מרן הגר”ד קוק שליט”א

בסגולה וחיזוק לרפואה ושמירה מחולי ה”חצבת”

לאחרונה נשאל מרן גאון ישראל רבי דב הכהן קוק שליט”א אודות השמועות על התפרצות חולי ה”חצבת”, כדת מה לעשות להשמר ולהיות מוגנים מן החולי.

וכתב מרן שליט”א סגולה לרפואה ולהצלה מחולי ה”חצבת”, לומר את הפסוק בפרשת עקב (דברים ח, ט) “אֶ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹ֤א בְמִסְכֵּנֻת֙ תֹּֽאכַל בָּ֣הּ לֶ֔חֶם לֹֽא תֶחְסַ֥ר כֹּ֖ל בָּ֑הּ אֶ֚רֶץ אֲשֶׁ֣ר אֲבָנֶ֣יהָ בַרְזֶ֔ל וּמֵהֲרָרֶ֖יהָ תַּחְצֹ֥ב נְחֹֽשֶׁת”, ולכוין בפסוק הזה ג’ דברים וכדלהלן:

א. במילה “תחצב” שהיא אותיות “חצבת” לכוין שבזכות קדושת ארץ ישראל יהיה מיתוק ל”חצבת“.

ב. במילה “ומהרריה” תחצב נחשת, לכוין על זה שהאבות נקראו “הרים”, וכפי שדרשו חז”ל (ר”ה יא ע”א) עה”פ “מדלג על ההרים” בזכות אבות, “מקפץ על הגבעות” בזכות אמהות, וכן אמרו חז”ל בכמה דוכתי שהאבות נקראו “הרים”, כמבואר בסנהדרין (פא ע”א) ובמדרש שמות רבה (פרשה טו פ”ד). ועוד. [וכן במילה “ברזל” רמוזות בר”ת “בלהה רחל זלפה לאה” כנודע], ויש לכוין להמשיך בריאות ורפואות ע”י זכות אבות.

ג. ובמילה “נחשת” לכוין לנחש דמשה רבינו הממשיך רפואה, וכמ”ש במשנה (פ”ג דראש השנה): כיוצא בדבר אתה אומר (במדבר כא) “עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי”, וכי נחש ממית או נחש מחיה? אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהן שבשמים היו מתרפאים, ואם לאו היו נימוקים.

עוד אמר רבינו שליט”א שיש ניגון ידוע על הפסוק “עשה לך שרף” הנ”ל, ושכדאי להשמיעו ולהתחזק ממנו מידי פעם.

מצ”ב השיר הנ”ל בקולו הקדוש של מרן שליט”א כפי שהקליט לפני שנים רבות.

נ”ב. פעם אחרת אמר מרן שליט”א שיש לומר את הפסוק “קול ה’ חוצב להבות אש”, ולהסמיך לזה “חסין קדוש ברוב טובך נהל עדתך”, [כמבואר סמיכות זאת בתיקוני הזהר כמדומה], ולכוין שזה החיסון לחצבת.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט בעקבות התפשטות ה”חצבת” – תרופה וסגולה מיוחדת מכתב ידו של מרן קדוש ישראל הרב דב קוק שליט”א הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

מרן הגר”ד קוק שליט”א

אודות רפואת “מי דקלים” בזמנינו

א. לאחרונה פורסם מחקר מעניין ומיוחד ע”י החוקר ר’ ישרא שפירא שליט”א, אודות “מי דקלים” המוזכרים בחז”ל לרפואת הגוף, ושגם מרן הגר”ד קוק שליט”א שותה מהם, [לא ברור אם סובר בבירור שזהו המקום שעליו דברו חז”ל, או שנוטה דעתו כך], ורבים שואלים לדעת איה מקומם בדיוק והאם הם מועילים לכל חולי או רק לחולאים מסויימים, ובקשו לדעת בבירור את הנהגת מרן הגר”ד קוק שליט”א בנושא זה.

ב. דבר ידוע הוא שבתלמוד הובאו המון עניני רפואה, ובפרט בפרק מי שאחזו שבמסכת גיטין, וידוע שאין היתר לעשותם ולנסותם בדורות האחרונים, והחרימו הקדמונים על זה, וכמ”ש מהרש”ל ביש”ש על חולין (פ’ כל הבשר, סי’ יב). וע”ע בתשו’ חו”י (סי’ רלד), ושד”ח (מע’ ר אות נד), ושו”ת צל”ח (סו”ס פד).

ג. וכבר כ’ ב”ליקוטי מהרי”ל”, שיכול אדם לבא לזלזול בדברי חז”ל, אם יעשה מה שאמרו ולא יתקיים בו, ורק דבר אחד יכולים לעשות גם בזמנינו, והוא מ”ש במס’ שבת (ס”פ במה אשה) לענין מי שנתקע לו עצן בגרונו וכו’. והו”ד בגליון רע”א לשו”ע יו”ד (סי’ שלו). וע’ תוס’ מו”ק (יא ע”א, ד”ה כוורא), ובביאור הר”ש בן היתום שם [מובא בקובץ שיטות קמאי שם].

ד. והנה איתא בשבת (קי ע”א) על מעין שבארץ ישראל היוצא מבין שני דקלים ויש במים הללו תועלת לנקות את המעיים. ע”ש. וכ”ה בירושלמי שבת (פי”ד ה”ג) בשם רבי יונה. וכן מתבאר בנזיר (נא ע”ב) שהדבר מועיל לנקות גם את גופו של המת. ובירושלמי (פ”ו דברכות שלהי ה”ח) איתא שמברכין על המים הללו “ברוך שברא מי רפואות”.

ובס’ “עלי תמר” על הירושלמי (ברכות שם) כתב, דלכאו’ הול”ל “מי רפואה”, וביאר דיש בהם עוד תועליות לרפואה כדרכם של מינרלים וכו’. ע”ש. ומרן שליט”א כתב לן, דמיגו דמברכין על רפואה זו משבחים את ה’ על שהוא “בורא רפואות” בכללות, ובפרט שיש כמה וכמה מימות רפואה בעולם.

ה. וכ’ הר”ש סיריליאו בביאורו לברכות שם, דמי דקלים הללו נמצאים בטבריה, והביא לזה הוכחה ממתני’ שלהי מכשירין, והביא שכ”כ גם בס’ הערוך. ע”ש. ובס’ “עלי תמר” לירושלמי שבת שם כ’, דמשמע שהיה ידוע לו להר”ש סיריליאו שאותו מעיין שבין הדקלין היה בטבריה. וא”כ רבי יונה [בירושלמי] מדבר מהמוחש שראה בטבריה שמים אלו יוצאים מבין שני דקלים וכו’, וגם לא היה לו צורך לומר שהן יוצאין מבין שני דקלים שבטבריה, כי רבי יונה היה גר בטבריה והישיבה שבה סודר הירושלמי היתה בטבריה.

ו. ולענין הברכה לא מצאנו בפוס’ שיביאו לברכת שברא מי רפואות הנ”ל, וברכה זו לא הוזכרה בבבלי והיינו כיון דלא מברכינן על רפואה ברכה בפנ”ע, וכן העלה הגר”מ וינקלר בשו”ת לבושי מרדכי (ליקוטי תשובות סי’ יז). וכן העלה הגר”צ לינק זצ”ל בס’ “תורת צבי” (עמ’ יט והלאה). ע”ש הרחבת דבריו. גם רבינו הגר”ד קוק שליט”א לא בירך מעולם ברכה זו, ואפי’ ברכת “שהכל” לא ראינו שמברך על המים, ואמר לי שאינו שותה אותם לצמאו, וע”כ לא מברך. [עוד אמרו לי שיש בהם איזה מליחות]. וע”ע בשו”ת ארץ צבי (סי’ מו), ובס’ התנהגות הדרך (אות מא). ועמש”כ ידידינו הג”ר יזהר גתי שליט”א בס’ “זוכר הנשכחות” (עמ’ רב – רג).

ואמר לי הגר”ד קוק דגם אליבא דהירושלמי והראשו’ דס”ל שיש לברך בורא מי רפואות הני מילי למי שהוא חולה, דרק בכגון דא דניכר בו שבח הרפואה תקנו לברך ברכה זו. [וגם זה דלא כפי שפורסם בעולם שכביכול יש לברכה ברכה זו בכל עידן ועידן].

ז. ואמר לי רבינו שליט”א שזה כמה זמן שהוא שותה ממי הדקלים, אך אינו רואה תועלת בפועל, ושאלתיו אם כן למה רבינו ממשיך לשתות, וכה השיב “אם כתוב, כתוב”… וזה ידוע אצל מרן שליט”א שכל דבר היוצא מפי חז”ל והראשונים הרי זה אצלו מציאות גמורה, ולכן ממשיך לעשות מה שכתוב כי אמונתו עצומה שהדבר יועיל ואם לא הועיל אז סיבתו גרמה לכך.

ח. אמנם אמר לי רבינו שליט”א שלא להציע ענין זה לאחרים השואלים, ונראה מדבריו שיכול להיות מדבר זה עגמ”נ וזילותא בדברי רבותינו למי שאינו בר לבב כדבעי וכמבואר לעיל בראש דברינו.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט מרן הגר”ד קוק שליט”א אודות רפואת “מי דקלים” בזמנינו הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

נשמת היהודי זועקת

לפני כמה ימים נהרג הבחור היקר “דניאל אסלאן” ע”י אחד שירה בו “בטעות”…

הכדור פגע בגבו וירד אל הלב, לאחר זמן קצר השיב את נשמתו לבוראו.

בהיותו בדרך לביה”ח אמר “אני מרגיש שאני הולך למות”, ומיד אמר “שמע ישראל ה’ אלהינו ה’ אחד”… לאחר כמה דק’ עלה  בסערה השמימה.

האירוע היה כאשר הוא יצא מ”יום הולדת” שעשו בבית קרובי משפחתו, וסיפר לי אחיו שקודם צאתו אל מסיבת יום ההולדת, עמד בבית והתפלל מנחה בתשוקה וזעקה עצומה לבורא עולם.

המחזה היה “מוזר”, כיון שהבחור לא מוגדר “דתי”, ורק את השבת האחרונה הוא “שמר על מלא”, ודיבר בתקופה האחרונה על הרצון שלו להתפלל, וגם לקח על עצמו ללכת עם טלית קטן מידי פעם למרות שלא היה חובש כיפה…

נשמתו הרגישה משהו… והוא לא היה “מודע” למה שהולך להיות, וכמ”ש בגמרא “אע”ג דאיהו לא חזי מזליה חזי” (ע’ מגלה ג ע”א).

מרן הגר”ד קוק שליט”א שיגר מכתב אמש לבני משפחה ובו כתוב:

לעשות מבצע בכל טבריה לזכות [כל יהודי] בקריאת שמע, כי [יש] מי שעדיין לא קורא כל לילה, וכל זה עילוי נשמה לבחור הצדיק דניאל איש חמודות.

הוא עכשיו צוחק על כולם ושמח יותר מכולם.

דב”ש

מצ”ב מכתבו של מרן, וגם מסר מחזק שמתפרסם בכל העולם על שמו של הנפטר, איך רמוז בו מה שעבר עליו בעת פטירתו, והדברים מחזקים מאד.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט זעזוע בטבריה: הבחור שנורה למות “בטעות”… ומכתבו של מרן הגר”ד קוק שליט”א, ועוד הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

מתבטא בצער על דברי חכם אחד

שאמר שלא לצרף למנין מי שעולה להר הבית

לאחרונה דבר חכם אחד שליט”א [כמדומה ב”רדיו”] ואמר שמי שעולה ל”הר הבית” אין לצרפו למנין… משל היה מי שעולה לשם כמו דין המחלל שבת בפרהסיא, [שגם בזה יש מתירים לצרפו, כידוע ממרנן ה”אגרות משה” ועוד, והרבה “אוהבי ישראל” אוהבים לצרפם, למרות שהמשנ”ב (סי’ נה) כ’ בשם הפמ”ג שלא לצרף מחלל שבת וכן דעת רוב הפוסקים, וכאן נעשה העולה להר הבית יותר חמור ממחלל שבת].  

וכה אמר רבינו שליט”א: אחד אמר שמי שעולה להר הבית – א”א לצרף אותו למנין…

אני לא יודע… לא אמרתי לעלות… לא אמרתי לא לעלות… אני קטנתי… אני תרנגול… זה לא קשור אלי כן או לא, אני לא אומר כלום…

לבא בתוך ציבור ולומר שמי שעולה להר הבית לא מצרפים אותו למנין, זה דברים בטלים ומבוטלים!!… והוא צריך לחזור בתשובה…

אני מציע לו ופונה אליו, תחזור בתשובה, אל תפסוק, אתה לא מאן דאמר… אתה לא מאן דאמר… כל אחד ישאל את רבותיו… אתה לא הרב של המקום…

אתה לא יכול לומר אי אפשר לצרף למנין… למען ה’, מספיק צרות יש לנו… אתה לא יכול לפסוק את זה, למדת את כל הרדב”ז?? את כל החשבונות שמה… אתה לא בדקת!! אתה יכול לומר שאמרו שאסור… עד כדי כך לומר שא”א לצרף למנין, חוששני שמי שאומר את זה, אותו אולי אסור לצרף למנין…

למען ה’ תפסיקו עם הביטויים האלה… אל תתן חץ כזה… עכשיו אנשים מתביישים לבא למנין… אתה יכול לומר להם אסור, תסביר להם את ההלכה, בא נראה אותך אומר דברים בהלכה, תדבר על שילוח מחנות… צריכים שבעה נקיים שם על כל סוגיא וסוגיא… בא נראה אותך…

לא להתבטא בצורה הזאת… מספיק כבר… תגיד לי נראה שאסור… אשריך… אני לא אומר כלום… מספיק עם המחלוקות האלה… כל השנאת חנם הזאת… מספיק!!

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט הגר”ד קוק שליט”א מגיב בכאב לדברי חכם אחד שאמר לא לצרף למנין את מי שעולה להר הבית הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

א. מעשה שהיה לפני כחדש ימים באחד [בן 65] שכרתו לו רגל אחת, ובנו [ידידי רי”ד הי”ו] היה מטפל בו ומחליף לו בכל פעם שעושה צרכיו, ולאחר איזה שנים רגלו השניה גם היתה מסוכנת מאד, ואמר לי הבן שכבר אינו עומד בזה, והגם שהיא מצוה חמורה שבחמורות בתורה (ירושלמי ריש פאה), אין כח הסבל שלו עומד בזה, כיון שרגלו השניה של אביו גם היא מלאה מוגלה והמצב נורא ממש, וא”א לסבול הריח וכו’, ונזכר כעת בד’ רבי יוחנן בקידושין (לא ע”ב) “אשרי מי שלא חמאן” [אשרי מי שלא ראה את הוריו דהנסיון קשה].

ב. וביקשני לשאול את פי קדשו של רבינו הגר”ד קוק שליט”א אם מוכן לומר לאביו שילך לבית החולים, ושיעשה מה שהרופאים אומרים, וידוע מראש שיגידו לכרות את הרגל השניה בדחיפות, וכפי הנראה אביו חושש מזה. והוסיף, שאם רבינו שליט”א לא יסכים בזה לדעת הרופאים, הוא מאד חושש שכבר לא יוכל להתעסק בכיבוד אביו, וכעין מ”ש בקידושין שם ברב אסי שאמו היתה מטריחתו מאד בדברים שאין הדעת סובלתן, והניחה והלך לא”י, וכן נפסק ברמב”ם (פ”ו מממרים ה”י) ובשו”ע יו”ד (סי’ רמ ס”י), וגם כאן קשה עליו המצב הנוכחי כמו גדר נשתטה אביו.

ג. ואמר לי רבינו שליט”א: אני לא אומר לאבא ללכת לשם, כי ברור הדבר שהם יזדרזו לכרות לפי מה שיראו, וא”א להכריח אדם לעשות זאת, ושאלתי את רבינו שליט”א, אבל הלא זו עצה טובה עבורו לכרות את רגלו שהיא נמקה כפי הנראה לעין, וא”כ כל רגע שהוא מוטל כך זו סכנה בפועל ולא יוכל לחיות זמן זמנים, והשיבני רבינו שליט”א על אתר, וכי אתה חושב שהניתוח אינו מסוכן?! הרי באמצע הניתוח הוא יכול למות, בפרט בגיל כזה, זה לא פשוט כלל ועיקר הניתוח הזה, ולכן אם החולה עצמו לא מבקש את הטיפול, א”א להכריחו לעשות כריתה שמזעזעת את כל נימי הדם וכו’.

ד. סוף מעשה, שהלחיץ הבן את אביו מאד, והתחנן לפניו שישמע לעצת הרופאים וכו’, והלכו לבית החולים, והסכים האב בלית ברירה לניתוח הקשה, לאחר שהרופאים הראו לו בעליל שיש תולעים ברגלו, וכמה דק’ לפני הניתוח התקשר לבקש ברכה שהכל יעבור בשלום, ובעת הניתוח נדם לבו וכמעט שאבדה תקוה, ונלחמו על חייו במשך עשרות דקות, עד ששב לחיים, ולקח זמן רב שהתאושש מעט, והוא כעת מוטל בלא רגליו בבית זקנים. ואמר לי הבן, תראה כמה גדולים דברי מרן שליט”א שכאשר דיבר כן ממש הוה עובדא.

ו. ואמרתי קמיה רבינו שליט”א, דהלא ידוע מה שהיה רגיל להביא שר התורה הגר”ח קניבסקי זיע”א מד’ התוספתא במסכת שקלים (פרק א הלכה ו) “משישבו במקדש, התחילו למשכן משכנו ישראל על שקליהן כדי שיהו קרבנות צבור קריבין מהן, משל לאחד שעלתה לו מכה ברגלו, והיה הרופא כופתו ומחתך בבשרו בשביל לרפואתו, כך אמר הקב”ה משכנו ישראל על שקליהן, כדי שיהו קרבנות הצבור קריבין מהן, מפני שקרבנות הצבור מרצין ומכפרין בין ישראל לאביהן שבשמים” וכו’. ע”כ. [וכן הביאו ראיה זו בשם הגרח”ק בס’ “דרך שיחה” ח”א (עמ’ רנד), וע”ש בח”ב (עמ’ שפז), ובס’ צבא הלוי (סנהדרין פד ע”ב). ועוד].

ז. ואמנם ידוע מש”כ הפוסקים [הביאותים במק”א] דלאו בכל דוכתא אפשר לפסוק ע”פ “משלים” שהביאו חז”ל, מ”מ הלא חזינן שכן היה “נהוג” בזמן חז”ל לעשות פעולת כריתה לרפואה, כמ”ש בע”ז (י ע”ב) בעובדא דקטיעא בר שלום, וכ”כ בהדיא הרופא הגדול רבינו הרמב”ם (פ”ב מממרים ה”ד). ע”ש. וכ”כ המג”א (סי’ שכח סק”ו) בשם תשו’ הרדב”ז ח”א (סי’ סז), שאם החולה לא רוצה לקבל התרופה, כופין אותו לקבלה. וכ”ה הפ”ת ביו”ד (סי’ קנה סק”ד). והגאון יעב”ץ בס’ “מור וקציעה” (סי’ שכח) הוסיף ע”ז, שכופין על החולה אם צריך לכרות לו רגל, וכדכתיב “לא תעמוד על דם רעך”. ע”ש.

ח. ועל זה השיבני מרן שליט”א: למרות ד’ האחרונים הללו, אין הלכה ברורה לכרות רגל בעל כרחו של אדם, וגם ד’ התוספתא א”א להורות מהם הלכה פסוקה בכל מקרה, ובפרט בגיל כזה שמעשה הכריתה עצמו מסוכן ולא פשוט, ונמצא שהולך מן הפח אל הפחת. ועל כן המסקנא היא שרק אם הוא עצמו מבקש זאת אז יש רשות לרופא לעשות כן ותל”מ. עכ”ד מרן שליט”א.

ט. שו”ר כעין זה [קצת] בתשו’ “אגרות משה” חיו”ד (ח”ד סו”ס כד) וז”ל: ואם יש חולה שצריך ניתוח להצילו, ויש רוב גדול שיצליח הניתוח, יש לעשות לו הניתוח גם כנגד רצונו – כל זמן שאין חשש שעצם מה שכך מכריחים אותו יגרום לו סכנה גדולה יותר. עכ”ל. וע”ע באגרו”מ חחו”מ (סו”ס עד). וכן מצאתי כעת כעין ד’ רבינו שליט”א בשו”ת “תשובות והנהגות” ח”ג (סו”ס שסג, ד”ה חולה). ע”ש. [ואכתוב למשמרת מה ששמעתי מאנשים נאמנים וצדיקים שהיו קרובים למרן שר התורה זיע”א, שאמר בבתי גוואי כמה פעמים, שא”א לסמוך למעשה על מה שהובא בשמו בס’ ד”ש הנ”ל].

י. וע”ע למהרש”ה וואזנר בשו”ת “שבט הלוי” ח”ח (סו”ס רנא) בענן כפיית החולה לעשות טיפול רפואי, שלא תמיד יש לכפות, והכל לפי דרגת האדם בבטחון, וגם כשיש לכפותו, אין לעשות כן אלא ע”פ דעת תורה וכו’. ע”ש. ונפק”מ לאשה שע”פ דעת הרופאים יש לה חשש סכנה בלידה רגילה, והיא לא מסכימה ללדת בניתוח, שא”א לכפותה ע”ז, וכמ”ש בשש”כ (פל”ו הערה ד). ועמש”כ הגר”י נויבירט זצ”ל בהערה שם. ועמש”כ הגר”י זילברשטיין שליט”א ב”חשוקי חמד” (שבת קח ע”א, בכורות כ ע”א, ועוד דוכתי).

יא. וזכרוני לפני כשנה שנשאלתי מידידי ר’ אלדר אהרן הי”ו שזקנתו בת 90 לערך הוצרכה בדחיפות לכריתת רגל לפי דברי הרופאים, ואמרו לבני המשפחה שאם לא יכרתו מהר יכולה למות בכל רגע לפי מה שהם רואים את עצמת הנמק שיש שם, ואמרו כל בני המשפחה שלא מעניין אותם כלל מדברי הרופאים אם לא ישמעו את חוות דעתו של מרן שליט”א, ומרן ענה מיידית, “לא לכרות ולהשאיר בידי שמים, בגיל כזה לא נוגעים בגוף עד כדי כך”, ואכן כן עשו ולא נתנו לרופאים לחתוך בבשרה ונותרה בחיים עוד כמה חדשים, היפך גמור מגוזמת הרופאים. [ולפני כ’ שנה לערך כשהייתי בביתו נאוה קדש של מרן הגרע”י זיע”א, אמר לן בזה”ל, “הרופאים משוגעים אוהבים לייאש” וכו’. עכ”ל].

יב. ואציין כאן מעשה מדהים שהובא בס’ “ורפא ירפא” [לזכרו של הרב ד”ר ישעיהו לוי ז”ל, עמ’ קצו], “מעשה וקבעו הרופאים בביה”ח כי יש לכרות רגלה של חולה לאחר שהתנפחה מאד, בני המשפחה התקשו לקבל את ההחלטה, אך הרופאים הזהירום כי אחרת עלולה האשה למות. הקרובים פנו ביאוש לרופאים רבים, ביניהם ד”ר לוי זצ”ל, לאחר שערך בדיקה קצרה קבע, הרגל בריאה – יש בעיה אחרת, הוא ביקש לערוך בדיקת פה, ולאחר שמצא שן רקובה ביקש לפתור בעיה זו בדחיפות, רופא השיניים פתר את בעיית השן – והרגל התרפאה“.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט סיפור מדהים על פסק הרופאים לכריתת רגל והוראת הרב קוק שליט”א הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

בימים אלו נפוץ בעיה”ק טבריה ובכמה מקומות בארץ שיח “תורני” עמוק ורציני אצל יראי ה’ – ולהבדיל שיח “מתירני” אצל שוחרי החופש שאינם חפצים לשמוע את דבר ה’, [ה’ יחזיר את כולנו בתשובה שלמה], אודות צורת הפעולה הנכונה ע”פ התורה למתנדבי ההצלה על סוגיהם, ואכן זו מטרת כל פרסום הדברים בהמון, כדי לחדד את הנושא ההלכתי החמור ולהביאו לידי תיקון מתוך אהבת חברים ואחדות בעזהי”ת.

השבוע הגיע ידידינו הרה”ג ר’ נפתלי הלפרן שליט”א לביקור בחדרו של מרן הגר”ד קוק שליט”א ששהה בבית הרפואה “מעייני הישועה”, ודן לפני רבינו שליט”א בצדדים הרגישים של סוגיא זו. וסיפר לי היום מרן שליט”א שאמר לו לאחר שמיעת הדברים, “אם אתה יודע שברגע אמת הוא לא ילך להציל נפש בגלל שלא מתירים לו לחזור, אז אתה תגיד לו שמותר לו לחזור, מכיון שחייביים להציל נפש, [כמו אחד שלא מוכן להציל בלי שיביאו לו מנה חזיר לאכול], אבל אני יגיד לו את האמת שזה אסור מדאורייתא, ואם יש לו יראת שמים אז הוא יבין ולא יחזור”… [יש בידינו הקלטה של כל השיחה עם תוכן הדברים הנ”ל, רק שלעת עתה מסיבות השמורות במערכת וכבודו של ארגון הצלה מסויים, אין אנו מפרסמים את הדברים].

ומכיון שיש איזה שמועות לא נכונות ואי הבנות [בשוגג או במזיד…] בשמו של רבינו שליט”א, ושמענו שאמרו בשמו שרואה את הדברים אחרת ושומע את ההיתר לחזור ברכב, על כן ביקש רבינו שליט”א היום ערב שבת קדש פרשת נשא תשפ”ה לחדד את הנושא ולשגר את הדברים לכל מבקשי דעת ויראת ה’, וזה לשון קדשו לשאלת השואל מה דעתו ואם חזר בו:

אסור לחזור בעקרון!! אלא אם כן אם ישאר הכונן הוא לא יוכל לקבל את הקריאה הבאה… וגם בזה אינני יכול להתיר… [ובפועל המכשיר קשר אצלו ובשהותו במקום שהציל יוכל להגיע לכל מקום], זה אסור!! אם יש מציאות מסויימת… גם לא נראה להתיר, כי זה לא “קמן” – לא “לפנינו”, גם ביולדת לא התירו למיילדת לחזור [אע”פ שמיילדת היתה נחוצה הרבה יותר מכונני ההצלה… כלשון רבינו שליט”א בהמשך השיחה], בינינו הם לא מצילים אלא “אחד למאה”… [רוב המקרים שיוצאים זה לחבלת רגל או יד או חבלת ראש לא מסוכנת, וכעזה”ד, כאשר אנשי אמת שבהם מעידים]. מצ”ב סרטון.

עוד מצ”ב סרטון קצר שבו נתבקשתי מכונני הצלה לשאול את רבינו שליט”א שלאור ההתעוררות בנושא הם מבינים שהם בבעיה קשה לחזור הביתה, ועל כן הם נאלצים לעזוב את ההתנדבות בשבת, ואמר רבינו שליט”א בפה מלא “שיעזבו”!!

לסיום הדברים הנני להביע כאן מעט מרחשי לבי:

בשנים האחרונות עלו כמה נושאים שפורסמו כאן ע”פ בקשתו האישית של מרן גאון דורינו הגר”ד קוק שליט”א, כגון המחאה הכואבת מדם לבו של רבינו שליט”א על מוסדות הגאוה ושנאת ישראל הנקראים “עמלי תורה” בראשות הרב זעפראני שליט”א, הן וגרורותיהן כיוצא בהן [עיתון “מקור חזק” וכל מרעין בישין שלהם], וכן המחאה על ארגונים ומוסדות וכל מיני גופים הגורפים ממון מאנשים באיצטלא של רבינו שליט”א, וכן כעת בנושא מתנדבי ההצלה, וכן על זה הדרך עוד איזה נושאים כידוע ליודעים, וראה זה פלא, תמיד יש את “כת המכחישים” מחללי ה’ ובוזי התורה, שיאמרו שזה לא רבינו שליט”א אע”פ ששומעים ורואים הכל מפי קדשו, ומתרצים לעצמם כל מיני דמיונות שלא בדיוק כך התכוין, ושמכריחים אותו לומר דברים, וכעזה”ד כל מיני שטוטים, אומרים לאור חושך ולחושך אור, ובליצנות וגאוה דוחים כל דבר של קדושה וחיזוק. וצריך לעקור מגמה רעה זו מן העולם.

דוגמא טריה מהנושא שלפנינו, בעקבות עקשות ה… לקבל את האמת, לקחו תמונה של אחד המתנדבים ופרסמוה בעיתון מקור חזק [מקור טמא] עם כיתוב לצידו שהוא מציל אלפי מקרים ושליש מהם!! בשבת!! בזכות ההיתרים של רבני ארגון איחוד הצלה!!

ידידי מר יוסי א. יו”ר איחוד הצלה בטבריה [שהוא גם יו”ר ש”ס, ששכח לרגע ש”אבא מסתכל מלמעלה”, וכותב בספרו שאסור לכוננים לחזור, ואני ממתין לו מאד לפגישה לחיזוק וביצור חומת השבת בנושא זה] פנה אל הרב עידו אוחיון שליט”א כדי לפרסם את הנ”ל בעיתון “מקומי דתי”, אך הרב אמר לו שלמרות שמוכנים לשלם ע”ז טבין ותקילין, אסור לפרסם דבר כזה שהוא חילול ה’!!

אגב, גם את הוראות ה”רבנים” שהם נתלים בהם, [כגון הגרש”א שטרן ועוד] הם כלל לא מקיימים, לדוגמא, נוהל הארגון אומר שבשעה הסמוכה לצאת שבת אסור לחזור!! והם חוזרים!! נוהל הארגון הוא שאם באיזור מגוריו של המציל יש אחרים שיכולים לעשות את המלאכה, אסור לחזור!! והם חוזרים גם אם יש בשכונתם עוד 2 או 3 המוכנים ליציאות… ולא אפרט עוד פרטים, ואסתפק במחאה זו כלפי מסכנים אשר מקל’ם יגיד להם. ודי בזה.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט מרן הגר”ד קוק מתוך חולשה גדולה מבהיר שוב את האיסור החמור לחזור עם אופנוע או רכב לאחר פעולת “הצלה”… הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.