לרפואת אור העולם החד”ה קוק שליט”א

בעקבות מצבו הרפואי הקשה של רבינו הגדול אור העולם ופלאו ר’ חזקיהו דב הכהן קוק שליט”א, זכינו בס”ד להרים קמפיין עצום לקראת שבת קדש, וכפי שרבינו שליט”א אומר תמיד שהשבת היא מקור הברכה והרפואה, וכלשון חז”ל יכולה היא שתרפא ותרחם.

כמה פעמים כאשר באו עם מקרים רפואיים סבוכים לבקש את ברכתו של רבינו שליט”א, כך אמר לשואלים: אני יכול לברך, אבל אם אין שמירת שבת, הברכה לא תעזור, כי ה”שיבר הראשי” של הברכה מנותק, השבת היא מקור הברכה ובעלדיה שום ברכה לא יכולה לחול…

מוטל עלינו כאחים לדאוג זה לזה ולהיות ערבים באמת אחד לשני, ולפרסם את הקמפיים הזה כדי לעורר כמה שיותר יהודים לשמור את השבת, ואין ספק שהזכויות הללו יעירו את כבוד מרן שליט”א שהוא בחינת השבת של הדור.

לדף הקבלות לכבוד מורינו החד”ה קוק לחצו כאן

יהי רצון שנשמע ונתבשר בשורות טובות אמן ואמן.

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט קמפיין שבת העולמי לרפואת אור העולם החד”ה קוק שליט”א הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

אתה יכול להציל אותי אני קרוב לסכנה…

לפני כמה חדשים הגיע יהודי מ”דימונה”, ואמר בצער למרן אור העולם ר’ חזקיהו דב קוק שליט”א, שאחיו הצעיר מחלל שזה כבר 10 שנים, ואם הרב יעודד אותו וידבר עמו, מסתמא הוא יחזור לשמור שבת, כי הוא מאד אוהב את רבינו שליט”א.

הרב אמר שאינו יכול לדבר כ”כ, וצרידותו ידועה לכל בימים אלו, ועל כן ביקש מתלמידו לדבר אל היהודי מדימונה ולקרבו בעבותות האהבה כאשר הוא יושב ליד רבינו, ואמר רבינו שישתדל להוסיף כמה מילים כפי יכלתו…

 וכך נאמר לאותו יהודי:

דוד ישראל היקר… הרב קוק יושב כאן והוא מנוע מלדבר בגלל בעיה בגרון והוא גם חלש מאד… הרב מוסר לך ד”ש חם…

אתה “דוד מלך ישראל חי וקיים”… דוד זה יום שבת, הוא שבע… תהלים של דוד המלך שייכים ליום שבת…

כאן הוסיף רבינו שליט”א לומר לו, אתה יכול להציל אותי בפועל על ידי שמירת השבת שלך…

תשמור את השבת ויהיה לך אך טוב וחסד… 

אתה “חמודי”… חמוד”י זה ראשי תיבות “דוד מלך ישראל חי וקיים”.

וחייך רבינו שליט”א בהנאה וקורת רוח.

חברים יקרים, כמה וכמה פעמים חזר רבינו שליט”א בשנתיים האחרונות על המילים “אני בסכנה”… “אני קרוב להיות מסוכן”… לא הפנמנו את הדברים כל כך… והנה זה כחדש ימים שרבינו שליט”א מוטל על המטה בחוסר אונים ואיך נוכל לראות בצערו ולשתוק, עלינו להפעיל את כל הכח שיש בידינו מתוך מאמץ עילאי של חזרה בתשובה וקירוב לבבות לאבינו שבשמים, ובמהרה נראה באורו הגדול מתוך בריות גופא ונהורא מעליא אמן כן יהי רצון.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט הרב ח”ד קוק מטבריה מדבר אליך: אתה יכול להציל אותי בשמירת שבת שלך הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

שאלה: יש לנו במשפחה חולה מסוכן מאד, אנחנו עושים עבורו כל השתדלות אפשרית, הן בפן הרוחני והסגולי, והן בפן הגשמי ע”י רופאים ורפואות, ונודע לנו לאחרונה שיש אפשרות להמשיך רפואה על ידי מכירת המחלה לגוי, ודבר זה נראה לנו זר ומוזר, [ויש שאמרו שהוא גם בגדר אכזר], איך אפשר לעשות מקח וממכר בחולי הבא מן השמים, והאם בכלל חל מקח על דבר “מופשט” כגון דא, נבקש לקבל בזה את דעתו של מרן ר’ חזקיהו דב הכהן קוק שליט”א.

לכל לראש “אמונה חיה”

א. לכל לראש דע לך שכל פעולה שנעשית לרפואת החולה, אין לה משמעות ותקף אלא אם כן נעשית ע”י אמונה בחי העולמים, וזה דבר ששמעתי מפי מורי אור העולם מהרח”ד קוק שליט”א פעמים רבות, שאפילו דברים שאין להם מקור ברור, אם האדם עושה את הפעולה מתוך רגש אמתי של אמונה, יש בידו כח להועיל הרבה יותר מאחרים שעושים פעולות שיש להם מקור אך בלי כונת הלב ואמונה חיה, כי כל לבבות דורש ה’, והמאמין בחי העולמים זורע ומצמיח ישועות.

ב. ואציין לדוגמא מה ששאלתיו לפני ג’ שנים לערך אם יש מקור למה שאמרו כמה צדיקים לעשות טבילה מיוחדת במקוה עבור הנפטר, ואמר לי, אמנם זה לא כתוב בקדמונים, ושמא גם אין לזה מקור בספרים האחרונים, אבל ה”אמונה” היא עיקר המקור, אם פעולתך נובעת מתוך אמונה, הרי שהפעולה היא ידות הכלים של האמונה, וממילא בודאי יש תועלת בכל דבר שתעשה. [וזו אי”צ לפנים, שכל העסק בסגולות וענינים, אין לו מקום אלא לאחר שכבר הושלמו הדברים המוכרחים והנחוצים, כי מה יועיל לאדם עסק בסייגים כאשר אינו מקיים את עיקרי הדינים].

דברי רבינו יהודה החסיד זיע”א

ג. ובשאלה שלפנינו המקור בספרות התורנית לענין זה הוא רבינו יהודה החסיד בספר חסידים (מרגליות, סימן תמה), וז”ל, מעשה בנכרי אחד שהיה יושב ועצב, אמר לו חבירו, למה פניך זועפים, אמר לו, שראה בחלום שהיה רוכב על סוס אדום והסוס אצל בהמה טמאה, ואמר לו חבירו זהו שימות מהרה [וירכיבוהו] במיטה, אמר הפותר, אם יתן לו לשתות ויקנה חלומו ממנו, אמר לו על מנת כן אתן לך שיהא חלומי מכור לך, וקיבל עליו, ונתן לו לשתות ומת פותר החלום ביום השני. עכ”ל. עוד סיפר בס”ח שם: אחד היה חולה עד מות, והיה אחד מתלוצץ, אמר לו תקנה לי החולי שלך תן לי כך וכך, אמר לו אתן לך, מיד עמד החולה, וזה חלה ומת. עכ”ל. והובאו דבריו בס’ זבחי צדק (סי’ קטז ס”ק פח), ובכה”ח סופר (יו”ד שם ס”ק קמ, ובאו”ח סי’ רכ ס”ק יט).

סמכות ותקף דברי ספר חסידים

ד. הרי לפנינו מבואר באר היטב בדברי חד מן קמאי רבינו יהודה החסיד שיש מציאות למכור חלום רע או חולי רע, ואמנם ידוע שבספר חסידים יש כמה דברים מחודשים שלא נמצאו בשום מקום, וגם כמה אזהרות שכתב בספרו ובצואותיו הידועות, יש שאינם חוששים להם כלל, וכבר אמרו בפסחים (קי ע”ב) כללא דמילתא כל דקפיד קפדי בהדיה, ודלא קפיד לא קפדי בהדיה. [ועמש”כ בזה בתשו’ אחרת בס”ד]. מ”מ מצאנו מקור ברוך וברור לשמועת העולם, וידעתי גם ידעתי שיש רבים שעשו כן ולא עלתה בידם, הלא ברור שהסתר פנים איכא אפילו בדבר הכתוב בתורה שהוא המציאות הכי ברורה שיש בעולם, וכגון צרעת למספרי לשוה”ר וכו’, והדברים עתיקים וידועים לכל, אך זה ברור שאם הדבר נעשה ע”פ הוראת צדיק מקודש, ועושים זאת באמונה חיה, שבודאי יש כח עליון בדבר להשיב נפש.

מקורות וביאורים לדברי ר”י החסיד

ה. ויסוד ושורש הענין למכור את החולי לגוי כמדומה שהוא ממה שאמר ישעיהו (מג, ד) “מֵאֲשֶׁ֨ר יָקַ֧רְתָּ בְעֵינַ֛י נִכְבַּ֖דְתָּ וַאֲנִ֣י אֲהַבְתִּ֑יךָ וְאֶתֵּ֤ן אָדָם֙ תַּחְתֶּ֔יךָ וּלְאֻמִּ֖ים תַּ֥חַת נַפְשֶֽׁךָ”, וע’ בעובדא דרבי אלעזר ורומאה בברכות (סב ע”א), ובירושלמי שבת (פ”ו ה”ט), וכן אמר אדונינו דוד המלך בתהלים (מז, ד) “יַדְבֵּ֣ר עַמִּ֣ים תַּחְתֵּ֑ינוּ וּ֝לְאֻמִּ֗ים תַּ֣חַת רַגְלֵֽינוּ”, ופרש”י שם, “יתן דבר בעובדי כוכבים תחת נפשנו – להיות חמתו מתקררת בהם ואנו נצולים, כענין שנא’ (ישעיה מג, ג) ונתתי כפרך מצרים” וגו’. ע”כ. ובמכילתא דרבי ישמעאל (פ’ משפטים, מסכתא דנזיקין פרשה י) איתא, חביבין ישראל שנתן הקב”ה אומות העולם כפרה תחת נפשותיהם שנא’ (שם) נתתי כפרך מצרים כוש וגו’, מפני מה (שם ד) מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשיך. ע”כ. ובזה יש לפרש בס”ד [בפן נוסף את] נוסח התפלה “מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה”.

ו. וכן ידוע מה שביאר הרה”ק מהר”ם מפרימשלאן זיע”א בלשון רבי חנינא בן דוסא בתפלת החולים “זה חי וזה מת” (ברכות לד ע”ב), דלכאורה צ”ב בשלמא מה שאמר “זה חי”, שאיש טוב זה ואל בשורה טובה יביא, אבל מה אמר “זה מת” צריך בירור על מה זה, הלא יש כאן פתיחת פה לדבר שאינו טוב, ולמה לא ישתוק בשב ואל תעשה, וביאר בזה דבר נפלא בהקדים דברי חז”ל במו”ק (טז ע”ב) שהקב”ה גוזר גזירה והצדיק מבטלה, ויש כח ביד הצדיק להעביר את רוע הגזירה שנחתה על האיש הישראלי אל גוי אחר, וע”י שהגוי ימות יצא היהודי לחיים טובים ולשלום, והיינו “זה [היהודי] חי וזה [הגוי] מת [תמורתו]. ויש בזה עובדא נפלא של מהר”ם הנ”ל עם הגאון בעל ישועות יעקב ובנו הגרמ”ז. וראה בס’ “דעת זקנים” (ב”פרקא דרבי מאיר”), ובס’ דברי מאיר עה”ת (פ’ עקב). וכעת אכמ”ל.

ז. וענין זה הוא כעין מנהג קדמון של הכפרות שמסובבים התרנגול על האדם ואומר זאת חליפתי זאת תמורתי זאת כפרתי, ובא גבר תחת גבר כנודע, וה”נ גויי הארצות אשר הם המה גדר הממצע בין אדם המדבר [שהם מדברים בפועל כדיבור של ישראל, אך תוכן הדיבור של האיש הישראלי הוא “ודברת בם” ולא בדברים בטלים (יומא יט ע”ב), ובהם לא שייך דיבור של תורה כמ”ש (סנהדרין נט ע”ב) גוי העוסק בתורה חייב מיתה], וכמאמר יחזקאל (כג, כ) “וַֽתַּעְגְּבָ֔ה עַ֖ל פִּֽלַגְשֵׁיהֶ֑ם אֲשֶׁ֤ר בְּשַׂר חֲמוֹרִים֙ בְּשָׂרָ֔ם וְזִרְמַ֥ת סוּסִ֖ים זִרְמָתָֽם”, ומצאנו השלכות הלכה למעשה בעניני אישות וכו’, מצד בחינה זו של בהמיות בגויים. וכעת אכמ”ל בציונים.

ח. ואיתא בשבת (סו ע”ב) ואמר אביי, אמרה לי אם, לחום המעיק על האדם מידי יום – יקח צרוף חדש וילך לבריכות שמייבשים בהם מים לייצור מלח, וישקול מלח כמשקל אותו הזוז, ויצרור את המלח וישימו את הצרור תחת גרונו, כשהוא תלוי בציצת שערו. ואם לא יכול לעשות כן, ישב על פרשת דרכים, וכאשר יראה נמלה גדולה שנושאת משהו, יקח את הנמלה וישים אותה בשפופרת של נחושת ויסתמנה בעופרת, ויחתום אותה בששים חותמות. [וכתב רש”י לאו דוקא ששים, אלא שיסתום אותה בסתימות רבות מכל הסוגים, משעוה ומזפת ועופרת וטיט, האחת על השניה], וינענע את הנמלה שבתוך השפופרת וישאנה, ויאמר לה לנמלה, המטען שאת היית נושאת אני אטען, והחולי שאני טוען יהיה מעתה טעון עלייך, ובזה יסור ממנו החום. והג’ מאונגוואר מהרמ”ק זצ”ל אמר שמצאנו כאן מקור נכבד בדברי חז”ל לסגולת העברת החולי.

עדויות החיד”א ומהרח”פ על דברי ס’ חסידים

ט. וכתב גאון עזינו החיד”א בהגהותיו “ברית עולם” ע”ס חסידים שם: מוכר חולי או חלום הקונה יכנס במקומו, רבינו ז”ל כתב מעשים על זה ע”ש, וגם אני שמעתי מאדם גדול שראה בעיניו גוי שמכר החולה [לגוי את מחלתו] והמוכר נתרפא והקונה תיכף נלכד בחולי רחמנא ליצלן. עכ”ל. וכ”כ הגאון מהר”ח פאלאג’י זיע”א בס’ “נפש חיים” (מע’ ח אות מב) וז”ל, חלום וחולי רע מי שמוכרו לאחר יכנס במקומו כמ”ש ספר החסידים וכו’, וגם אני שמעתי דהוה עובדא באחד שהיה חולה בחולי אבעבועות, ומכר החולי לאחד, ונתרפא החולה ורפואה ל’ו עלתה, ואחר זה נכנס הלוקח במקומו ונפל למשכב “אך זה חולי” (ירמיהו י, יט), וע”ז נאמר (קהלת ה, ה) “אל תתן את פיך לחטיא את בשרך”, רחמנא ליצלן מהאי דעתא. עכ”ל. וכן הביא עדות דומה לזה בס’ “יוסף אברהם” (פ’ מקץ, עמ’ רכא בדפו”ח).

הנהגת חכמי ישראל בהצעה זו

י. ובמשך הדורות האחרונים שמענו עדויות על כמה וכמה מגדולי וצדיקי ישראל שלפעמים היו מציעים למכור מחלה לגוי, וכן היה נוהג הרמ”מ מלעלוב כמ”ש בס’ “משה איש האלהים” ח”א (עמ’ שלה), וראה מעשה פלא בענין זה עם האדמו”ר מספינקא זיע”א בגליון “נחלי אמונה” (כרך י”ד, עמ’ לב). וזה ידוע לכל הבאים בשעריו של מרן שר התורה הגר”ח קניבסקי זיע”א שלפעמים היה מציע לעשות כן. ואני הייתי נכח פעם אחת שבא יהודי לספר למרן הגר”ד קוק שליט”א אודות מחלת אשתו, ואמר לו רבינו שליט”א, “תמכור את זה לערבי”. [תיעוד הדברים שמור במערכת מסיבות ידועות ולא ידועות]. וראה עוד בהגהות “מקור חסד” ע”ס חסידים. ומסתברא מילתא שאם עושים כן בהוראת חכם הגון וקדוש בתורת ידא אריכתא שלו, הרי שנוסף כח המשלח בפעולת השליח וכדכתיבנא לעיל (שלהי אות ד).

יא. וראיתי להגאון אדמו”ר מאונגוואר בשו”ת “משנה הלכות” חי”ב (סי’ תעא) שנשאל אם יש בדבר מה שאומרים העולם שאפשר למכור חלומו או מחלתו לעכו”ם, או שהוא בכלל לא תנחשו, או מעשה טפשות בעלמא. וכה השיב: דע לך ידידי כי דבר זה לא דבר ריק הוא, והוא מבואר בספר חסידים וכו’, ומיהו לפענ”ד דלישראל אסור למכור לו חולי דעבר א”לפני עיור” וכו’ אם ענוש יענש, ואדם אסור לחבול בעצמו, ולעכו”ם שרי ומצוה איכא. עכ”ד. וכן העיר בס’ “ארון הברית” (עמ’ קפג) שיש להזהר לא לעשות עסק כזה עם יהודי אפי’ רשע. ע”ש. והרבה יש להרחיב ע”ד הרב משנ”ה הללו, ובפרט בסוגיא דהכחשת גוי עבור חיי איש ישראל, ובסוגיא דמורידין ולא מעלין, ובעיקר תלוי הדבר בגדר כחה של סגולה זו. ואתה תחזה.

מעשה רב עם הגר”ח קניבסקי זיע”א

יב. וכתב אלי ידי”נ הגר”י פראנקו שליט”א, כד הוינא טליא ראה ראיתי מעשה כזה במוצ”ש הגדול [דשנת תשע”ג כמדומה] שהגיע אברך אצל הגרח”ק וסיפר שאשתו מעוברת ואמרו להם שבאולטרסאונד רואים שיש לו בצקת בגרון ומסכן אותו ואת אמו, והשיב הגר”ח, שימכרו לגוי, ובאותו השבוע שחו אחריו מעשה כזה ממש שסיפרה רבנית ע”ה, ומיד קפצו על ההזדמנות ושאלוהו מה יועיל למכור, וענה שהלא זה חמץ… בצקת… וכזאת ממש סיפר ידיד נפשי הרה”ג ר’ גדליה הוניגסברג שליט”א על אחד שניצל מחולי הבצקת בריאות [וכן ברגל] ע”י עצת הגרח”ק כהנ”ל. [ועמש”כ בבירור עובדא זו ידידינו הרה”ג ר”ח מלין שליט”א בס’ לשוח בשדה (הערה תק”צ). וראה עוד בס’ “אוצר פלאות התורה” (שמות, עמ’ שטו) שיש נוהגים לכתוב בקביעות בשטר מכירת החמץ שמוכרים כל המחלות לגוי]. ועמש”כ באריכות בשו”ת “מרכבות ארגמן” ח”ז (סי’ לט).

יסוד חדש לכח הרפואה ע”י מכירה לגוי

יג. בעקבות העובדות הנ”ל על מהרח”ק זיע”א, עלה בדעתי מקור נפלא לדברי ר”י החסיד בענין מכירת המחלה לגוי, דהנה “חמץ” ר”ת “חלאים מחלות צרות”, ונקדים עוד שה”חמץ” הוא בחי’ “מצרים”, ואתרא דמצרים הוא מקור המחלות, וכמ”ש (שמות טו, כו) “כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה’ רפאיך”, [ועמש”כ במק”א בשם רבינו שליט”א אודות נגיף ה”קרונה” שלא היה במצרים כיון דהוי מעשה ידי אדם], וה”מצה” היא בחי’ “יציאת מצרים”, וכדחזינן שלא הספיק בצקם להחמיץ כי גורשו ממצרים וע”כ אכלו מצות, והמצה היא לחם הרפואה כמ”ש בזהר הקדוש (פ’ תצוה, דקפ”ג ע”ב), ונמצא ע”י מכירת החמץ מוכרים גם את כל המחלות, [ולפי”ז י”ל דהמכוין זאת בביעור חמץ מבער כבר אז את כל המחלות, ואין להזדקק למכירה עבור סגולה זו, ובפרט אם ישאיר חמץ בעין בשביל זה שנכנס בפרצות ידועות. ואכמ”ל]. ולעת עתה קנצי למילין הכא באות י”ג הרומזת לי”ג מידות של רחמים, ואל שדי יתן לנו רחמים אכי”ר.  

נספח

תרומת ימים ושנים – יהודי עבור יהודי

עד עתה דברנו בענין מכירת חולי לגוי, ויסוד הענין הוא אם שייך להעביר חולי וחיים מזה אל זה, ואכן עוד הרבה יש לפלפל בזה וכפי שכבר ידוע מה שדנו אי שייך מכירת גן עדן או גיהנם, וידוע עובדא דאחד שביקש למכור לחבירו חלקו בעורו של לויתן, ונקשר ענין זה גם בסוגיית שותפות יששכר וזבולון, וידועים בזה סיפורים נפלאים וכגון בבי דינא דמהרש”א וכו’. והזמן קצר מלהכנס לעומק ענינים הללו אשר גם בהם יש להעמיד יסודות איתנים, ועוד חזון למועד בל”נ, רק זאת אביא בכאן כמה עובדות מרתיתות בענין של מסירח חיים עבור חולה, וידעתי גם ידעתי שיש עוד כמה וכמה עובדות להביא בענין זה וכתבתי מעט לדוגמא, ואתה תחזה מה שיש לפלפל גם בסוגיא זו, תן לחכם ויחכם עוד.

בס’ “בשבילי ראדין” (עמ’ 250) יסופר: בשנת תרפ”ח חלה החפץ חיים מאד ונשקפה לו סכנת חיים, בישיבה הרבו בתפילות ותחנונים לרפואתו, הרב מרדכי לונדינסקי אשר היה מקורב לח”ח מצד עצמו ומצד הקרבה של אביו ר’ משה אל הח”ח, חש צער גדול, וחשב בלבו מה עוד הוא יכול לפעול לרפואתו של הח”ח, לאחר מחשבה החליט ללכת לבהכנ”ס ואמר תהילים מעומקא דלבא כל הלילה, לפנות בוקר פתח את ארון הקדש ואמר, רבונו של עולם, כלל ישראל צריך את הח”ח, אני תורם חמש שנים משנותי לרפואתו והחלמתו של הח”ח, סיים את דבריו עזב את בהכנ”ס והלך לביתו…

איש לא ידע על תפילותיו, ואיש כמובן גם לא ידע על תרומת חמש השנים שתרם לח”ח, כעבור מספר ימים חלה הטבה במצבו של הח”ח, הוא התאושש ושב לאיתנו. ר’ מרדכי נכנס לח”ח, הח”ח פנה אליו מעצמו ואמר לו, מרדכי, תפילותיך נתקבלו, אמנם אל תדאג על השנים שנדבת, ממך זה לא יחסר… הוסיף הח”ח ואמר, אתה תחיה לא פחות משנותי היום… הבחור מרדכי לונדינסקי התפעל עד למאד ממשמע אזניו, בראותו בחוש כיצד הח”ח ידע את שעשה לבדו בבהכנ”ס באישון ליל, ר’ מרדכי נצר את הסיפור בלבבו ולא סיפרו לאיש מלבד לבניו, באומרו שאין רצונו בפירסום הסיפור, ורק בעת הלוייתו יסופר ענין זה כדי שידעו מי היה הח”ח…

אכן ברכתו של הח”ח לר’ מרדכי לונדינסקי נתקיימה במלואה כשנפטר קרוב לתשעים, ר’ מרדכי כה בטוח היה בברכתו של הח”ח, עד שכשבנו אמר לו כי חלומו שיזכה שר’ מרדכי יסדר את הקידושין אצל כל בנותיו, השיבו ר’ מרדכי, יש לי ברכה של הח”ח, וכל זמן שאינני בגיל של הח”ח הכל יהיה לטובה בעזהי”ת…

והנה לפנינו מעשה נורא שמסופר ע”י הרמ”א שטרן בס’ המוסמך “הכל לאדון הכל” (עמ’ 299), כשהיה אבי [הרי”ט ליפמן שטרן, חתנו של הרי”י הרמן] בן 26 בלבד, חלה במחלה כליות קשה, פרופסור לב, אחד מהטובים שבמרכז הרפואי במנהטן שלח את אבי לאישפוז בבית חולים, באותם ימים לא היה מדע הרפואה מפותח כמו בימינו, והשתלות שבכוחן להציל חיי אדם לא נערכו, זמן קצר לאחר שאבי אושפז, באחד מביקוריה של אמי אצלו, אמר לה הפרופסור, “צר לי לומר לך זאת, אך לבעלך נותרו רק שבועות ספורים לחיות, לא נותר דבר שנוכל לעשות למענו, אני מציע לך לקחת אותו הביתה”…

דבריו של הרופא שברו את לב אמי, היא כמובן שיתפה את חמיה ר’ יוסף [שטרן, אביו של רי”ט] וסיפרה לו על התחזית הנוראה של הרופא, סבי שלח מברק אל רבו ה”חפץ חיים” ושאל אותו, “רבי, האם אפשרי לתרום שנות חיים כדי להציל חיי אדם אחר, אני אדם בריא בן 65, ואני מוכן לתרום את השנים שעדיין נותרו לי לבני, ולקבל על עצמי את מחלתו”, החפץ חיים השיב בחיוב, והנחה את סבי כיצד ליישם זאת, זמן קצר לאחר מכן חלה סבי, ואילו כליותיו של אבי החלו לתפקד כראוי, חדשים אחדים לאחר מכן נפטר סבי ר’ יוסף, ואבי החלים לחלוטין וחי עוד 31 שנה, משמעותו של דבר היא, שלולא תרם סבי את השנים שנותרו לו, היה חי עד גיל 96…

ובספר “ר’ אלה'” לתולדותיו של הגה”צ מהר”ר אליהו לאפיאן זיע”א [בציוני דרך לחייו של ר’ אלה’ שנכתבו בראש הספר] כה כתוב: בשנת תר”צ נפל [ר’ אלה’] למשכב, הרבנית העתירה בתפלה להקב”ה, לרבי אליהו יש עוד תפקיד בעולם, אם גזירה היא, קחני נא תחתיו, רבינו אכן קם מחוליו וזכה לאריכות ימים, הרבנית נפטרה בשנת תרצ”ה, כל הבנים מלבד בן אחד באו לשבת שבעה בלונדון ונותרו שם, מן השמים סובבה יד ההשגחה שעל ידי זה ינצלו מגיא ההריגה. וידוע שהג”ר סלמאן מוצאפי נתן 5 שנים מחייו לרבו הגאון המקובל מהר”ר יהודה פתיה זיע”א. וכעין זה מפורסם שאמרה הרבנית מרגלית יוסף ע”ה בעת שחלה בעלה מרן עטרו”ת מהר”ר עבדיה יוסף זיע”א, והיא הלכה למנוחות והוא נותר עוד שנים רבות להנהיג את כלל ישראל.

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט מכירת מחלה לגוי, האם יש כזה דבר? איך זה עובד? ומה המקור לכך?! הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

משחר נעורי יש לי זיקה מיוחדת לחזקיהו המלך

לפני כשנה אמר לי רבינו שליט”א [בהיותו מסובל ביסורים לאחר ניתוח קשה במפרק הירך] בזה הלשון:

כבר משחר נעורי יש לי זיקה למושג “חזקיהו המלך”…

מגיל קטן כבר חזקיה היה אצלי משהו…

היום אני מדבר הרבה על פרק לח בישעיהו ששם רפואת חזקיהו, ואני אומר לכולם שהפסוקים שם הם שורש הרפואות…

בנעורי לא היה לי עדיין את הפרטות הזאת של פרק לח… אבל הרגשתי זיקה אליו…

ואמרתי לפני מרן שליט”א שבמגלה (ה ע”ב) אמרו על חזקיה ה”אמורא” [שחי בזמן המעבר שבין התנאים לאמוראים, (ע’ ב”ב עה ע”א, ורש”י חולין קו ע”א), ומסתמא יש לו קשר רוחני לחזקיהו המלך] שהיה קורא את המגילה בטבריה בי”ד ובט”ו [מחמת “ספק” שהוא גימטריא “עמלק”], והרי קריאת המגלה היא מחיית המן עמלק שנאמר בו (שמות יז, טז) “כי יד על כס יה מלחמה לה’ בעמלק”, ומרומז בפסוק זה הענין של י”ד אדר וט”ו באדר [גימטריא ט”ו], ולכן נקרא חזקיה מלשון חזק י”ה, שעושה בירור וחיזוק – היפך עמלק שמבקש להכחיש את שם י”ה כידוע… [וכפי שרמזו בסוד “כי בחר ה’ בציון אוה למושב לו”, שהאות א’ משלימה ל”כס” שיהיה הכסא שלם, ואותיות “וה” משלימות לשם “יה” להשלימו להוי”ה].

הלא מעתה מתבאר הענין שהרי גם רבינו שליט”א מסר נפשו לטהר את טבריה מקליפת עמלק שבקשה לצנן את קדושת השבת והצניעות וכל עניני כבוד התורה בעיר… ומתפרש היטב השורש הרוחני לכל זה מכחו של “חזקיה”… שהוא בודאי נקשר בקשר עליון עם חזקיהו המלך.

והגיב רבינו שליט”א בהתפעלות מסויימת, אלו דברים חדשים שיש לחשוב עליהם… אבל איך שלא יהיה, גם לרבי יוחנן [מחבר הירושלמי, ראש לכל האמוראים, מייסד הישיבה בטבריה] יש לי קשר עכשיו… עם חזקיה כבר משחר נעורי… [וכשבאתי לטבריה מסרתי נפש אחרי שנים רבות על הציון של רבי יוחנן האמורא… שהכל היה שם שומם, וכעת הושבנו ישיבה על קברי האמוראים ובראשם רבי יוחנן…], והרי “חזקיה ורבי יוחנן” קשורים תמיד בתורת “רב ותלמיד” כפי שידוע בכל הש”ס… [וע’ שבת (קיב ע”ב) שנסתפק חזקיה בהלכה, והוכיח לו רבי יוחנן ממשנה במסכת כלים, וקרי עליה חזקיה “לית דין בר אינש”, ופרש”י “אלא מלאך”].

והנה ידועה מאמר חזקיהו המלך לישעיהו הנביא (ברכות י סע”א) “בן אמוץ כלה נבואתך וצא, כך מקובלני מבית אבי אבא, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים”…

וראה זה פלא כי “חדה” ר”ת “חזקיהו דב הכהן”, ועליו נרמז שאין להמנע מן הרחמים, ובפרט שהראנו השי”ת עמו נסים ויצא מגדר סכנה, ועיקר התפלה היא לחזקו שיקום ויתהלך בכח גדול כבימי עלומיו, ויבואו פקודות המח בגאון אל כל רמ”ח ושס”ה, אמן כן יהי רצון. [ועמש”כ סוד נפלא בזה בביאור “ידקר בחרב” של פטירת רבי בכתובות (קד ע”א). ואכמ”ל כעת].

נסיים כאן בנוסח הידוע מפי קדשו של מרנא שליט”א “דעני לחזקיהו מלך יהודה בחלותו על ידי ישעיהו הנביא ענינן”.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט תיעוד מרגש: מרן הרב חזקיהו דב הכהן קוק שליט”א – “כבר משחר נעורי יש לי זיקה לחזקיהו המלך”… הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

מרן ר’ חזקיהו דב הכהן קוק שליט”א

שח מרן אור העולם רח”ד הכהן קוק שליט”א:

כמו עני שזוכה ברגע אחד באיזה דרך כלשהי במליון שקל ונעשה עשיר ברגע אחד… לפני רגע היה עני גמור וברגע אחד נעשה עשיר גמור… ואת זה אתה מבין ומקבל בשכל שלך, כך גם מצב החולי אין בו שום חזקה… ובידו יתברך שמו להפוך את החולה לבריא ברגע אחד… ואין מעצור בידו מלהושיע…

האדם נוטה לחשוב שבכדי לצאת מן החולי דרוש פרק זמן ארוך או קצר והכל לפי רמת החולי, אך המתבונן בקושטא באמונת השי”ת יראה שהכל יכול להיות בין רגע אחד… והאמונה הפנימית נצרכת כאן למאד מאד…

[א”ה, והיינו דחזינן בנוסח ברכת יותר “זורע צדקות מצמיח ישועות”, וגם בתפלת ח”י חזינן סמיכות ברכת “ברכינו” של הפרנסה ל”רפאינו”, וסמיכות זה ללמד על הענין הנ”ל יצאה, וכמדומני שעל זה נסובה שיחת רבינו שליט”א המצורפת בזה בהסרטה].

וכבר סיפר רבינו שליט”א כמה פעמים, שהיתה תקופה ארוכה שלא יכל ללכת על רגליו והיה משתמש בכסא גלגלים, וכמה מגדולי הרופאים בשרו לו שלא תהיה לו ארוכה על פי טבע, [ויש שאמרו לו שאם לא יכרתו את רגליו מיד אזי לא יחזיק מעמד בעולם הזה], ובפתע פתאום יד ה’ הרימה את רגליו בבחי’ “עליה לרגל”, ונתקיים בו “רגלי עמדה במישור במקהלים אברך ה'”.

עוד הוסיף רבינו שליט”א, להזכיר אותי בתפלה ובמי שבירך זה לא מספיק… יש הרבה שמזכירים… וזה כעין טופס לקוני שרגילים לומר מידי יום… העיקר הוא להתפלל מתוך עומק של תפלה ומחשבת האמונה וכו’, רק תפלה שמרוממת את המתפלל יכולה לרומם גם את החולה. והדברים ארוכים ועתיקים, תן לחכם ויחכם עוד.

יש כמה מחשבות והרהורים שמהם האדם יכול להגיע לעומק התפלה [מלבד הענינים הידועים של סור מרע ומחשבת דביקות רצופה כולי יומא עד כמה שאפשר לכל אחד בראוי לו, וכן הידיעה הברורה שאת חלינו הוא נשא וכו’], והראוני כעת מחשבה עמוקה נוקבת נוספת בענין זה וכדלהלן…

כאשר הספיד מרן הגה”צ הגר”ש ברעוודה זצ”ל את גאון הדיוקים בגמ’ ובראשונים ובעומק הפשט מהר”ר נחום פרצוביץ זצ”ל, ביאר בהספדו מה שכתוב “ואבדה חכמת חכמיו” – שגופו של החכם נמצא איתנו – אך העונש שלא נוכל לקבל ממנו כלום, [שנעשה בבחי’ “שברי לוחות” ואין לו יכולת להשפיע עלינו].

והדברים חלים על מצבנו בשבועות האחרונים בקשר למורינו צדיק יסוד עולם שליט”א, שעיקר סיבת חוליו של הרב הוא עונש לנו על עוונותינו, ולא רק הענין הסגולי שבדבר שצדיק יסוד עולם סובל עבור הדור.

בינו זאת חברים יקרים [והכותב בראש כולם] להתעורר בתשובה שלמה בכל מה דאפשר לן, ולהעמיק בתפלה אמתית עבור מרנא החסיד שבכהונה שליט”א ואין צורך להכביר במילין כמובן.

מצורף קישור להספד ב”קול הלשון”, העיקר לדידן מדקה 19 עד 30

https://www.kolhalashon.com/he/regularSite/playShiur/1033358/-1/0/false

לבקשת רבים מצ”ב גם תיעוד ממסמך של הראי”ה קוק זיע”א עם תוספת השם “יחזקיהו”.

בברכה רבה
יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט מרן הרב חזקיהו דב הכהן קוק שליט”א – “אני יכול להיות בריא ושלם ברגע אחד”… הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

עבור קדוש ישראל

רבינו חזקיהו דב הכהן קוק שליט”א

בעקבות מצבו הרפואי של מרן עיני כל ישראל רבי דב הכהן קוק שליט”א נועצנו יחד בניו ותלמידיו על ההצעה להוסיף שם לרב, וזאת על פי המבואר בר”ה (טז ע”ב) ששינוי השם הוא אחד מן הדברים המקרעים גזר דינו של אדם.

לפני ד’ שנים כשנסובה השיחה בעניני שמות בני ישראל, אמר לי רבינו שליט”א, אם כבר אני נקרא “דב” אזי עדיף שיקראו לי “ברוך דב”, ובשנה האחרונה התבטא בפני ידידי תלמידו הרא”ז שליט”א שרצונו עז להקרא “חזקיהו”, ולאחרונה ממש אמר לתלמידו ידידינו הרב ישראל בלישה שליט”א שהשם “דב” הוא קצר מדאי… [ראה ב”נספח” להלן הצעה לביאור כוונת דברי רבינו שליט”א].

החלטנו בעצה אחת להציג את השאלה קמיה מרן הגה”צ ר’ דן זאב הלוי סגל שליט”א, המיודד עם רבינו שליט”א ידידות עתיקה בת עשרות שנים, ורבינו שליט”א התבטא עליו כמה פעמים שהוא “החבר הפנימי” היחיד שנשאר לו… ושהוא “המשגיח של הדור”…

אמש [ליל י”ט סיון תשפ”ו] לאחר ששטחתי בפני המשגיח שליט”א את מצבו של רבינו שליט”א, אשר ב”ה יצא מכלל סכנה, אך עדיין חולשתו קשה מאד, וכולנו מיחלים לחיזוק המוחין שלו במהרה ממש, באופן של קפיצת הדרך כראוי לו, ובלא שום צער הנפש של ביטול תורה ותפלה וכו’, ולאחר מחשבה אמר רבינו המשגיח שליט”א שמכאן והלאה יקרא שמו “חזקיהו דב הכהן בן שושנה”, ועל אתר בירכו בשם זה, וסיים בבטחה, שבקרוב נזכה לראותו בריא ושלם.

הערב (ליל כ’ סיון) דברה הרבנית לאה קוק תליט”א, אשת מרן שליט”א, עם אביה מרן הגר”י זילברשטיין שליט”א, וקבלה את ברכתו לענין כאשר הוא מצטרף לדבריו של מרן המשגיח שליט”א.

ביאור שייכות שם “חזקיה” לרבינו שליט”א

הדבר ידוע לכל באי שעריו של רבינו שליט”א אשר הוא מדבר הרבה על פרק ל”ח בישעיהו ששם שורש רפואת חזקיהו המלך, ומציע לכל הבאים לבקש ברכה בעניני חולי לומר את הפסוקים מ”מכתב לחזקיהו בחלותו” עד סוף הענין בפסוק “ה’ להושיעני ונגינותי ננגן כל ימי חיינו על בית ה'”, וכעת תוספת השם חזקיהו לרבינו שליט”א היא בבחי’ מה שאמרו בבראשית רבה (פרשה נג סי”ד) “יפה תפלת החולה על עצמו”.

והנה איתא בסנהדרין (צד ע”א) ביקש הקב”ה לעשות חזקיהו משיח, וסנחריב גוג ומגוג, אמרה מדת הדין לפני הקב”ה, רבונו של עולם, ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך – לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך – תעשהו משיח? וכו’. ע”ש.

לא פעם שמעתי ממרן שליט”א, שמרן הראי”ה קוק זיע”א ידע כל החכמות והכל היה בו חוץ מאומנות השירה – שלא היה לו “פרק בשיר”… וזאת רגיל רבינו שליט”א לספר על אודות ראשית הקשר של הרב הנזיר זצ”ל עם הראי”ה כאשר היה סטודנט בבאזל ושמע את קולו של הראי”ה בברכות השחר, ואמר “מצאתי לי רב”, ומדגיש רבינו שליט”א שזה קול הקדש, כי לראי”ה לא היתה שום נעימות מוזקלית בקולו…

ופעם אחת אמר רבינו שליט”א דבר פלא, שהזמר הפלאי “שלמה קרליבך” הוא ניצוץ נשמת הראי”ה קוק זיע”א ובא לעולם להשלים את חסרון השירה הנ”ל.

רבינו שליט”א שליט”א התבטא לאחרונה, החבר הכי טוב שלי בעולמות העליונים, זה מרן הראי”ה קוק זיע”א…

וראה זה פלא מה ששמענו לאחרונה מפי קדשו של רבינו שליט”א, שבזקנותו של מרן הראי”ה קוק הוסיפו לו את השם “יחזקיהו” [וראה להלן ב”נספח”], ולגדול תלמידי הראי”ה, הלא הוא הגרי”מ חרל”פ שליט”א, הוסיפו את השם “יותם”…

ידוע, שהגרי”מ חרל”פ זיע”א אחז בבירור שרבו הראי”ה קוק הוא בסוד נשמת חזקיהו המלך, ולאור האמור בשם “חזקיהו” הניצב כעת בשמו של רבינו דב הכהן קוק שליט”א, כולנו מיחלים במהרה לגילוי מלך המשיח במהרה, בזכות שירת הקדש הבלתי פוסקת של מרן ר’ חזקיהו דב הכהן קוק שליט”א.

לפני כשנה אמר לי רבינו שליט”א [בהיותו מסובל ביסורים לאחר ניתוח קשה במפרק הירך] בזה הלשון: כבר משחר נעורי יש לי חולשה למושג “חזקיהו המלך”… היום אני מדבר הרבה על פרק לח בישעיהו ששם רפואת חזקיהו, ואני אומר לכולם שהפסוקים שם השם שורש הרפואות… אבל בנעורי לא היה לי עדיין את הפרטות הזאת של פרק לח… אבל הרגשתי זיקה אליו…

ואמרתי לפני מרן שליט”א שבמגלה (ה ע”ב) אמרו על חזקיה ה”אמורא” [שחי בזמן המעבר שבין התנאים לאמוראים, (ע’ ב”ב עה ע”א, ורש”י חולין קו ע”א), ומסתמא יש לו קשר רוחני לחזקיהו המלך] שהיה קורא את המגילה בטבריה בי”ד ובט”ו [מחמת “ספק” שהוא גימטריא “עמלק”], והרי קריאת המגלה היא מחיית המן עמלק שנאמר בו (שמות יז, טז) “כי יד על כס יה מלחמה לה’ בעמלק”, ומרומז בפסוק זה הענין של י”ד אדר וט”ו באדר [גימטריא ט”ו], ולכן נקרא חזקיה מלשון חזק י”ה, שעושה בירור וחיזוק – היפך עמלק שמבקש להכחיש את שם י”ה כידוע… והרי גם רבינו שליט”א מסר נפשו לטהר את טבריה מקליפת עמלק שבקשה לצנן את קדושת השבת והתורה בעיר… ומתפרש היטב השורש הרוחני לכל זה מכחו של “חזקיה”…

והגיב רבינו שליט”א, אלו דברים חדשים שיש לחשוב עליהם… אבל איך שלא יהיה, גם לרבי יוחנן [מחבר הירושלמי, ראש לכל האמוראים, מייסד הישיבה בטבריה] יש לי קשר עכשיו… עם חזקיה כבר משחר נעורי… [וכשבאתי לטבריה מסרתי נפש אחרי שנים רבות על הציון של רבי יוחנן האמורא… שהכל היה שם שומם, וכעת הושבנו ישיבה על קברי האמוראים ובראשם רבי יוחנן…], והרי “חזקיה ורבי יוחנן” קשורים תמיד בתורת “רב ותלמיד” כפי שידוע בכל הש”ס… [וע’ שבת (קיב ע”ב) שנסתפק חזקיה בהלכה, והוכיח לו רבי יוחנן ממשנה במסכת כלים, וקרי עליה חזקיה “לית דין בר אינש”, ופרש”י “אלא מלאך”].

נסיים כאן בנוסח הידוע מפי קדשו של מרנא שליט”א “דעני לחזקיהו מלך יהודה בחלותו על ידי ישעיהו הנביא ענינן”.

לסיום, לאחרונה אמרתי לרבינו שליט”א מה שאמר עליו ידידו הטוב הגר”י גינזבורג שליט”א שהוא “חד בדרא”, ומלבד הראשי תיבות “חכם דב”, עוד הוסיף הגר”י גינזבורג שליט”א, כי “חדי” הוא “שמח”, ו”חד בדרא” הוא האיש הכי שמח שיש בדור…

וראה זה פלא מה שמצא ידידי ר’ עידו אוחיון שליט”א ש “חזקיהו דב קוק” עולה בגימטריא 348 כמנין “שמח”, ויהי רצון שיזכה רבינו שליט”א לשמחת עולם על ראשו כל הימים, ועתה כאשר נקרא רבינו שליט”א

נספח

מה שאמר רבינו שליט”א שהשם “דב” הוא קצר מדאי, חשבתי לבאר על פי הידוע בספרים [ע’ להגרי”ח מבבל זיע”א בס’ “בניהו” (מגילה כח ע”א, ד”ה ולא), ובמש”כ בשו”ת יעלת חן ח”א (חיו”ד סי’ ד). ואכמ”ל] שבאותיות שמו של האדם מצוי השפע שלו, ועל כן הנקרא “אברהם” אין לקוראו בקיצור “אבי” וכן על זה הדרך. אך צ”ע אם כנים הדברים, שהרי ודאי אין עדיפות על שם “אברהם” יותר מ”משה” בגלל מספר האותיות המרובה ב”אברהם”. וכן העיר בזה ידי”נ הדיין המצויין הגרי”מ קוק שליט”א. ושמא כוונת רבינו שהשם “קצר” מצד זה שאין לו גיבוי כ”כ וכדלהלן, וממילא הוא קצר בתועלת ההשפעה שבו.

כמה פעמים דברתי עם רבינו שליט”א על אודות מה שכתב הגאון חיד”א זיע”א בס’ “שם הגדולים” (מע’ ו אות ג) שידוע אצל חכמי אשכנז שיש סגולה לשמירה לקרוא לילד בשם חיה כמו “אריה” “דב” “צבי” “זאב” וכו’, אמנם רבינו שליט”א אמר לי, שלמרות הכל כיון שלשם “דב” אין גיבוי בפסוקי התנ”ך ובחז”ל, [וכל מה שמוזכר בתנ”ך “דב” קאי על בעל חי ששמו כן או בתורת משל, אך אין שם של אדם שנקרא “דב”], על כן לכתחילה עדיף שלא לקרוא בשם זה.

לרבים השואלים, אמנם שמו של רבינו המקורי הוא “דב איסר”, אך רבינו שליט”א חותם את שמו “דב הכהן קוק”, וכבר שמענו מפיו כמה פעמים דלא ניחא ליה שיקראוהו בשם “איסר” שאינו מקורי כלל, וגם יש בו לשון “יסורים”.

הערה לסיום: שם “חזקיהו” מוזכר בתנ”ך 73 פעמים, ו”יחזקיהו” 38 פעם [רובא דיחזקיהו ב”דברי הימים”], וכבר שמעתי ממרן שליט”א בענין “יונתן” ו”יהונתן” דתרוייהו כחדא אינון, ואי אפשר לומר בהם זה גדול מזה, כי ב’ בחינות הן, דון מינה ואוקי באתרין, וכיון שיצא מפי קדשו שחחפץ בשם “חזקיהו” הכי עבדינן. ותל”מ.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט בעצת מרנן הגר”י זילברשטיין והגר”ד סגל שליט”א – תוספת שם “חזקיהו” למרן הרב דב קוק שליט”א הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

מתבטא על ההתראות בטלפונים בזמן מלחמה…

היום בהיותינו יושבים במחיצת מרן אור העולם הגאון רבינו דב הכהן קוק שליט”א, אירע פתאום שבכל הטלפונים הופעלה התראה לפני אזעקה [כידוע], ואמרתי לרבינו שליט”א שזה נעשה בנסיבות של “בטחון”, כדי להאיץ את האנשים ללכת למרחב מוגן בטרם תגיע סכנה לאיזור…

ואמר מרן שליט”א בצער גדול מתוך יסוריו וחולשתו:

את זה היו צריכים לעשות בכדי להתרות על חילולי שבת, כאשר מכונית נוסעת בשבת צריכים לעשות אזעקה… אם לא היו חילולי שבת לא היו לנו כל הצרות עכשיו… אנשים נרצחים בעוונות… כמה טירוף הדעת יש כאן… להשאיר חילולי שבת ולחפש פטנטים והתראות לפני סכנות… [כחכמי חלם שבונים בית חולים תחת הגשר הרעוע במקום לתקן את הגשר…].

היום בצהרים הורה רבינו שליט”א להריע בחצוצרות לרגל המצב הקשה השורר בעם ישראל, [מצ”ב תיעוד הענין].

היום קודם תפלת ערבית אמר מרן שליט”א, “קשה היום לישראל, דבר נורא אירע בבית שמש, יהודים שלנו נפלו למות על ידי הצר הצורר את ישראל, נקרא כעת כולם פרק ט בתהלים שבו נאמר למנצח על מות לבן, ושם מוזכר נקמת ה’ יתברך באויבי ישראל בקרוב”…

יהי רצון שנשמע ונתבשר בשורות טובות אכי”ר

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט הרב דב קוק מתבטא על ההתראות בטלפון ואזעקות בעת שיגור טילים – “את זה היו צריכים לעשות כשרואים מכונית נוסעת בשבת”!! הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

כבוד התורה – ענוה ושפלות

בבית מדרשו של מרן הגר”ד קוק שליט”א

הבוקר הלכתי להתפלל בבית המדרש הגדול דחסידי צאנז בעיה”ק טבריה [שב”ה עושים “ברכת כהנים” בכל יום ויום כדת וכדין], ובא יהודי אחד מהמתפללים שם ואמר לי בצער גדול שמבקש לדבר עמי דבר מה…

וכה דיבר האיש:

לפני כשנה הגיע מרן הקדוש רבי דב הכהן קוק שליט”א לאולם הסמוך לביהמ”ד דצאנז, והשתתף באירוסי הבחור למשפחת גרינוואלד המקורבים לרב…

באמצע האירוע תקפו את כבוד הרב כאבי רגלים עזים, ואז טפלו לרב ברגליו [וגם הורידו לו הגרבים], וחייכתי לעצמי סוג חיוך שיש בו מעט זילותא כלפי רב האי גאון וקדוש…

מאותו יום… יש לי כאבים בכל הגוף ואני עובר מהכא להת ביסורים… וגם פרנסתי נעצרה ממש… אין לי ברכה בשום דבר… לא לי ולא לאשתי… עוד מעט עוברת שנה והכל תקוע… אני מרגיש כל הזמן צער נורא על החיוך השטותי הזה, ומבקש בכל לבי מחילה מכבוד הרב הקדוש שליט”א…

ראיתי את הצער הנורא על פניו, ואת יסוריו המצפוניים על המעשה שנעשה שלא כהוגן, והצעתי לו שיבא בעצמו אל הרב ויבקש מחילה, וברור שרבינו שליט”א ימחל באופן של “חכם עוקר את הנדר מעיקרו” (כתובות עד ע”ב), וגם יברכנו מעומקא דלבא, אך הוא אמר שחושש מאד לגשת אל הרב, וכתב את הדברים במכתב וביקשני להיות שליח עבורו.

כשהגעתי למרן שליט”א וספרתי לו את כל האמור, אמר מרן שליט”א בענות קדשו המופלאה:

לא שייך סליחה, כי לא ראיתי את זה… הוא לא פגע בי כלום… עד כדי כך לבקש מחילה אין צורך…

ואמרתי לרבינו שליט”א, שלכאורה עדיין יש כאן דופי, מצד שנהג שלא כהוגן ב”א לחבירו, ובפרט כלפי רב האי גאון, ולא התייחס רבינו שליט”א לדברים אלו כלל ועיקר.

וביקש רבינו שליט”א לכתוב להנ”ל מכתב, וז”ל:

לכבוד וכו’.

כבודו יזכה לכבד אנשים בכל מצב.

לגבי עצמי – לא שייך שום מחילה, כי לא עשית לי מאומה, ולא “נתפס” כאן שום איסור כלל.

ויהי רצון שתקבל פרנסה ובריאות, ותעלה במעלות התורה.

כיבוד אם – דב”ש

כיבוד אב – בן בוזי הכהן  

נ”ב. סברת רבינו שליט”א היא, שאם אדם צוחק בפיו ובלבו על אחר, והכל בינו לבין עצמו, כיון שהאחר לא נפגע כלל שהרי אינו יודע מזה, אין בזה איסור הונאה וכו’, וממילא ליכא נמי קפידא.

אכן יש לאדם לתקן את עצמו, שזה ברור שאינו נוהג בדרך מתוקנת, וצריך לראות כל אדם באופן חיובי ובלימוד זכות וכו’.

ובר מן דין, כשמדובר בת”ח אשר הוא “דרופתקי דאורייתא” (סנהדרין צט ע”ב), ובפרט כשהוא “גברא רבה” אשר לו חשיבות טפי מס”ת (מכות כב ע”ב), אז גם אם אין החכם מרגיש בחוכא שנעשתה כלפיו, כאן התורה תובעת את עלבונה, כיון שהוא ענין מופשט.

רק שרבינו שליט”א מחזיק עצמו איש פשוט יותר מכל הפשוטים, ולכן לא קיבל את הדברים שנאמרו כלפיו.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט הזהרו בגחלתן: סיפור קדושת התורה והענוה במחיצת מרן הגר”ד קוק שליט”א הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

משיב למבקש תיקון על שתיית יין אסור

במוצאי שבת קדש הגיע בחור צעיר לבית מדרשו של מרן הגר”ד קוק שליט”א ודמעות בעיניו, וסיפר שעשה הבדלה על היין, ופתאום הוא מגלה שכתוב על היין “לא כשר”, ומתברר שזה יין שהגיע ממחוזות הגויים בחו”ל, ובודאי יש בו דין “סתם יינם” שאסור בשתיה, ואולי גם יותר גרוע מזה…

הלה ביקש לשאול עצה ותיקון מרבינו שליט”א כדת מה לעשות, ובפרט שהוא מתחזק מאד בשנה האחרונה בכל הנוגע לתורה ומצות ומרגיש צער גדול שקרה לו דבר כזה.

ואמר רבינו שליט”א, שיקבל על עצמו שלא להרבות ביין בכלל, כי זה מביא הרבה עבירות, שישמע עוד מעט את ההבדלה שאני עושה… אבל הקבלה הזאת שאמרתי היא קבלה גדולה וחשובה…  

נ”ב. רבינו שליט”א אומר תמיד שכל המשקאות החריפים יש בהם דופי, והם מרחיקים את האדם מעבודת ה’, ואפילו יין שנאמר בו “ויין ישמח”, אין בדורינו מי שיכול להגיע לדברים טובים ע”י ריבוי שתיית יין, ואדרבה דבר זה מביא לידי עבירות, וכמ”ש בסוטה (ז ע”א) בענין אשה סוטה שמביאין אותה לבדיקה, “היו מעלין אותה לבית דין הגדול שבירושלים, ומאיימין עליה כדרך שמאיימין על עדי נפשות, ואומר לה, בתי, הרבה יין עושה, הרבה שחוק עושה, הרבה ילדות עושה, הרבה שכנים הרעים עושין”…

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט מרן הגר”ד קוק שליט”א משיב למבקש תיקון על שתיית יין אסור הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

הוציאוה ותשרף – נרות חנוכה…

לאחרונה הבאנו כאן את החידוש הנודע של הרה”ק רא”ד מאווריטש זיע”א בעל “בת עין” על הפס’ “ויהי כמשלש חדשים ויוגד ליהודה לאמר” וכו’, שביאר זאת על ימי החנוכה שהם ג’ חדשים מראש השנה וכו’. ע”ש דברים מופלאים באהבת ישראל וקדושתן.

ובס’ “נאות דשא” הובא מה”אבני נזר” זיע”א לרמוז בפס’ “הוציאוה ותשרף” שהוא מיתוק הדין, ורמוז בו דין נר חנוכה שמוציאין אותו החוצה לפרסומי ניסא.

גם ידוע מה שהביאו הראשו’ סמך לברכות הדלקת נר חנוכה מן התורה מהכתוב (במדבר כא, ח) “וַיֹּ֨אמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף [להדליק נ”ח] וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־נֵ֑ס [שעשה נסים] וְהָיָה֙ כָּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי [שהחיינו]”.

וידידינו ר’ אהרן גיאת שליט”א אמר לי שמרן הגר”ד קוק שליט”א העיר בזה, שלכאו’ צ”ב אמאי ענין “הדלקת” נר חנוכה נרמז במילים “הוציאוה ותשרף“, וכן במילים “עשה לך שרף“, הלא את הנרות “מדליקים” ולא “שורפים”…

וביאר רבינו שליט”א ע”פ עובדא שסיפר הגאון הרי”מ חרל”פ [ראה “שיחות הראי”ה” לרמ”צ נריה (עמ’ שנא), ו“שבחי הראי”ה” עמ’ 116] וכדלהלן:

בחורף תרע”ד כאשר הצטרפתי לנסיעתו של הראי”ה קוק זיע”א אל הגליל, התעוררתי באמצע הלילה וראיתי את הרב נישא בסערת רוח הלוך ושוב לאורך החדר, נחרדתי והתרוממתי…

והנה ניגש אלי הרב ואחז בידי, ידיו היו קרות כקרח, ופניו בערו וזהרו כלפידים, ומפיו פרצו דבר להבה…

רבי יעקב משה…

אני נשרף מאהבת השם…

ונוסח זה להשרף מאהבת ויראת ה’ – היה שגור בפי כמה וכמה צדיקים כנודע, [ראה “דמויות הוד” ח”ב (עמ’ רח), ובס’ “יהי אור” (עמ’ עח) על מהר”א מקרלין, ובס’ “הנאדר מקדושים” (עמ’ צו) על בנו הרביעי של ר”י מרוז’ין ר’ נחום משטעפינשט זיע”א, וב”שפע חיים” – רעוא דרעוין ח”ג (מאמר יג, עמ’ קכא). ועוד.

והכי מטו משמיה דהרה”ק מקוברין זיע”א שאמר, וכי חידוש הוא שאברהם לא נשרף בכבשן האש, החידוש הגדול הוא איך לא נשרף מאהבת ה’ שבערה בקרבו [נתיבות שלום מסלונים עמ’ קיט אות ב].

ואמר רבינו שליט”א, שבזה יש לבאר את רמז הפסוק “הוציאוה ותשרף” שהביא רבינו ה”אבני נזר” זיע”א, ללמדנו כי בעת שהאדם מוציא את נרות החנוכה ומדליקם לפרסומי ניסא, הרי שהוא אמור להגיע להרגש שהוא נשרף באהבת ה’.

לאחרונה כשאמרתי את הדברים שוב לפני מרן שליט”א לקראת ימי החנוכה הבאים עלינו לטובה, כה התבטא: “מה אתה אומר… זה הרי מבהיל הדברים האלה… איזה פחד זה… כמה זה מחייב אותנו… היכן אני… היכן אני”…

נ”ב. במסכת מידות (פ”ב מ”ג) “לפנים ממנו סורג גבוה עשרה טפחים, ושלש עשרה פרצות היו שם שפרצום מלכי יון חזרו וגדרום וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחויות”. והני י”ג הם מנין “אהבה”, של אהבת השי”ת לעמו ישראל ואהבת הנס, והיונים בקשו לקלקל את האהבה הקדושה שבאה מי”ג מידות הרחמים. וידוע מה”בני יששכר” (מאמרי חנוכה מאמר ד אות כט) ד”מתתיהו בן יוחנן” יש בו י”ג אותיות כנגד הנ”ל. וע”ע בשו”ת שיח יצחק וייס (או”ח סי’ שנ).

וחיבור פורים לחנוכה [כידוע ברמז טמנו רשעים פ”ח לי, וברמב”ם הם מחוברים ממש] ע”י שתיית יין כיוצא מר”ת אהב”ה – הביאני אל בית היין, ומסיים ודגלו עלי אהבה, ושם נאמר “הדור קבלוה מאהבה” כנודע, וי”ג אדר זמן קהלה לכל שהוא תוצאת אהבה הניכרת בעם ישראל, [ועוד יש להרחיב הרבה בענין י”ג השייך בחנוכה ובפורים, תן לחכם ויחכם עוד]. ובין חנוכה לפורים “תיקון שובבי”ם” של אהבה נפולה.   

וכתב הרב “בת עין” (דרושי חנוכה) בענין מצות הדלקת נר חנוכה באופן של חיבור יום ולילה וז”ל, “בחינת חנוכה הוא רזא דהשתחויה, כמו שאמר המגיד זללה”ה על פסוק ואני והנער נלכה עד כה, שהוא מרמז על חנוכה שהוא כ”ה כסליו, ואח”כ ונשתחוה כו’, שהוא בחינת השתחואה, כמ”ש במשנה שנתקנו י”ג השתחויות נגד י”ג פרצות שעשה מלכות הרשעה, ולכך מצוה להניחו בתוך עשרה, כדי לכרוע שהוא רזא דהשתחויה. וענין רזא דהשתחויה הוא עד”ז להשפיל את עצמו שהוא בחינת ענוה ושפלות ומחמת זה הוא ממשיך השראת השכינה ושפע ברכה וחיים בזה העולם.

מצ”ב שירת “וכל החיים יודוך סלה” מפ”ק של מרן שליט”א בימים האחרונים.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט הוציאוה ותשרף – בנרות חנוכה: פנינת חיזוק עצומה ממרן הגר”ד קוק שליט”א לקראת ימי החנוכה הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.