• איך הגר”ד קוק שליט”א ניחם הורים ששיכלו את בתם הקטנה בתאונה
• הרגשות קודש ופסיכולוגיה תורנית
• האם יש ללכת לרופאים בתקופת ההריון

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט איך הרב קוק ניחם הורים ששכלו את בתם הקטנה הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

אקדים ואומר כי אין כאן הנחיות רפואיות וכו’, אלא הסבר והרחבה לדעת גדולי ישראל שבאופן כללי נמנעים באופן נחרץ מהליכת אשה לבדיקות שגרתיות וכו’ בזמן הריון, יתכן שיש מקרים מיוחדים שהמצב שונה, וכאן באתי לדבר על הכלל, ונושא זה חשוב מאד, כפי שאנו רואים בעין כמה נשים זוכות לשמחה עצומה וכל טוב רוחני וגשמי בשעה שלא מערבות בשר ודם בענין נשגב כזה של הריון ולידה.

והפך … את הקללה לברכה

אפתח במעשה שהיה לאחרונה כאן בעירנו בטבריה, אשה זכתה להפקד בפרי בטן, ושמחתה היתה גדולה, אלא שכרגיל יש בדורינו קליפת עצב שאינה יכולה לראות שמחת אשה בפרי בטנה, וקוראים לנשים השכם והערב לבא ולהבדק אצלם לראות מה מצב האשה ומה מצב העובר וכו’, וכל זה על פי רוב לא מועיל כלל, רק “מועיל” לדבר אחד, והוא להעציב את האשה ולהפר את שלום הבית, גם האשה המדוברת הלכה בתחילת חודש שביעי לבדיקה ואמרו לה שהם רואים משקל נמוך ביחס לזמן העיבור, וכפי הנראה יש כאן איזה חשש תסמונת, וכמובן שפרצה בבכי נורא ולא ידעה את נפשה, כשהגיע בעלה לבקש ברכה ועצה ממורינו הרב דוב קוק שליט”א, אמר לו הרב כי עצה טובה שלא ללכת לרופאים כלל, כי כל בדיקותיהם אין בהם תועלת כלל, ואדרבה יש המון חומרים רעים בכלי הבדיקות שלהם, ולעצם הענין, אמר לו הרב אין כאן שום תסמונת, ואדרבה זה שהמשקל נמוך יחסית, זו בשורה טובה שהלידה תהיה בקלות בעזרת ה’, כי כשהעובר גדול ובפרט בלידה ראשונה, יש בזה קושי גדול לאשה, ושמחו הזוג שמחה עצומה, והאשה קבלה על עצמה שלא לראות את פניהם כלל.

התנאי לברכה בהריון אצל הגר”ד קוק שליט”א

מעשה זה הוא אחד מאלפי מקרים שבאים לרבינו הגדול כמעט יום יום, וכבר ידועה דעת גדולי ישראל שלא ללכת לרופאים בזמן הריון, וכך מורה ובא רבינו הגדול ר’ דוב קוק שליט”א, ופעמים הרבה שבאות נשים לקבל את ברכתו להריון תקין וכו’, הוא אומר שהברכה מתקבלת בשמים אם לא הולכים לרופאים, ובפרט כשבאות נשים בוכות על מה שאמרו להם עתה כי גילו בבדיקות בעיות וכו’, ומתחננות שהרב יתפלל שהכל יעבור בשלום, אומר להם הרב כי התנאי לברכה הוא שיפסיקו ללכת אצל הרופאים, שרוב ככל דבריהם בעניני המעוברות, שקר וטעויות, ובמקום שתהיה האשה שמחה בתשעה ירחים שבהם העובר מקבל ממנה כח וכו’, ובמקום זה הם גורמים שהעובר יקבל מאמו עצבות ודכדוך, ופעם אמר רבינו עובדיה יוסף זיע”א, כי אם היה בידו של הרמב”ם את הכלי הנקרא “אולטרסאונד” הוא היה פועל בזה תחיית המתים, לא כן הרופאים של זמנינו שהם עושים עם הכלים הללו מיתת החיים, שממיתים את החיות והשמחה של המעוברת, וגם מאחלים הרבה בשורות של מות וחולאים בענין העובר.

אין תועלת בבדיקות שיסודם בכפירה

ובאמת אם נתבונן, גם אם ימצאו שם איזה דבר, וכי אנו נציע לאשה לעשות חס ושלום הפלה, הרי ודאי שאיסור זה חמור הוא מאד, [ובעזרת ה’ נרחיב הדיבור בענין ההפלות במקום אחר], ואם כן מה תועלת יש בבדיקה, ומה שלפעמים מוצאים איזה דבר שיש להם אפשרות להועיל, הרי זה ממש אחד לאלף, ואם כן לא שייך לשלוח את כל הנשים למנחשי ניחושים, לשמוע דברי הבל ושיבושים, ולבסוף מתברר שהכל היה כמו עורב פורח, ושום דבר אינו אמיתי. ומי שיתבונן בזה, הלא מאות שנים ילדו אמותינו ואימותיהם ילדים בריאים ושלמים, ולא עלה על דעתם שום חשש, וכל חויית הריון היתה עילאית כי מפתח של יולדת לא נמסר לידי שליח (תענית ב ע”א), ואמרו בעלי רמז כי “לידה” אותיות ליד ה’, רק שבדור האחרון מתרבה נסיון הכפירה של כחי ועוצם ידי, ובמקום השגחת ה’ על העובר, רצונם שתעבור ההשגחה להיות בידי בשר ודם, והכפירה הזאת מביאה עצבות באופן אוטומטי, כי שמחה שייכת רק במקום שמזכירים שם שמים, אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה.

התפלה נחלשת כשהולכים לרופאים

ועוד ידוע שאם באמת יש איזה תקלה עם העובר, הלא אנו מתפללים כל תשעה ירחים שיהיה הוולד בריא וכו’, ועכשיו כבר צריך נס בשביל שיהיה הכל תקין, כי יודעים מהתקלה, וזו מניעה מסויימת לקיבול התפלה, כי בשמים לא תמיד מזכירים מעשה ניסים, וצריך בשביל זה זכות מיוחדת. וכך היה אומר הסטייפלר זיע”א. מה גם שהאדם מצד עצמו ברגע ששומע או רואה חולי ותקלה, כבר הוא קובע בנפשו שהמצב שלילי, וקשה עליו להתפלל מעומק הלב ובאמונה שלמה שהכל יתהפך לטובה, לא כן כשאינו יודע כלום, שבזה תפלתו מעומק הלב ומאמין באמונה שלמה שיתן ה’ שהכל יעבור בשלום ובבריאות. [ויסוד הענין הזה מצאנוהו בשטה מקובצת כתובות קד ע”א בענין התפלה על רבי יהודה הנשיא. ע”ש בדבריו הנוראים].

לכן יש להציע לכל אשה שלא ללכת כלל בתקופת הריונה למקומות הללו, ובפרט סקירת מערכות וכו’ אין לעשותה כלל, וגם בדיקות רגילות שלהם אין בהם ענין, ואדרבה יש ענין להמנע מהם, ואפי’ בדיקת מין העובר ראוי להמנע ממנה.

בברכה,
יקותיאל אברהם אוהב ציון

אולי יעניין אותך גם: 

• איך הרב קוק ניחם הורים ששכלו את בתם הקטנה
• דין קדימה בתרומת כלייה לזקן או לצעיר
• תפילה על חולה קורונה שלא שמר הנחיות

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט האם יש ללכת לרופאים בתקופת ההריון הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.