לרפואת אור העולם החד”ה קוק שליט”א

בעקבות מצבו הרפואי הקשה של רבינו הגדול אור העולם ופלאו ר’ חזקיהו דב הכהן קוק שליט”א, זכינו בס”ד להרים קמפיין עצום לקראת שבת קדש, וכפי שרבינו שליט”א אומר תמיד שהשבת היא מקור הברכה והרפואה, וכלשון חז”ל יכולה היא שתרפא ותרחם.

כמה פעמים כאשר באו עם מקרים רפואיים סבוכים לבקש את ברכתו של רבינו שליט”א, כך אמר לשואלים: אני יכול לברך, אבל אם אין שמירת שבת, הברכה לא תעזור, כי ה”שיבר הראשי” של הברכה מנותק, השבת היא מקור הברכה ובעלדיה שום ברכה לא יכולה לחול…

מוטל עלינו כאחים לדאוג זה לזה ולהיות ערבים באמת אחד לשני, ולפרסם את הקמפיים הזה כדי לעורר כמה שיותר יהודים לשמור את השבת, ואין ספק שהזכויות הללו יעירו את כבוד מרן שליט”א שהוא בחינת השבת של הדור.

לדף הקבלות לכבוד מורינו החד”ה קוק לחצו כאן

יהי רצון שנשמע ונתבשר בשורות טובות אמן ואמן.

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט קמפיין שבת העולמי לרפואת אור העולם החד”ה קוק שליט”א הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

אתה יכול להציל אותי אני קרוב לסכנה…

לפני כמה חדשים הגיע יהודי מ”דימונה”, ואמר בצער למרן אור העולם ר’ חזקיהו דב קוק שליט”א, שאחיו הצעיר מחלל שזה כבר 10 שנים, ואם הרב יעודד אותו וידבר עמו, מסתמא הוא יחזור לשמור שבת, כי הוא מאד אוהב את רבינו שליט”א.

הרב אמר שאינו יכול לדבר כ”כ, וצרידותו ידועה לכל בימים אלו, ועל כן ביקש מתלמידו לדבר אל היהודי מדימונה ולקרבו בעבותות האהבה כאשר הוא יושב ליד רבינו, ואמר רבינו שישתדל להוסיף כמה מילים כפי יכלתו…

 וכך נאמר לאותו יהודי:

דוד ישראל היקר… הרב קוק יושב כאן והוא מנוע מלדבר בגלל בעיה בגרון והוא גם חלש מאד… הרב מוסר לך ד”ש חם…

אתה “דוד מלך ישראל חי וקיים”… דוד זה יום שבת, הוא שבע… תהלים של דוד המלך שייכים ליום שבת…

כאן הוסיף רבינו שליט”א לומר לו, אתה יכול להציל אותי בפועל על ידי שמירת השבת שלך…

תשמור את השבת ויהיה לך אך טוב וחסד… 

אתה “חמודי”… חמוד”י זה ראשי תיבות “דוד מלך ישראל חי וקיים”.

וחייך רבינו שליט”א בהנאה וקורת רוח.

חברים יקרים, כמה וכמה פעמים חזר רבינו שליט”א בשנתיים האחרונות על המילים “אני בסכנה”… “אני קרוב להיות מסוכן”… לא הפנמנו את הדברים כל כך… והנה זה כחדש ימים שרבינו שליט”א מוטל על המטה בחוסר אונים ואיך נוכל לראות בצערו ולשתוק, עלינו להפעיל את כל הכח שיש בידינו מתוך מאמץ עילאי של חזרה בתשובה וקירוב לבבות לאבינו שבשמים, ובמהרה נראה באורו הגדול מתוך בריות גופא ונהורא מעליא אמן כן יהי רצון.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט הרב ח”ד קוק מטבריה מדבר אליך: אתה יכול להציל אותי בשמירת שבת שלך הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

שאלה: יש לנו במשפחה חולה מסוכן מאד, אנחנו עושים עבורו כל השתדלות אפשרית, הן בפן הרוחני והסגולי, והן בפן הגשמי ע”י רופאים ורפואות, ונודע לנו לאחרונה שיש אפשרות להמשיך רפואה על ידי מכירת המחלה לגוי, ודבר זה נראה לנו זר ומוזר, [ויש שאמרו שהוא גם בגדר אכזר], איך אפשר לעשות מקח וממכר בחולי הבא מן השמים, והאם בכלל חל מקח על דבר “מופשט” כגון דא, נבקש לקבל בזה את דעתו של מרן ר’ חזקיהו דב הכהן קוק שליט”א.

לכל לראש “אמונה חיה”

א. לכל לראש דע לך שכל פעולה שנעשית לרפואת החולה, אין לה משמעות ותקף אלא אם כן נעשית ע”י אמונה בחי העולמים, וזה דבר ששמעתי מפי מורי אור העולם מהרח”ד קוק שליט”א פעמים רבות, שאפילו דברים שאין להם מקור ברור, אם האדם עושה את הפעולה מתוך רגש אמתי של אמונה, יש בידו כח להועיל הרבה יותר מאחרים שעושים פעולות שיש להם מקור אך בלי כונת הלב ואמונה חיה, כי כל לבבות דורש ה’, והמאמין בחי העולמים זורע ומצמיח ישועות.

ב. ואציין לדוגמא מה ששאלתיו לפני ג’ שנים לערך אם יש מקור למה שאמרו כמה צדיקים לעשות טבילה מיוחדת במקוה עבור הנפטר, ואמר לי, אמנם זה לא כתוב בקדמונים, ושמא גם אין לזה מקור בספרים האחרונים, אבל ה”אמונה” היא עיקר המקור, אם פעולתך נובעת מתוך אמונה, הרי שהפעולה היא ידות הכלים של האמונה, וממילא בודאי יש תועלת בכל דבר שתעשה. [וזו אי”צ לפנים, שכל העסק בסגולות וענינים, אין לו מקום אלא לאחר שכבר הושלמו הדברים המוכרחים והנחוצים, כי מה יועיל לאדם עסק בסייגים כאשר אינו מקיים את עיקרי הדינים].

דברי רבינו יהודה החסיד זיע”א

ג. ובשאלה שלפנינו המקור בספרות התורנית לענין זה הוא רבינו יהודה החסיד בספר חסידים (מרגליות, סימן תמה), וז”ל, מעשה בנכרי אחד שהיה יושב ועצב, אמר לו חבירו, למה פניך זועפים, אמר לו, שראה בחלום שהיה רוכב על סוס אדום והסוס אצל בהמה טמאה, ואמר לו חבירו זהו שימות מהרה [וירכיבוהו] במיטה, אמר הפותר, אם יתן לו לשתות ויקנה חלומו ממנו, אמר לו על מנת כן אתן לך שיהא חלומי מכור לך, וקיבל עליו, ונתן לו לשתות ומת פותר החלום ביום השני. עכ”ל. עוד סיפר בס”ח שם: אחד היה חולה עד מות, והיה אחד מתלוצץ, אמר לו תקנה לי החולי שלך תן לי כך וכך, אמר לו אתן לך, מיד עמד החולה, וזה חלה ומת. עכ”ל. והובאו דבריו בס’ זבחי צדק (סי’ קטז ס”ק פח), ובכה”ח סופר (יו”ד שם ס”ק קמ, ובאו”ח סי’ רכ ס”ק יט).

סמכות ותקף דברי ספר חסידים

ד. הרי לפנינו מבואר באר היטב בדברי חד מן קמאי רבינו יהודה החסיד שיש מציאות למכור חלום רע או חולי רע, ואמנם ידוע שבספר חסידים יש כמה דברים מחודשים שלא נמצאו בשום מקום, וגם כמה אזהרות שכתב בספרו ובצואותיו הידועות, יש שאינם חוששים להם כלל, וכבר אמרו בפסחים (קי ע”ב) כללא דמילתא כל דקפיד קפדי בהדיה, ודלא קפיד לא קפדי בהדיה. [ועמש”כ בזה בתשו’ אחרת בס”ד]. מ”מ מצאנו מקור ברוך וברור לשמועת העולם, וידעתי גם ידעתי שיש רבים שעשו כן ולא עלתה בידם, הלא ברור שהסתר פנים איכא אפילו בדבר הכתוב בתורה שהוא המציאות הכי ברורה שיש בעולם, וכגון צרעת למספרי לשוה”ר וכו’, והדברים עתיקים וידועים לכל, אך זה ברור שאם הדבר נעשה ע”פ הוראת צדיק מקודש, ועושים זאת באמונה חיה, שבודאי יש כח עליון בדבר להשיב נפש.

מקורות וביאורים לדברי ר”י החסיד

ה. ויסוד ושורש הענין למכור את החולי לגוי כמדומה שהוא ממה שאמר ישעיהו (מג, ד) “מֵאֲשֶׁ֨ר יָקַ֧רְתָּ בְעֵינַ֛י נִכְבַּ֖דְתָּ וַאֲנִ֣י אֲהַבְתִּ֑יךָ וְאֶתֵּ֤ן אָדָם֙ תַּחְתֶּ֔יךָ וּלְאֻמִּ֖ים תַּ֥חַת נַפְשֶֽׁךָ”, וע’ בעובדא דרבי אלעזר ורומאה בברכות (סב ע”א), ובירושלמי שבת (פ”ו ה”ט), וכן אמר אדונינו דוד המלך בתהלים (מז, ד) “יַדְבֵּ֣ר עַמִּ֣ים תַּחְתֵּ֑ינוּ וּ֝לְאֻמִּ֗ים תַּ֣חַת רַגְלֵֽינוּ”, ופרש”י שם, “יתן דבר בעובדי כוכבים תחת נפשנו – להיות חמתו מתקררת בהם ואנו נצולים, כענין שנא’ (ישעיה מג, ג) ונתתי כפרך מצרים” וגו’. ע”כ. ובמכילתא דרבי ישמעאל (פ’ משפטים, מסכתא דנזיקין פרשה י) איתא, חביבין ישראל שנתן הקב”ה אומות העולם כפרה תחת נפשותיהם שנא’ (שם) נתתי כפרך מצרים כוש וגו’, מפני מה (שם ד) מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשיך. ע”כ. ובזה יש לפרש בס”ד [בפן נוסף את] נוסח התפלה “מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה”.

ו. וכן ידוע מה שביאר הרה”ק מהר”ם מפרימשלאן זיע”א בלשון רבי חנינא בן דוסא בתפלת החולים “זה חי וזה מת” (ברכות לד ע”ב), דלכאורה צ”ב בשלמא מה שאמר “זה חי”, שאיש טוב זה ואל בשורה טובה יביא, אבל מה אמר “זה מת” צריך בירור על מה זה, הלא יש כאן פתיחת פה לדבר שאינו טוב, ולמה לא ישתוק בשב ואל תעשה, וביאר בזה דבר נפלא בהקדים דברי חז”ל במו”ק (טז ע”ב) שהקב”ה גוזר גזירה והצדיק מבטלה, ויש כח ביד הצדיק להעביר את רוע הגזירה שנחתה על האיש הישראלי אל גוי אחר, וע”י שהגוי ימות יצא היהודי לחיים טובים ולשלום, והיינו “זה [היהודי] חי וזה [הגוי] מת [תמורתו]. ויש בזה עובדא נפלא של מהר”ם הנ”ל עם הגאון בעל ישועות יעקב ובנו הגרמ”ז. וראה בס’ “דעת זקנים” (ב”פרקא דרבי מאיר”), ובס’ דברי מאיר עה”ת (פ’ עקב). וכעת אכמ”ל.

ז. וענין זה הוא כעין מנהג קדמון של הכפרות שמסובבים התרנגול על האדם ואומר זאת חליפתי זאת תמורתי זאת כפרתי, ובא גבר תחת גבר כנודע, וה”נ גויי הארצות אשר הם המה גדר הממצע בין אדם המדבר [שהם מדברים בפועל כדיבור של ישראל, אך תוכן הדיבור של האיש הישראלי הוא “ודברת בם” ולא בדברים בטלים (יומא יט ע”ב), ובהם לא שייך דיבור של תורה כמ”ש (סנהדרין נט ע”ב) גוי העוסק בתורה חייב מיתה], וכמאמר יחזקאל (כג, כ) “וַֽתַּעְגְּבָ֔ה עַ֖ל פִּֽלַגְשֵׁיהֶ֑ם אֲשֶׁ֤ר בְּשַׂר חֲמוֹרִים֙ בְּשָׂרָ֔ם וְזִרְמַ֥ת סוּסִ֖ים זִרְמָתָֽם”, ומצאנו השלכות הלכה למעשה בעניני אישות וכו’, מצד בחינה זו של בהמיות בגויים. וכעת אכמ”ל בציונים.

ח. ואיתא בשבת (סו ע”ב) ואמר אביי, אמרה לי אם, לחום המעיק על האדם מידי יום – יקח צרוף חדש וילך לבריכות שמייבשים בהם מים לייצור מלח, וישקול מלח כמשקל אותו הזוז, ויצרור את המלח וישימו את הצרור תחת גרונו, כשהוא תלוי בציצת שערו. ואם לא יכול לעשות כן, ישב על פרשת דרכים, וכאשר יראה נמלה גדולה שנושאת משהו, יקח את הנמלה וישים אותה בשפופרת של נחושת ויסתמנה בעופרת, ויחתום אותה בששים חותמות. [וכתב רש”י לאו דוקא ששים, אלא שיסתום אותה בסתימות רבות מכל הסוגים, משעוה ומזפת ועופרת וטיט, האחת על השניה], וינענע את הנמלה שבתוך השפופרת וישאנה, ויאמר לה לנמלה, המטען שאת היית נושאת אני אטען, והחולי שאני טוען יהיה מעתה טעון עלייך, ובזה יסור ממנו החום. והג’ מאונגוואר מהרמ”ק זצ”ל אמר שמצאנו כאן מקור נכבד בדברי חז”ל לסגולת העברת החולי.

עדויות החיד”א ומהרח”פ על דברי ס’ חסידים

ט. וכתב גאון עזינו החיד”א בהגהותיו “ברית עולם” ע”ס חסידים שם: מוכר חולי או חלום הקונה יכנס במקומו, רבינו ז”ל כתב מעשים על זה ע”ש, וגם אני שמעתי מאדם גדול שראה בעיניו גוי שמכר החולה [לגוי את מחלתו] והמוכר נתרפא והקונה תיכף נלכד בחולי רחמנא ליצלן. עכ”ל. וכ”כ הגאון מהר”ח פאלאג’י זיע”א בס’ “נפש חיים” (מע’ ח אות מב) וז”ל, חלום וחולי רע מי שמוכרו לאחר יכנס במקומו כמ”ש ספר החסידים וכו’, וגם אני שמעתי דהוה עובדא באחד שהיה חולה בחולי אבעבועות, ומכר החולי לאחד, ונתרפא החולה ורפואה ל’ו עלתה, ואחר זה נכנס הלוקח במקומו ונפל למשכב “אך זה חולי” (ירמיהו י, יט), וע”ז נאמר (קהלת ה, ה) “אל תתן את פיך לחטיא את בשרך”, רחמנא ליצלן מהאי דעתא. עכ”ל. וכן הביא עדות דומה לזה בס’ “יוסף אברהם” (פ’ מקץ, עמ’ רכא בדפו”ח).

הנהגת חכמי ישראל בהצעה זו

י. ובמשך הדורות האחרונים שמענו עדויות על כמה וכמה מגדולי וצדיקי ישראל שלפעמים היו מציעים למכור מחלה לגוי, וכן היה נוהג הרמ”מ מלעלוב כמ”ש בס’ “משה איש האלהים” ח”א (עמ’ שלה), וראה מעשה פלא בענין זה עם האדמו”ר מספינקא זיע”א בגליון “נחלי אמונה” (כרך י”ד, עמ’ לב). וזה ידוע לכל הבאים בשעריו של מרן שר התורה הגר”ח קניבסקי זיע”א שלפעמים היה מציע לעשות כן. ואני הייתי נכח פעם אחת שבא יהודי לספר למרן הגר”ד קוק שליט”א אודות מחלת אשתו, ואמר לו רבינו שליט”א, “תמכור את זה לערבי”. [תיעוד הדברים שמור במערכת מסיבות ידועות ולא ידועות]. וראה עוד בהגהות “מקור חסד” ע”ס חסידים. ומסתברא מילתא שאם עושים כן בהוראת חכם הגון וקדוש בתורת ידא אריכתא שלו, הרי שנוסף כח המשלח בפעולת השליח וכדכתיבנא לעיל (שלהי אות ד).

יא. וראיתי להגאון אדמו”ר מאונגוואר בשו”ת “משנה הלכות” חי”ב (סי’ תעא) שנשאל אם יש בדבר מה שאומרים העולם שאפשר למכור חלומו או מחלתו לעכו”ם, או שהוא בכלל לא תנחשו, או מעשה טפשות בעלמא. וכה השיב: דע לך ידידי כי דבר זה לא דבר ריק הוא, והוא מבואר בספר חסידים וכו’, ומיהו לפענ”ד דלישראל אסור למכור לו חולי דעבר א”לפני עיור” וכו’ אם ענוש יענש, ואדם אסור לחבול בעצמו, ולעכו”ם שרי ומצוה איכא. עכ”ד. וכן העיר בס’ “ארון הברית” (עמ’ קפג) שיש להזהר לא לעשות עסק כזה עם יהודי אפי’ רשע. ע”ש. והרבה יש להרחיב ע”ד הרב משנ”ה הללו, ובפרט בסוגיא דהכחשת גוי עבור חיי איש ישראל, ובסוגיא דמורידין ולא מעלין, ובעיקר תלוי הדבר בגדר כחה של סגולה זו. ואתה תחזה.

מעשה רב עם הגר”ח קניבסקי זיע”א

יב. וכתב אלי ידי”נ הגר”י פראנקו שליט”א, כד הוינא טליא ראה ראיתי מעשה כזה במוצ”ש הגדול [דשנת תשע”ג כמדומה] שהגיע אברך אצל הגרח”ק וסיפר שאשתו מעוברת ואמרו להם שבאולטרסאונד רואים שיש לו בצקת בגרון ומסכן אותו ואת אמו, והשיב הגר”ח, שימכרו לגוי, ובאותו השבוע שחו אחריו מעשה כזה ממש שסיפרה רבנית ע”ה, ומיד קפצו על ההזדמנות ושאלוהו מה יועיל למכור, וענה שהלא זה חמץ… בצקת… וכזאת ממש סיפר ידיד נפשי הרה”ג ר’ גדליה הוניגסברג שליט”א על אחד שניצל מחולי הבצקת בריאות [וכן ברגל] ע”י עצת הגרח”ק כהנ”ל. [ועמש”כ בבירור עובדא זו ידידינו הרה”ג ר”ח מלין שליט”א בס’ לשוח בשדה (הערה תק”צ). וראה עוד בס’ “אוצר פלאות התורה” (שמות, עמ’ שטו) שיש נוהגים לכתוב בקביעות בשטר מכירת החמץ שמוכרים כל המחלות לגוי]. ועמש”כ באריכות בשו”ת “מרכבות ארגמן” ח”ז (סי’ לט).

יסוד חדש לכח הרפואה ע”י מכירה לגוי

יג. בעקבות העובדות הנ”ל על מהרח”ק זיע”א, עלה בדעתי מקור נפלא לדברי ר”י החסיד בענין מכירת המחלה לגוי, דהנה “חמץ” ר”ת “חלאים מחלות צרות”, ונקדים עוד שה”חמץ” הוא בחי’ “מצרים”, ואתרא דמצרים הוא מקור המחלות, וכמ”ש (שמות טו, כו) “כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה’ רפאיך”, [ועמש”כ במק”א בשם רבינו שליט”א אודות נגיף ה”קרונה” שלא היה במצרים כיון דהוי מעשה ידי אדם], וה”מצה” היא בחי’ “יציאת מצרים”, וכדחזינן שלא הספיק בצקם להחמיץ כי גורשו ממצרים וע”כ אכלו מצות, והמצה היא לחם הרפואה כמ”ש בזהר הקדוש (פ’ תצוה, דקפ”ג ע”ב), ונמצא ע”י מכירת החמץ מוכרים גם את כל המחלות, [ולפי”ז י”ל דהמכוין זאת בביעור חמץ מבער כבר אז את כל המחלות, ואין להזדקק למכירה עבור סגולה זו, ובפרט אם ישאיר חמץ בעין בשביל זה שנכנס בפרצות ידועות. ואכמ”ל]. ולעת עתה קנצי למילין הכא באות י”ג הרומזת לי”ג מידות של רחמים, ואל שדי יתן לנו רחמים אכי”ר.  

נספח

תרומת ימים ושנים – יהודי עבור יהודי

עד עתה דברנו בענין מכירת חולי לגוי, ויסוד הענין הוא אם שייך להעביר חולי וחיים מזה אל זה, ואכן עוד הרבה יש לפלפל בזה וכפי שכבר ידוע מה שדנו אי שייך מכירת גן עדן או גיהנם, וידוע עובדא דאחד שביקש למכור לחבירו חלקו בעורו של לויתן, ונקשר ענין זה גם בסוגיית שותפות יששכר וזבולון, וידועים בזה סיפורים נפלאים וכגון בבי דינא דמהרש”א וכו’. והזמן קצר מלהכנס לעומק ענינים הללו אשר גם בהם יש להעמיד יסודות איתנים, ועוד חזון למועד בל”נ, רק זאת אביא בכאן כמה עובדות מרתיתות בענין של מסירח חיים עבור חולה, וידעתי גם ידעתי שיש עוד כמה וכמה עובדות להביא בענין זה וכתבתי מעט לדוגמא, ואתה תחזה מה שיש לפלפל גם בסוגיא זו, תן לחכם ויחכם עוד.

בס’ “בשבילי ראדין” (עמ’ 250) יסופר: בשנת תרפ”ח חלה החפץ חיים מאד ונשקפה לו סכנת חיים, בישיבה הרבו בתפילות ותחנונים לרפואתו, הרב מרדכי לונדינסקי אשר היה מקורב לח”ח מצד עצמו ומצד הקרבה של אביו ר’ משה אל הח”ח, חש צער גדול, וחשב בלבו מה עוד הוא יכול לפעול לרפואתו של הח”ח, לאחר מחשבה החליט ללכת לבהכנ”ס ואמר תהילים מעומקא דלבא כל הלילה, לפנות בוקר פתח את ארון הקדש ואמר, רבונו של עולם, כלל ישראל צריך את הח”ח, אני תורם חמש שנים משנותי לרפואתו והחלמתו של הח”ח, סיים את דבריו עזב את בהכנ”ס והלך לביתו…

איש לא ידע על תפילותיו, ואיש כמובן גם לא ידע על תרומת חמש השנים שתרם לח”ח, כעבור מספר ימים חלה הטבה במצבו של הח”ח, הוא התאושש ושב לאיתנו. ר’ מרדכי נכנס לח”ח, הח”ח פנה אליו מעצמו ואמר לו, מרדכי, תפילותיך נתקבלו, אמנם אל תדאג על השנים שנדבת, ממך זה לא יחסר… הוסיף הח”ח ואמר, אתה תחיה לא פחות משנותי היום… הבחור מרדכי לונדינסקי התפעל עד למאד ממשמע אזניו, בראותו בחוש כיצד הח”ח ידע את שעשה לבדו בבהכנ”ס באישון ליל, ר’ מרדכי נצר את הסיפור בלבבו ולא סיפרו לאיש מלבד לבניו, באומרו שאין רצונו בפירסום הסיפור, ורק בעת הלוייתו יסופר ענין זה כדי שידעו מי היה הח”ח…

אכן ברכתו של הח”ח לר’ מרדכי לונדינסקי נתקיימה במלואה כשנפטר קרוב לתשעים, ר’ מרדכי כה בטוח היה בברכתו של הח”ח, עד שכשבנו אמר לו כי חלומו שיזכה שר’ מרדכי יסדר את הקידושין אצל כל בנותיו, השיבו ר’ מרדכי, יש לי ברכה של הח”ח, וכל זמן שאינני בגיל של הח”ח הכל יהיה לטובה בעזהי”ת…

והנה לפנינו מעשה נורא שמסופר ע”י הרמ”א שטרן בס’ המוסמך “הכל לאדון הכל” (עמ’ 299), כשהיה אבי [הרי”ט ליפמן שטרן, חתנו של הרי”י הרמן] בן 26 בלבד, חלה במחלה כליות קשה, פרופסור לב, אחד מהטובים שבמרכז הרפואי במנהטן שלח את אבי לאישפוז בבית חולים, באותם ימים לא היה מדע הרפואה מפותח כמו בימינו, והשתלות שבכוחן להציל חיי אדם לא נערכו, זמן קצר לאחר שאבי אושפז, באחד מביקוריה של אמי אצלו, אמר לה הפרופסור, “צר לי לומר לך זאת, אך לבעלך נותרו רק שבועות ספורים לחיות, לא נותר דבר שנוכל לעשות למענו, אני מציע לך לקחת אותו הביתה”…

דבריו של הרופא שברו את לב אמי, היא כמובן שיתפה את חמיה ר’ יוסף [שטרן, אביו של רי”ט] וסיפרה לו על התחזית הנוראה של הרופא, סבי שלח מברק אל רבו ה”חפץ חיים” ושאל אותו, “רבי, האם אפשרי לתרום שנות חיים כדי להציל חיי אדם אחר, אני אדם בריא בן 65, ואני מוכן לתרום את השנים שעדיין נותרו לי לבני, ולקבל על עצמי את מחלתו”, החפץ חיים השיב בחיוב, והנחה את סבי כיצד ליישם זאת, זמן קצר לאחר מכן חלה סבי, ואילו כליותיו של אבי החלו לתפקד כראוי, חדשים אחדים לאחר מכן נפטר סבי ר’ יוסף, ואבי החלים לחלוטין וחי עוד 31 שנה, משמעותו של דבר היא, שלולא תרם סבי את השנים שנותרו לו, היה חי עד גיל 96…

ובספר “ר’ אלה'” לתולדותיו של הגה”צ מהר”ר אליהו לאפיאן זיע”א [בציוני דרך לחייו של ר’ אלה’ שנכתבו בראש הספר] כה כתוב: בשנת תר”צ נפל [ר’ אלה’] למשכב, הרבנית העתירה בתפלה להקב”ה, לרבי אליהו יש עוד תפקיד בעולם, אם גזירה היא, קחני נא תחתיו, רבינו אכן קם מחוליו וזכה לאריכות ימים, הרבנית נפטרה בשנת תרצ”ה, כל הבנים מלבד בן אחד באו לשבת שבעה בלונדון ונותרו שם, מן השמים סובבה יד ההשגחה שעל ידי זה ינצלו מגיא ההריגה. וידוע שהג”ר סלמאן מוצאפי נתן 5 שנים מחייו לרבו הגאון המקובל מהר”ר יהודה פתיה זיע”א. וכעין זה מפורסם שאמרה הרבנית מרגלית יוסף ע”ה בעת שחלה בעלה מרן עטרו”ת מהר”ר עבדיה יוסף זיע”א, והיא הלכה למנוחות והוא נותר עוד שנים רבות להנהיג את כלל ישראל.

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט מכירת מחלה לגוי, האם יש כזה דבר? איך זה עובד? ומה המקור לכך?! הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

משחר נעורי יש לי זיקה מיוחדת לחזקיהו המלך

לפני כשנה אמר לי רבינו שליט”א [בהיותו מסובל ביסורים לאחר ניתוח קשה במפרק הירך] בזה הלשון:

כבר משחר נעורי יש לי זיקה למושג “חזקיהו המלך”…

מגיל קטן כבר חזקיה היה אצלי משהו…

היום אני מדבר הרבה על פרק לח בישעיהו ששם רפואת חזקיהו, ואני אומר לכולם שהפסוקים שם הם שורש הרפואות…

בנעורי לא היה לי עדיין את הפרטות הזאת של פרק לח… אבל הרגשתי זיקה אליו…

ואמרתי לפני מרן שליט”א שבמגלה (ה ע”ב) אמרו על חזקיה ה”אמורא” [שחי בזמן המעבר שבין התנאים לאמוראים, (ע’ ב”ב עה ע”א, ורש”י חולין קו ע”א), ומסתמא יש לו קשר רוחני לחזקיהו המלך] שהיה קורא את המגילה בטבריה בי”ד ובט”ו [מחמת “ספק” שהוא גימטריא “עמלק”], והרי קריאת המגלה היא מחיית המן עמלק שנאמר בו (שמות יז, טז) “כי יד על כס יה מלחמה לה’ בעמלק”, ומרומז בפסוק זה הענין של י”ד אדר וט”ו באדר [גימטריא ט”ו], ולכן נקרא חזקיה מלשון חזק י”ה, שעושה בירור וחיזוק – היפך עמלק שמבקש להכחיש את שם י”ה כידוע… [וכפי שרמזו בסוד “כי בחר ה’ בציון אוה למושב לו”, שהאות א’ משלימה ל”כס” שיהיה הכסא שלם, ואותיות “וה” משלימות לשם “יה” להשלימו להוי”ה].

הלא מעתה מתבאר הענין שהרי גם רבינו שליט”א מסר נפשו לטהר את טבריה מקליפת עמלק שבקשה לצנן את קדושת השבת והצניעות וכל עניני כבוד התורה בעיר… ומתפרש היטב השורש הרוחני לכל זה מכחו של “חזקיה”… שהוא בודאי נקשר בקשר עליון עם חזקיהו המלך.

והגיב רבינו שליט”א בהתפעלות מסויימת, אלו דברים חדשים שיש לחשוב עליהם… אבל איך שלא יהיה, גם לרבי יוחנן [מחבר הירושלמי, ראש לכל האמוראים, מייסד הישיבה בטבריה] יש לי קשר עכשיו… עם חזקיה כבר משחר נעורי… [וכשבאתי לטבריה מסרתי נפש אחרי שנים רבות על הציון של רבי יוחנן האמורא… שהכל היה שם שומם, וכעת הושבנו ישיבה על קברי האמוראים ובראשם רבי יוחנן…], והרי “חזקיה ורבי יוחנן” קשורים תמיד בתורת “רב ותלמיד” כפי שידוע בכל הש”ס… [וע’ שבת (קיב ע”ב) שנסתפק חזקיה בהלכה, והוכיח לו רבי יוחנן ממשנה במסכת כלים, וקרי עליה חזקיה “לית דין בר אינש”, ופרש”י “אלא מלאך”].

והנה ידועה מאמר חזקיהו המלך לישעיהו הנביא (ברכות י סע”א) “בן אמוץ כלה נבואתך וצא, כך מקובלני מבית אבי אבא, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים”…

וראה זה פלא כי “חדה” ר”ת “חזקיהו דב הכהן”, ועליו נרמז שאין להמנע מן הרחמים, ובפרט שהראנו השי”ת עמו נסים ויצא מגדר סכנה, ועיקר התפלה היא לחזקו שיקום ויתהלך בכח גדול כבימי עלומיו, ויבואו פקודות המח בגאון אל כל רמ”ח ושס”ה, אמן כן יהי רצון. [ועמש”כ סוד נפלא בזה בביאור “ידקר בחרב” של פטירת רבי בכתובות (קד ע”א). ואכמ”ל כעת].

נסיים כאן בנוסח הידוע מפי קדשו של מרנא שליט”א “דעני לחזקיהו מלך יהודה בחלותו על ידי ישעיהו הנביא ענינן”.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט תיעוד מרגש: מרן הרב חזקיהו דב הכהן קוק שליט”א – “כבר משחר נעורי יש לי זיקה לחזקיהו המלך”… הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

מרן ר’ חזקיהו דב הכהן קוק שליט”א

שח מרן אור העולם רח”ד הכהן קוק שליט”א:

כמו עני שזוכה ברגע אחד באיזה דרך כלשהי במליון שקל ונעשה עשיר ברגע אחד… לפני רגע היה עני גמור וברגע אחד נעשה עשיר גמור… ואת זה אתה מבין ומקבל בשכל שלך, כך גם מצב החולי אין בו שום חזקה… ובידו יתברך שמו להפוך את החולה לבריא ברגע אחד… ואין מעצור בידו מלהושיע…

האדם נוטה לחשוב שבכדי לצאת מן החולי דרוש פרק זמן ארוך או קצר והכל לפי רמת החולי, אך המתבונן בקושטא באמונת השי”ת יראה שהכל יכול להיות בין רגע אחד… והאמונה הפנימית נצרכת כאן למאד מאד…

[א”ה, והיינו דחזינן בנוסח ברכת יותר “זורע צדקות מצמיח ישועות”, וגם בתפלת ח”י חזינן סמיכות ברכת “ברכינו” של הפרנסה ל”רפאינו”, וסמיכות זה ללמד על הענין הנ”ל יצאה, וכמדומני שעל זה נסובה שיחת רבינו שליט”א המצורפת בזה בהסרטה].

וכבר סיפר רבינו שליט”א כמה פעמים, שהיתה תקופה ארוכה שלא יכל ללכת על רגליו והיה משתמש בכסא גלגלים, וכמה מגדולי הרופאים בשרו לו שלא תהיה לו ארוכה על פי טבע, [ויש שאמרו לו שאם לא יכרתו את רגליו מיד אזי לא יחזיק מעמד בעולם הזה], ובפתע פתאום יד ה’ הרימה את רגליו בבחי’ “עליה לרגל”, ונתקיים בו “רגלי עמדה במישור במקהלים אברך ה'”.

עוד הוסיף רבינו שליט”א, להזכיר אותי בתפלה ובמי שבירך זה לא מספיק… יש הרבה שמזכירים… וזה כעין טופס לקוני שרגילים לומר מידי יום… העיקר הוא להתפלל מתוך עומק של תפלה ומחשבת האמונה וכו’, רק תפלה שמרוממת את המתפלל יכולה לרומם גם את החולה. והדברים ארוכים ועתיקים, תן לחכם ויחכם עוד.

יש כמה מחשבות והרהורים שמהם האדם יכול להגיע לעומק התפלה [מלבד הענינים הידועים של סור מרע ומחשבת דביקות רצופה כולי יומא עד כמה שאפשר לכל אחד בראוי לו, וכן הידיעה הברורה שאת חלינו הוא נשא וכו’], והראוני כעת מחשבה עמוקה נוקבת נוספת בענין זה וכדלהלן…

כאשר הספיד מרן הגה”צ הגר”ש ברעוודה זצ”ל את גאון הדיוקים בגמ’ ובראשונים ובעומק הפשט מהר”ר נחום פרצוביץ זצ”ל, ביאר בהספדו מה שכתוב “ואבדה חכמת חכמיו” – שגופו של החכם נמצא איתנו – אך העונש שלא נוכל לקבל ממנו כלום, [שנעשה בבחי’ “שברי לוחות” ואין לו יכולת להשפיע עלינו].

והדברים חלים על מצבנו בשבועות האחרונים בקשר למורינו צדיק יסוד עולם שליט”א, שעיקר סיבת חוליו של הרב הוא עונש לנו על עוונותינו, ולא רק הענין הסגולי שבדבר שצדיק יסוד עולם סובל עבור הדור.

בינו זאת חברים יקרים [והכותב בראש כולם] להתעורר בתשובה שלמה בכל מה דאפשר לן, ולהעמיק בתפלה אמתית עבור מרנא החסיד שבכהונה שליט”א ואין צורך להכביר במילין כמובן.

מצורף קישור להספד ב”קול הלשון”, העיקר לדידן מדקה 19 עד 30

https://www.kolhalashon.com/he/regularSite/playShiur/1033358/-1/0/false

לבקשת רבים מצ”ב גם תיעוד ממסמך של הראי”ה קוק זיע”א עם תוספת השם “יחזקיהו”.

בברכה רבה
יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט מרן הרב חזקיהו דב הכהן קוק שליט”א – “אני יכול להיות בריא ושלם ברגע אחד”… הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

עבור קדוש ישראל

רבינו חזקיהו דב הכהן קוק שליט”א

בעקבות מצבו הרפואי של מרן עיני כל ישראל רבי דב הכהן קוק שליט”א נועצנו יחד בניו ותלמידיו על ההצעה להוסיף שם לרב, וזאת על פי המבואר בר”ה (טז ע”ב) ששינוי השם הוא אחד מן הדברים המקרעים גזר דינו של אדם.

לפני ד’ שנים כשנסובה השיחה בעניני שמות בני ישראל, אמר לי רבינו שליט”א, אם כבר אני נקרא “דב” אזי עדיף שיקראו לי “ברוך דב”, ובשנה האחרונה התבטא בפני ידידי תלמידו הרא”ז שליט”א שרצונו עז להקרא “חזקיהו”, ולאחרונה ממש אמר לתלמידו ידידינו הרב ישראל בלישה שליט”א שהשם “דב” הוא קצר מדאי… [ראה ב”נספח” להלן הצעה לביאור כוונת דברי רבינו שליט”א].

החלטנו בעצה אחת להציג את השאלה קמיה מרן הגה”צ ר’ דן זאב הלוי סגל שליט”א, המיודד עם רבינו שליט”א ידידות עתיקה בת עשרות שנים, ורבינו שליט”א התבטא עליו כמה פעמים שהוא “החבר הפנימי” היחיד שנשאר לו… ושהוא “המשגיח של הדור”…

אמש [ליל י”ט סיון תשפ”ו] לאחר ששטחתי בפני המשגיח שליט”א את מצבו של רבינו שליט”א, אשר ב”ה יצא מכלל סכנה, אך עדיין חולשתו קשה מאד, וכולנו מיחלים לחיזוק המוחין שלו במהרה ממש, באופן של קפיצת הדרך כראוי לו, ובלא שום צער הנפש של ביטול תורה ותפלה וכו’, ולאחר מחשבה אמר רבינו המשגיח שליט”א שמכאן והלאה יקרא שמו “חזקיהו דב הכהן בן שושנה”, ועל אתר בירכו בשם זה, וסיים בבטחה, שבקרוב נזכה לראותו בריא ושלם.

הערב (ליל כ’ סיון) דברה הרבנית לאה קוק תליט”א, אשת מרן שליט”א, עם אביה מרן הגר”י זילברשטיין שליט”א, וקבלה את ברכתו לענין כאשר הוא מצטרף לדבריו של מרן המשגיח שליט”א.

ביאור שייכות שם “חזקיה” לרבינו שליט”א

הדבר ידוע לכל באי שעריו של רבינו שליט”א אשר הוא מדבר הרבה על פרק ל”ח בישעיהו ששם שורש רפואת חזקיהו המלך, ומציע לכל הבאים לבקש ברכה בעניני חולי לומר את הפסוקים מ”מכתב לחזקיהו בחלותו” עד סוף הענין בפסוק “ה’ להושיעני ונגינותי ננגן כל ימי חיינו על בית ה'”, וכעת תוספת השם חזקיהו לרבינו שליט”א היא בבחי’ מה שאמרו בבראשית רבה (פרשה נג סי”ד) “יפה תפלת החולה על עצמו”.

והנה איתא בסנהדרין (צד ע”א) ביקש הקב”ה לעשות חזקיהו משיח, וסנחריב גוג ומגוג, אמרה מדת הדין לפני הקב”ה, רבונו של עולם, ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך – לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך – תעשהו משיח? וכו’. ע”ש.

לא פעם שמעתי ממרן שליט”א, שמרן הראי”ה קוק זיע”א ידע כל החכמות והכל היה בו חוץ מאומנות השירה – שלא היה לו “פרק בשיר”… וזאת רגיל רבינו שליט”א לספר על אודות ראשית הקשר של הרב הנזיר זצ”ל עם הראי”ה כאשר היה סטודנט בבאזל ושמע את קולו של הראי”ה בברכות השחר, ואמר “מצאתי לי רב”, ומדגיש רבינו שליט”א שזה קול הקדש, כי לראי”ה לא היתה שום נעימות מוזקלית בקולו…

ופעם אחת אמר רבינו שליט”א דבר פלא, שהזמר הפלאי “שלמה קרליבך” הוא ניצוץ נשמת הראי”ה קוק זיע”א ובא לעולם להשלים את חסרון השירה הנ”ל.

רבינו שליט”א שליט”א התבטא לאחרונה, החבר הכי טוב שלי בעולמות העליונים, זה מרן הראי”ה קוק זיע”א…

וראה זה פלא מה ששמענו לאחרונה מפי קדשו של רבינו שליט”א, שבזקנותו של מרן הראי”ה קוק הוסיפו לו את השם “יחזקיהו” [וראה להלן ב”נספח”], ולגדול תלמידי הראי”ה, הלא הוא הגרי”מ חרל”פ שליט”א, הוסיפו את השם “יותם”…

ידוע, שהגרי”מ חרל”פ זיע”א אחז בבירור שרבו הראי”ה קוק הוא בסוד נשמת חזקיהו המלך, ולאור האמור בשם “חזקיהו” הניצב כעת בשמו של רבינו דב הכהן קוק שליט”א, כולנו מיחלים במהרה לגילוי מלך המשיח במהרה, בזכות שירת הקדש הבלתי פוסקת של מרן ר’ חזקיהו דב הכהן קוק שליט”א.

לפני כשנה אמר לי רבינו שליט”א [בהיותו מסובל ביסורים לאחר ניתוח קשה במפרק הירך] בזה הלשון: כבר משחר נעורי יש לי חולשה למושג “חזקיהו המלך”… היום אני מדבר הרבה על פרק לח בישעיהו ששם רפואת חזקיהו, ואני אומר לכולם שהפסוקים שם השם שורש הרפואות… אבל בנעורי לא היה לי עדיין את הפרטות הזאת של פרק לח… אבל הרגשתי זיקה אליו…

ואמרתי לפני מרן שליט”א שבמגלה (ה ע”ב) אמרו על חזקיה ה”אמורא” [שחי בזמן המעבר שבין התנאים לאמוראים, (ע’ ב”ב עה ע”א, ורש”י חולין קו ע”א), ומסתמא יש לו קשר רוחני לחזקיהו המלך] שהיה קורא את המגילה בטבריה בי”ד ובט”ו [מחמת “ספק” שהוא גימטריא “עמלק”], והרי קריאת המגלה היא מחיית המן עמלק שנאמר בו (שמות יז, טז) “כי יד על כס יה מלחמה לה’ בעמלק”, ומרומז בפסוק זה הענין של י”ד אדר וט”ו באדר [גימטריא ט”ו], ולכן נקרא חזקיה מלשון חזק י”ה, שעושה בירור וחיזוק – היפך עמלק שמבקש להכחיש את שם י”ה כידוע… והרי גם רבינו שליט”א מסר נפשו לטהר את טבריה מקליפת עמלק שבקשה לצנן את קדושת השבת והתורה בעיר… ומתפרש היטב השורש הרוחני לכל זה מכחו של “חזקיה”…

והגיב רבינו שליט”א, אלו דברים חדשים שיש לחשוב עליהם… אבל איך שלא יהיה, גם לרבי יוחנן [מחבר הירושלמי, ראש לכל האמוראים, מייסד הישיבה בטבריה] יש לי קשר עכשיו… עם חזקיה כבר משחר נעורי… [וכשבאתי לטבריה מסרתי נפש אחרי שנים רבות על הציון של רבי יוחנן האמורא… שהכל היה שם שומם, וכעת הושבנו ישיבה על קברי האמוראים ובראשם רבי יוחנן…], והרי “חזקיה ורבי יוחנן” קשורים תמיד בתורת “רב ותלמיד” כפי שידוע בכל הש”ס… [וע’ שבת (קיב ע”ב) שנסתפק חזקיה בהלכה, והוכיח לו רבי יוחנן ממשנה במסכת כלים, וקרי עליה חזקיה “לית דין בר אינש”, ופרש”י “אלא מלאך”].

נסיים כאן בנוסח הידוע מפי קדשו של מרנא שליט”א “דעני לחזקיהו מלך יהודה בחלותו על ידי ישעיהו הנביא ענינן”.

לסיום, לאחרונה אמרתי לרבינו שליט”א מה שאמר עליו ידידו הטוב הגר”י גינזבורג שליט”א שהוא “חד בדרא”, ומלבד הראשי תיבות “חכם דב”, עוד הוסיף הגר”י גינזבורג שליט”א, כי “חדי” הוא “שמח”, ו”חד בדרא” הוא האיש הכי שמח שיש בדור…

וראה זה פלא מה שמצא ידידי ר’ עידו אוחיון שליט”א ש “חזקיהו דב קוק” עולה בגימטריא 348 כמנין “שמח”, ויהי רצון שיזכה רבינו שליט”א לשמחת עולם על ראשו כל הימים, ועתה כאשר נקרא רבינו שליט”א

נספח

מה שאמר רבינו שליט”א שהשם “דב” הוא קצר מדאי, חשבתי לבאר על פי הידוע בספרים [ע’ להגרי”ח מבבל זיע”א בס’ “בניהו” (מגילה כח ע”א, ד”ה ולא), ובמש”כ בשו”ת יעלת חן ח”א (חיו”ד סי’ ד). ואכמ”ל] שבאותיות שמו של האדם מצוי השפע שלו, ועל כן הנקרא “אברהם” אין לקוראו בקיצור “אבי” וכן על זה הדרך. אך צ”ע אם כנים הדברים, שהרי ודאי אין עדיפות על שם “אברהם” יותר מ”משה” בגלל מספר האותיות המרובה ב”אברהם”. וכן העיר בזה ידי”נ הדיין המצויין הגרי”מ קוק שליט”א. ושמא כוונת רבינו שהשם “קצר” מצד זה שאין לו גיבוי כ”כ וכדלהלן, וממילא הוא קצר בתועלת ההשפעה שבו.

כמה פעמים דברתי עם רבינו שליט”א על אודות מה שכתב הגאון חיד”א זיע”א בס’ “שם הגדולים” (מע’ ו אות ג) שידוע אצל חכמי אשכנז שיש סגולה לשמירה לקרוא לילד בשם חיה כמו “אריה” “דב” “צבי” “זאב” וכו’, אמנם רבינו שליט”א אמר לי, שלמרות הכל כיון שלשם “דב” אין גיבוי בפסוקי התנ”ך ובחז”ל, [וכל מה שמוזכר בתנ”ך “דב” קאי על בעל חי ששמו כן או בתורת משל, אך אין שם של אדם שנקרא “דב”], על כן לכתחילה עדיף שלא לקרוא בשם זה.

לרבים השואלים, אמנם שמו של רבינו המקורי הוא “דב איסר”, אך רבינו שליט”א חותם את שמו “דב הכהן קוק”, וכבר שמענו מפיו כמה פעמים דלא ניחא ליה שיקראוהו בשם “איסר” שאינו מקורי כלל, וגם יש בו לשון “יסורים”.

הערה לסיום: שם “חזקיהו” מוזכר בתנ”ך 73 פעמים, ו”יחזקיהו” 38 פעם [רובא דיחזקיהו ב”דברי הימים”], וכבר שמעתי ממרן שליט”א בענין “יונתן” ו”יהונתן” דתרוייהו כחדא אינון, ואי אפשר לומר בהם זה גדול מזה, כי ב’ בחינות הן, דון מינה ואוקי באתרין, וכיון שיצא מפי קדשו שחחפץ בשם “חזקיהו” הכי עבדינן. ותל”מ.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט בעצת מרנן הגר”י זילברשטיין והגר”ד סגל שליט”א – תוספת שם “חזקיהו” למרן הרב דב קוק שליט”א הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

מתבטא על ההתראות בטלפונים בזמן מלחמה…

היום בהיותינו יושבים במחיצת מרן אור העולם הגאון רבינו דב הכהן קוק שליט”א, אירע פתאום שבכל הטלפונים הופעלה התראה לפני אזעקה [כידוע], ואמרתי לרבינו שליט”א שזה נעשה בנסיבות של “בטחון”, כדי להאיץ את האנשים ללכת למרחב מוגן בטרם תגיע סכנה לאיזור…

ואמר מרן שליט”א בצער גדול מתוך יסוריו וחולשתו:

את זה היו צריכים לעשות בכדי להתרות על חילולי שבת, כאשר מכונית נוסעת בשבת צריכים לעשות אזעקה… אם לא היו חילולי שבת לא היו לנו כל הצרות עכשיו… אנשים נרצחים בעוונות… כמה טירוף הדעת יש כאן… להשאיר חילולי שבת ולחפש פטנטים והתראות לפני סכנות… [כחכמי חלם שבונים בית חולים תחת הגשר הרעוע במקום לתקן את הגשר…].

היום בצהרים הורה רבינו שליט”א להריע בחצוצרות לרגל המצב הקשה השורר בעם ישראל, [מצ”ב תיעוד הענין].

היום קודם תפלת ערבית אמר מרן שליט”א, “קשה היום לישראל, דבר נורא אירע בבית שמש, יהודים שלנו נפלו למות על ידי הצר הצורר את ישראל, נקרא כעת כולם פרק ט בתהלים שבו נאמר למנצח על מות לבן, ושם מוזכר נקמת ה’ יתברך באויבי ישראל בקרוב”…

יהי רצון שנשמע ונתבשר בשורות טובות אכי”ר

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט הרב דב קוק מתבטא על ההתראות בטלפון ואזעקות בעת שיגור טילים – “את זה היו צריכים לעשות כשרואים מכונית נוסעת בשבת”!! הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

אמן יהא שמיה רבה בכל הכח והכוונה

הנני להביא כאן מה שכתב אלי ידי”נ הגרי”ש שליט”א:

נודע מש”כ בסה”ק (ויש לזה מקור נאמן בד’ האריז”ל) דבימים אלו יש שפע רוחני עצום מהשמים לכל דורש ומבקש, וכל הפושט יד נותנין לו, ומצאו סמך לזה מהכתוב במגלת אסתר, “ויאמר המלך לאסתר, מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש”, ונודע דכל תיבת המלך במגילה מכוונת כנגד מלכו של עולם.

ואכן אסתר המשיכה לבקש: תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי, ואכן בקשתה התמלאה.

ויש להבין כיצד פועלים שהשי”ת ימלא כל משאלות ליבנו לטובה בימים קדושים אלו?

ידועים דברי הגמרא בשבת (קיט ע”ב) כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו – קורעין לו גזר דינו, אפילו יש בו שמץ של עבודה זרה  מוחלין לו, ופותחין לו שערי גן עדן.

וכ’ הרבה מגדולי הדורות שבכוונת יהא שמיה רבה יכוין שימחה שמו של עמלק מהעולם (עי’ בתוס’ ברכות ג סע”א, ובטור סי’ נו, ולמהר”ח ויטאל ב”שערי קדושה” ש”א פ”ד, ובמש”כ החיד”א במורה באצבע פ”ב אות לד).

ויסוד הדברים על פי דברי רש”י בפסוק (שמות יז טז) “כי יד על כס יה מלחמה לה’ בעמלק”, כי יד על כס יה – ידו של הקב”ה הורמה לישבע  בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית, ומהו כס, ולא נאמר כסא, ואף השם נחלק לחציו, נשבע הקב”ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו, וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם”. ע”כ.

נמצא שבזמן זה שעוסקים במחיית עמלק, יש לכוין ביתר שאת וביתר עוז בעניית אמן יהא שמיה רבה – שימחה שמו של עמלק.

ויש שפירשו שזה מה שמצאנו אצל מרדכי “ויזעק זעקה גדולה ומרה”, כלומר שענה אמן יהא שמיה רבה בכל כוחו! כיון שרצה להמשיך ישועה לישראל, ולקרוע גזר דינם לטובה, וכמ”ש דכל העונה איש”ר בכל כוחו קורעין לו גזר דינו!

ויש לומר שזה נרמז במה שאמרה אסתר יבא המלך והמן היום, ואיתא בספרים שכאן רמוז שם הויה כסדר, והכוונה בזה לפי האמור, שאסתר כיונה בכל מעשיה למחות זכר עמלק באופן שיהיה השם שלם, והשם י”ה יהיה שלם יוד קי ואו קי.

ועל פי זה פירשו את הפסוק בתהילים במזמור יענך ה’ ביום צרה: נרַנְּנָ֤ה׀ בִּ֮ישׁ֤וּעָתֶ֗ךָ וּבְשֵֽׁם־אֱלֹהֵ֥ינוּ נִדְגֹּ֑ל יְמַלֵּ֥א יְ֝קֹוָ֗ק כָּל־מִשְׁאֲלוֹתֶֽיךָ, עַתָּ֤ה יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י הוֹשִׁ֥יעַ׀ יְקֹוָ֗ק וכו’.

אימתי  יענך ה’, ונרננה בישועתך?

זה תלוי בנו!

מתי ש”ימלא ה’ כל משאלותיך”

שכל המשאלות של יהודי זה ימלא ה!

היינו שהשאיפה והתפילה תהיה ששם ה’ יתמלא, כיון שעכשיו אנחנו במצב של יד על כס “יה”, אבל אם נתפלל ששם ה’ יתמלא ויהיה יוד קי’ ואו י’, אז עתה ידעתי כי הושיעה ה’!

ואמר הגרמ”צ שליט”א, דנמצא דמי שרוצה שיתקיים בו תנתן לי נפשי בשאלתי,   צריך שיקיים בעצמו: ימלא ה’ כל משאלותיך! עכ”ד ידידינו הגרי”ש שליט”א.

וכה כתבתי אליו בס”ד להוסיף נופך על הדברים הנפלאים הנ”ל:

הן ידוע דצירוף הוי”ה כסדר רק בחדש ניסן שבו “ישמחו השמים ותגל הארץ”, ואדר סמוך לניסן וכמ”ש רש”י בתענית (כט סע”א) על משנכנס אדר מרבין בשמחה דהיינו מי שמחת ישראל “פורים ופסח”, והוי”ה זו מתעוררת מכח “יבא המלך והמן היום”, של אסתר המלכה.

והנה מרדכי היה בזמן ההפרש שבין בית ראשון לשני שהוא בדיוק ע’ שנה, [והוא הפר עצת המן עמלק, וע”כ שמו “מר-דכי” שבו “מר” ד”עמלק”, ו”דכי” גי’ “דל” שדילל והעני את כח עמלק מן העולם], וזה בחי’ קריעת גזר דין של ע’ שנה בכל יהודי שעונה איש”ר בכל כחו… ודו”ק.

והרש”ש בדרושיו הפליג בקריעת גז”ד דר”ה ע”י עניית איש”ר כנודע, ובר”ה כתיב “ושלחו מנות לאין נכון לו”, וגם ידוע ר”ת אלול “איש לרעהו ומתנות לאביונים” [והוא גם ר”ת להשמיד להרג ולאבד את”…. להורות דביטול גזירת להשמיד וכו’ ע”י אהבת חברים של משלו”מ והפקעת פירודא מישראל]. ותכלית ר”ה יוה”כ, שהוא כ-פורים כנודע [ונקרא ג”כ ר”ה ביחזקאל מ כנודע]. וא”כ מצא מין את מינו וניעור בחיזוק עניית איש”ר בפורים ובר”ה יחדיו. והבן זה.

עוד רמ’ז הרומ’ז על האר”ש, יהא “שמיה” – ר”ת ה’מלך מ’ה ש’אלתך י’נתן [ו’ ד”וינתן” ירדה כי היא ו’ החיבור….].

קצרתי במקום שאמרו להאריך וכעת עמ”ק במקומו.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט הסגולה המיוחדת לימי הפורים אמן יהא שמיה רבה בכל הכח והכוונה הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

לא כל אדם שייך במצות השכרות בפורים!!

אחד מבני קהלת קדש “מאורות יהושע” נפל כמה פעמים בתאוות השתיה והיה ממלא כריסו במשקאות חריפים כמעט מידי יום ביומו, ושלום בית נתערער בגין כך.

מזה כשנה קיבל על עצמו להתנתק לגמרי מכל מיני שתיית אלכוהול, וב”ה חזר השלום לשרור בביתו.

לקראת ימי הפורים הביע את משאלתו לשתות “רק בפורים” יין מלכות רב כיד המלך, ואשתו מציבה תנאי להמשך החיים המשותפים בזה שימשיך את מניעתו מן השתיה גם בפורים, כי חוששת מאד שהתחדשות השתיה תחזיר לו את הרצון העמוק לשתות, והגוף יחדש את ווסת השתיה הכללי וכו’.

סיכמו הזוג ביניהם כדרך בני התורה שיעלו את השאלה לפני שלחנו של מרן הגאון רבי דב הכהן קוק שליט”א, ואת אשר יאמר הם מקבלים בלב שלם.

אמש הצגתי את השאלה בפני רבינו שליט”א וכה השיב:

לגביו של השואל הזה, בנסיבות שלו… הוא לא שייך במצוה הזו, ברור שזה יזיק לו… ולכן לא ישתה כלל בפורים…

וגם בחורי ישיבה שמחמת השתיה הם מקלקלים את ווסת גופם ומגיעים למאמץ של צער הגוף והקאות וכו’, לא ישתו!! ויש בזה איסור חובל בעצמו, ובפרט אם מגיעים להרמת יד וכו’, שבודאי אין זה רצון ה’ ולא על זה דברו חכמים כשאמרו “לבסומי בפוריא”… עכ”ד רבינו שליט”א.

הדברים עתיקים, וכתובים בספרי הפוסקים, ולא באנו אלא לעורר חיזוקים, בדברי תורה הנעימים והמתוקים, וברוך אשר יקים, תן לחכם ויחכם עוד להבין מזה כמה וכמה הוראות נכונות בסוגיית השכרות, אשר רבים לצערינו מגיעים אליה מחמת תאוות ורצונות שונים, ולא מחמת שמחת עבודת היוצר, ושם דרך אראנו בישע אלהים, וה’ לא ימנע טוב להולכים בתמים אכי”ר

בברכת שבתא טבא

יקותיאל דטבריה

נ”ב: בשנה שעברה, שבת פרשת תצווה – זכור תשפ”ה, היה מו”ר הרב דב קוק שליט”א בייסורים וכאבים חזקים לאחר הניתוח שעבר באגן. בשעת קריאת התורה ישב הרב על מיטתו בחדר הסמוך, ודלת החדר פתוחה, וכך שמע את הקריאה ואת פרשת זכור.

לאחר הקריאה אמר הרב שליט”א:

הגדר של בית ראשון – לוחות ראשונות, בחינת ראיה.

הגדר של בית שני – לוחות שניות, בחינת שמיעה.

וכבר אמרו חז”ל (ערובין נד):

“אלמלי נשתברו לוחות ראשונות – לא נשתכחה תורה מישראל”.

בית ראשון הוא בחינת ראיה – מציאות שאין בה שכחה. לוחות ראשונות היו בראיה, בדבקות של “וכל העם רואים את הקולות”. כשיש ראיה – אין שכחה.

בית שני הוא בחינת שמיעה – קבלה, הפנמה, עמל. שמיעה שייכת למקום שבו יכולה להיות חלות של שכחה.

נס פורים הוא המעבר שבין בית ראשון לבית שני, בין לוחות ראשונות ללוחות שניות. ובדיוק בנקודה הזאת עומדת קריאת פרשת זכור, שבה אנו אומרים “לא תשכח” – שלא תחול עליך חלות השכחה בתורה.

לאחר הדברים אמר הרב שליט”א:

חבל שלא אמרתי זאת קודם הקריאה. כי כשמכוונים כך – אפשר לזכור כל תוס’ שלומדים. ולא רק לזכור תוס’, אלא לזכור את הר סיני.

וסיפר הרב שליט”א שפעם אחת אמר המגיד ממעזריטש לתלמידיו בלשון זו:

אתם מרגישים שמה שאני אומר – זה מסיני? שאתם איתי בהר סיני?

כל התלמידים השיבו שמרגישים כך. אולם תלמיד אחד אמר: אני שומע את דברי הרב, אבל איני מרגיש כך. ולימים התגלה שלבו לא היה שלם.

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט לקראת פורים – הרב דב קוק שליט”א: לא לכל אחד מותר לשתות ולהשתכר בפורים… הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.

כוונת השתיה ב”כוס קפה טורקי”…

בימים האחרונים ביקש רבינו הגר”ד קוק שליט”א כמה פעמים לשתות “כוס קפה שחור”… וידוע לרגילים בבית רבינו שליט”א שאינו שותה קפה שחור כלל, ודבר זה נדיר אצלו…

ואמרתי לרבינו שליט”א ששמעתי על הגאון המקובל מהר”ר חיים סינואני זיע”א שכאשר היה שותה כוס קפה שחור, היה מונח לפניו גם כוס מים, ואמר שיש בזה בחינת מיתוק הדינים, כי קפה “שחור” בחי’ “גבורות” והמים הם “חסדים”, ובקשתי להביא לרבינו שליט”א כוס מים כדי לפעול מיתוק הדינים על עם ישראל…

ואמר מרן שליט”א, אני לא בכזו דרגה לכוין את הדברים הללו… אני לא שייך לזה… אני שותה קפה כי אני צריך להתעורר… יש לי חולשות אני נרדם כזה…

ולגבי הכונה של מהר”ח סינואני אמר מרן שליט”א, הלא “כוס” עולה בגימטריא “אלהים” המורה על מידת הדין כנודע, ושם “אל” במילואו [אל”ף למ”ד] עולה כמנין קפ”ה, והוא שם החסד כמ”ש “חסד אל כל היום”, ונמצא “כוס קפה” – מיתוק הדינים.

ואמר מרן שליט”א שמכאן שורש לישנא דעלמא בעת פיוס ומיתוק הדין לומר זה לזה “בא נשב על כוס קפה”… ובפרט כשמוסיפים בכוס קפה “סוכר” המורה על מיתוק.

וכן שמעתי מרבינו שליט”א שאמר פעם דמה שנהגו למזוג “חלב” על הקפה, הוא בבחי’ אור בתוך החושך, כי קפה שחור בחי’ חושך, וחלב לבן בחי’ אור, וגם זה מורה על ריבוי חסדים ומיתוק הדין, כי חלב ר”ת “להגיד בבוקר חסדך”.

נ”ב. שוב ראיתי בס’ “תומר דבורה” [הקטן] ח”ב (מע’ ק אות קיד) שכתב בנוסחא אחרינא על מהרח”ס הנ”ל, שהיה לוגם בכל פעם שתי לגימות והיה מכוין דב’ פעמים קפ”ה עולה ש”ע כנגד ש”ע דינין [?], ועוד היה מכוין ד”אל” מלא [אל”ף למ”ד] עולה כמנין קפ”ה, והכונה היתה שבעבור הכונה בב’ לגימות הללו, יתמתקו ש”ע דינין ע”י המים [חסדים] המעורבים בקפה.

דבר מעניין אירע שבזמן שדברנו עם רבינו שליט”א על מהר”ח סינואני זיע”א היה נכח במקום הרה”ג וכו’ מחבר הספר “כי שמי בקרבו”, ושם כתב אודות שבעים שמותיו של “חנוך” שהובאו ב”פרקי היכלות”, [וזכה שרבינו שליט”א עיין בספרו זמן ממושך], ואמר הנ”ל שמהר”ח סינואני היה משתמש בקמיעותיו בשמותיו של חנוך.

בברכה רבה

יקותיאל דטבריה

סקירה קצרה לתולדותיו של גאון עזינו הרב דב קוק הכהן שליט”א מימי ילדותו עד היום

הפוסט שנאת ישראל בטורקיה: הרב דב קוק שליט”א על כוונת השתיה ב”כוס קפה” [טורקי] למיתוק הדינים… הופיע לראשונה ב-עץ חיים: הרב חזקיהו דב קוק שליט"א | האתר הרשמי.