צילום: ר’ דוד שדה

אולי יעניין אותך גם:

• מעט דבש לפרשת בא
• מעט דבש לפרשת וארא
• מעט דבש לפרשת שמות

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט מעט דבש לפרשת יתרו הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

צילום: ר’ דוד שדה

אולי יעניין אותך גם:

• מעט דבש לפרשת בא
• מעט דבש לפרשת וארא
• מעט דבש לפרשת שמות

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט מעט דבש לפרשת בשלח הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

צילום: ר’ דוד שדה

אולי יעניין אותך גם:

• מעט דבש לפרשת וארא
• מעט דבש לפרשת שמות
• מעט דבש לפרשת ויחי

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט מעט דבש לפרשת בא הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

צילום: ר’ דוד שדה

אולי יעניין אותך גם:

• מעט דבש לפרשת שמות
• מעט דבש לפרשת ויחי
• מעט דבש לפרשת ויגש

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט מעט דבש לפרשת וארא הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

צילום: ר’ דוד שדה

ערב שבת שלום מורי ורבותי

אנחנו כאן ב”מעט דבש” לכבוד שבת…

מתורתו של מורינו ורבינו הרב דב הכהן קוק שליט”א.

אנחנו מתחילים ספר חדש

הספר השני בחמשה חומשי תורה

ספר שמות

הפרשה נקראת פרשת שמות

“ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו…”

שמות בני ישראל

ישראל זה ראשי תיבות, “יש ששים ריבוא אותיות לתורה”

שישים ריבוא זה מספר הנשמות שהיו במעמד הר סיני…

כל נשמות ישראל, היו בהר סיני.

ובתורה, יש אות לכל יהודי

זאת אומרת כל אחד

יצחק, אברהם, שלמה, מיכל, נעמה…

כולם נמצאים בתורה!

כל יהודי יש לו שם בתורה, יש לו אות בתורה

לכל יהודי יש פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם שלו, ומסיים באות האחרונה של השם שלו..

לדוגמא: אדם שקוראים לו אברהם, יש לו פסוק “אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית ה’ אורך ימים…”

הפסווק מתחיל אך ב-א’ ומסיים בימים זה מ’, זה לאברהם

ויש סגולה להגיד את הפסוק הזה בסוף התפילה שאדם לא ישכח את שמו ליום הדין…

כשאדם עולה לשמיים שואלים אותו מה השם שלו …

ואם הוא עושה עברות אז הוא לא זוכר..

אבל אם הוא עושה תשובה והוא מתחזק.. אז הוא יכול לזכור

לכן יש סגולה להגיד את הפסוק הזה.

אומר מורינו ורבינו הרב קוק דבר נפלא

הרי כשאדם חולה באים לבקר אותו

הגמרא אומרת והפוסקים אומרים

שכאשר מתפללים עליו לא להגיד את השם שלו

להגיד ריבון העולמים, “אל נא רפא נא לה”, תרפא את החולה הזה

אל תגיד את השם שלו, למה?

כי למה אדם נהייה חולה? יש כנראה עוונות…

והשם של הבן אדם זה כולל את הכל

ברגע שבן אדם עושה עוונות השם שלו מקטרג עליו..

השם הזה הוא לא נמצא במקום הקדוש שלו במקום הטהור והעליון

הוא מתקלקל טיפה

לכן עושים שינוי השם לחולה…

כשמתפללים על החולה, לא מזכירים את השם שלו

שואל הרב קוק: למה שבן אדם בא לתורה בשבת

אדם נגיד חולה במחלה הקשה (שהשם ישלח רפואה שלימה לכולם) הוא עולה לתורה, אחרי שהוא עולה לתורה עושים לו מי שברך…

ואומרים את השם שלו..

הרי אמרנו שלא טוב להזכיר את השם שלו…

אומר הרב קוק

כשאדם עולה לתורה הוא מתחבר לשורש של השם שלו בתורה! שהתורה היא שורש שמות בני ישראל

אז השם שלו עכשיו הכי מתוקן

אין בזה שום פגמים של עוונות

הפוך, כדאי להזכיר את השם שלו!

השם הזה יביא קדושה, כי הוא מתחבר לשם שלו בתורה

כולנו נמצאים בתורה ..

השמות שלנו, הנשמה שלנו נמצא בתורה ..

כשאדם מחובר לתורה, הוא מחובר לה’, הוא מחובר לנשמה, הוא מחובר לעצמיות שלו

כשאדם לא מחובר לתורה, הוא מנותק

זה הסיבה שיש חוסר סיפוק וכל מיני דברים שונים…

שבת שלום ומבורך

יקותיאל אוהב ציון

אולי יעניין אותך גם:

• מעט דבש לפרשת ויחי
• מעט דבש לפרשת ויגש
• מעט דבש לפרשת מקץ

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט מעט דבש לפרשת שמות הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

צילום: ר’ דוד שדה

תמלול: 

מעט דבש לפרשת ויחי

ערב שבת קודש פרשת ויחי

אנחנו עם חידוש נוסף

מבית מדרשו של מורינו הגר”ד קוק שליט”א

בפרשה מסופר על יעקב אבינו שהוא חולה

ויוסף הצדיק בא לבקר אותו

ויעקב אבינו מתחזק

“ויתחזק ישראל וישב על המטה”

אחר כך הפסוק מספר

“וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה”

זה הנכדים שלו, הוא שואל מי אלה

אומר לו יוסף

“בני הם אשר נתן לי אלקים בזה”

זה הבנים שלי, אפרים ומנשה

תביא אותם נברך אותם, סיכל את ידיו

“אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי”

הוא מברך את הנכדים שלו

נשאלת השאלה

ושואל אותה רבי שמעון בר יוחאי בזהר הקדוש

יוסף זה האבא, אפרים ומנשה זה הנכדים

מן הראוי שקודם כל יעקב יברך את הבן שלו יוסף

ואחרי זה את הבנים של הבן שלו

אומר הזהר הקדוש מכאן אנחנו לומדים

שאדם אוהב את הנכדים שלו יותר מהבנים שלו

בלשון הזהר “חביב עליה דאיניש בר בריה יותר מבריה”

פעם אמר לי מנהל חנות של “כפר השעשועים”

את הזהר הקדוש הזה אני מרגיש על הכיס בעסק

למה? מי כל הזמן בא עם הנכדים

ואומר להם תקחו מה שאתם רוצים?

הסבות והסבתות!

ההורים אומרים תקח עד עשר או עשרים שקל…

אנשים אוהבים את הנכדים יותר מהילדים

אצל הפרסים היו אומרים

שהנכדים זה כמו אגוזים קלופים

והילדים זה אגוזים עם קליפה

צריך לשבור הרבה את השינים עד שנהנים מהם

כל העולם מדבר את הדבר הזה

שאדם אוהב את הנכדים יותר מהילדים

פעם אמר לי איזה ערבי שגם אצלם אומרים

“מה אחסן מן וואלד, וואלד אלוואלד”

מה יותר טוב מהילד? הילד של הילד!

אבל צריך להבין מה הביאור בזהר, למה?

אומרים כי על נכד אתה לא צריך לטרוח

אתה מקבל אותו על המוכן

אבל בזהר כתוב דברים עמוקים יותר

אמר לי מורינו הרב קוק שליט”א, הביאור כך,

הגמרא אומרת

מי שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם ובן בנו ת”ח

“החוט המשולש לא במהרה ינתק”

כל הדורות שלו ימשיכו ככה

שנאמר “לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך

אמר ה’ מעתה ועד עולם”

מי שיש לו שלשה דורות רצופים

זה ממשיך ככה כל הזמן

אומר הרב

אדם לומד תורה

הוא לא יודע מה יהיה עם הבן שלו

הוא רואה את הבן שלו לומד תורה

הוא לא יודע מה יהיה עם הנכד

כשהוא רואה את הנכד שלו

והוא יודע שגם הוא הולך בדרך הישרה

נהיה סגירת מעגל, מכה בפטיש, יש לו פלומבה

לכן אדם אוהב את הנכד יותר מהבן

כי הנכד נותן לו את ההשראה והידיעה

הנה גם אני ממשיך בדרך שלך

ומכאן זה ימשיך מעתה ועד עולם

יהי רצון שנזכה לגדל תורה בעצמינו

ובנינו ובבני בנינו מעתה ועד עולם

הדברים הללו יהיו לעילוי נשמת

דינה בת אסתר

אמא של ידידינו דוד שדה שמזכה את הרבים תמיד

ה’ יעזור שינוחמו מן השמים ולא יוסיפו לדאבה עוד

אמן ואמן

שבת שלום

יקותיאל אוהב ציון

אולי יעניין אותך גם:

• מעט דבש לפרשת ויגש
• מעט דבש לפרשת מקץ
• מעט דבש לפרשת וישב

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט מעט דבש לפרשת ויחי הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

צילום: ר’ דוד שדה

תמלול: 

ערב שבת קדש פרשת ויגש

מורי ורבותי

אנחנו עם פנינה יקרה

מתורתו של מו”ר הרב קוק לפרשת “ויגש“

בפרשתינו מסופר על המפגש הגלוי בין יוסף הצדיק לאחיו

לאחר שנים רבות שהוא עזב אותם

במצב של התנכרות לכאורה, והיה פירוד גדול ביניהם

הפסוק אומר, שיוסף הצדיק לא יכול שאף אחד יהיה שמה

ואז בשעה שהוא מתגלה לאחיו הוא פורץ בבכי

פעמיים בפרשה שלנו וגם בפרשה שעברה

מבואר שיוסף לא יכול להתאפק, הוא בוכה

הולך לחדר, ואז הוא מתגלה לאחים שלו

ואומר להם אני יוסף שנמכרתי

מה קורה עם אבא, מה המצב, אל תדאגו

התורה מדגישה את הענין של הבכי של יוסף הצדיק

בפרשתינו ובפרשה הקודמת שלש ארבע פעמים

דבר שלא מצוי כמעט בכל התורה

ריבוי איזכורים על אישיות שבוכה…

מה טמון כאן?

אומר מורינו ורבינו הרב קוק

יוסף כידוע לכולם הוא בספירה ששית של מידת היסוד

ברית קודש…

יוסף נקרא צדיק, יוסף הצדיק

על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעליים

יוסף זה הצדיק

אומר הזהר, מיהו צדיק, מאן דנטר ברית

הכונה, מי ששומר ברית קודש

כל פעם שאנחנו נמצאים בברית מילה

הרגע הכי מרגש והכי מיוחד

זה הרגע שנחתכת הערלה והתינוק בוכה

כולם מגיעים למצב של התרגשות

יש כאלה שבוכים ביחד עם התינוק

כתוב בספר “עוללות אפרים“

שבשעה הזאת אפשר לבקש כל בקשה שרוצים, כי זו עת רצון

מה הענין של השעה הזאת

התינוק בוכה, עושים לו ברית

הברית היא שורש הקדושה של יוסף הצדיק

כשהתינוק בוכה

מתעוררים הרחמים המיוחדים של יוסף כלפי אחיו

יוסף זה סוד הברית כמו שהוא בוכה כאן בפרשתינו

זה הכח המיוחד לבקש כל מה שרוצים

יש בכיה, ויש דמעות

“שערי דמעות לא ננעלו“

אומר הרב קוק

ושערי בכיות שזה הרבה יותר מכמה דמעות

בודאי ובודאי שלא ננעלו והם פתוחים

הבכי הזה שהתינוק בוכה

מי שמצטרף אליו ברגש

הוא יכול לבקש כל מה שהוא רוצה

כי יש חיבור לרחמים של יוסף הצדיק

אומר מורינו הרב דבר מעניין שיש בברית

הרי בכל המצות שאדם עושה גם אם יש לו טרחה

הוא לא חותך בבשר החי

המצוה היחידה שחותכים בבשר החי

זה הברית!

כמה שמחה יש בברית,

הגמרא (שבת קל ע”א) אומרת על ברית את הפסוק

“שש אנוכי על אמרתך”

קבלו את המצוה בשמחה

מזמינים חברים עושים שמחה

זה מה שאומר ר’ נחמן מברסלב

בכיה ראשי תיבות “בשמך יגילון כל היום”,

רואים תינוק בוכה, ואביו בשיא השמחה

הכי קשה – הכי שמח

נסיים בדברי רבינו חיים פאלאג’י שאומר

בכיה ראשי תיבות, “כי ביום הזה יכפר”

הזמן של ברית זה זמן של כפרה

סוף וקץ לכל צרותינו תחלה וראש לפדיון נפשינו

אמן ואמן

שבת שלום

יקותיאל אוהב ציון

אולי יעניין אותך גם:

• מעט דבש לפרשת מקץ
• מעט דבש לפרשת וישב
• מעט דבש לפרשת וישלח

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט מעט דבש לפרשת ויגש הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

צילום: ר’ דוד שדה

תמלול: 

ערב שבת קדש “זאת חנוכה“ פרשת מקץ

אנחנו עם חידוש מבית מדרשו של מורינו הרב קוק שליט”א

מספרו המיוחד על התורה “מקדש שלמה“

בפרשתינו מסופר על חלומותיו המוזרים של פרעה

לא מצליחים לפתור לו את החלום באופן שיתיישב לו על הלב

בא שר המשקים ואומר, שהוא נפגש בבית הסוהר עם יוסף הצדיק

הוא פותר חלומות מצויין

פרעה מצווה להביאו מן הבור

יוסף הצדיק מגיע

אומר פרעה ליוסף

“שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתור אותו“

ויוסף, לפני שפותר את החלום, אומר לפרעה

“בלעדי, אלהים יענה את שלום פרעה“

מה זה ההקדמה הזאת לפני פתרון החלום

כולם מבינים שהוא בא להמליך את בורא עולם

אבל יש כאן משהו מאד עמוק

שמגלה לנו את ההבדל בין ההתייחסות של רשע לחלום לבין הצדיק

פרעה אומר תשמע חלום לפתור אותו

כחי ועוצם ידי…

יש חלום, הבן אדם פותר

הבן אדם שולט בעולם ומייצר דברים

כמו שאומר פרעה, “לי יאורי ואני עשיתיני“

כפירה……

בא יוסף הצדיק ואומר לו, תשמע

הפתרון הוא לא כח של בשר ודם

אני בסך הכל שליח לבטא את הרצון של ה’ בעולם

אומר מורינו הרב

וזה מה שכתוב בתהלים

בשוב ה’ את שיבת ציון היינו כחולמים

הפסוק הזה הולך על כל העולם הזה

ידוע ציון בגמיטריא יוסף

הרי חלום כולם יודעים שזה דבר שמיימי

אנחנו מדברים על חלום בדבר שאדם לא חשב לפני זה

היינו כחולמים….

אנחנו מתכוונים להגיד שכל העולם הזה מונהג בהנהגת ה’ יתברך

ואין שום כח אחר של כחי ועוצם ידי

לפי כפירת מצרים יש שליטת אדם בפתרון החלום

ויש שליטה לאדם גם בעולם

אבל יוסף אומר, כמו שאין שום שליטה בחלום

כמו כן לאדם שום שליטה בעולם שהוא כחלום

ואין כל המאורעות אלא הודעת רצון ה’

כל מה שאנחנו עוברים בעולם, זה חוייה שבורא עולם נותן לנו לחוות

לכן יוסף הצדיק יודע את לשון הקודש

ופרעה לא זכה לדעת את לשון הקודש

כי לשון הקודש בה נברא העולם

ורק יוסף שיודע כי כל העולם מנוהל על ידי הקדוש ברוך הוא

זוכה לידיעת לשון הקודש שבה נברא העולם…

שבת שלום ומבורך

שבת שלום
יקותיאל אוהב ציון

אולי יעניין אותך גם:

• מעט דבש לפרשת וישב
• מעט דבש לפרשת וישלח
• מעט דבש לפרשת ויצא

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט מעט דבש לפרשת מקץ הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

צילום: ר’ דוד שדה

תמלול: 

ערב שבת קודש [שבת חנוכה] פרשת “וישב”

מורי ורבותי אנחנו בסיעתא דשמיא בחידוש נוסף

ממורינו הרב דב קוק שליט”א

מספרו על התורה “מקדש שלמה”

בסוף הפרשה הפסוקים מספרים על יוסף בבית הסוהר

בעקבות המעשה עם אשת פוטיפר

ואז יוסף פוגש בבית הסוהר

את שר המשקים ושר האופים

והם חולמים חלום

דברים מוזרים קורים

ויוסף הצדיק פותר לשר המשקים את החלום לטובה

עוד שלשה ימים המלך יקח אותך, ותחזור לתפקיד שלך

ויוסף הצדיק מבקש בקשה קטנה משר המשקים ואומר לו

“כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה”…

העלילו עלי עלילת שוא אני מבקש ממך שתעשה חסד ותזכיר אותי

אומרת התורה בסוף הפרשה בפסוק האחרון

“ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו”

אומר הרב קוק

דבר נפלא מאד יש כאן

יש מאמר בדברי חז”ל

“בעידנא דיצר הרע, ליכא מאן דזכר ליצר הטוב”

בשעה שאדם טרוד ביצר הרע

איננו זוכר את יצר הטוב

ההבנה הפשוטה היא,

יש יצר רע, ומולו יש יצר טוב, והם שתי כחות,

וכשמתגבר היצר הרע, הוא מביס כביכול את היצר הטוב

הרב אומר, לא…

תדע לך, יצר הרע כל המהות שלו,

זה לא שיש לו כח מיוחד בפני עצמו

הוא פשוט משכיח ממך את יצר הטוב

כשכתוב שאין מי שזוכר את הטוב,

זה לא איזה פעולה שנעשית על ידי יצר הרע

אלא זה כל המהות של היצר הרע,

יצר הרע הוא כלום, זה לא כח בפני עצמו

זה לא כמו שתי מדינות שהם כח מול כח ומישהו מתגבר

יצר הרע כל המציאות שלו זה לא לזכור את הטוב

הדמיון…

כמו עכשיו תקופת חנוכה

מטרת היונים “להשכיחם תורתך”

אין להם מה למכור שום דבר

יצר הרע זה מדמה… להשכיחם תורתך

יוסף הצדיק מסמל את יצר הטוב

כמו שהגמרא (יומא לה ע”ב) רומזת,

שכשיבא אדם לעולם האמת, ויאמר “טרוד הייתי ביצר הרע”

יאמרו לו וכי היית יותר טרוד מיוסף…

שר המשקים של פרעה, זה הבחינה של יצר הרע

זה דברים ששייכים ביום יום כל הזמן

הרב קוק רגיל לומר

בשעת אוכל, אדם יכול להגיע לשיא היצר וההסתאבות הגשמית

והיצר הרע לא עושה פעולה חזקה, הוא רק משכיח ממך את הטוב

מהו הטוב?

אומר הרב קוק לדוגמא,

אם תתבונן באכילה

תוכל להגיע לכזו אמונה…

כי בשעה שאתה אוכל

האוכל מתהפך בסוף לדם

וזה מה שמחייה אותך

כי צריך כל הזמן מחזוריות חדשה של דם

תחיית המתים באוכל!

רק תזכור את זה…

לא צריך להלחם ולא שום דבר

עבודת היצר, זה להשכיח מאתנו את הטוב, וזה כל הגדרתו

שבת שלום
יקותיאל אוהב ציון

אולי יעניין אותך גם:

• מעט דבש לפרשת וישלח
• מעט דבש לפרשת ויצא
• מעט דבש לפרשת תולדות

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט מעט דבש לפרשת וישב הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

צילום: ר’ דוד שדה

תמלול: 

לקראת שבת קדש פרשת וישלח

חידוש מיוחד מבית מדרשו של מורינו הרב מהספר “צבי קדש”

בפרשתינו מסופר על מתנת יעקב לעשו בכדי שלא יצטרך להלחם עמו

אומר הפסוק “ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני וריוח תשימו בין עדר ובין עדר”

למה ריוח ? אומר רש”י, כדי להשביע את עינו של אותו רשע

מה העומק בנתינת ריוח בין עדר להשביע את עין הרשע?

הכונה, כי חלק השקר הראוי לרשע, שנראה לו הריוח [שהוא אויר ריק] כדבר שיש בו ממש, שהוא שליטת האמת נעדרת שבאותו ריוח שבין העדרים,

מי שהולך עם האמת לא חוטא,

כל החטא זה דמיון ושקר שהיצר מטעה את האדם,

וכי הריוח בין עדר לעדר עושה יותר בהמות בעדרים? לא!

הרשע שבע בעולם הזה, מדמיון שאין בו ממש, כמו שעשיו נהנה מריוח בין עדר לעדר שזה כלום, הרי אין יותר בהמות…

זה אדם רע שעושה את הדמיון של הרע עיקר, וזה יכשילנו לעשות את הרע של הריוח כדבר שיש בו ממש…

היצר הרע לוקח דבר שהוא כלום, עושה ממנו מציאות, זה שייך לעשיו

מוסיף הרב ואומר, חז”ל אומרים בזמן משיח האמת תהיה נעדרת, הפשט שהכל שקר.. והאמת רחוקה

אבל במסכת סנהדרין כתוב, שתהיה האמת “עדרים עדרים”, כל אחד אומר האמת שלי, כמו שלמעשה קורה לצערינו היום המון מחלוקות בעולם… כל אחד אומר האמת אתי והשני טועה…. זה בעצם הקליפה של עשו, עדר ועוד עדר

אבל בדבר קדוש, במחלוקת לשם שמים, יש גם עדר ועדר

כמו שכתוב בפרשת ויצא על יעקב אבינו, “וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן”

שם זה עדרים בקדושה… אבל לא כמו לבן ועשו אלא בקדושה….

שבת שלום
יקותיאל אוהב ציון

אולי יעניין אותך גם:

• מעט דבש לפרשת ויצא
• מעט דבש לפרשת תולדות
• מעט דבש לפרשת חיי שרה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט מעט דבש לפרשת וישלח הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.